זכרונות מבית סבתא

או: עוגיות פרח במילוי נוטלה

יש משהו בעוגיות פרח שתמיד יזכיר לנו את סבתא. אפילו שסבתא שלי אף פעם לא הכינה עוגיות מהסוג הזה, בכל פעם שאני רואה עוגיות פרח, אני מיד חושבת עליה. כנראה שזה חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. חלק מהתפיסה שלנו לגבי אוכל ביתי ומנחם. יש משהו בפשטות של העוגיות האלו שמיד גורם לנו לקשר אותן עם העבר. עם הסבתא הקולקטיבית של כולנו שאפתה עוגיות פשוטות בתקופה פשוטה.

לא נראה לי שיש מישהו שלא מכיר את עוגיות הפרח בשלל הווריאציות שלהן. הן חוצות עדות וגילאים ומהוות חלק מהמכנה המשותף של כולנו. מסוג המתוקים שאפילו שונאי מתוקים לא יכולים לעמוד בפניהם. בכלל, אני לא מכירה מישהו שיכול לסרב לעוגייה כזאת. לא משנה איזה סוגי עוגיות יוגשו לשולחן, העוגיות הללו תמיד יהיו הדבר הראשון שימשוך את העין של כולם.

בניגוד להרבה מתוקים אחרים, העוגיות האלה נטולות מיסתורין לחלוטין. לא משנה באיזו גרסא תכינו אותן, אף אחד לא ישאל אתכם איזה עוגיות אלו, או אפילו מה יש בהן. למרות שיש אין סוף גרסאות ומתכונים לעוגיות הללו, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, השורה התחתונה היא שתמיד הטעם שלהן יהיה צפוי. ידוע מראש. אין הפתעות או בשורות קולינריות מרעידות עולמות. בצק פריך, מילוי מתוק ואבקת סוכר. אבל גם את העוגיות הפשוטות האלו ניתן לשכלל. ניתן לשנות בהתאם למצב הרוח והטעם האישי.

כמו שאמרתי, לי אין מתכון מסורתי משפחתי שעובר במשפחה במשך דורות. וחבל. נורא רציתי שיהיה לי מתכון מושלם לעוגיות הללו. מתכון מנצח כזה שיהיה אהוב על כולם. קונצנזוס חוצה מגדרים, עדות וגילאים. אז חיפשתי וחיפשתי. אפיתי בערך חצי מיליון גרסאות. ניסיתי מתכונים של כל מי שהיה מוכן לשתף. חברות, משפחה, מגזינים, אינטרנט, קונדיטורים מפורסמים. בסוף יצא שעשיתי מישמש מכל מיני מתכונים שניסיתי ומצאתי את המתכון המושלם שלי. פשוט. בסיסי. אבל בעיקר זול וזמין. בגרסא הקלאסית שלי יש רק קמח, חמאה, ביצים וקורט מלח. פשוט, אבל טעים בטירוף. ניתן להכין את הבצק בקלות בידיים או במעבד מזון. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, חשוב להקפיד על שלושה דברים: לנפות את הקמח, לא לוותר על המלח ולקרר היטב את הבצק. זה המתכון הפשוט והקבוע שלי לעוגיות הללו ואני לא מחליפה אותו כבר שנים. אבל עם המילוי אני דווקא מגוונת. לפעמים בא לי על המילוי הקלאסי של ריבת תות אדומה, בפעמים אחרות אני דווקא בוחרת בממרח חלבה, גנאש שוקולד, אגוזים, ריבת חלב או כל מה שיש לי באותו רגע בבית. הפעם המתכון הוא עם נוטלה. יוצא טעים ברמות בלתי נסבלות ומאוד מומלץ לנסות.

עוגיות פרח במילוי נוטלה
מניב כ- 35 עוגיות קטנטנות

חומרים:
200 גרם חמאה רכה
ביצה + חלמון
300 גרם קמח (שתיים ורבע כוסות)
רבע כפית מלח

אבקת סוכר לפיזור
ממרח נוטלה למילוי (ניתן להמיר בכל ריבה או ממרח שאוהבים)

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך מעבד המזון. מוסיפים את החמאה והמלח ומעבדים קלות עד שהחמאה נטמעת בקמח. מוסיפים את הביצה והחלמון ומעבדים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ועוטפים כל חצי בניילון נצמד. מכניסים למקרר לקירור של שעתיים לפחות. לאחר הקירור מניחים את הבצק על גבי נייר אפייה מקומח מעט. מרדדים לעיגול בעובי של כ- 4-5 מ"מ. קורצים מהעיגול עוגיות בעזרת קורצן (כמובן שלא חייבים בצורת פרח). אם הבצק הופך שומני וקשה לחיתוך, מעבירים למקפיא לקירור של כ- 10 דקות. את העוגיות מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על מרווחים ביניהן. בעזרת קורצן עגול יוצרים חור במרכזן של מחצית מהעוגיות. מכניסים את התבנית למקרר לקירור של כחצי שעה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. אופים כ- 10-12 דקות בחום של 200 מעלות עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בהיר ואחיד. מוציאים את העוגיות ומקררים על גבי רשת. לאחר הקירור מפזרים אבקת סוכר על גבי העוגיות עם החור במרכז (החלק העליון). מורחים בנדיבות נוטלה על גבי העוגיות ללא החור במרכז (החלק התחתון) ומניחים מעל את החלק העליון. בשלב זה חשוב להתאפק ולא לאכול את כל העוגיות תוך כדי שאתם מרכיבים אותן :)

מוקדש באהבה רבה לכל הסבתות באשר הן ופרט לאמו של החצי השני, שהפכה ממש לאחרונה לסבתא טרייה ונרגשת בפעם הראשונה.

וכל הכבוד לצהובים שאחרי הרבה שנים של אכזבות סיפקו לנו סוף סוף רגע של נחת בערב קסום ומפתיע לחלוטין.

שיהיה שבוע נפלא ומלא בקסם בלתי צפוי!!