פאי של תשוקה

או: פאי פסיפלורה ויוגורט בציפוי קרם שוקולד לבן

כבר סיפרתי לכם על שיח הפסיפלורה שגדל לראווה בחצר בית הוריו של החצי השני. מאז שהוא החל ללבלב, אני מוצפת בכמויות בלתי סבירות של פסיפלורה. הפרי המדהים הזה כיכב בהצלחה רבה כמעט בכל מנת קינוח או ארוחת בוקר שיצאו מהמטבח שלי בחודשים האחרונים. אחרי שהפסיפלורה ואני הפכנו לחברות טובות ובלתי נפרדות, התחלתי להבין את מקור השם הלועזי יוצא הדופן שלה. למי שלא מכיר, פסיפלורה נקראית גם "passion fruit". "פרי התשוקה" בתרגום חופשי. אני חייבת לומר שמי שחשב על השם הזה קלע בדיוק רב למהותו של הפרי המרשים ובעל אלף הפרצופים הזה, שבהחלט הכניס תשוקה חדשה לאפייה שלי.

אז אחרי שהכנתי כמעט את כל מה שניתן להכין מפסיפלורה, גיליתי את המנה הטובה ביותר ממש במקרה. שניה לפני שהפירות המדהימים הללו נעלמים מחיי עד הקיץ הבא. הפאי הזה הוא שירת הברבור המושלמת, שמשאיר אותי עם טעם מתוק וציפייה נוגה לשנה הבאה. זו בעצם גרסא אישית שלי לפאי פסיפלורה של "אורנה ואלה", אותו גיליתי ממש במקרה בספר המתכונים שלהן. אמא של החצי השני קיבלה את הספר הזה במתנה והתאכזבה מהעובדה שמדובר בספר לא כשר. אז היא העבירה את הספר אליי. ביחד עם שקית פסיפלורות. ממש כמו סימן משמיים.

וככה, בלי תכנון מוקדם פניתי להכנת הפאי. אבל איכשהו קרה שבמהלך האפייה קיבל הפאי חיים משל עצמו והמתכון השתנה כמעט לחלוטין. פתאום התחשק לי לשלב שוקולד לבן (כי אין שילוב מושלם יותר מפסיפלורה ושוקולד לבן). לאור התוספת המושחתת הזאת, החלטתי שבא לי מילוי קליל יותר ולכן החלטתי לוותר על השמנת המתוקה ובחרתי לשלב במילוי יוגורט במקום. כמו כן, בהשראת החגים, החלפתי את הסוכר בחצי כמות של סוכר חום וחצי כמות של דבש. יצא פאי מושלם!! אפילו הרבה מעבר לציפיות שלי. שילוב מדהים של חמוץ ומתוק, פריכות ונימוחות והרבה רעננות של קיץ. כל ביס מהפאי הזה הוא חגיגה מושלמת של טעמים ומרקמים שמשתלבים ביחד לכדי שלמות שקשה מאוד לתאר במילים. כנראה שתצטרכו לאפות את הפאי בעצמכם כדי להבין על מה אני מדברת.

תאמינו לי, הוא טעים הרבה יותר ממה שאתם מתארים לעצמכם. וגם ממכר הרבה יותר ממה שאתם חושבים. מומלץ לא להישאר איתו לבד ולמצוא מראש כמה שיותר אנשים שיחלקו איתכם את הדבר המסוכן הזה.

בהקדמה למתכון בספר מוסבר כי "פרי התאווה" נקרא בעברית תקנית "פרי השעוונית" ונטען כי מי שהמציא את השם הזה היה ככל הנראה חסר תשוקה בחיוו. אני מאמינה שאם האיש מאחורי השם היה טועם מהפאי הזה, הוא היה מוותר על הרעיון לנסות למצוא שם עיברי לפרי הזה והיה מותיר את השם בתרגום המילולי המושלם והמדויק- "פרי התשוקה".

פאי פסיפלורה ויוגורט בציפוי קרם שוקולד לבן
מתאים לתבנית פאי בקוטר 24 ס"מ

חומרים לבצק פריך:
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
50 גרם אבקת סוכר (6 כפות)
חצי כפית מלח
2-3 כפות חלב קר

חומרים למילוי:
250 מ"ל יוגורט (גביע גדול)
5 ביצים
200 מ"ל מיץ פסיפלורה (מסננים כ- 10 פסיפלורות דרך מסננת דקה עד שמתקבל מיץ צלול ללא גרעינים)
70 גרם סוכר חום בהיר (1/3 כוס)
120 גרם דבש (1/3 כוס)

חומרים לקרם שוקולד לבן (אופציונלי):
מיכל שמנת מתוקה להקצפה
100 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות
קורט מלח

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מניחים את כל חומרי הבצק (למעט החלב) במעבד מזון ומעבדים כחצי דקה. מוסיפים 2 כפות חלב ומעבדים כחצי דקה נוספת עד לקבלת בצק פירורי. אם הבצק יבש מדי, מוסיפים את כף החלב הנוספת. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומניחים במקרר לשעתיים לפחות (אם ממהרים ניתן להניח כ- 15 דקות במקפיא). לאחר שהבצק התקרר, מרדדים אותו על גבי משטח אפייה מקומח היטב לעיגול הגדול מקוטר התבנית (כ- 30 ס"מ). מניחים את עיגול הבצק בתבנית ומהדקים אותו היטב לתחתית ולדפנות. בעזרת סכין חותכים את עודפי הבצק. מחזירים למקפיא לרבע שעה נוספת. לאחר הקירור, מניחים נייר אפייה מעל הבצק וממלאים את התבנית בחומוס יבש או בשעועית יבשה שישמשו כמשקולת  באפייה. אופים כ- 20 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות. מוציאים ומסירים את נייר האפייה והחומוס/שעועית. מצננים לטמפרטורת החדר.
הכנת המלית: בקערה טורפים במטרפה ידנית את הביצים עם היוגורט עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את מיץ הפסיפלורה וטורפים. מוסיפים את הסוכר והדבש וטורפים עד לקבלת בלילה אחידה ודלילה. את המילוי שופכים על תחתית הפאי שהתקררה בינתיים. אופים כ- 30-40 דקות עד שהבלילה יציבה בשוליים ורוטטת מעט במרכז. מקררים במשך הלילה.
הכנת קרם השוקולד: מניחים את השוקולד והמלח בקערית זכוכית קטנה. בסיר קטן מביאים שמנת מתוקה לכדי רתיחה ויוצקים אותה על גבי קוביות השוקולד. מערבבים היטב עד להמסה מוחלטת של השוקולד. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר למשך הלילה. למחרת, מקציפים את תערובת השמנת והשוקולד עד לקבלת קרם יציב. את הקרם מורחים או מזלפים על גבי הפאי המקורר. לפני ההגשה מומלץ להכניס את הפאי לחצי שעה למקרר על מנת שהקרם יתייצב וניתן יהיה לחתוך את הפאי בקלות.

 

אוכמניות נטושות שמצאו בית אוהב

או: עוגת ריקוטה ואוכמניות

לפני כמה שבועות אחיו של החצי השני טס לחו"ל לתקופה ממושכת. בטרם הנסיעה הוא החל לטפל בכל הסידורים המייגעים כמו חיסונים, ביטוחים, הקפאת מנויים לחדר כושר ולכבלים ועוד מגוון של מטלות מייגעות (כמובן שבמשך כל השבוע הוא גם טרח להזכיר לנו שוב ושוב כמה הוא עמוס בסידורים מייגעים וכמה זה קשה לנסוע לחו"ל לתקופה ממושכת...בכל פעם מחדש ליבי נמלא ברחמים ובקושי הצלחתי לעצור את הדמעות ...). בין כל הסידורים שלו, הוא היה צריך לרוקן את המקרר שלו מדברים שעלולים להתקלקל במשך התקופה. זה השלב שבו קיבלתי ממנו טלפון מפתיע שבו הוא שאל אותי אם אני רוצה את האוכמניות הטריות שיש לו במקרר. הוא המשיך והסביר לי שהן הגיעו אליו כתוצאה מפעילות של קטיף עצמי בצפון שבה הוא נאלץ להשתתף במסגרת העבודה, בחוסר חשק מוחלט. התגובה האינסטקנקטיבית שלי היתה: "ברור!!" עוד לפני שסגרתי את הטלפון כבר פינטזתי על כל הדברים שאני הולכת להכין עם האוכמניות האלו...

למחרת בערב הגיע אליי עד הבית משלוח של קופסאת פלסטיק ענקית גדושה בפירות הנפלאים הללו...הפירות שאני לעולם לא מעזה לקנות נוכח מחירם היקר עד כאב. פתחתי את קופסאת הפלסטיק והתרגשות עלתה בי לאור מראה האוכמניות הטריות, היפייפיות, העסיסיות והכה נדירות שהגיעו לידיי באופן מאוד לא צפוי. במשך הימים שהגיעו לאחר מכן, האוכמניות הללו הצטרפו לפנקייקים מפנקים, למוזלי מושקע, לשייק פירות מדהים וכמעט לכל דבר אחר שיצא מהמטבח שלי. במשך ימים ארוכים, כל האוכל קיבל פתאום צבע סגול יפייפה ומאוד לא אופייני. אבל הדובדבן שבקצפת, פסגת חגיגת האוכמניות, היא העוגה הנפלאה הזאת. אחת העוגות האהובות ביותר על החצי השני שלי- עוגת גבינה עם אוכמניות.

עוגת גבינה עם אוכמניות היא ללא ספק אחת מהקלאסיקות הישראליות היותר מוצלחות. אבל לא משנה איפה תאכלו אותה, היא תמיד אותו הדבר. בסיס פריך, תערובת גבינה מלאה בג'לטין ומעל הכל, ציפוי קבוע של אוכמניות מתוקות בטירוף, בד"כ מהסוג הקנוי. טעים, אבל ממש לא מיוחד או משובח. אני החלטתי ללכת בדרך קצת אחרת ולהכין עוגה אפוייה ולא עוגת גבינה קרה, כפי שנהוג בד"כ. לצורך כך פניתי למתכון הקבוע והאהוב שלי לעוגת ריקוטה. מכיוון שמדובר בעוגה בסיסית בעלת טעמי גבינה בולטים, החלטתי שהיא תהיה הכי מתאימה בשידוך לאוכמניות הנפלאות . עוגה קלאסית, נייטרלית מאוד, שתספק את המצע המושלם לאוכמניות הנפלאות ותאפשר להן לבלוט בטעמן ובדומיננטיות שלהן.

באופן כללי, בכל מה שקשור לעוגות גבינה, יש לי כלל אצבע אחד ומאוד משמעותי- כמות גבינה שמכילה לפחות 50% גבינת שמנת. כלומר, כדי שעוגת גבינה תהיה איכותית וטובה, לפחות חצי מכמות הגבינות המרכיבות אותה צריכה להכיל גבינות שמנות בעלות אחוזי שומן של 30% לכל הפחות. כן, שערורייתי, משמין, מושחת ומאוד לא בריא. אבל לא ניתן לברוח מזה, עוגת גבינה טובה אמורה להיות כל הדברים האלו. למעט עוגת ריקוטה. זו העוגה היחידה שבה אני מפרה את הכלל היחיד שלי ומשתמשת בגבינה דלת שומן. אבל שלא תבינו, זו ממש לא התפשרות. זו בדיוק הכוונה. עוגת ריקוטה היא עוגה במרקם אחר מעוגת גבינה אפויה קלאסית. מרקם ייחודי שנוצר דווקא מהשימוש בגבינה דלת שומן. היא אומנם לא נימוחה וקרמית כמו עוגת שמנת, אבל המרקם והטעם שלה מאוד נייטרלים ולכן היא מהווה מצע מושלם לטעמים דומיננטים אחרים, כמו אוכמניות למשל.

מדובר בעוגה בסיסית ביותר, גם בכל מה שקשור לאופן ההכנה. החלק הכי מסובך במתכון הוא הפרדת הביצים והקצפת החלבונים. אבל בכל זאת יש לי אזהרה אחת- מכיוון שהעוגה מכילה חלבונים מוקצפים יש בה המון אוויר. זו הסיבה שהיא תמיד עולה משמעותית במהלך האפייה וצונחת חזרה לאחר היציאה מהתנור, מה שיוצר שקע קטן במרכז שלה. אי אפשר ולא צריך להימנע מכך. השקע הזה ימולא בסופו של דבר באוכמניות ולכן אף אחד לא ישים לב שהוא נמצא שם.

לפני המתכון, כמה הבהרות לגבי גבינת ריקוטה. מדובר בגבינה בעלת טעם אנמי מעט אבל חלבי ובסיסי מאוד. בניגוד להרבה עוגות גבינה אחרות שמשלבות סוגים שונים של גבינות, העוגה הזאת מכילה רק גבינת ריקוטה והיא בהחלט הטעם העיקרי שלה. לאור כך הייתי מציעה לא להתפשר ולהשתמש בגבינה טובה ואיכותית. ככל שהגבינה תהיה איכותית יותר, כך העוגה תצא טעימה יותר. הייתי מצעיה להשתמש בגבינה בעל 9% שומן ולא ב- 5%. היא מניבה תוצאה טובה יותר בעיניי. אבל אם אתם מוצאים גבינת ריקוטה 5% טובה, תשתמשו בה.  בנוסף, אל תנסו להמיר את הריקוטה בגבינה לבנה רגילה. זה ממש לא עובד ומתקבלת תוצאה שונה לחלוטין. גבינת הריקוטה היא יבשה יותר ובעלת טעם ומרקם אחר מגבינה לבנה רגילה.

עוגת ריקוטה ואוכמניות

מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ

 

 

חומרים לבסיס:

100 גרם חמאה קרה
140 גרם קמח (כוס)
24 גרם סוכר (2 כפות)
חצי כפית אבקת אפייה
ביצה
קליפה מגורדת מחצי לימון 
קורט מלח

חומרים לגבינה:
500 גרם גבינת ריקוטה מנוקזת מנוזלים בטמפרטורת החדר *
5 ביצים מופרדות בטמפרטורת החדר
200 גרם סוכר (כוס)
8 גרם קורנפלור (כף)

* כדי לנקז נוזלים, מניחים את הגבינה בתוך מסננת דקה מרופדת בשלוש או ארבע שכבות של נייר סופג. מניחים מחוץ למקרר למשך כשעה.

חומרים לציפוי:
200 גרם אוכמניות (טריות או קפואות)
36 גרם סוכר (3 כפות)
מיץ מחצי לימון
8 גרם קורנפלור (כף)

אופן ההכנה:
הכנת הבסיס: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה (חמאה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, ביצה, גרידת לימון ומלח). מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, פותחים אותו בעזרת הידיים בתוך התבנית עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר (חצי כוס). מקציפים במהירות גבוהה כ- 4-5 דקות עד לקבלת קצף רך. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. בלי לשטוף את קערת המיקסר מניחים בתוכו את החלמונים עם מחצית הסוכר השנייה (חצי כוס). מקציפים במהירות גבוהה כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. עוצרים את המיקסר ומוסיפים את גבינת הריקוטה והקורנפלור. מקציפים כדקה נוספת עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית, מקפלים את קצף החלבונים לתערובת עד לאיחוד. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפויה. אופים כ- 45-50 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. מניחים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר.
הכנת הציפוי: בסיר קטן מניחים את האוכמניות עם הסוכר (במידה ומשתמשים באוכמניות קפואות אין צורך להפשיר אותן מראש). מבשלים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס. חשוב לערבב מדי פעם על מנת שלא לשרוף את הסוכר. בינתיים מערבבים את הקורנפלור ואת מיץ הלימון בקערית קטנה, עד לקבלת תערובת אחידה וללא גושים. שופכים את תערובת הקורנפלור לתוך הסיר וממשיכים לבשל כ- 2-3 דקות נוספות תוך כדי ערבוב מתמיד. הציפוי מוכן כאשר הוא מסמיך מעט. את הציפוי החם יוצקים על גבי העוגה האפויה ומפזרים באופן אחיד. מכניסים למקרר למשך 12 שעות לפחות.

 

משחק ילדים

או: כדורי שוקולד של גדולים




יש דברים שאין להם גיל. דברים שאהבנו כילדים ואנחנו עדיין שומרים להם פינה חמה בלב גם כמבוגרים. דברים כמו סוכריות גומי. נדנדות. שוקו בשקית. סביבונים. חמציצים. שדות של סביונים צהובים. שלוליות של בוץ. דברים שגורמים לזיכרונות הילדות הנשכחים שלנו לצוף פתאום אל התודעה. דברים שגורמים לגעגועים לא ברורים. געגועים לתקופה. לטעם. געגועים לתחושה לא קוהרנטית אבל מאוד מוכרת. פתאום עולה בנו חום. חיוך בלתי נשלט. ערגונות. כמיהה.

לפני כמה ימים עלתה בי תחושה כזאת. תחושה שהתעוררה דווקא ממראה של כדורי שוקולד בבית קפה ליד העבודה שלי. בית קפה קטן כזה. מאוד לא מרשים. מהסוג שיש בו ויטרינה קטנה עם כמה מתוקים שמכינים במקום אחר. בית קפה שגרתי שבו אני קונה את הקפה שלי לפני העבודה. בלי באמת לשים לב לדברים שמסביב. רק קפה. אבל לפני כמה ימים פתאום הבחנתי בכדורי שוקולד שעמדו להם בפינה של הוויטרינה. פתאום שמתי לב אליהם. שאלתי אם הם תמיד היו שם והופתעתי לגלות שכן. אני קונה את הקפה שלי באותו המקום בכל בוקר כבר כמה חודשים ומעולם לא שמתי לב אליהם. פתאום בבוקר הזה הם משכו את עיניי. גרמו לי להסתקרן. לקחתי את הקפה שלי והמשכתי את היום כרגיל. במהלך הנסיעה הביתה בערב, חשבתי פתאום על כדורי השוקולד האלו. מצאתי את עצמי מוצפת בזכרונות על איך שהיינו נפגשים כל הילדים בשכונה ומכינים כדורי שוקולד ביחד. כל פעם בבית של מישהו אחר. לכל אחד היה את התפקיד הקבוע שלו בתהליך. התפקיד הקבוע שלי ושל אחותי היה להכניס את הידיים לתוך הקערה ולערבב את כל החומרים. פתאום זכרתי את התחושה הזאת. זיכרון עמום של שוקולד חמים שמתמזג באהבה עם פירורי ביסקווטים שקורסים בהכנעה תחת לחץ הלישה. פתאום הייתי חייבת לשחזר את התחושה הזאת. את החום הזה. את רעש הביסקוויטים שנמעכים תחת ידיי. את הטעם הזה של כדור שוקולד נימוח מהסוג שכ"כ אהבתי כילדה.

אני חייבת לומר שהתלבטתי אם בכלל להעלות את המתכון הזה. אבל יצאו כדורי שוקולד כ"כ טעימים ומספקים שהייתי חייבת לשתף. גם לכם מגיע לנגוס בטעם של ילדות שיגרום לכם פתאום לחייך מזיכרונות שכבר הספקתם לשכוח. המתכון הזה אומנם קצת יותר ארוך ומסובך מהמתכון הקלאסי אבל הוא ממש שווה את ההשקעה הנוספת הקטנה הזאת. הוא מכיל פירורי חמאה ביתיים במקום שברי ביסקוויטים קנויים ויש בו שוקולד מריר משובח בנוסף לאבקת קקאו. כמו כן הוא מכיל גם קצת אלכוהול, שמוסיף ייחודית לכדורים האלו והופך אותם לכדורי שוקולד של גדולים. כמובן שאם אתם ממש מתעקשים על הקלאסיקה הפשוטה והמהירה, ניתן לוותר על הכנת הפירורים ולהשתמש בביסקווטים מרוסקים במקום.

אבל בכל זאת, למרות כל השוני והייחודיות, אני מבטיחה לכם שכדורי השוקולד הקצת אחרים האלו יעמדו במבחן הזיכרון שלכם בהצלחה יתרה וכל ביס מהם יגרום לכם להתגעגע לילדות. אז אם בא לכם להרגיש לשניה כמו ילדים, תכינו כדורי שוקולד משלכם ותתמסרו לזיכרונות שבאים עימם. כנראה שיש דברים שלנצח לא מאכזבים ונושאים בחובם הנאה מובטחת.

ואם בא לכם הנאה גדולה אפילו יותר, תחלקו את הכדורים האלו עם מישהו שאתם אוהבים. זה יביא אתכם למסע קסום של זיכרונות ילדות ממקומות אחרים. זכרונות שהם אומנם שונים ומשונים, אבל באופן מפתיע דווקא מאוד דומים ומוכרים.

כדורי שוקולד של גדולים
מניב כ- 35 כדורים קטנים


חומרים:
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
210 גרם קמח (כוס וחצי)
50 גרם סוכר (רבע כוס)
כפית אבקת אפייה
2 חלמונים  
חצי כפית מלח
200 גרם שוקולד מריר מומס
160 מ"ל חלב (2/3 כוס)
20 גרם קקאו (2 כפות)
50 גרם סוכר (רבע כוס)
3 כפות וויסקי/ברנדי/רום

שבבי קוקוס לקישוט

אופן ההכנה:
הכנת הפירורים: בתוך קערה מניחים חמאה, קמח, 50 גרם סוכר, אבקת אפייה, חלמונים ומלח. מעבדים בידיים רק עד לקבלת בצק אחיד. משטחים את הבצק על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה לעובי של כסנטימטר וחצי. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. מוציאים מהתנור ומניחים להתקרר לחלוטין. לאחר קירור מוחלט, מפוררים את הבצק בעזרת הידיים לפירורים קטנים. מניחים בצד.
הכנת הכדורים: בתוך קערה שמים את השוקולד המומס. מוסיפים 50 גרם סוכר ומערבבים היטב בעזרת כף עד שהסוכר נמס. מוסיפים את החלב ומערבבים היטב. מנפים לתוך התערובת את הקקאו ומערבבים עד לקבלת עיסה חלקה. מוסיפים את האלכוהול ומערבבים. לתוך הקערה מוסיפים את פירורי הבצק ומעבדים בידיים עד לקבלת עיסה אחידה. מחלקים לכדורים בגודל של כדור פינג פונג. מגלגלים כל כדור בקוקוס ומניחים בשכבה אחת על גבי תבנית. מכסים ומקררים למשך כשעתיים לפחות.

 

ארץ טרופית יפה

או: קרם יוגורט עם שוקולד לבן, פסיפלורה וקראמבל

 

להורים של החצי יש גינה מושקעת. יש להם חלון ענק בסלון שנפתח לתוך מרפסת מקורה עם פרגולת עץ יפיפייה. יש להם דשא ירוק וגדר חיה. יש להם עציצים ענקיים בתוך ארגטלי חרס גדולים. יש להם עצי דקל ענקיים שגורמים לכל מי שיושב בגינה להרגיש קטן ומוגן ביניהם. אחת ההנאות הגדולות שלי היא לשבת בגינה המטופחת שלהם עם כוס קפה ופרוסת עוגה שהכינה אמא של החצי. בעיני היא החלק הכי טוב בכל הבית. אבל עם כל הכבוד, הכיף האמיתי בגינה הזאת הוא דווקא החלק הפנימי שלה. הנסתר. זה שנחבא בחלק האחורי של הבית וטומן בחובו את עצי הפרי המדהימים שמטפח באהבה אביו של החצי. בעבר כתבתי כבר על עץ הלימון המדהים שלהם. גם עץ התאנה האפי שלהם זכה לפוסט הלל משלו. כעת הגיע תורו של שיח הפסיפלורה המפואר, שנשתל רק בשנה שעברה ובקיץ הנוכחי התחיל להניב פירות מדהימים.

כרגיל, עפ"י הנוהל, שוב מצאתי את עצמי מוקפת בכמות מטורפת של פסיפלורות שממשיכות להגיע בקצב שקשה מאוד לעמוד בו. מבחינתי, השימוש הכי טוב לפסיפלורה הוא במוזלי. קצת יוגורט עיזים סמיך ושומני, גרנולה ביתית משובחת, פירות קיץ חתוכים, קצת דבש או סילאן. וממש לפני הסוף, מעל הכל, תוכן של פסיפלורה טרייה ועסיסית, שהופכת את כל הדבר הזה לעונג מושלם של קיץ. הנאת קיץ במיטבה.

אבל עם כל הכבוד למוזלי המנצח שלי, ויש כבוד, לפעמים בא לי משהו קצת מושקע ומושחת יותר. מעין גרסא משודרגת של מוזלי. עם קרם יוגורט ושוקולד לבן. קראמבל חמאה נימוח במקום גרנולה ופסיפלורה טרייה וחמצמצה שמשלימה באופן נפלא את כל הקינוח המושחת הזה. פשטות במיטבה. חמוץ, מתוק, קר, מרענן..כל מה שצריך כדי להתגבר על החום הבלתי נסבל הזה..

הקינוח הזה פשוט מאוד להכנה וטעים בצורה יוצאת דופן. החלק הכי מסובך הוא הכנת הקראמבל, שגם הוא פשוט ביותר. כמובן שאם אתם רוצים לקצר תהליכים, ניתן להשתמש בפירורי עוגיות חמאה קנויות או אפילו בביסקווטים טחונים. חוץ מזה, כל שאר התהליך ממש לא מסובך ואפילו לא מצריך אפייה. פשוט מכינים גנאש שוקלד לבן לילה קודם, מקציפים אותו, מקפלים לתוכו יוגורט סמיך ויוצקים מעל הקראמבל (או פירורי העוגיות). מעל הכל מרוקנים תוכן של פסיפלורה או שתיים ומניחים להתייצבות של כמה שעות במקרר. זהו, פשוט. פשוט מדי אפילו.

אבל הטעם...
אוי, כמה שהדבר הזה טעים..

 

קרם יוגורט עם שוקולד לבן, פסיפלורה וקראמבל
מניב כמות שמספיקה ל- 8 כוסות בינוניות

חומרים לקראמבל:
140 גרם קמח (כוס)
חצי שקית אבקת אפייה
50 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון קטן
ביצה
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

* את הקראמבל ניתן להמיר ב- 200 גרם פירורי עוגיות או ביסקוויטים טחונים

חומרים לקרם:
250 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות
מיכל שמנת מתוקה להקצפה
קורט מלח
גביע יוגורט יווני סמיך 3% לפחות (250 מ"ל)

תוכן של 8 פסיפלורות גדולות

אופן ההכנה:
הכנת גנאש שוקולד לבן: מניחים את קוביות השוקולד בתוך קערה קטנה. מרתיחים את השמנת המתוקה ויוצקים אותה על גבי קוביות השוקולד. מוסיפים מעט מלח ומניחים למספר שניות על מנת שהשוקולד יימס. מערבבים היטב עד להמסה מוחלטת של השוקולד וקבלת מסה אחידה. מכסים בניילון נצמד ומעביקים למקרר למשך הלילה (8 עשות לפחות).
הכנת הקראמבל: מניחים את כל חומרי הקראמבל בתוך קערה. מעבדים בעזרת הידיים עד לקבלת בצק פירורי. את הפירורים שופכים לתוך תבנית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים אותם באופן אחיד בתבנית. אופים כ- 15-20 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. הפירורים הקראמבל מוכן כאשר הוא מזהיב ואפוי לחלוטין. מניחים להצטנן לחלוטין. את הקראמבל ניתן להכין לילה מראש ולשמור מכוסה במקרר.
הרכבת הקינוח: יוצקים את גנאש השוקולד הקר לתוך קערת המיקסר. מקציפים היטב עד לקבלת קצפת יציבה. עוצרים את פעולת המיקסר. בעזרת מרית מקפלים בעדינות את היוגורט לתוך הקצפת. מחלקים את הקראמבל באופן שווה בין 8 כוסות הגשה. יוצקים מעליו את הקרם באופן שווה בכל הכוסות. מרוקנים תוכן של פסיפלורה על גבי הקרם בכל אחת מהכוסות (סה"כ 8 פסיפלורות גדולות. אפשר להשתמש ביותר לפי הטעם). מכסים כל כוס בניילון נצמד ומעבירים לקירור של שעתיים לפחות עד שהקרם מתייצב.