יום רביעי, 29 בפברואר 2012

הארוחה הכי חשובה ביום הכי חשוב

או: לחם בריוש בתוספת חמאה מתוקה



לחם בריוש


חברה שלי התחתנה אתמול. החתונה היתה מדהימה ומושלמת מכל הבחינות- מהאולם, עד האוכל, השמלה, המוזיקה וכל שאר הפרטים הקטנים שתרמו לאווירה המושלמת והקסומה. מסיבת החתונה היתה סופו של יום מפרך וארוך שהתחיל מוקדם בבוקר וכלל עיצוב שיער, איפור, צילומים וסגירות אחרונות של הפרטים הקטנים.  כמלווה אחראית של הזוג ביום חתונתם, לא יכולתי שלא לצייד אותם במגוון של מתוקים תוצרת בית כדי שיתרמו למצב הרוח במהלך היום וגם ישתיקו מעט את הרעב מבלי להכביד מדי. בנוסף למתוקים, אי אפשר שלא לפתוח את היום בארוחת בוקר מפנקת ומלאת פחמימות, על מנת להעלות את רמות האנרגיה לקראת היום הארוך.

אם כבר בארוחת בוקר מפנקת עסקינן, מה יכול להיות מושלם יותר מתוספת של לחם בריוש טרי שמוגש עם חמאה בטעמים מתוקים של קינמון ותאנים? בריוש הוא שם כללי למאפים צרפתיים במגוון טעמים מתוקים או מלוחים שהבסיס שלהם הוא בצק הבריוש. מדובר בבצק שמרים עשיר שמכיל כמות גדולה של חמאה וביצים והוא אחד הבצקים הצרפתיים הקלאסיים. מבצק הבריוש מכינים בד"כ לחמניות בריוש שנאפות בתבנית ייעודית שיוצרת את המראה הקלאסי והיחודי של הלחמניות המפורסמות. הפעם, במקום הלחמניות הקלאסיות החלטתי להכין כיכר של לחם בריוש שאפיתי בתבנית אינגליש קייק. התוצאה הייתה מדהימה והתקבל לחם עשיר ואוורירי במרקם המזכיר מרקם של חלה אך עשיר יותר ומפוצץ בטעמים מדהימים של חמאה. בהחלט התחלה טובה ליום גדוש חוויות.


לחם בריוש


המתכון הינו מתכון קלאסי לבצק בריוש ואפשר לאפות ממנו לחמניות קלאסיות או למלא אותו במגוון מילויים מתוקים או מלוחים. את הבצק לשים במיקסר חשמלי באמצעות וו הלישה. אם אין ברשותכם מיקסר חשמלי הייתי ממליצה לוותר על המתכון משום שמדובר בבצק רטוב, שומני וממש לא נוח ללישה בידיים. מעבר לכך, ההכנה אינה מסובכת כלל אך היא אורכת זמן רב. הבצק מכיל כמות נכבדת של ביצים וחמאה ולכן דורש זמני מנוחה והתפחה ממושכים. את הבצק יש להכין יום מראש ולהניח לתפיחה במקרר למשך הלילה. חשוב להקפיד על 3 התפחות כנדרש ועל זמני התפחה ממושכים לשם קבלת תוצאה אופטימלית.

אז אם יש לכם זמן ואתם מעוניינים לפתוח יום של כיף בארוחת בוקר מפנקת תאפו את הלחם הזה, תשתדכו לו את החמאה המתוקה ובכך קיבלתם את התוספת המושלמת לארוחת בוקר ישראלית מסורתית של ביצים, גבינות וסלט ירקות.



לחם בריוש




לחם בריוש
מניב לחם גדול בתבנית אינגליש קייק סטנדרטית


חומרים:
300 גרם קמח
12 גרם שמרים טריים (כרבע חבילה)
3 ביצים
150 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
כפית מלח
40 גרם מים חמימים
30 גרם סוכר


אופן ההכנה:
בקערה קטנה מניחים את השמרים עם המים החמים ומערבבים. מניחים בצד ל- 10 דקות עד להמסה של השמרים. חשוב להקפיד על טמפרטורת המים- את הטמפרטורה בודקים באמצעות הכנסת אצבע לקערת המים. המים צריכים להיות נעימים למגע ולא חמים מדי.
לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ומוסיפים את הסוכר, המלח והביצים. מערבבים מעט ומוסיפים את תערובת השמרים והמים. לשים במהירות בינונית למשך 5 דקות. מנקים את דפנות הקערה, מוסיפים חצי מקוביות החמאה ולשים כשתי דקות. מוסיפים את שאר החמאה ולשים למשך 10 דקות במהירות בינונית עד לקבלת בצק אחיד וחלק. לאחר תום הלישה מכסים את קערת המיקסר בניילון נצמד ומניחים להתפחה ראשונה בטמפרטורת החדר למשך 3 שעות. לאחר 3 שעות מכים בבצק התפוח באגרופים ומוציאים ממנו את כל האוויר. מכסים שוב את הקערה בניילון נצמד ומכניסים להתפחה שנייה במקרר למשך הלילה. למחרת, מוציאים את הבצק ומניחים אותו על משטח עבודה מקומח. לשים מעט את הבצק בידיים ומקפידים להוציא ממנו את כל האוויר. מעצבים את הבצק לצורת גליל באורך התבנית ומניחים בתבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מכסים את התבנית במגבת ומניחים להתפחה שלישית בטמפרטורת החדר למשך 3 שעות. לאחר התפיחה, אופים את הלחם בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 170 מעלות למשך כ- 45 דקות, עד שהלחם זהוב וריח החמאה מתפשט בכל הבית. מוציאים את הלחם מהתבנית ומניחים אותו על רשת להצטננות. מצננים למשך 15 דקות לפחות לפני הפריסה.
הלחם הכי טעים חם והוא במיטבו ביום ההכנה. למחרת, הלחם מתייבש והוא הרבה פחות טעים אבל ניתן להכין ממנו את הפרנץ' טוסט הכי טעים שאכלתם, או סתם לייבש אותו בתנור/בטוסטר.
מומלץ לאכול עם חמאה והכי טעים לאכול עם חמאה מתוקה בטעמים שונים.

אני צירפתי ללחם חמאה בטעם קינמון וסוכר חום וחמאה בטעם תאנים. ממש מביך לקרוא לזה מתכון אבל בכל זאת צירפתי את החומרים ואופן ההכנה של החמאה. כמובן שניתן לגוון לפי מה שאוהבים (לדוג' קליפת לימון, קליפת תפוז, אבקת קפה, ריבות בטעמים שונים וכו').

חמאות בטעמים
חמאה מתוקה בטעמים שונים- התוספת המושלמת לבריוש הקלאסי


חמאת קינמון וסוכר חום

חומרים:
50 גרם חמאה רכה מאוד
חצי כפית קינמון
כפית גדושה סוכר חום
קורט מלח

אופן ההכנה:
בקערית קטנה מערבבים היטב את כל החומרים עד לקבלת תערובת הומוגנית ובעלת צבע אחיד. אם החמאה קשה מדי לערבוב, ניתן להכניס את התערובת למיקרוגל למשך 10 שניות לשם ריכוך החמאה.


חמאת קינמון
חמאת קינמון




חמאת תאנים

חומרים:
50 גרם חמאה רכה מאוד
3-4 כפיות ריבת תאנים
קורט מלח

אופן ההכנה:
בקערית קטנה מערבבים היטב את כל החומרים עד לקבלת תערובת הומוגנית ובעלת צבע אחיד. אם החמאה קשה מדי לערבוב, ניתן להכניס את התרובת למיקרוגל למשך 10 שניות לשם ריכוך החמאה.


חמאת תאנים
חמאת תאנים

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

אין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל...

או: הפיצה הביתית המושלמת


פיצה ביתית


באופן עקרוני אני מסכימה עם הרעיון שאין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל כשעיסתו מושלמת, איך הוא יכול שלא להעיד על כך? אני בד"כ לא נוהגת לומר שאני מכינה את ה _____ הכי טוב. לא בגלל צניעות אלא מתוך הנחה שתמיד יש יותר טוב ותמיד יש מה לשפר. הכל נכון ויפה, אבל לא בכל מה שקשור לפיצה שלי. להגנתי אני חייבת לומר שלא רק אני מעידה על כך שאני מכינה את הפיצה הביתית הכי טובה שיש, אלא כל האנשים שטעמו את הפיצה שלי הסכימו על כך פה אחד. ואני לא מגזימה.

זה לא שפתאום ברגע אחד ניסיתי להכין פיצה ביתית וכבר בניסיון הראשון הצלחתי לאפות את הפיצה המושלמת. פיצות ביתיות תמיד היו חלק מהתפריט המשפחתי שלנו וכשהייתי ילדה אמא שלי נהגה לאפות פיצות לארוחת הערב לפחות אחת לשבוע והערבים הללו תמיד היו מבחינתי חגיגה מדהימה. לכן זה ממש לא מפתיע שבשנות הנעורים שלי, כאשר התחלתי להתנסות בבישול ואפייה, זה היה אחד המאפים הראשונים שניסיתי להכין בעצמי. אם לומר את האמת, הפיצות הראשונות שלי לא היו מוצלחות במיוחד. השומן שבו השתמשתי היה מרגרינה, רוטב העגבניות היה מרסק עגבניות והפיצה הייתה עבה ודומה יותר לעוגה מאשר לפיצה.

עם השנים, מתכון הפיצה שלי עבר אינספור שינויים וניסיתי מגוון רחב של בצקים, סוגי קמחים, מגוון גבינות, רטבים ושיטות התפחה שונות ומשונות. אחרי ניסיון של שנים והרבה ניסוי ותעייה אני חושבת שמצאתי את המתכון המושלם. האמת, קצת קשה לי לפרסם את המתכון הזה כי הוא באמת הבייבי שלי שטיפחתי ושיפרתי לאורך השנים והוא פשוט מושלם. למרות הקושי לפרסם את המתכון, אני מאמינה שאוכל ובישול הם עניין חברתי ויש חשיבות רבה לשיתוף והחלפת מתכונים, ולכן החלטתי לשחרר ולתת את המתכון שלי לפיצה המושלמת. מבחינה פסיכולוגית זה בטוח הדבר הבריא לעשות...

מבחינת הבצק- השילוב המושלם הוא 75% קמח מלא, 25% קמח לבן, מי ברז, דבש, מעט שמרים טריים, שמן זית ומלח. מבחינת הגבינות- 25% גבינה צהובה, 25% טל העמק או פרמזן ו- 50% מוצרלה. אם משתמשים רק בגבינה צהובה נוצרות שלוליות של שמן על הפיצה. אם משתמשים רק במוצרלה, מתקבל טעם מעט אנמי והיא גם נשרפת מהר יותר. אם משתמשים רק בפרמזן או טל העמק, לא מתקבל אפקט המתיחה של הגבינה, שזה החלק הכי כיפי בפיצה. מבחינת הרוטב- בצל מטוגן בשמן זית, ראש שום, עגבניות מרוסקות (בחורף אני משתמשת בעגבניות איטלקיות משומרות) ובזיליקום. מבחינת העובי- פיצות יוצאות הכי טוב כשהן דקות, אין מה לעשות. אני אוהבת את הפיצה שלי ממש דקה, כמעט כמו נייר אבל זה עניין של העדפה אישית.

זהו, זו הנוסחא המנצחת שלי. אני יכולה להעיד על כך שהפיצה הזאת זכתה להצלחה מטורפת בקרב קהל רחב של טועמים במגוון גילאים והעדפות קולינריות שונות. לא מצאתי טועם אחד שלא חשב שזו הפיצה הביתית הכי טעימה שטעם. באמת. מכל המאכלים שאני מכינה והכנתי, הקונצנזוס היחיד היה לגבי הפיצה שלי.

עכשיו כמה מילים על אבן פיצה- אני יודעת שזה אינו מוצר רווח, אפילו בביתם של אופים רציניים. חבל מאוד. אם אתם נוהגים להכין פיצות ביתיות, פוקצות ואפילו לאפות, זה מוצר חובה!! אף אחד לא היה יותר סקפטי ממני לגבי שימוש באבן, אבל אחרי שהחצי השני שלי רכש עבורי אבן פיצה, הפכתי מומרת והיום אני מטיפה בעד המוצר הזה. מדובר בהשקעה לא יקרה במיוחד (אבן פיצה בגודל סטנדרטי עולה בממוצע כ- 100שקלים) ואיכות הפיצה שמתקבלת בשימוש בה היא שונה לחלוטין, עד כדי רמה של פיצריית גורמה. מוצר מומלץ ביותר. אם אין אבן, מניחים את התבנית עם הפיצה בשלב הנמוך ביותר בתנור.

אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת, להלן המתכון. ניתן לשנות לפי טעמכם אבל תכינו פעם אחת לפחות עפ"י ההוראות המדוייקות.

פיצה ביתית


פיצה ביתית מושלמת
מניב 4 פיצות גדולות

חומרים לבצק:
350 גרם קמח מלא
150 גרם קמח לבן
10 גרם שמרים טריים
כף דבש
רבע כוס שמן זית
300 מ"ל מים
כף מלח גס


חומרים לרוטב: מספיק ל- 1 ק"ג בצק
5 בצלים גדולים
קופסאת עגבניות מרוסקות (750 גרם)
כ- 10 שיני שום כתושות (אני אוהבת הרבה שום, ניתן לשים פחות לפי הטעם)
רבע כוס שמן זית
כפית דבש
כפית צ'ילי גרוס
בזיליקום טרי
מלח ופלפל


גבינות:
125 גרם גבינה צהובה מגורדת
125 גרם גבינת טל העמק/פרמזן מגורדת
250 גרם מוצרלה מגורדת


תוספות (אופציונלי): בצל, פטריות טריות, פלפל אדום, פלפל שיפקה חתוך, גבינה בולגרית, חצילים מטוגנים/אפויים, זיתים, עגבניות מיובשות, פפרוני, פסטרמה ועוד ועוד.


אופן ההכנה:
הכנת הבצק: לתוך קערת המיקסר מנפים את שני סוגי הקמחים. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך תערובת הקמח. מוסיפים את הדבש, שמן הזית והמים ולשים כ- 10 דקות עד לקבלת בצק אחיד. מוסיפים את המלח ולשים כ- 5 דקות נוספות. מכסים את הקערה בניילון נמצד ומניחים להתפקה לפחות שעתיים. הבצק מאוד נוח וניתן בקלות ללוש אותו ידנית ולא באמצעות המיקסר. לאחר התפיחה, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח מעט ולשים אותו קלות להוצאת האוויר. את הבצק מחלקים לארבעה חלקים שווים (אם רוצים פיצות עבוד יותר, ניתן לחלק גם ל- 3 חלקים אבל אני לא ממליצה). כל חלק מכדררים לכדור ומסובבים על משטח העבודה באמצעות כריות כף היד לשם יצירת כדור בעל חלק עליון חלק. את הכדורים מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים באמצעות מגבת. מניחים להתפחה למשך שעה לפחות. ניתן גם להניח במקרר למשך הלילה.

הכנת הרוטב: קוצצים את הבצלים לקוביות ומטגנים על אש נמוכה בסיר גדול עם כרבע כוס שמן זית. תהליך הטיגון אורך כחצי שעה, במהלכו יש לערבב מדי פעם את הבצל. במידה והבצל נדבק מעט למחבת, מוסיפים לסיר כמה טיפות של מים. אם הבצל משחים מהר מדי, מנמיכים את האש. לאחר כ- 30 דקות טיגון, מגבירים את הלהבה ומוסיפים את השום הכתוש. מטגנים כדקה ומוסיפים את העגבניות. מערבבים היטב. מוסיפים את הדבש, הצ'ילי, המלח והפלפל השחור. לאחר שהרוטב רתח, מכסים את הסיר ומנמיכים את האש. מבשלים כחצי שעה ומערבבים מדי פעם. אם הרוטב נדבק, מנמיכים את האש ומוסיפים מעט מים. לאחר שהרוטב מוכן מוסיפים את עלי הבזיליקום בשלמותם.

הכנת הפיצות: טרם הכנת הפיצות יש לחמם את התנור לטמפרטורה הכי גבוהה שלו (בערך 230 מעלות) עם האבן בתוכו. חשוב לחמם את התנור כשעה לפני הכנסת הפיצות. לאחר שכדורי הבצק תפחו ניתן לפתוח אותם לצורת עיגול בעובי הרצוי. מניחים כדור על משטח עבודה מקומח ובעזרת הידיים או מערוך מתחילים לפתוח אותו לצורת עיגול בעובי הפיצה הרצוי. את עיגול הבצק המרודד מעבירים בזהירות לנייר אפייה על משטח באמצעותו ניתן יהיה להחליק את הפיצה המוכנה אל האבן. אם לא משתמשים באבן, מניחים את הבצק המרודד ישירות בתוך התבנית. על כל עיגול מורחים כשתי כפות מהרוטב, מוסיפים רבע מכמות הגבינה ומפזרים את התוספות הרצויות.
אופים כ- 10 דקות.

את הרוטב שנותר ניתן להקפיא לשימוש חוזר.


פיצה ביתית



החל מהיום הבלוג שלי מסוקר באתר אוכל 101. למי שלא מכיר, מדובר במיזם המאגד בתוכו רשומות ממגוון בלוגי אוכל עבריים, מכל הסוגים והמינים וכולל ארסנל מתכונים מטורף שניתן למצוא בו כמעט כל מתכון שתוכלו להעלות בדעתכם. בהחלט אתר מומלץ לכל חובבי האוכל.




יום שבת, 18 בפברואר 2012

קול ששון וקול שמחה

או: עוגת חתונה בשלוש קומות



עוגת חתונה


בשלוש השנים האחרונות אני והחצי השני שלי נמצאים תחת מתקפה של חתונות. זה נראה כאילו פתאום כל החברים שלנו החליטו ביחד למסד את הקשר והשיא היה בקיץ של שנה שעברה שבו נכחנו בלא פחות מ- 15 חתונות, מתוכן 3 חתונות היו בימים רצופים באותו שבוע. זה כנראה הגיל הזה (אנחנו נושקים לשלושים) כי המצב דומה בקרב כל החברים שלנו. שלא תבינו שאני מתלוננת חס וחלילה כי אני מטורפת על חתונות וכמו שאמא שלי נוהגת לומר, שיהיו רק שמחות.

השנה הזאת נפתחת בחתונה של ליאת ואיתן היקרים, שהחליטו גם הם למסד את הקשר, להתברגן ולהיכנע לתכתיבי הרבנות ולכללי הטקס. אז החתונה עתידה להתקיים בסוף החודש ואחרי חודשים של הכנות ולבטים יש כבר אולם, צלם, תקליטן ואפילו השמלה נאספה כבר מהתופרת. אני חייבת לציין שזו אחת השמלות היפות שראיתי ותאמינו לי שיצא לי לראות הרבה בתקופה האחרונה. אז אחרי שנסגרו כל הפרטים הטכניים המייגעים נשאר החלק המהנה, שנפתח עם מסיבת הרווקות/רווקים ומסתיים עם מסיבת החתונה




ובכן, מסיבת הרווקות התקיימה אתמול ואני כמובן נתבקשתי להביא את הקינוח. בהתחלה חשבתי להכין איזשהו קינוח אישי ומרשים כמו קאפקייס מושקעים, אבל לבסוף החלטתי לקחת על עצמי את המשימה של הכנת עוגת חתונה מסורתית כהלכתה. התכנון המקורי היה להכין עוגת שתי קומות מצופה בקרם חמאה. לכאורה עניין פשוט אבל באופן האופייני לי, החלטתי לסבך את כל העסק ולהכין עוגה בשלוש קומות מבצק סוכר. החצי השני שלי כמובן לא אהב את הרעיון וניסה לשווא לשכנע אותי שלא לקפוץ מעל הפופיק ולהכין עוגה פשוטה יותר. זה כמובן לא עזר לו ו"פרוייקט עוגת החתונה של ליאת ואיתן" יצא לדרך בפול גז. אם לומר את האמת, בהתחלה לא היה לי מושג איך לגשת לעניין, לאור העובדה שמעולם לא התעסקתי בבצק סוכר ואפילו לא ראיתי אותו במציאות. כל התהליך היה הליכה נועזת אל הלא נודע כי כמו שאמרו כבר לפניי, "מי שמאמין לא מפחד".

למרבה ההפתעה, העוגה יצאה מושלמת אפילו מעבר לציפיות שלי. התהליך היה אומנם מורכב ולא פשוט בכלל אבל התוצאה הייתה שווה את המאמץ.



עוגת חתונה


אז למי שרוצה לנסות בבית, הרמתי את הכפפה והכנתי מדריך ארוך ומפורט ככל האפשר, המפרט את כל שלבי ההכנה, כולל תמונות וסרטונים שמסבירים את השלבים השונים. בנוסף צירפתי את כל המתכונים והכמויות המדוייקות וכן רשימה מסודרת של ציוד נדרש.
הפעם הפוסט ארוך במיוחד.

טוב, אז החלטתי להכין עוגה שאין לי מושג איך מכינים. מאיפה מתחילים? כמובן באינטרנט. אחרי שקראתי כל מה שאפשר על בצק סוכר וצפיתי בעשרות סרטונים שמסבירים כיצד לעבוד איתו החלטתי שאני מוכנה למשימה. קודם כל החלטתי על סוג העוגה וסוג הקישוט שלה. עוגות מבצק סוכר הן בד"כ לא עוגות טעימות והעוגה מהווה רק את האמצעי ולא את המטרה. לא בבית ספרי. אני החלטתי להשקיע גם בטעם העוגה והכנתי עוגת טארט לימון לפי מתכון תופין בסיסי שלקחתי מאמו של החצי השני שלי. למתכון הבסיסי הוספתי טעמי לימון ואת העוגות מילאתי וציפיתי בקרם חמאה לימוני כבסיס להנחת בצק הסוכר. לגבי העיצוב, החלטתי ללכת על הסגנון הקלאסי של עוגה לבנה ונקייה עם חיתוך עדין של תחרה בשוליים, אותו ביצעתי עם צובטן של מעמולים (גם הוא הושאל מאימו של החצי). מכיוון שמדובר בעוגת חתונה, היה לי חשוב לשמור על המראה הנקי ולכן קישטתי אותה רק באמצעות סרט בצבע ורוד וכמובן בבובות חתן וכלה.


אחרי שהחלטתי על הטעם והצורה הגיע שלב הרשימות והקניות. זה החלק השנוא עליי בכל תהליך האפייה ואני תמיד שוכחת משהו בדרך. הפעם שכחתי לקנות קמח. אח"כ הבנתי שלא חישבתי נכון את הכמות הנדרשת של הביצים ולבסוף התברר שלא היה לי בבית מספיק אבקת סוכר, למרות שבד"כ אני מחזיקה סטוקים ממנה. בנוסף, אחרי אפיית העוגות התברר לי שדיבל העץ שביקשתי מהחצי השני לקנות לי (הסבר בהמשך) היה קצר מדי. בקיצור, ארבעה ביקורים בסופר, שני ביקורים בחנות פיצפק'ס ושני ביקורים של החצי בנגרייה. אופייני לי ביותר.

אחרי שהתחלתי את העבודה על העוגות בכאוס האופייני לי, החלטתי לעשות סדר ולהתחיל לרשום את הדברים באופן מסודר.

אז מה ברשימה?
  1. שלוש תבניות בגדלים שונים. ההפרש האידיאלי בין הקומות צריך להיות בין 8 ס"מ ולכן בחרתי במידות הקלאסיות לעוגת חתונה- 26 ס"מ, 18 ס"מ ו- 10 ס"מ.
  2. בסיס עץ להניח עליו את העוגה המוכנה. בסיס קרטון שבד"כ משמש אותי לעוגות לא חזק מספיק כדי לתמוך בעוגה ולכן החלטתי להשתמש במשטח עץ שהחצי השני שלי ניסר משאריות עץ שהיו בבית הוריו (אבא שלו נגר לשעבר אז תמיד יש להם שאריות של עץ בבית). למי שאין, ניתן לרכוש בכל נגרייה תמורת סכום זעום.
  3. נייר עטיפה לעטוף את הבסיס. אני בחרתי להשתמש בנייר ארונות לבן בשל הצבע הלבן של העוגה. זה נייר מצופה בניילון בלתי נראה ולכן הוא חזק יותר ואידיאלי למטרה זו.
  4. סרט בצבע הנבחר. הכי מומלץ להשתמש בסרט סאטן אבל אני לא מצאתי בצבע שרציתי אז השתמשתי בסרט מתנות.
  5. דיבל או שיפוד עבה מעץ. את הדיבל חותכים לגובה העוגה ומכניסים לתוך העוגה במטרה שיהווה תומך לקומה הגבוהה יותר, על מנת שהעוגה העליונה לא תשקע לתוך העוגה התחתונה. הסבר מפורט יותר בהמשך. ניתן לרכוש בחנויות מתמחות מוטות קשיחים המשמשים למטרה זו. אני בחרתי לחסוך עלויות ולהשתמש בשני דיבלים מעץ בקוטר של 4 מ"מ ובאורך של מטר. ניתן להשיג בכל נגרייה בעלות של מספר שקלים בודדים.
  6. בסיסים קשיחים לעוגות שיהיו הקומות העליונות. הבסיסים משמשים כחוצצים בין הקומות ומונחים על גבי הדיבלים כדי למנוע מצב של שקיעת העוגות. ניתן להשתמש בתחתיות חד פעמיות של עוגה. לי לא היו ושכחתי לקנות ולכן השתמשתי בקרטון אותו גזרתי לעיגולים בגודל הרצוי (במקרה שלי, 18 ס"מ ו- 10 ס"מ).
  7. בצק סוכר. היום ניתן להשיג בצק סוכר בכל סופר גדול. החישוב הוא בערך 750 גרם עד ק"ג של בצק לציפוי עוגה בקוטר 26 ס"מ (תלוי בעובי הציפוי). אני ציפיתי את העוגות בציפוי דק יחסית והשתמשתי בכמות של קילו וחצי בערך לכל העוגות. לציפוי העוגות בגדלים שאני הכנתי, אני ממליצה לקנות לפחות שני ק"ג של בצק סוכר.
  8. אבקת סוכר. משמשת לרידוד בצק הסוכר כתחליף לקמח. ניתן להשתמש גם בקורנפלור אבל הוא גם פחות טעים וגם פחות מומלץ משום שהוא נוטה לייבש את הבצק.
  9. צובטן דקורטיבי ליצירת מראה התחרה בשולי העוגות (אופציונלי). אני השתמשתי בצובטן המשמש לקישוט מעמולים. את הצובתן ניתן לרכוש במגוון גדלים וצורות בחנויות מתמחות או אפילו בשווקים.
  10. בובות חתן וכלה. ניתן להשיג בחנויות מתמחות או בחנויות פיצפקע'ס.
  11. חומרים לעוגות. מתכון מדוייק בהמשך.
ציוד נדרש לעוגה


לאחר שסיימנו את כל הקניות ווידאנו מול הרשימה שלא שכחנו כלום, הגיע הזמן להתחיל בהכנת העוגה.
על מנת לפשט עד כמה שניתן את התהליך, חילקתי אותו לארבעה שלבים:
  1. אפיית העוגות
  2. מילוי וציפוי העוגות בקרם חמאה
  3. ציפוי העוגות בבצק הסוכר
  4. הרכבת הקומות וקישוט העוגה
את שני השלבים הראשונים מומלץ לעשות יום לפני, על מנת שהעוגות תוכלנה להתקרר היטב בטרם יצופו בבצק הסוכר.



שלב 1 : אפיית העוגות


במטרה לקבל עוגות גבוהות במיוחד, אופים שתי עוגות מכל קוטר ומניחים אותן אחת על השנייה כאשר באמצע מורחים קרם להדבקה וייצוב העוגות לעוגה אחת. תהליך אפיית העוגות הוא תהליך ארוך ונדרש לקרר אותן פעמיים- פעם אחת לפני מריחת הקרם למשך כשעה במקרר ופעם שנייה אחרי מריחת הקרם למשך הלילה.


מתכון לעוגת תופין בסיסית

נוסחא בסיסית:

ביצה
30 גרם סוכר
30 גרם קמח
10 גרם שמן
גרם אבקת אפייה

לתבנית בקוטר 10 ס"מ- 2 ביצים
לתבנית בקוטר 18 ס"מ- 4 ביצים
לתבנית בקוטר 26 ס"מ- 6 ביצים

את כמות החומרים מכפילים פי מספר הביצים הנדרשות, בהתאם לקוטר העוגה שמכינים.
אני כאמור הוספתי טעמי לימון לעוגה.


חומרים לעוגת לימון בתבנית 26:
6 ביצים
180 גרם סוכר
180 גרם קמח
60 גרם שמן
6 גרם אבקת אפייה
2 לימונים


חומרים לעוגת לימון בתבנית 18:
4 ביצים
120 גרם סוכר
120 גרם קמח
40 גרם שמן
4 גרם אבקת אפייה
לימון אחד

חומרים לעוגת לימון בתבנית 10:
2 ביצים
60 גרם סוכר
60 גרם קמח
20 גרם שמן
2 גרם אבקת אפייה
חצי לימון


אופן ההכנה:

הכנת התבניות לאפייה: אם משתמשים ברינג חלול ללא תחתית יש צורך להכין לו תחתית מנייר אפייה ואלומיניום טרם הכנסת הבלילה. פורסים על משטח העבודה רצועה של נייר אלומיניום גדולה מעט מקוטר הרינג. על הרצועה מניחים נייר אפייה וממרכזים את הרינג על נייר האפייה. מקפלים קצה אחד של נייר האלומיניום ונייר האפייה עד לשולי הרינג ומתחילים לקפל את הניירות מסביב לרינג בצורה הדוקה עד שמתקבלת תחתית צמודה ויציבה. לאחר הכנת התחתית, מרפדים את דפנות הרינג ברצועות נייר אפייה ברוחב גדול יותר מגובה הרינג. על מנת להדביק את נייר האפייה לדפנות ניתן למרוח אותו במעט שמן. לאחר הוספת הבלילה לא ניתן להרים את הרינג עם התחתית ולכן חשוב לזכור להניח אותו בתבנית האפייה בטרם מוסיפים את הבלילה.

הכנת הרינגים
הרינגים מוכנים לאפייה

הכנת העוגות: מפרידים את הביצים לחלבונים וחלמונים. את החלבונים מקציפים עם חצי מכמות הסוכר לקצף בינוני (מה שנקרא גבעות רכות). הקצפת יתר תניב קצף קשה שיישבר ויביא לצניחה של העוגה לאחר האפייה. את הקצף המוכן מעבירים לקערה נפרדת ומניחים בצד. מגרדים מהלימונים את הקליפות ולאחר מכן סוחטים מהם את המיץ. את מיץ הלימון מערבבים לתוך השמן ומניחים בצד. בקערת המיקסר בה הקצפנו את החלבונים (אין צורך לשטוף) מקציפים יחד את החלמונים, גרידת הלימון ויתרת הסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. תוך כדי הקצפה, מזליפים את תערובת השמן ומיץ הלימון באיטיות לתוך הבלילה ומקציפים עד לקבלת בלילה הומוגנית. עוצרים את המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח. ממשיכים להקציף למשך מספר שניות רק עד להטמעת הקמח התערובת. מוציאים את הקערה מהמיקסר ומקפלים לתוך הבלילה את קצף החלבונים באופן ידני. חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי רק עד לקבלת תערובת אחידה. את הבלילה שופכים לתוך התבנית ואופים מיד כ- 40 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. העוגה מוכנה כאשר שיפוד שהוכנס למרכזה יוצא עם פירורים לחים.

העוגות האפויות
העוגות לאחר האפייה

לי היתה רק תבנית אחת מכל גודל אז הייתי צריכה לאפות פעמיים. לאפייה הראשונה הכנתי את כל הכמות לשלושת העוגות, חילקתי בין התבניות ואפיתי את שלושת העוגות יחד. למרות הגדלים השונים, העוגות היו מוכנות באותו הזמן ולכן אין שום בעיה לאפות אותן יחד. לאחר שהעוגות הראשונות היו מוכנות, הכנתי שוב את אותה כמות וחילקתי שוב לתבניות (שכמובן שטפתי את התבניות לפני האפייה השנייה). בדרך זו מתקבלות שתי עוגות מכל קוטר.

את העוגות מצננים לפחות שעה במקרר בטרם מצפים אותן בקרם חמאה.




שלב 2: מילוי וציפוי העוגות בקרם חמאה

לאחר קירור העוגות, ניתן למלא ולצפות אותן בקרם החמאה, שמהווה בסיס דביק להנחת בצק הבסוכר.


מתכון לקרם חמאה לימוני
כמות מספיקה למילוי וציפוי של שלושת העוגות


חומרים:
300 גרם חמאה רכה
600 גרם אבקת סוכר
רבע עד חצי כוס חלב
לימון אחד

אופן ההכנה:
מררדים את קליפת הלימון ולאחר מכן סוחטים ממנו את המיץ. בקערת המיקסר מקציפים את החמאה עם גרידת הלימון עד לקבלת מרקם קרמי. מוסיפים את אבקת הסוכר ומקפיצים כ- 5 דקות עד לקבלת קרם אחיד. מוסיפים בהדרגה את החלב עד לקבלת מרקם הקרם הרצוי. הקרם צריך להיות רך ונוח למריחה אבל בשום פנים ואופן לא רטוב. חשוב להוסיף את החלב בהדרגה כי תמיד ניתן להוסיף ממנו אבל אם שמים יותר מדי הקרם ייצא נוזלי מדי ולא ניתן יהיה להשתמש בו. כדי לבדוק האם הקרם מוכן, מורחים קצת ממנו על העוגה ואם הוא נמרח בקלות הוא מוכן. אם הקרם עדיין קשה למריחה, ניתן להוסיף עוד כמה טיפות של חלב.

לאחר שהעוגות שהו לפחות שעה במקרר ניתן להרכיב ולצפות אותן. בעזרת סכין משוננת חותכים את החלק העליון של כל עוגה על מנת ליישר אותה עד כמה שניתן. לאחר החיתוך, מניחים על עוגה אחת מספר כפות מהקרם ומיישרים. את העוגה השנייה באותו הקוטר הופכים ומניחים מעל העוגה עם הקרם, כך שהחלק העליון הוא בעצם הבסיס הישר של העוגה העליונה שהפכנו. לוחצים קלות ומיישרים את העוגות במידת הצורך. את העוגה הגבוהה מצפים ציפוי קל בקרם החמאה. אין צורך להקפיד בשלב זה על כיסוי מוחלט של העוגה משום שהקרם רק מהווה בסיס שבצק הסוכר יוכל להידבק אליו בקלות. חוזרים על הפעולה עם העוגות שנותרו. צריכה להתקבל תוצאה כמו בתמונה שלהלן:


ציפוי בקרם חמאה
שימו לב למילוי במרכז העוגה המחבר בין שתי העוגות ולשכבה הדקה של הציפוי


לאחר ציפוי העוגות, יש להניח אותן במקרר למשך הלילה על מנת שהקרם יתקשה והעוגות יתייצבו ויהיו נוחות לציפוי בבצק הסוכר.




שלב 3: ציפוי העוגות בבצק הסוכר

למי שלא מיומן בעבודה עם בצק סוכר הייתי ממליצה לצפות קודם את העוגה הקטנה ביותר משתי סיבות- האחת, ככל שהעוגה יותר קטנה, כך פשוט יותר לצפות אותה. הסיבה השנייה היא שבמידה ומשהו לא מצליח ויש צורך לזרוק את הבצק, לא בזבזתם הרבה חומר.

מוציאים את העוגה מהמקרר ומניחים אותה על נייר אפייה או משטח קרטון חד פעמי ללא שוליים. חותכים חתיכה רצוייה מהבצק בהתאם לקוטר העוגה. לצורך ציפוי העוגה הקטנה אני השתמשתי בכ- 300 גרם בצק. את הבצק הנותר עוטפים היטב בניילון נצמד על מנת שלא יתייבש. מתחילים ללוש את הבצק שחתכנו. בהתחלה הבצק יהיה קשה אבל לאחר כ- 5 דקות לישה הוא מתרכך ומתחילים להרגיש שהוא פחות מתנגד. על מנת לבדוק שהבצק מוכן לרידוד, יוצרים ממנו צורה של גליל עבה ומכופפים אותו. אם הבצק לא נקרע או נשבר הוא מוכן לרידוד. בעזרת מסננת קטנה מנפים מעט אבקת סוכר על גבי משטח העבודה ומתחילים לרדד את הבצק בעזרת מערוך. לבצק יש נטייה להידבק למשטח העבודה ולכן חשוב להרים אותו ולסובב אותו תוך כדי הרידוד. במהלך הרידוד מנפים אבקת אפייה על גבי המשטח לפי הצורך. את הבצק מרדדים לצורת עיגול בקוטר מתאים לפי החישוב הבא: גובה העוגה פי שניים פלוס הקוטר. לדוגמא, אם העוגה שלי היא בגובה של 9 ס"מ ובקוטר של 10 ס"מ החישוב הוא 9 כפול שניים (18) פלוס 10 (28). כלומר, לציפוי עוגה בקוטר של 10 ס"מ, יש צורך לרדד עיגול בקוטר של 28 ס"מ לפחות. כמה מילים על עובי הבצק: העובי המומלץ לרידוד הוא 1.5 ס"מ וככל שהבצק יהיה עבה יותר, כך תהיה לו פחות נטייה להיקרע והוא יסתיר טוב יותר פגמים בעוגה. הבעיה היא שבצק סוכר עבה הוא לא טעים בעליל ולכן אני רידדתי לעובי של כחצי ס"מ בלבד והיה לי קצת קשה לעבוד עם הבצק. לשיקולכם.
לאחר רידוד הבצק לעיגול בקוטר המתאים מלטפים את הבצק בעזרת כף היד בתנועות סיבוביות במטרה להסיר ממנו עודפי אבקת סוכר ולהחליק אותו מעט. מגלגלים את הבצק על המערוך ופותחים אותו על גבי העוגה. בשלב זה יש צורך ליישר את כל עודפי הבצק שנותרו מסביב לעוגה. בתנועות ליטוף מצמידים את הבצק לדפנות ומחליקים את העודפים תוך פתיחה של הבצק מהחלק התחתון שלו (לא מושכים את הבצק כלפי מטה על מנת שלא ייקרע). לאחר קבלת ציפוי חלק מסירים את העודפים ע"י חיתוך הבצק בצמוד לשולי העוגה. את השאריות ניתן לשמור בשקית אטומה לשימוש חוזר.
חשוב להדגיש כי בצק סוכר מתייבש במהירות כאשר הוא נחשף לאוויר ולכן חשוב לעבוד איתו כמה שיותר מהר.

ציפוי בבצק הסוכר
ציפוי בבצק הסוכר

הדרך הכי טובה ללמוד כיצד לצפות את העוגה בבצק היא באמצעות מראה עיניים ולכן אני מצרפת את הסרטון הבא, שמסביר בצורה ברורה ופשוטה אודות התהליך. זה הסרטון ממנו אני למדתי כיצד לעבוד עם בצק סוכר ואם תעקבו אחר ההוראות, מובטחת לכם תוצאה טובה. 

video


במידה ומעוניינים לעטר את שולי העוגה כמו שאני עשיתי, יש לעשות זאת מיד לאחר הנחת הבצק משום שאחרת הוא יתייבש וייקרע. באמצעות הצובטן הדקורטיבי צובטים קלות את שולי העוגה לאורך כל הקוטר שלה. חשוב לא ללחוץ חזק מדי על הבצק אלא רק לצבוט אותו קלות, אחרת הוא ייקרע ויראו את העוגה שמתחת.


את עיטור התחרה יוצרים בעזרת צובתן ע"י צביטות עדינות לאורך שולי הבצק

לאחר ציפוי כל העוגות יש להניח לבצק להתייבש ולהתייצב מעט על העוגות. אני ממליצה להשאיר את העוגות בטמפרטורת החדר למשך כשעה בטרם בניית העוגה הסופית.


העוגות המצופות



שלב 4 ואחרון: הרכבת הקומות וקישוט העוגה


לאחר שהבצק התייצב והתקשה מעט ניתן להרכיב את העוגה הסופית. את העוגות לא מניחים ישירות אחת על השנייה על מנת שלא ישקעו ולכן יש צורך לחצוץ ביניהן בעזרת בסיסי קרטון שמונחים בתחתית כל עוגה ולתמוך בהן בעזרת שיפודי עץ שמוחדרים למרכז כל עוגה.

בטרם הרכבת העוגה יש להכין את בסיסי הקרטון (סעיף 6 ברשימה) עליהם יונחו העוגה האמצעית והעוגה העליונה. גוזרים שני עיגולי קרטון- אחד בקוטר של העוגה הקטנה (10 ס"מ) והשני בקוטר העוגה הבינונית   (18 ס"מ). אין צורך להניח בסיס מתחת לעוגה התחתונה. הכי פשוט לסמן בעזרת הרינג את הקוטר הרצוי על גבי הקרטון ולגזור. במרכז כל עיגול גזור מסמנים עיגול קטן יותר וגוזרים. באופן הזה מתקבלות שתי טבעות קרטון בקוטר של 18 ס"מ ו- 10 ס"מ. החור האמצעי מיועד לאפשר הכנסה של שיפוד לאורך כל העוגה לאחר הרכבתה על מנת לשמור על היציבות של כל שלושת הקומות. לא חייבים להכניס שיפוד לאורך כל העוגה והיא תהיה יציבה מספיק גם בלעדיו.

על מנת לתמוך בבסיס הקומות, יש צורך להכניס שיפודים לתוך העוגה התחתונה והעוגה האמצעית. השיפודים מהווים מעין מוטות תמיכה שמונעים מהעוגה לשקוע לתוך העוגה שמתחתיה (לכן אין צורך להכניס שיפודים לתוך העוגה העליונה).

בשלב זה החצי השני שלי נרתם למשימה והוא זה שביצע את כל תהליך המדידה, הסימון, הניסור והבנייה. אני חייבת להודות שהוא מדוייק וזהיר יותר ממני ולכן החלטתי להאציל סמכויות והטלתי עליו את מלאכת ההרכבה.

כדי לסמן את מיקום השיפודים בעוגה התחתונה, מניחים במרכז החלק העליון שלה את בסיס הקרטון של העוגה האמצעית (מניחים את הטבעת במקום בו תוצב העוגה האמצעית על גבי העוגה התחתונה) ומסמנים בעדינות את צורת הטבעת על פני הבצק (ניתן להשתמש בטוש אכיל או לסמן בעזרת קצה של סכין קטנה). מסירים את העיגול ומסמנים ארבע נקודות לאורך הטבעת לתוכן יוכנסו השיפודים. על מנת לחתוך את השיפוד לאורך הנדרש, מכניסים את כל השיפוד לתוך אחת הנקודות המסומנות ומסמנים את הגובה בעזרת עט או עיפרון. מוצאים את השיפוד מהעוגה ומנסרים אותו לפי הסימון. חותכים 3 חתיכות נוספות באותו האורך. את ארבעת השיפודים שחתכנו מכניסים לתוך ארבעת הנקודות שסימנו על גבי העוגה.
כדי לסמן את מיקום השיפודים בעוגה האמצעית, חוזרים על הפעולה והפעם מסמנים על גבי העוגה האמצעית את בסיס העוגה העליונה.


הכנסת שיפודי העץ לעוגה למטרת תמיכה בקומה העליונה

לאחר שהכנסנו את שיפודי העץ לעוגות ניתן להניח את העוגות על בסיסי הקרטון. על מנת להדביק את העוגות לבסיסים אני השתמשתי בקרם חמאה עם מעט קורנפלור- בקערה מקציפים 50 גרם חמאה רכה עם 50 גרם אבקת סוכר ו- 35 גרם קורנפלור עד לקבלת קרם דביק. את הקרם מורחים על כל קרטון ועליו מניחים את העוגות. אפשר לוותר על ההדבקה אבל אני רציתי להיות בטוחה שהעוגה תהיה יציבה.
לאחר שהכנסנו את השיפודים לעוגות ולאחר שהנחנו את העוגות על גבי הבסיסים ניתן להתחיל לערום את הקומות.

לפני בניית העוגה עוטפים את הקרש עליו תהיה מונחת העוגה בנייר עטיפה בצבע הרצוי ומקשטים את שולי הקרש בסרט הצבעוני (אופציונלי)

הכנת הקרש עליו תונח העוגה


את העוגה התחתונה מניחים במרכז הקרש העטוף (ניתן להדביק אותה לקרש ע"י מריחת מעט קרם על הקרש). במרכז העוגה התחתונה מניחים את העוגה הבינונית. ניתן להדביק את בסיס העוגה האמצעית לפני העוגה התחתונה באמצעות מריחת מעט קרם על גבי העוגה העליונה ולהניח את בסיס העוגה האמצעית על גבי הקרם. יש להקפיד להניח את העוגה לפי הסימון על מנת שבסיס הקרטון של העוגה האמצעית יונח על גבי השיפודים. חוזרים על אותה פעולה עם העוגה העליונה, אותה מניחים על גבי העוגה המרכזית. גם כאן יש לשים לב שבסיס העוגה מונח על גבי השיפודים.

זהו. סיימנו את הרכבת העוגה. כעת ניתן לעטוף את העוגות בסרט הצבעוני אותו מדביקים לדופן העוגה באמצעות הקרם (מורחים קרם לאורך הסרט ומלפפים אותו על החלק התחתון של דופן העוגה).

גם כאן, הדרך הכי טובה ללמוד כיצד להרכיב ולקשט את העוגה היא באמצעות מראה עיניים. לכן אני מצרפת את הסרטון הבא, שמסביר את כל תהליך ההרכבה והקישוט, מתחילתו ועד סופו.


video


בשלב זה העוגה מספיק יציבה אבל לאור העובדה שאני הייתי צריכה לנסוע איתה באוטו נסיעה של 50 דקות מהבית שלי למקום המסיבה, החלטתי להכניס שיפוד תומך נוסף לאורך כל העוגה. מדובר באותו תהליך כמו הכנסת השיפודים הקצרים לעוגות- מכניסים, מסמנים גובה, מוציאים, חותכים לאורך הרצוי ומכניסים שוב לעוגה. את החור שנוצר בעוגה העליונה כיסיתי באמצעות הבובות.


עוגת חתונה
התוצאה הסופית

לסיכום, מדובר בפרוייקט לא פשוט בכלל שדורש הקפדה על הכללים ומתן תשומת לב לפרטים. לא מתאים לכל אחד וממש לא הייתי ממליצה לכולם לנסות בבית. יחד עם זאת, התהליך היה מרתק ומעניין והתוצאה עמדה בכל הציפיות ואף מעבר לכך. כמו הרבה דברים אחרים, גם כאן ההתנסות מלמדת שהשד לא נורא כמו שחשבנו ובהחלט לא מדובר במשימה בלתי אפשרית, אפילו לאופים חובבנים ללא כל ידע מקצועי בתחום.


עוגת חתונה



מוקדש באהבה רבה לליאת ואיתן שעומדים לצאת ביחד למסע חיים משותף. מאחלת לכם את החתונה הכי מדהימה שאפשר לאחל ויותר חשוב, שתזכו לנישואים מאושרים מלאי אהבה ואושר.



עוגת חתונה






יום חמישי, 16 בפברואר 2012

when life gives you lemons

או: עוגת לימון בחושה



עוגת לימון


יש משהו בלימונים שמייצג בעיני את החורף. למרות שהיום כבר ניתן להשיג את הפרי הזה במשך כל השנה, הוא עדיין מקושר אצלי לחורף, אפילו יותר מתפוזים.

בחצר בית הוריו של החצי השני שלי יש עץ לימונים יפייפה שמניב כל חורף לימונים מדהימים, ריחניים ומלאי מיץ. העץ הזה משתנה משמעותית עם עונות השנה ומייצג בעיני את נפלאות הטבע המיטבם- באביב העץ מפיץ ריחות משכרים של יסמין שתמיד מעוררים אצלי זכרונות ילדות מחג הפסח וחגיגות המימונה. עם תום האביב ותחילת הקיץ העץ מתחיל לשנות את צבעו והופך מירוק לחום ועליו מתחילים לנשור עד שהוא מתייבש לחלוטין. בסתיו העץ מתחיל להתעורר שוב לחיים, משנה את צבעו ומתחיל להניב לימוני בוסר. עד אמצע החורף העץ גדוש כולו בפרי וענפיו כבדים ממשקל הלימונים העסיסיים. לנוכח המראה השופע של העץ אני לא יכולה להתאפק מלקטוף שקית עמוסה בלימונים טריים בכל שבוע.


עוגת לימון


כשאני מגיעה הביתה עם השלל אני מניחה את הלימונים בסלסלה על שולחן האוכל וחושבת מה להכין מהם. לאחר מספר שבועות בהם הכנתי לימונים כבושים (עליהם כתבתי בפוסט זה), קדירת עוף עם לימונים ואפילו לימונצ'לו, השבוע החלטתי להכין מהם עוגת לימונים בחושה- מבחינתי העוגה המרעננת הרשמית של החורף. אני מאוד אוהבת עוגות בחושות. מדובר בעוגות פשוטות ומהירות, שתמיד מספקות ניחוח של אפייה ביתית ונחמה מיידית. מנגד, החצי השני שלי אדיש לגמרי לעוגות מסוג זה, במיוחד כאשר הן מכילות פרי כלשהו.

הבעיה היחידה היא שפרוסת עוגה אחת אף פעם לא מספיקה לי ותמיד כשאני מכינה עוגה בחושה יוצא שאני אוכלת חצי ממנה כבר באותו היום ואת החצי השני אני בד"כ מחסלת למחרת. העניין הזה יוצר בעיה לאור העובדה שעוגות מסוג זה מכילות בד"כ כמות רבה מאוד של שומן (חמאה או שמן). לאור כך החלטתי למצוא מתכון שיפחית את כמות השומן ובאותו זמן יניב עוגה עסיסית ורכה, כמו שעוגה בחושה צריכה להיות. המתכון הזה הוא התוצאה הטובה ביותר שהצלחתי להגיע אליה והוא ממש לא התפשרות על הטעם והמרקם. המתכון אומנם לא דיאטטי או אפילו דל שומן אבל הוא מקצץ את כמות השומן ביותר מחצי וזה מספיק טוב בשבילי. בניגוד לעוגה בחושה קלאסית שבה מערבבים יחד את כל החומרים ואופים, העוגה הזאת דורשת קצת יותר השקעה ויש צורך להקציף בנפרד את הביצים וזה קצת ניג'וס. חוץ מזה אני מבטיחה שהעוגה ממש פשוטה והתוצאה בהחלט שווה את המאמץ הנוסף שמשקיעים בה.



עוגת לימון



עוגת לימון חורפית
מתאימה לתבנית אינגליש קייק סטנדרטית

חומרים:
100 גרם חמאה רכה
150 גרם סוכר
4 ביצים מופרדות לחלבונים וחלמונים
גביע יוגורט (250 מ"ל)
גרידת לימון משני לימונים
מיץ מלימון אחד
280 גרם קמח (2 כוסות)
חצי שקית אבקת אפייה (ככפית וחצי)

אופן ההכנה:
בקערת המיקסר שמים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר ומקציפים במהירות גבוהה למשך כ- 10 דקות עד לקבלת קצף בינוני (מה שנקרא גבעות רכות). מעבירים את החלבונים לקערה נקייה ומניחים בצד. בקערת המיקסר מקציפים יחד את החמאה הרכה והסוכר הנוסף כ- 5 דקות במהירות בינונית עד לקבלת קצף בהיר ותפוח מעט. עוצרים את המיקסר ומנקים את הדפנות הקערה. מוסיפים לקערת המיקסר את החלמונים, גרידת הלימון, היוגורט ומיץ הלימון. ממשיכים להקציף עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים לתערובת את הקמח ואבקת האפייה ומקפלים ידנית לתוך התערובת. לאחר הוספת הקמח יש להמנע מערבוב יתר שיניב עוגה קשה ויבשה. מקפלים לתערובת את קצף החלבונים בעדינות רבה, רק עד שהוא נטמע בתערובת (יותר קל לקפל בהתחלה חצי מכמות הקצף ורק אח"כ להוסיף את החצי שנותר). גם כאן יש להימנע מעיבוד יתר.
את התערובת מעברים לתבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה ואופים כ- 40 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. על מנת לוודא שהעוגה מוכנה נועצים קיסם למרכז העוגה. על הקיסם צריכים להתקבל פירורים לחים (אם הקיסם יוצא רטוב, אופים כ- 5 דקות נוספות).
את העוגה המוכנה מחלצים מהתבנים ומניחים להצטננות על רשת.
הכי טעים חם.



יום שלישי, 14 בפברואר 2012

מחשבות על אהבה ועוגיות

או: עוגיות לינזר

עוגיות לינזר


למי שלא שם לב, היום מציינים בעולם את ולנטיין דיי. מבחינת רובנו, החג הזה חסר משמעות לחלוטין אבל ברחבי העולם מדובר בחג רציני עם היסטוריה, מנהגים ומחוייבויות רומנטיות בעלות חשיבות עליונה. במהלך יום זה גברים ברחבי העולם רוכשים בהמוניהם ורדים אדומים ושוקולדים בצורת לבבות, כאילו אין מחר. באופן לא מפתיע, בשנים האחרונות החג הזה החל לחלחל גם בחברה הישראלית ועד סוף היום לא ניתן יהיה להשיג ברוב חנויות הפרחים ברחבי הארץ אפילו פרח אחד לרפואה. לעומת זאת, הגישה הצינית ביחס ליום הזה מתבססת על ההנחה שוולנטיין דיי הוא יום שהומצא ע"י חברות שוקולד וכרטיסי ברכה. אולי זה נכון, אחרי הכל חברות מסחריות יעשו הכל על מנת למכור לנו מוצרי צריכה מיותרים במסווה של משמעות וייעוד.


באופן כללי אני לא נוהגת לציין אירועים שתלויים בתאריכים, החל מימי הולדת , חגים ועד ימי שנה (את יום השנה האחרון  עם החצי השני שלי בכלל שכחתי לגמרי). נראה לי מיותר להשתעבד ללוח השנה שמכתיב לנו כיצד עלינו לנהוג ומה עלינו להרגיש בתאריך מסויים, על בסיס ציון זמן שרירותי וחסר משמעות. לאור כך אני מצדדת בגישה הצינית ביחס ליום זה מתוך ההנחה שאין צורך ביום מסויים וקבוע על מנת להזכיר לנו את האנשים שאנחנו אוהבים וכמובן שאין צורך ביום מסויים כדי לגרום לנו לומר להם זאת.


יחד עם זאת, העיסוק של רובנו בעינייני דיומא הוא אינטנסיבי ומכלה, עד כדי כך שלפעמים אנחנו נוטים לקחת את האנשים שאנחנו אוהבים כמובנים מאליהם ולא תמיד זוכרים לפנות עבורם את הזמן הנדרש. אז אולי אנחנו כן צריכים להחליט לעצור ולהיזכר לפעמים למה אנחנו אוהבים את האנשים שאנחנו אוהבים ולהזכיר להם עד כמה הם חשובים לנו. כמובן שלא חייבים למצוא את הזמן דווקא ב- 14.02 אלא בכל יום אחר שמתחשק ובכל דרך שעולה על הדעת, לא בהכרח בצורת שוקולד וורדים אדומים.


אז למרות שבאופן עקרוני אני לא בעד וולנטיין דיי, החלטתי בכל זאת לציין אותו השנה. לאור העובדה שאני ממש גרועה במחוות גרנדויזיות וגם לא ממש מחבבת אותן, בחרתי לומר את אשר על ליבי באמצעות עוגיות ביתיות מושקעות במיוחד (זה לא שאני צריכה סיבה מיוחדת כדי לאפות עוגיות, אבל אם כבר יש אחת כזאת אני מיד קופצת עליה). הפעם בחרתי בעוגיות לינזר. מדובר בעוגיות חמאה עשירות ומושחתות שמכינים מבצק העשוי חמאת פקאן וממלאים בריבה ביתית.


עוגיות לינזר


 

אז תמצאו את הזמן להכין אותן למישהו שאתם אוהבים, לאוו דווקא היום אלא סתם בכל יום חולין אחר. אבל תקפידו לעשות זאת בקרוב כדי שלא תשכחו.



עוגיות לינזר




עוגיות לינזר מבוסס על מתכון של מרת'ה סטיוארט מהספר cookies
מניב 24 עוגיות

חומרים:
100 גרם פקאנים קלויים (אפשר לקנות קלוי מראש או לקלות בתנור בחום של 190 מעלות כ- 10 דקות)
כף אבקת סוכר
חצי כפית קינמון
קורט מלח
100 גרם חמאה רכה
30 גרם סוכר
ביצה אחת
250 גרם קמח
חצי כפית אבקת אפייה
כחצי כוס ריבה למילוי (אם משתמשים בריבה קנוייה כדאי להשקיע ולרכוש ריבה איכותית)


אבקת סוכר לקישוט


אופן ההכנה:
במעבד מזון טוחנים את הפקאנים, אבקת הסוכר, הקינמון והמלח לתערובת דקה. מניחים בצד. בקערת המיקסר מערבלים בעזרת וו הגיטרה את החמאה והסוכר במהירות בינונית עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצה ומערבלים עד שהיא נבלעת בתערובת. מוסיפים את תערובת הפקאנים הטחונים וממשיכים לערבל כחצי דקה. עוצרים את המיקסר. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ואבקת האפייה ומחזירים לערבול קצר של מספר שניות רק עד להטמעת הקמח. חשוב לא לעבד מדי את הקמח על מנת לשמור על המרקם הפריך של העוגיות. את הבצק המוכן מחלקים לשניים (על מנת להקל על הרידוד) ועוטפים כל חלק בניילון נצמד. בעזרת כף היד משטחים מעט את הבצק בתוך הניילון ומכניסים למקרר למשך שעתיים לפחות. אפשר גם לקרר למשך הלילה.
לאחר הקירור מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב ולשים אותו לצורת עיגול בעובי של כחצי סנטימטר. הבצק שומני מאוד ולכן יש לו נטייה להידבק למשטח העבודה. על מנת למנוע הידבקות יש להפוך את הבצק מדי פעם ולקמח היטב את משטח העבודה. לאחר קבלת עיגול בעובי המתאים, קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 5 ס"מ. אם הבצק חם מדי וקשה לעבודה, ניתן להכניס אותו למקפיא למשך כ- 10 דקות על מנת שיתקשה ויהיה נוח לעבודה. את עיגולי הבצק מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ובעזרת חותכן בצורת לב חורצים לב קטן במרכז מחצית מהם. מכניסים למקפיא ל- 10 דקות.
את העוגיות אופים במשך 10-12 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 190 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את העוגיות להצטנן על רשת ולאחר שהן התקררו לחלוטין ניתן למלא אותן. לפני המילוי בוזקים אבקת סוכר על העוגיות שחרצנו. על כל עוגייה שלמה (בסיס תחתון) מורחים ככפית ריבה ומכסים בעוגייה ממנה קרצנו צורת לב.
העוגיות נשמרות בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר מספר ימים.



עוגיות לינזר



מוקדש באהבה לשושו, החצי השני (הלפעמים) יותר טוב שלי, שהולך איתי כבר שבע שנים באש ובמים, באור ובחושך וסולח לי גם כשאני שוכחת ציוני דרך חשובים.




יום חמישי, 9 בפברואר 2012

ט"ו בשבט הגיע- חג לאילנות וגם לפירות

או: גרנולה ביתית


גרנולה ביתית



מישהו שם לב שאתמול היה ט"ו בשבט? זה ללא ספק החג הכי מוזר מכל חגי ישראל. כל מי שלא משרת כרגע בשירות צבאי או הורה לילד בגיל המתאים, כלל לא מרגיש את החג הזה. זה החג היחיד שלא מגיע עם ארוחת חג משפחתית מסורתית או חופש מהלימודים. בעצם, מבחינת רובנו, אין לחג הזה כל חשיבות וחוץ מכתבה תורנית שעושים בחדשות על פרוייקט נטיעות כלשהוא, הוא כמעט ולא מורגש. בהחלט חג מוזר.

תרשו לי בבקשה לנצל את הבמה הזו על מנת להציג את החלק הקטן באוכלוסייה שדווקא מאוד מתחבר לחג הזה ולרעיון שעומד מאחוריו. באופן כללי אני לא סובלת חגים. לדעתי הם הפכו ממסורות משפחתיות לא מחייבות לשורה של מצוות ואיסורים מיותרים, שגורמים לנו להתעסק בתפל ולא במהות האמיתית של החג. מהבחינה הזו, ט"ו בשבט הוא שונה ולכן אני דווקא מחבבת אותו. החג הזה לא מגיע עם שורת חוקים של עשה ואל תעשה, אינו מלחיץ ואינו מאלץ אותנו לשבת מסביב לשולחן חג לארוחה מיוחדת. החג הזה עוסק אך ורק בדבר אחד- חגיגת התצרוכת הארץ ישראלית.

בהקשר של ט"ו בשבט, זכור לי משפט ששמעתי לפני כמה שנים באחת מתוכניות הטלויזיה שבו נטען  כי היהדות היא הדת היחידה שבה יש חג לעצים. אני זוכרת את המשפט המטופש הזה עד היום והוא עדיין מכעיס אותי. בניגוד למה שמקובל לחשוב, ט"ו בשבט הוא ממש לא רק "חג לעצים" אלא חג שמהלל ומפאר את הפירות הארץ ישראלים. מנקודת מבט כוללת יותר ניתן לומר שהוא מהלל גם את כלל התוצרת הארץ ישראלית המקומית על כל המגוון שלה. אני, כבשלנית ביתית שמאמינה בתצרוכת מקומית, עונתית וטרייה, מאוד מתחברת לרעיון שעומד מאחורי החג הזה ומקפידה לציין אותו בכל שנה.

השנה בחרתי לחגוג את ט"ו בשבט בהכנת גרנולה, שהיא מאכל מאוד ישראלי בעיניי. אני יודעת שלא המצאנו את הגרנולה אבל היא השתרשה במחוזותינו בצורה כה מוצלחת, עד שכמעט לא ניתן לדמיין ארוחת בוקר ישראלית בלעדיה. גרסאות שונות לגרנולה ניתן למצוא היום כמעט בכל בית קפה ואפילו ברוב המסעדות שמגישות ארוחת בוקר ואת הגרסא הקנוייה שלה ניתן להשיג בכל סופר. הבעיה היא שרוב הגרסאות הזולות שניתן לקנות בסופר פשוט לא טעימות וכמעט ולא מכילות פירות או אגוזים אלא בעיקר שיבולת שועל. על מנת להשיג גרנולה טובה יש צורך לקנות גרנולה בגרסאת גורמה במעדניות מסויימות וכל מי שהתנסה בכך יכול להעיד שמדובר בהוצאה כבדה מאוד ואפילו מגוחכת. לי יש בעיה לשלם סכומים מגוחכים על אוכל ולכן הדרך הכי טובה מבחינתי להנות מגרנולה היא להכין אותה בעצמי. כך אני גם יכולה לשלוט באיכות המרכיבים וביחסים ביניהם לפי הטעם שלי.


גרנולה ביתית


הגרנולה הזו היא מבחינתי המתכון הטוב ביותר. יש בה את היחסים המושלמים בין המרכיבים, היא לא מתוקה מדי ומכילה דגנים מלאים, לכן היא גם בריאה יותר. המתכון הוא רק המלצה וניתן לשנות ולהחליף מרכיבים לפי העדפה אישית. מה שכן, חשוב להקפיד למדוד את כל החומרים באותו הכלי על מנת לשמור על היחסים הנכונים בין המרכיבים. אני מודדת באמצעות ספל, מה שמניב כמות מטורפת של גרנולה. אפשר להשתמש בכל כוס קטנה יותר, רק להקפיד למדוד את כל המרכיבים באותה הכוס.


גרנולה ביתית



גרנולה ביתית

חומרים לגרנולה:
שתי כוסות שיבולת שועל
שתי כוסות שיבולת שועל מלאה
חצי כוס שומשום
חצי כוס שומשום מלא
כוס גרעיני חמניות
חצי כוס אגוזי מלך קצוצים גס
כוס שקדים עם קליפה קצוצים גס
כוס אגוזי לוז עם קליפה קצוצים גס

חומרים לרוטב:
רבע כוס שמן זית
2 כפות דבש
2 כפות סוכר חום
כף תמצית וניל
חצי כפית קינמון

כוס חמוציות מיובשות


אופן ההכנה:
בקערה גדולה מערבבים יחד את כל חומרי הגרנולה ומניחים בצד. בקערית קטנה מערבבים את כל חומרי הרוטב עד לקבלת תערובת אחידה. שופכים את הרוטב לתוך קערת הגרנולה ומעבבים היטב עד שכל התערובת מצופה ברוטב. את התערובת שופכים לתבנית אפייה גדולה מרופדת בנייר אפייה ומשטחים לשכבה אחידה. חשוב להשתמש בתבנית גדולה כדי שניתן יהייה לשטח את התערובת לשכבה דקה ככל היותר.
אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. כל 5 דקות מוציאים את התבנית מהתנור, מערבבים היטב את התערובת ומחזירים להמשך אפייה. אם לא מקפידים לערבב את התערובת היא נדבקת.
בתום האפייה מוסיפים לגרנולה את החמוציות המיובשיות ומערבבים היטב. מצננים בתבנית למשך שעה לפחות עד שהגרנולה מתקררת לחלוטין ומעבירים לצנצנת אטומה.

מגרנולה אני הכי אוהבת להכין מוזלי: חותכים מגוון פירות העונה לקוביות גדולות, מוסיפים יוגורט (רצוי יוגורט עזים), כפית דבש/סילאן ומוסיפים גרנולה. מערבבים היטב בתוך כוס גדולה ואוכלים בהנאה. בעונה מומלץ להוסיף למוזלי גרגירי רימון.

הגרנולה נשמרת לאורך זמן בצנצנת אטומה.
מומלץ להניח את הצנצנת במקרר ואם רוצים לשמור על הטריות לתקופה ארוכה, מומלץ להקפיא ולהפשיר בכל פעם את הכמות הרצוייה. מפשירים מספר דקות בטמפרטורת החדר.


יום שלישי, 7 בפברואר 2012

עוגיות או לא להיות

או: עוגיות חמאה לימוניות


עוגיות חמאה


יש משהו בעוגיות שמתקשר עם ילדות. בתפיסה המסורתית, הבורגנית, זה בעצם המאפה האולטימטיבי שאמהות יכולות לאפות בבית כדי לפנק את ילדיהן. כשחושבים על עוגיות ביתיות ישר עולה לראש תמונה מוכרת מסרטים אמריקאיים של האמא החייכנית עם הסינור והמרית, שמקבלת את ילדיה מבית הספר עם תבנית מלאה בעוגיות תוצרת בית, שזה הרגע סיימה לאפות. כמובן שהתמונה הזו היא תמונה המוכרת לי רק מסרטים אמריקאיים והיא רחוקה שנות אור מזכרונות הילדות שלי ושל הרבה ילדים ישראלים, אני מאמינה. אמא שלי אומנם הייתה עקרת בית אבל מעולם לא לבשה סינור ולא אפתה עוגיות ביתיות. אני לא בטוחה אפילו שאי פעם הייתה לה מרית.

יחד עם זאת, כשאני חושבת על עוגיות המאפיינות את הילדות שלי, אלו ללא ספק עוגיות החמאה הדניות שהיו מצרך רווח כמעט בכל בית בשנות השמונים. אני מתכוונת לעוגיות חמאה שהגיעו בשלל צורות בתוך תבנית פח עגולה בצבע כחול והיו טעימות בצורה שאי אפשר לתאר. כל יום שהייתי חוזרת מבית הספר הייתי מתיישבת מול הטלווזיה עם קופסאת העוגיות וצופה בתוכניות הטלוויזיה החינוכית. נוסטלגיה במיטבה.

למרות שאני כבר מזמן לא ילדה אלא אשה בוגרת כבר כמה שנים, אני עדיין מאוד אוהבת עוגיות ותמיד יש לי בפריזר איזשהו בצק עוגיות לא אפוי שממתין לחשק שיתעורר. עם כל האהבה הגדולה שלי לעוגיות מכל הסוגים, עוגיות חמאה הן האהובות עליי ביותר. בעיניי, אלו העוגיות האולטימטיביות שמגלמות את מהות האפייה הביתית, הפשוטה והמנחמת, כפי שאני תופסת אותה. קשה לתאר את העונג הגדול שמתקבל מנגיסה בעוגיית חמאה שנאפתה זה עתה וקשה עוד יותר לתאר את הטעם של הבצק המתמסר, שמתפורר ונמס לאיטו בכל ביס. מבחינתי עוגיות חמאה ביתיות הן ללא ספק עונג צרוף בכל נגיסה.


עוגיות חמאה
עוגיות חמאה- מהות האפייה הביתית המנחמת


במשך השנים ניסיתי אינספור מתכונים לעוגיות חמאה. חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות. המתכון הזה מניב עוגיות שדומות מאוד לעוגיות הדניות אותן הזכרתי קודם והוא האהוב עליי ביותר. הוא מניב עוגיות בעלות מרקם פריך, נימוחות, נמסות בפה וכל ביס מהן מעלה אצלי פרץ של טעמי ילדות מתוקים. המתכון הופיע לפני מספר שנים בערוץ האוכל בתוכנית של אורן גירון. מדובר במתכון מושלם שמספק תוצאה מדהימה ולכן לא שינתי אותו כלל ואני מביאה אותו כלשונו. השינוי היחיד הוא שבמתכון המקורי מפזרים סוכר על העוגיות לפני אפייתן. אני בחרתי לוותר כי אני לא אוהבת עוגיות מתוקות מדי אבל מי שרוצה את הקראנץ' של הסוכר מוזמן כמובן להוסיף. המתכון משלב בבצק גרידת לימון משני לימונים, מה שמעניק לעוגיות טעם לימוני דומיננטי אבל לא משתלט, כמו שאני אוהבת. מי שמעדיף טעם מעודן יותר יכול לשים פחות או לוותר לגמרי. במקום גרידת הלימון ניתן לתבל בגרידת תפוז, בקינמון, בגינג'ר או להשאיר בטעם טבעי. כמו כן, במתכון המקורי נדרשת אפייה של 8-10 דקות בחום של 180 מעלות. אני אפיתי בחום של 170 מעלות למשך 13 דקות בדיוק וקיבלתי עוגיות מושלמות.

העוגיות במתכון זה הן עוגיות מזולפות וזה מה שמעניק להן את הצורה הייחודית. הבצק שמתקבל הוא בצק רך ולא אחיד, שקשה מאוד לעבד ידנית. מי שלא מחזיק שק זילוף מבד יכול לקנות שק זילוף חד פעמי שעולה כ- 2 שקלים בכל חנות שמוכרת מוצרי אפייה או מוצרים חד פעמיים. אם לא בא לכם להשקיע בצנטר כוכב אפשר פשוט לגזור את השק ולזלף עוגיות בצורת נקניקיות. בכל מקרה, שווה לנסות את המתכון הזה. הוא פשוט מאוד, זמן האפייה קצר ותוך כמה דקות כל הבית מתמלא בריח מדהים של עוגיות חמאה ולימון.


עוגיות חמאה




עוגיות חמאה לימוניות  מבוסס על מתכון של אורן גירון
מניב כ- 25 עוגיות גדולות


חומרים:
80 גרם אבקת סוכר (מומלץ לנפות)
200 גרם חמאה רכה
קורט מלח
קליפה מגורדת משני לימונים (אפשר לוותר)
חלבון מביצה אחת
240 גרם קמח


אופן ההכנה:
במיקסר עם וו גיטרה מעבדים יחד את החמאה ואבקת הסוכר. לאחר קבלת תערובת אחידה מוסיפים את החלבון וגרידת הלימון. ממשיכים לעבד מספר דקות. עוצרים את המיקסר ומנקים את הדפנות בעזרת מרית. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ומעבדים למשך כמה שניות עד לקבלת מסה אחידה. בעוגיות הללו חשוב מאוד לא לעבד יותר מדי את הקמח. עיבוד יתר יפגע במרקם הנימוח של העוגיות וניב עוגיות קשות והרבה פחות טעימות. את הבצק שהתקבל מכניסים לתוך שק זילוף. 
מרפדים תבנית בנייר אפייה ומזלפים את הבצק לצורה שרוצים. אפשר לזלף כוכבים, עיגולים או רצועות. אני בחרתי לזלף בצורת W כמו במתכון המקורי. לאחר הזילוף מכניסים את העוגיות לפריזר למשך כשעה על מנת שיתקשו וישמרו על צורתן במהלך האפייה.
אופים כ- 12-14 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 170 מעלות.
לאחר האפייה, מצננים את העוגיות על רשת. ניתן לאחסן בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר.
העוגיות הכי טעימות ביום הכנתן ולמחרת כבר מתחילות לקבל לחות ולאבד מעט מהפריכות שלהן. אני בד"כ מכינה את כל הכמות, אופה כמה שאני צריכה לאותו היום ומקפיאה את השאר. ככה יש לי עוגיות טריות מתי שמתחשק לי.