זכרונות מבית סבתא

או: עוגיות פרח במילוי נוטלה

יש משהו בעוגיות פרח שתמיד יזכיר לנו את סבתא. אפילו שסבתא שלי אף פעם לא הכינה עוגיות מהסוג הזה, בכל פעם שאני רואה עוגיות פרח, אני מיד חושבת עליה. כנראה שזה חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. חלק מהתפיסה שלנו לגבי אוכל ביתי ומנחם. יש משהו בפשטות של העוגיות האלו שמיד גורם לנו לקשר אותן עם העבר. עם הסבתא הקולקטיבית של כולנו שאפתה עוגיות פשוטות בתקופה פשוטה.

לא נראה לי שיש מישהו שלא מכיר את עוגיות הפרח בשלל הווריאציות שלהן. הן חוצות עדות וגילאים ומהוות חלק מהמכנה המשותף של כולנו. מסוג המתוקים שאפילו שונאי מתוקים לא יכולים לעמוד בפניהם. בכלל, אני לא מכירה מישהו שיכול לסרב לעוגייה כזאת. לא משנה איזה סוגי עוגיות יוגשו לשולחן, העוגיות הללו תמיד יהיו הדבר הראשון שימשוך את העין של כולם.

בניגוד להרבה מתוקים אחרים, העוגיות האלה נטולות מיסתורין לחלוטין. לא משנה באיזו גרסא תכינו אותן, אף אחד לא ישאל אתכם איזה עוגיות אלו, או אפילו מה יש בהן. למרות שיש אין סוף גרסאות ומתכונים לעוגיות הללו, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, השורה התחתונה היא שתמיד הטעם שלהן יהיה צפוי. ידוע מראש. אין הפתעות או בשורות קולינריות מרעידות עולמות. בצק פריך, מילוי מתוק ואבקת סוכר. אבל גם את העוגיות הפשוטות האלו ניתן לשכלל. ניתן לשנות בהתאם למצב הרוח והטעם האישי.

כמו שאמרתי, לי אין מתכון מסורתי משפחתי שעובר במשפחה במשך דורות. וחבל. נורא רציתי שיהיה לי מתכון מושלם לעוגיות הללו. מתכון מנצח כזה שיהיה אהוב על כולם. קונצנזוס חוצה מגדרים, עדות וגילאים. אז חיפשתי וחיפשתי. אפיתי בערך חצי מיליון גרסאות. ניסיתי מתכונים של כל מי שהיה מוכן לשתף. חברות, משפחה, מגזינים, אינטרנט, קונדיטורים מפורסמים. בסוף יצא שעשיתי מישמש מכל מיני מתכונים שניסיתי ומצאתי את המתכון המושלם שלי. פשוט. בסיסי. אבל בעיקר זול וזמין. בגרסא הקלאסית שלי יש רק קמח, חמאה, ביצים וקורט מלח. פשוט, אבל טעים בטירוף. ניתן להכין את הבצק בקלות בידיים או במעבד מזון. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, חשוב להקפיד על שלושה דברים: לנפות את הקמח, לא לוותר על המלח ולקרר היטב את הבצק. זה המתכון הפשוט והקבוע שלי לעוגיות הללו ואני לא מחליפה אותו כבר שנים. אבל עם המילוי אני דווקא מגוונת. לפעמים בא לי על המילוי הקלאסי של ריבת תות אדומה, בפעמים אחרות אני דווקא בוחרת בממרח חלבה, גנאש שוקולד, אגוזים, ריבת חלב או כל מה שיש לי באותו רגע בבית. הפעם המתכון הוא עם נוטלה. יוצא טעים ברמות בלתי נסבלות ומאוד מומלץ לנסות.

עוגיות פרח במילוי נוטלה
מניב כ- 35 עוגיות קטנטנות

חומרים:
200 גרם חמאה רכה
ביצה + חלמון
300 גרם קמח (שתיים ורבע כוסות)
רבע כפית מלח

אבקת סוכר לפיזור
ממרח נוטלה למילוי (ניתן להמיר בכל ריבה או ממרח שאוהבים)

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך מעבד המזון. מוסיפים את החמאה והמלח ומעבדים קלות עד שהחמאה נטמעת בקמח. מוסיפים את הביצה והחלמון ומעבדים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ועוטפים כל חצי בניילון נצמד. מכניסים למקרר לקירור של שעתיים לפחות. לאחר הקירור מניחים את הבצק על גבי נייר אפייה מקומח מעט. מרדדים לעיגול בעובי של כ- 4-5 מ"מ. קורצים מהעיגול עוגיות בעזרת קורצן (כמובן שלא חייבים בצורת פרח). אם הבצק הופך שומני וקשה לחיתוך, מעבירים למקפיא לקירור של כ- 10 דקות. את העוגיות מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על מרווחים ביניהן. בעזרת קורצן עגול יוצרים חור במרכזן של מחצית מהעוגיות. מכניסים את התבנית למקרר לקירור של כחצי שעה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. אופים כ- 10-12 דקות בחום של 200 מעלות עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בהיר ואחיד. מוציאים את העוגיות ומקררים על גבי רשת. לאחר הקירור מפזרים אבקת סוכר על גבי העוגיות עם החור במרכז (החלק העליון). מורחים בנדיבות נוטלה על גבי העוגיות ללא החור במרכז (החלק התחתון) ומניחים מעל את החלק העליון. בשלב זה חשוב להתאפק ולא לאכול את כל העוגיות תוך כדי שאתם מרכיבים אותן :)

מוקדש באהבה רבה לכל הסבתות באשר הן ופרט לאמו של החצי השני, שהפכה ממש לאחרונה לסבתא טרייה ונרגשת בפעם הראשונה.

וכל הכבוד לצהובים שאחרי הרבה שנים של אכזבות סיפקו לנו סוף סוף רגע של נחת בערב קסום ומפתיע לחלוטין.

שיהיה שבוע נפלא ומלא בקסם בלתי צפוי!!



 

המרכיב הסודי (והמפתיע)

או: שבלולי בצק שמרים ובננות במילוי שוקולד

מתוך 98 רשומות שפורסמו בבלוג הזה במהלך השנתיים האחרונות, 23 רשומות עוסקות בשמרים. זה כמעט רבע מהרשומות. כמות לא מבוטלת כלל. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי אתם כבר יודעים כמה אני נהנית לעבוד עם בצקי שמרים מכל הסוגים. מצטערת מראש על הקלישאה, אבל יש משהו ממכר בעבודה עם בצק שהוא חי ונושם. שמתמסר לכל לישה או רידוד ובתמורה לטיפול המסור שהוא מצריך, מניב בחזרה טעם משובח וממכר, שקשה מאוד לעמוד בפניו. אז אם היה לכם ספק עד עכשיו, תרשו לי לומר זאת בפה מלא, אני אוהבת שמרים!! והבלוג שלי בהחלט מייצג זאת.

אחרי כל ההקדמה הזאת, אתם בטוח כבר יכולים להבין שאני לא יכולה לעמוד בפני בצקי שמרים. מעולם לא פגשתי בצק שמרים שלא אהבתי. ניסיתי מגוון מתכונים מכל הסוגים והמינים ולמרות השוני בטעם ובמרקם, התוצאה הסופית תמיד היתה מפנקת. אז כמובן שאני תמיד מחפשת מתכוני שמרים חדשים באובסיסביות. אין בכלל אפשרות שאני אתקל במתכון לבצק שמרים ולא אשמור אותו מיד ברשימת המועדפים ואמצא את הזמן לנסות אותו.

המתכון הזה אפילו לא הגיע לרשימת המועדפים. נתקלתי בו במקרה בגילון "לאשה" ישן שהונח באקראי במטבחון בעבודה שלי. דפדפתי בגיליון ברפרוף בזמן שחיכיתי שהאוכל שלי יתחמם. בכלל לא התעמקתי ברוב התמונות והמאמרים. עד שהגעתי לתמונה של מאפה השמרים הזה, שמשכה את עיניי באופן מיידי. מיד קראתי את המתכון ולא האמנתי שיש בננות מרוסקות בתוך הבצק!!! כן, אתם קוראים טוב. כמובן שמיד צילמתי את המתכון והכנתי את הבצק עוד באותו הערב כשחזרתי מהעבודה (אובססיה, מישהו...). יצא מאפה טוב אבל לא מושלם. בפעם השנייה שהכנתי את הבצק כבר ביצעתי לו כמה התאמות ושינויים, החלפתי את המילוי ושיניתי את הצורה ממאפה אחד גדול לשושנים אישיים. יצא הרבה יותר מוצלח.

שבלולי שמרים ובננה במילוי שוקולד
מניב כ- 20 שושנים בינוניים


חומרים לבצק:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים
2 ביצים
50 גרם חמאה מומסת
4 בננות מרוסקות
60 מ"ל חלב (רבע כוס)
50 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח

חומרים למילוי:
75 גרם חמאה רכה
100 גרם סוכר (חצי כוס)
20 גרם קקאו (שתי כפות)
קורט מלח

חומרים לציפוי (אופציונלי):
60 מ"ל מים (רבע כוס)
50 גרם סוכר (רבע כוס)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים ולשים כ- 10 דקות במהירות בינונית עד שמתקבל בצק אחיד ורטוב מעט. עוצרים את פעולת המיקסר ומכסים את הקערה בניילון נצמד. את הבצק המכוסה מתפיחים במקרר למשך הלילה.
הכנת המילוי: בתוך קערה קטנה מערבבים היטב את הסוכר, הקקאו והמחל עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד עד לשימוש.
הרכבת השושנים: מנחים את הבצק שתפח על גבי משטח עבודה מקומח היטב ומחלקים לשני חלקים שווים.. פותחים מחצית מהבצק הבצק למלבן בגודל של 30X50 ס"מ בערך (את החצי השני מכסים במגבת עד לשימוש). בעזרת פלטה או מרית מורחים מחצית מכמות החמאה הרכה על גבי מחצית משטח הבצק. מפזרים מעל מחצית מתערובת הסוכר והקקאו ומפזרים באופן אחיד על החלק שמרוח בחמאה. מקפלים את הבצק לשניים ע"י הנחת החלק ללא החמאה והמילוי על גבי החלק עליו פיזרנו את המילוי. הופכים את הבצק ב- 45 מעלות. חותכים את הבצק המקופל ל- 10 רצועות ארוכות בעובי של כ- 3 ס"מ כל אחת. מסובבים כל רצועה לצורת בורג ומגלגלים לכדי צורת שושנה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. את שושני הבצק מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על רווחים ביניהן. מכסים במגבת ומתפיחים כ- 40 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר ההתפחה אופים כ- 20-30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת הציפוי: מנחים את המים והסוכר בסיר קטן. מבשלים על אש גבוהה עד שכל הסוכר נמס לחלוטין. לאחר האפייה מורחים את השושנים בציפוי.

 

עוגה קטנה ומטריפה

או: ריבועי גבינה וריבת חלב בציפוי פירורי חמאה ושוקולד

יש לי וידוי: אני לא אוהבת ריבת חלב.

למרות האהבה הגדולה שלי למתוקים, אף פעם לא הצלחתי להתחבר לממרח המוזר הזה. הוא תמיד היה לי מתוק מדי, אנמי מדי ולא מעניין במיוחד. אחרי הכל, לעומת ממרח נוטלה או ממרח נוגט, ממרח ריבת חלב אף פעם לא ממש הצליח לעמוד בסטנדרט. אבל בכל זאת, יש כמה מתוקים בודדים שמצדיקים את קיומו של הממרח הזה. אחד מהם הוא ללא ספק עוגיות אלפחורס. את המתכון המושלם שלי לעוגיות הטעימות האלו כבר פרסמתי בבלוג והוא באמת שווה שתאמצו אותו. השני ברשימה הוא ריבועי הגבינה האלו שנולדו ממש במקרה ובלי יותר מדי ציפיות.

הכל התחיל ביום ההולדת של החצי השני שלי. הרעיון המקורי היה להכין עוגת מוס שוקולד מושקעת ומורכבת. אבל כל מה שיכול היה להשתבש השתבש. השוקולד נשרף, השמנת המתוקה גלשה, המוס לא התייצב ותחתית התבנית התפרקה. השורה התחתונה היא שעוגת יום ההולדת של החצי מצאה את עצמה מרוסקת על רצפת המטבח, לקול צעקת ייאוש שלי באמצע הלילה. כן, ללא ספק אסון מההתחלה ועד הסוף. יש גם ימים כאלה ששום דבר לא מסתדר בהם. אז אחרי האסון הזה, החלטתי לחזור לדברים המוכרים והטובים שהחצי הכי אוהב. עוגות מוס זה בכלל לא הקטע שלו והוא יותר בעניין של גבינה פירורים. וגם בעניין של ריבת חלב. כן, הוא מכור לריבת חלב. אוכל אותה בכפית ישר מהקופסא. אז מה יכול להיות יותר מושלם עבורו משילוב של גבינה, פירורים וריבת חלב? התוספת של השוקולד הייתה בעיקר בשבילי...כי דברים הופכים הרבה יותר טעימים כשמוסיפים להם שוקולד.

התוצאה יצאה כ"כ נפלאה, עד כדי שכל הריבועים המטריפים האלו חוסלו כליל תוך פחות מיממה. משהו בשילוב של הגבינה עם המתיקות העזה של ריבת החלב והמרירות המעודנת של השוקולד המריר הניב תוצאה מושלמת. הרמוניה של טעמים שמשתלבים נפלא ויוצרים את הפינוק האולטימטיבי- לא מתוק מדי, לא גבינתי מדי, נימוח ומתפורר בפה בדיוק במידה. אני מבטיחה לכם שגם אם אתם לא מחבבים ריבת חלב או אפילו לא בעניין של עוגות גבינה, את הריבועים הקטנים והמטריפים האלו אתם תאכלו בשקיקיה ובהנאה.

ההשראה לעוגה הזאת הגיעה מעוגת הפירורים הקלאסית הנוסטלגית שהחצי כ"כ אוהב. אבל בתוצאה הסופית היא לא דומה לה בשום צורה. העוגה הזאת מורכבת מארבע שכבות נפרדות ושונות לחלוטין בטעמן. שכבת בסיס פריכה ושוקולדית, שכבת ריבת חלב קרמית ומתוקה להפליא, שכבת גבינה נימוחה וחמצמצה ושכבת פירורים שמתפצפצים בפה ובו בזמן גם נמסים על הלשון. ארבע שכבות של מרקמים וטעמים שמשתלבים לכדי עוגה קטנה ומטריפה. והעוגה הזאת באמת קטנה. אופים אותה בתבנית פיירקס מלבנית בגודל של 20X20 ס"מ ולאחר הקירור חותכים ל- 16 ריבועים קטנים ומושלמים.

ריבועי גבינה וריבת חלב בציפוי פירורי חמאה ושוקולד
מתאים לתבנית מרובעת בגודל 20X20


חומרים לבסיס ולפירורים: 

150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

210 גרם קמח (כוס וחצי)

10 גרם אבקת קקאו (כף)

חצי כפית אבקת אפייה

50 גרם סוכר (רבע כוס)

2 חלמונים

רבע כפית מלח

100 גרם שוקולד קצוץ לחתיכות קטנות (או מיני שוקולד צ'יפס)

 

חומרים לשכבת הגבינה (טמפרטורת החדר):

250 גרם גבינת שמנת 30%

250 גרם גבינה לבנה 9% (גביע קטן)

100 גרם סוכר (חצי כוס)

2 ביצים

קורט מלח

450 גרם ריבת חלב מאיכות טובה (צנצנת שלמה)

 

אופן ההכנה:

הכנת הבסיס והפירורים: מכניסים את כל החומרים למעט השוקולד לתוך קערה. מעבדים בעזרת הידיים עד שמתקבל בצק פירורי. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומעבדים מספר שניות עד שהוא מתערבב בבצק. מניחים חצי מהכמות בתחתית תבנית פיירקס מרופדת בנייר אפייה. מיישרים ומהדקים היטב על פני כל התחתית באופן אחיד. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם לחום של 170 מעלות. מוציאים ומצננים. מורידים את חום התנור ל- 160 מעלות.

הכנת הגבינה: בתוך קערה בינונית מניחים את הביצים וטורפים קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את הגבינות וטורפים עד לאיחוד. מוסיפים את הסוכר והמלח וטורפים קלות עד לקבלת תערובת אחידה. מורחים את ריבת החלב על גבי תחתית הבצק שהצטננה מעט (כדי לרכך מעט את ריבת החלב ולהפוך אותה נוחה למריחה, מחממים אותה כדקה במיקרוגל). מעל שכבת ריבת החלב יוצקים את תערובת הגבינות. מפזרים מעל את שארית פירורי הבצק הפריך. אופים כשעה בחום של 160 מעלות. לאחר האפייה מניחים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר ולאחר מכן עוטפים היטב בניילון נצמד ומעבירים לקירור של לילה במקרר. לאחר הקירור מוציאים את העוגה מהתבנית וחותכים ל- 16 ריבועים שווים.

 

 

 

את מוכרת לי מפעם...

או: עוגת שוקולד ואגוזי לוז בניחוח תפוז (והיא גם כשרה לפסח)

בתוך העולם המודרני והמהיר שבו אנחנו חיים דברים משתנים כל הזמן. נדמה שכל יום יש איזשהו טרנד חדש, ג'אדגט חדש, בשורה חדשה, מחקר חדש...כמעט בלתי אפשרי לעמוד בקצב. מה שהיה נכון ומוחלט אתמול, הופך בין לילה ללא רלוונטי וישן. הדבר נכון פי כמה בעולם של האוכל והאפייה. נדמה שכל כמה חודשים צצה לה פתאום אופנה חדשה, מתכון חדש, חומר גלם חדש, או מגמה חדשה שסוחפת את כולנו כסערה. מיד כאשר הטרנד החדש צץ לו כרעם ביום בהיר, אנחנו מיד ממהרים לנטוש את הטרנד הקודם. בכלל, זה נראה שבכל מה שקשור בבישול ובאפייה, כולנו תמיד מחפשים את הדבר הבא..את השיגעון החדש שיסחף את כולנו בסערה וכולנו נתיישר לימין ונאמץ לחיקנו את הטרנד החדש.

בתוך כל קצב שינויים הבלתי אפשרי, לפעמים צץ לו פתאום מתכון מהעבר. מתכון שעד לפני כמה שנים לא היינו יכולים לחיות בלעדיו והצלחנו לדקלם אותו אפילו מתוך שינה. עד שבאיזשהו שלב הוא ננטש לאלתר. נשכח ונכנס לארכיון המתכונים שאנחנו כבר לא זוכרים. העוגה הזאת היא בדיוק מסוג המתכונים האלו. לפני כמה שנים היא הופיעה בגרסא קצת אחרת בגיליון של "על השולחן". אחרי כמה גרסאות ושינויים שביצעתי בה, היא הפכה לעוגת הדגל שלי. הייתה אופה אותה לכל אירוע או מפגש ובכל סוף שבוע, עוד כשגרתי בבית עם ההורים. לאחר כמה שנים, העוגה נעלמה מחיי. עזבה בפתאומיות מפתיעה. נזנחה לטובת עוגות אחרות. חדשות ומרגשות יותר. לפחות עד שגיליתי אותה מחדש בספר "100 העוגות הטובות של על השולחן". רפרוף מהיר גילה אותה פתאום. החזיר אותה לגדולתה. כמובן שזו היתה העוגה הראשונה (והיחידה בינתיים) שהכנתי מהספר. אבל בגרסא שלי. מיד אחרי שטעמתי אותה, נזכרתי פתאום למה היא היתה כ"כ אהובה במשך שנים.

מדובר בעוגה פשוטה מאוד למראה ולא מרשימה, לפחות לא ממבט ראשון. אבל מספיק רק ביס אחד ממנה כדי להתאהב. כדי להבין שזו העוגה שלה חיכיתם כל החיים שלכם. רשימת המצרכים קצרה במיוחד, אופן ההכנה פשוט מאין כמותו, אבל הטעם..הטעם המשובח שעומד ביחס הפוך לחלוטין לרמת ההשקעה שהעוגה הזאת דורשת. כמו כל עוגות השוקולד הטובות, המרכיב העיקרי בה הוא שוקולד וחמאה והיא לא מכילה קמח כלל. במקום זאת, יש בה כמות מכובדת של אגוזי לוז קצוצים, שמעניקים לה עסיסיות ומרקם נימוח עם קראנץ' מפתיע. במתכון המקורי העוגה הזאת הכילה קמח שקדים. עם הזמן המרתי את השקדים באגוזי לוז, שמקנים לעוגה טעם רקע מעומעם של נוטלה. בנוסף יש בה מעט קליפת תפוזים וליקר תפוזים. טעם התפוז מאוד עדין וכמעט לא מורגש, אך הוא מוסיף משהו לקשת הטעמים האמורפי של העוגה המושלמת הזאת. כמובן שאם אתם ממש לא אוהבים, ניתן לוותר על קליפת התפוז ולהמיר את ליקר התפוזים באותה כמות של ויסקי או ברנדי.

אז אם זה לא היה ברור עד עכשיו, העוגה הזאת מושלמת!! האמת...אתם ממש חייבים להכין אותה. אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תתקמצנו על השוקולד. העוגה הזאת מרוויחה מאוד משימוש בשוקולד איכותי, שאולי עולה קצת יותר, אבל משדרג פלאים את הטעם שלה.  אחרי פעם אחת שתכינו, לא תבינו איך חייתם בלעדיה עד עכשיו.

ואם אתם בעניין של קינוחים כשרים לפסח, אבל ללא פשרות או תחליפים מוזרים, העוגה הזאת מתאימה בול. אין בה אפילו טיפה אחת של קמח אבל היא מפוצצת בשוקולד. בדיוק כמו שעוגת שוקולד טובה צריכה להיות.

עוגת שוקולד ואגוזי לוז בניחוח תפוז
מתאים ךתבנית קפיצית בקוטר 20 ס"מ


חומרים:
300 גרם שוקולד מריר משובח (רצוי שוקולד בלגי עם 60% קקאו לפחות)
200 גרם חמאה
250 גרם אגוזי לוז קלויים ומקולפים טחונים דק מאוד (2.5 כוסות)
6 ביצים מופרדות לחלבונים וחלמונים
200 גרם סוכר (כוס)
קליפה מגורדת מתפוז קטן
30 מ"ל ליקר תפוזים (2 כפות)
קורט מלח

אבקת קקאו לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם חצי מכמות הסוכר עד לקבלת קצף יציב (במרקם של קצפת רכה). מעבירים את הקצף לקערה נפרדת ומניחים בקערת המיקסר את החלמונים עם מחצית הסוכר הנותרת (אין צורך לשטוף את הקערה). מקציפים לקצף בהיר כ- 5 דקות במהירות גבוהה. בינתיים, ממיסים את השוקולד והחמאה במיקרוגל או על בן מארי. מערבבים היטב. מוסיפים לתערובת השוקולד את המלח, קליפת התפוז והליקר. מערבבים היטב ושופכים את תערובת השוקולד לתוך קצף החלמונים. מקציפים כמה שניות במהירות נמוכה עד לקבלת תערובת אחידה. עוצרים את המיקסר ומקפלים בעדינות את קצף החלבונים לתוך תערובת השוקולד והחלמונים (מומלץ לעשות זאת פעמיים עם חצי כמות מהחלבונים בכל פעם). לאחר קבלת תערובת אחידה, מוסיפים את אגוזי הלוז ומקפלים אותם בעדינות לתוך הבלילה. שופכים את הבלילה לתוך תבנית קפיצית מרופדת בנייר אפייה ואופים כ- 30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. בודקים בעזרת קיסם. לאחר האפייה מניחים לעוגה להצטנן לפחות 3 שעות במקרר ולאחר הקירור משחררים אותה מהתבנית ומפזרים מעל אבקת קקאו בנדיבות.

מושלמת..פשוט מושלמת!!
עם או בלי קשר לפסח

חג שמח!!