או: עוגיות מגולגלות במילוי טחינה, סילאן וחלבה
כל אישה שביקשה לרכוש תחפושת לפורים בוודאי שמה לב לתופעה מטרידה- כל התחפושות לנשים מסתיימות במילה "סקסית". ניתן למצוא תחפושות של "אחות סקסית", "שוטרת סקסית", "חתולה סקסית" ועוד מגוון רחב של תחפושות "סקסיות". לעומת זאת, כמעט בלתי אפשרי להשיג תחפושת של "שוטרת", סתם "שוטרת", לא שוטרת סקסית אלא שוטרת רגילה, כזאת שעוצרת נהגים ונותנת להם דוחות על מהירות. התופעה הזאת אומנם באה לידי ביטוי כמעט בכל תחומי החיים שלנו אבל כאשר היא מתרחשת בפורים היא מכעיסה פי כמה, שהרי סיפור מגילת אסתר הוא סיפור שבמרכזו עומדות נשים חזקות והמסר שלו הוא מסר פמיניסטי ממעלה ראשונה.
כילדה, לימדו אותי בגן את סיפור המגילה בצורה הכי פשוטה- למדתי על אסתר היפה, אחשוורוש הטיפש, מרדכי טוב הלב והמן הרשע. המסר הועבר בצורה הכי ברורה וחד משמעית: טובים ורעים, אי ציות ועונש. הגבולות היו דיכוטומיים והמסר היה שהטובים ניצחו את הרעים, לא מעבר מכך. עם השנים למדתי להכיר את הצדדים הרחבים יותר של סיפור מגילת אסתר והבנתי שהסיפור הלכאורה ארכאי ולא רלוונטי הזה, עוסק בנושאים שעומדים בראש סדר היום החברתי גם בימינו ודן בין היתר בזכויות נשים ומקומן בחברה. נושא אשר עלה לאחרונה לכותרות בנסיבות מצערות ושיקף תמונת מצב עגומה ביחס למקומן של הנשים בחברה הישראלית בשנת 2012, לאוו דווקא בחברה החרדית.
כולנו ראינו את התמונות ושמענו את הסיפורים המזעזעים על הדרת נשים בחברה החרדית. כולנו ציקצקנו בלשון והנדנו את הראש בחוסר הסכמה. כולנו הסתכלנו "עליהם" מבחוץ וגינינו את המעשים הנוראיים. אבל לפני שאנחנו ממהרים להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים, אולי כדאי שנעצור לשנייה ונבחן כיצד החברה החילונית, הליברלית לכאורה שבה אנו חיים נוהגת כלפי נשים בכל תחומי החיים- כיצד נשים מוצגות על גבי שערי מגזינים, בעולם המוזיקה, בעולם הבידור בכלל ובטלוויזיה בפרט. כיצד נוהגים בהן ברחוב, בחוף הים, במועדונים. כיצד מתייחסים לאימהות במקום העבודה. באיזו קלות גברים מרשים לעצמם להטריד מינית, להעיר, לשרוק ואפילו לצלם. אולי כדאי שכולנו נשאל את עצמנו כיצד גוף ממלכתי וציבורי כמו רשות השידור מרשה לעצמו לפטר כתבת מוכשרת וותיקה רק בשל העובדה המטרידה שהיא "לא עוברת מסך". כיצד כל הדברים האלו קורים מסביבנו בכל יום ואף אחד לא מרים קול צעקה? לא מקים וועדה בכנסת? לא יוצא לרחוב?
הגיע הזמן להבין ששיוויון אמיתי יגיע רק מחינוך, מהקניית ערכים ומשינוי תפיסות קדומות וסטראוטיפים. סיפור מגילת אסתר יכול להוות את אחת הפלטפורמות לחינוך ילדים לערכים של שיוויון בין המינים. פורים הוא אמנם חג שמח וקליל והמצווה העיקרית שלו היא בעיקר להיות שמח. אך למרות זאת ומבלי לקלקל מדי את רוח החג, אולי כדאי להקדיש את סיפור המגילה להעברת מסר רחב יותר- מסר של נשים חזקות, שמסרבות באומץ רב לציית למלך כל יכול ועומדות עמידה איתנה על דעתן וזכותן. במקום ללמד על אסתר היפה, מושא הערצתן של כל בנות הגן, אולי כדאי ללמד על אסתר החזקה, הפמיניסטית והאמיצה. דמותה של אסתר עוברת שינוי של 180 מעלות במהלך הסיפור והיא הופכת מאשה הנשלטת ע"י הגברים בחייה, לאישה שלוקחת אחריות על גורלה ומחליטה החלטות אמיצות בחוכמה ואינטואיציה עילאית. החלטות שבסופו של דבר משנות את גורלו של העם היהודי בפרס.
את כל זה אני לא למדתי בגן, וחבל...
אז אחרי שנתנו לחג הפורים פרשנות נוספת ורחבה יותר, הגיע הזמן לתת לאוזני ההמן הנצחיות פרשנות מודרנית ועדכנית יותר. אני באופן אישי לא סובלת אוזני המן. מבחינתי אפשר וצריך להוציא את העוגייה הזאת מחוץ לחוק. זכרונות הילדות שלי מאוזני המן הם זכרונות נוראיים של עוגייה יבשה וקשה עד מחנק, מתוקה בטירוף וממולאת בממרח תמרים תעשייתי בטעם נוראי. בכלל אני חושבת שממרח תמרים תעשייתי הוא הדבר הכי נורא שאפשר לאכול והוא בד"כ עיסה דביקה ומתוקה בטירוף שלא מזכירה כלל טעם של תמרים. אני חייבת לומר שגם אוזני המן ביתיות שממולאות בממרח תמרים תעשייתי הן נוראיות בעיניי והחלק היחיד שסביר בהן הוא בד"כ הבצק הפריך.
אז אם גם אתם שונאים ממרח תמרים תעשייתי, מצאתי את הפיתרון המושלם ברוח החג- עוגיות פריכות מגולגלות במילוי של טחינה, סילאן וחלבה. אני חייבת להודות שהמתכון הזה הוא שיחוק רציני משום שהוא משלב את החלק הטעים של אוזן ההמן, שהוא הבצק הפריך, עם מילוי מדהים בטעמי חלבה. המתכון הזה מצליח גם להיות נאמן לסמלי החג הקלאסיים ובאותו הזמן גם להיות טעים בטירוף וישראלי מעין כמותו. הבצק של העוגיות הינו בצק פריך קלאסי של אוזני המן מועשר עם שמנת חמוצה ומתובל בקליפת לימון. המילוי מורכב מסילאן (כי חייבים לשלב תמרים), טחינה וחלבה, שהם ללא ספק הטעמים הכי ישראלים שיש. שילוב חומרי המילוי יוצר רובד טעמים ייחודי, מלא במתיקות מענגת, אך לא מתוק מדי. את העוגיות ניתן למלא גם בממרח שוקולד או בפרג אם אוהבים (אני באופן אישי לא סובלת פרג) אבל כדאי מאוד לנסות את המילוי הזה, הוא מוצלח ביותר. בניגוד לאוזני המן שהכנתם דורשת זמן ומיומנות מסויימת, העוגיות הללו פשוטות מאוד וטעימות הרבה יותר. את הבצק מכינים בד"כ במעבד מזון אבל לי אין מעבד מזון בבית ולכן הכנתי בידיים בקלות רבה.
אז אם אתם מחפשים אלטרנטיבה לאוזני ההמן המאוסות, נסו את העוגיות הללו ותתמכרו.
עוגיות מגולגלות במילוי סילאן, טחינה וחלבה
מתקבלות כ- 30 עוגיות גדולות
חומרים לבצק:
500 גרם קמח
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)
שני חלמונים
כפית אבקת אפייה
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון גדול
חומרים למילוי:
כחצי כוס טחינה גולמית
כחצי כוס סילאן
כוס חלבה מפוררת (אפשר להוסיף לפי הטעם)
אופן ההכנה:
במעבד מזון מעבדים יחדיו את כל חומרי הבצק עד לקבלת כדור בצק. במידה ואין ברשותכם מעבד מזון ניתן לעבד את הבצק בידיים, אבל יש להקפיד עיבוד מינימאלי, שכן עיבוד יתר של הבצק יניב עוגיות קשות ולא פריכות כרצוי. את הבצק המעובד עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך 20 דקות לייצוב. ניתן להכין את הבצק יום מראש ולהניח במקרר למשך הלילה.
לאחר קירור הבצק, מחלקים אותו לשלושה חלקים שווים. מקמחים בנדיבות את משטח העבודה ובעזרת מערוך מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ- 2 מ"מ. מדי פעם מסובבים את הבצק על משטח העבודה כדי לוודא שהוא לא נדבק. במידה והבצק נדבק, מקמחים מעט את משטח העבודה. על המלבן המרודד מורחים שכבה אחידה של טחינה גולמית (שליש מהכמות) ומזלפים מעליה שליש מכמות הסילאן. בעזרת גב של כף מורחים מעט את הסילאן על גבי הטחינה. מפזרים שליש מכמות החלבה המפוררת ומגלגלים לגליל צמוד. את הגליל מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה עם התפר כלפי מטה. חוזרים על הפעולה עם חלקי הבצק הנותרים. לבסוף מתקבלים שלושה גלילים. לפני האפייה חורצים את הבצק בעזרת סכין עד האמצע, על מנת להקל על החיתוך הסופי של העוגיות לאחר האפייה. יוצרים בכל גליל כ- 7 חריצים, בהתאם לעובי העוגיות שרוצים לחתוך.
את הגלילים אופים בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות למשך 25-30 דקות.
לאחר האפייה מניחים לגלילים להתקרר לחלוטין ולאחר מכן חותכים אותם לעוגיות עפ"י הסימון.
העוגיות נשמרות היטב בקופסא סגורה מחוץ למקרר למשך 4-5 ימים.
פורים שמח, תהנו במסיבות פורים, תשתו באחריות ותזכרו גם את המסרים האחרים של החג...
חג שמח!
כל אישה שביקשה לרכוש תחפושת לפורים בוודאי שמה לב לתופעה מטרידה- כל התחפושות לנשים מסתיימות במילה "סקסית". ניתן למצוא תחפושות של "אחות סקסית", "שוטרת סקסית", "חתולה סקסית" ועוד מגוון רחב של תחפושות "סקסיות". לעומת זאת, כמעט בלתי אפשרי להשיג תחפושת של "שוטרת", סתם "שוטרת", לא שוטרת סקסית אלא שוטרת רגילה, כזאת שעוצרת נהגים ונותנת להם דוחות על מהירות. התופעה הזאת אומנם באה לידי ביטוי כמעט בכל תחומי החיים שלנו אבל כאשר היא מתרחשת בפורים היא מכעיסה פי כמה, שהרי סיפור מגילת אסתר הוא סיפור שבמרכזו עומדות נשים חזקות והמסר שלו הוא מסר פמיניסטי ממעלה ראשונה.
כילדה, לימדו אותי בגן את סיפור המגילה בצורה הכי פשוטה- למדתי על אסתר היפה, אחשוורוש הטיפש, מרדכי טוב הלב והמן הרשע. המסר הועבר בצורה הכי ברורה וחד משמעית: טובים ורעים, אי ציות ועונש. הגבולות היו דיכוטומיים והמסר היה שהטובים ניצחו את הרעים, לא מעבר מכך. עם השנים למדתי להכיר את הצדדים הרחבים יותר של סיפור מגילת אסתר והבנתי שהסיפור הלכאורה ארכאי ולא רלוונטי הזה, עוסק בנושאים שעומדים בראש סדר היום החברתי גם בימינו ודן בין היתר בזכויות נשים ומקומן בחברה. נושא אשר עלה לאחרונה לכותרות בנסיבות מצערות ושיקף תמונת מצב עגומה ביחס למקומן של הנשים בחברה הישראלית בשנת 2012, לאוו דווקא בחברה החרדית.
כולנו ראינו את התמונות ושמענו את הסיפורים המזעזעים על הדרת נשים בחברה החרדית. כולנו ציקצקנו בלשון והנדנו את הראש בחוסר הסכמה. כולנו הסתכלנו "עליהם" מבחוץ וגינינו את המעשים הנוראיים. אבל לפני שאנחנו ממהרים להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים, אולי כדאי שנעצור לשנייה ונבחן כיצד החברה החילונית, הליברלית לכאורה שבה אנו חיים נוהגת כלפי נשים בכל תחומי החיים- כיצד נשים מוצגות על גבי שערי מגזינים, בעולם המוזיקה, בעולם הבידור בכלל ובטלוויזיה בפרט. כיצד נוהגים בהן ברחוב, בחוף הים, במועדונים. כיצד מתייחסים לאימהות במקום העבודה. באיזו קלות גברים מרשים לעצמם להטריד מינית, להעיר, לשרוק ואפילו לצלם. אולי כדאי שכולנו נשאל את עצמנו כיצד גוף ממלכתי וציבורי כמו רשות השידור מרשה לעצמו לפטר כתבת מוכשרת וותיקה רק בשל העובדה המטרידה שהיא "לא עוברת מסך". כיצד כל הדברים האלו קורים מסביבנו בכל יום ואף אחד לא מרים קול צעקה? לא מקים וועדה בכנסת? לא יוצא לרחוב?
הגיע הזמן להבין ששיוויון אמיתי יגיע רק מחינוך, מהקניית ערכים ומשינוי תפיסות קדומות וסטראוטיפים. סיפור מגילת אסתר יכול להוות את אחת הפלטפורמות לחינוך ילדים לערכים של שיוויון בין המינים. פורים הוא אמנם חג שמח וקליל והמצווה העיקרית שלו היא בעיקר להיות שמח. אך למרות זאת ומבלי לקלקל מדי את רוח החג, אולי כדאי להקדיש את סיפור המגילה להעברת מסר רחב יותר- מסר של נשים חזקות, שמסרבות באומץ רב לציית למלך כל יכול ועומדות עמידה איתנה על דעתן וזכותן. במקום ללמד על אסתר היפה, מושא הערצתן של כל בנות הגן, אולי כדאי ללמד על אסתר החזקה, הפמיניסטית והאמיצה. דמותה של אסתר עוברת שינוי של 180 מעלות במהלך הסיפור והיא הופכת מאשה הנשלטת ע"י הגברים בחייה, לאישה שלוקחת אחריות על גורלה ומחליטה החלטות אמיצות בחוכמה ואינטואיציה עילאית. החלטות שבסופו של דבר משנות את גורלו של העם היהודי בפרס.
את כל זה אני לא למדתי בגן, וחבל...
אז אחרי שנתנו לחג הפורים פרשנות נוספת ורחבה יותר, הגיע הזמן לתת לאוזני ההמן הנצחיות פרשנות מודרנית ועדכנית יותר. אני באופן אישי לא סובלת אוזני המן. מבחינתי אפשר וצריך להוציא את העוגייה הזאת מחוץ לחוק. זכרונות הילדות שלי מאוזני המן הם זכרונות נוראיים של עוגייה יבשה וקשה עד מחנק, מתוקה בטירוף וממולאת בממרח תמרים תעשייתי בטעם נוראי. בכלל אני חושבת שממרח תמרים תעשייתי הוא הדבר הכי נורא שאפשר לאכול והוא בד"כ עיסה דביקה ומתוקה בטירוף שלא מזכירה כלל טעם של תמרים. אני חייבת לומר שגם אוזני המן ביתיות שממולאות בממרח תמרים תעשייתי הן נוראיות בעיניי והחלק היחיד שסביר בהן הוא בד"כ הבצק הפריך.
אז אם גם אתם שונאים ממרח תמרים תעשייתי, מצאתי את הפיתרון המושלם ברוח החג- עוגיות פריכות מגולגלות במילוי של טחינה, סילאן וחלבה. אני חייבת להודות שהמתכון הזה הוא שיחוק רציני משום שהוא משלב את החלק הטעים של אוזן ההמן, שהוא הבצק הפריך, עם מילוי מדהים בטעמי חלבה. המתכון הזה מצליח גם להיות נאמן לסמלי החג הקלאסיים ובאותו הזמן גם להיות טעים בטירוף וישראלי מעין כמותו. הבצק של העוגיות הינו בצק פריך קלאסי של אוזני המן מועשר עם שמנת חמוצה ומתובל בקליפת לימון. המילוי מורכב מסילאן (כי חייבים לשלב תמרים), טחינה וחלבה, שהם ללא ספק הטעמים הכי ישראלים שיש. שילוב חומרי המילוי יוצר רובד טעמים ייחודי, מלא במתיקות מענגת, אך לא מתוק מדי. את העוגיות ניתן למלא גם בממרח שוקולד או בפרג אם אוהבים (אני באופן אישי לא סובלת פרג) אבל כדאי מאוד לנסות את המילוי הזה, הוא מוצלח ביותר. בניגוד לאוזני המן שהכנתם דורשת זמן ומיומנות מסויימת, העוגיות הללו פשוטות מאוד וטעימות הרבה יותר. את הבצק מכינים בד"כ במעבד מזון אבל לי אין מעבד מזון בבית ולכן הכנתי בידיים בקלות רבה.
אז אם אתם מחפשים אלטרנטיבה לאוזני ההמן המאוסות, נסו את העוגיות הללו ותתמכרו.
עוגיות מגולגלות במילוי סילאן, טחינה וחלבה
מתקבלות כ- 30 עוגיות גדולות
חומרים לבצק:
500 גרם קמח
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)
שני חלמונים
כפית אבקת אפייה
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון גדול
חומרים למילוי:
כחצי כוס טחינה גולמית
כחצי כוס סילאן
כוס חלבה מפוררת (אפשר להוסיף לפי הטעם)
אופן ההכנה:
במעבד מזון מעבדים יחדיו את כל חומרי הבצק עד לקבלת כדור בצק. במידה ואין ברשותכם מעבד מזון ניתן לעבד את הבצק בידיים, אבל יש להקפיד עיבוד מינימאלי, שכן עיבוד יתר של הבצק יניב עוגיות קשות ולא פריכות כרצוי. את הבצק המעובד עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך 20 דקות לייצוב. ניתן להכין את הבצק יום מראש ולהניח במקרר למשך הלילה.
לאחר קירור הבצק, מחלקים אותו לשלושה חלקים שווים. מקמחים בנדיבות את משטח העבודה ובעזרת מערוך מרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ- 2 מ"מ. מדי פעם מסובבים את הבצק על משטח העבודה כדי לוודא שהוא לא נדבק. במידה והבצק נדבק, מקמחים מעט את משטח העבודה. על המלבן המרודד מורחים שכבה אחידה של טחינה גולמית (שליש מהכמות) ומזלפים מעליה שליש מכמות הסילאן. בעזרת גב של כף מורחים מעט את הסילאן על גבי הטחינה. מפזרים שליש מכמות החלבה המפוררת ומגלגלים לגליל צמוד. את הגליל מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה עם התפר כלפי מטה. חוזרים על הפעולה עם חלקי הבצק הנותרים. לבסוף מתקבלים שלושה גלילים. לפני האפייה חורצים את הבצק בעזרת סכין עד האמצע, על מנת להקל על החיתוך הסופי של העוגיות לאחר האפייה. יוצרים בכל גליל כ- 7 חריצים, בהתאם לעובי העוגיות שרוצים לחתוך.
את הגלילים אופים בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות למשך 25-30 דקות.
לאחר האפייה מניחים לגלילים להתקרר לחלוטין ולאחר מכן חותכים אותם לעוגיות עפ"י הסימון.
העוגיות נשמרות היטב בקופסא סגורה מחוץ למקרר למשך 4-5 ימים.
פורים שמח, תהנו במסיבות פורים, תשתו באחריות ותזכרו גם את המסרים האחרים של החג...
חג שמח!
נראה טעים בטירוף! ממש בא לי אחת!
השבמחקאחת לא מספיקה...מניסיון :)
מחקנראה טעיייים!
השבמחק:)
מחק