או: עוגיות לינזר
למי שלא שם לב, היום מציינים בעולם את ולנטיין דיי. מבחינת רובנו, החג הזה חסר משמעות לחלוטין אבל ברחבי העולם מדובר בחג רציני עם היסטוריה, מנהגים ומחוייבויות רומנטיות בעלות חשיבות עליונה. במהלך יום זה גברים ברחבי העולם רוכשים בהמוניהם ורדים אדומים ושוקולדים בצורת לבבות, כאילו אין מחר. באופן לא מפתיע, בשנים האחרונות החג הזה החל לחלחל גם בחברה הישראלית ועד סוף היום לא ניתן יהיה להשיג ברוב חנויות הפרחים ברחבי הארץ אפילו פרח אחד לרפואה. לעומת זאת, הגישה הצינית ביחס ליום הזה מתבססת על ההנחה שוולנטיין דיי הוא יום שהומצא ע"י חברות שוקולד וכרטיסי ברכה. אולי זה נכון, אחרי הכל חברות מסחריות יעשו הכל על מנת למכור לנו מוצרי צריכה מיותרים במסווה של משמעות וייעוד.
באופן כללי אני לא נוהגת לציין אירועים שתלויים בתאריכים, החל מימי הולדת , חגים ועד ימי שנה (את יום השנה האחרון עם החצי השני שלי בכלל שכחתי לגמרי). נראה לי מיותר להשתעבד ללוח השנה שמכתיב לנו כיצד עלינו לנהוג ומה עלינו להרגיש בתאריך מסויים, על בסיס ציון זמן שרירותי וחסר משמעות. לאור כך אני מצדדת בגישה הצינית ביחס ליום זה מתוך ההנחה שאין צורך ביום מסויים וקבוע על מנת להזכיר לנו את האנשים שאנחנו אוהבים וכמובן שאין צורך ביום מסויים כדי לגרום לנו לומר להם זאת.
יחד עם זאת, העיסוק של רובנו בעינייני דיומא הוא אינטנסיבי ומכלה, עד כדי כך שלפעמים אנחנו נוטים לקחת את האנשים שאנחנו אוהבים כמובנים מאליהם ולא תמיד זוכרים לפנות עבורם את הזמן הנדרש. אז אולי אנחנו כן צריכים להחליט לעצור ולהיזכר לפעמים למה אנחנו אוהבים את האנשים שאנחנו אוהבים ולהזכיר להם עד כמה הם חשובים לנו. כמובן שלא חייבים למצוא את הזמן דווקא ב- 14.02 אלא בכל יום אחר שמתחשק ובכל דרך שעולה על הדעת, לא בהכרח בצורת שוקולד וורדים אדומים.
אז למרות שבאופן עקרוני אני לא בעד וולנטיין דיי, החלטתי בכל זאת לציין אותו השנה. לאור העובדה שאני ממש גרועה במחוות גרנדויזיות וגם לא ממש מחבבת אותן, בחרתי לומר את אשר על ליבי באמצעות עוגיות ביתיות מושקעות במיוחד (זה לא שאני צריכה סיבה מיוחדת כדי לאפות עוגיות, אבל אם כבר יש אחת כזאת אני מיד קופצת עליה). הפעם בחרתי בעוגיות לינזר. מדובר בעוגיות חמאה עשירות ומושחתות שמכינים מבצק העשוי חמאת פקאן וממלאים בריבה ביתית.
אז תמצאו את הזמן להכין אותן למישהו שאתם אוהבים, לאוו דווקא היום אלא סתם בכל יום חולין אחר. אבל תקפידו לעשות זאת בקרוב כדי שלא תשכחו.
עוגיות לינזר מבוסס על מתכון של מרת'ה סטיוארט מהספר cookies
מניב 24 עוגיות
חומרים:
100 גרם פקאנים קלויים (אפשר לקנות קלוי מראש או לקלות בתנור בחום של 190 מעלות כ- 10 דקות)
כף אבקת סוכר
חצי כפית קינמון
קורט מלח
100 גרם חמאה רכה
30 גרם סוכר
ביצה אחת
250 גרם קמח
חצי כפית אבקת אפייה
כחצי כוס ריבה למילוי (אם משתמשים בריבה קנוייה כדאי להשקיע ולרכוש ריבה איכותית)
אבקת סוכר לקישוט
אופן ההכנה:
במעבד מזון טוחנים את הפקאנים, אבקת הסוכר, הקינמון והמלח לתערובת דקה. מניחים בצד. בקערת המיקסר מערבלים בעזרת וו הגיטרה את החמאה והסוכר במהירות בינונית עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצה ומערבלים עד שהיא נבלעת בתערובת. מוסיפים את תערובת הפקאנים הטחונים וממשיכים לערבל כחצי דקה. עוצרים את המיקסר. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ואבקת האפייה ומחזירים לערבול קצר של מספר שניות רק עד להטמעת הקמח. חשוב לא לעבד מדי את הקמח על מנת לשמור על המרקם הפריך של העוגיות. את הבצק המוכן מחלקים לשניים (על מנת להקל על הרידוד) ועוטפים כל חלק בניילון נצמד. בעזרת כף היד משטחים מעט את הבצק בתוך הניילון ומכניסים למקרר למשך שעתיים לפחות. אפשר גם לקרר למשך הלילה.
לאחר הקירור מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב ולשים אותו לצורת עיגול בעובי של כחצי סנטימטר. הבצק שומני מאוד ולכן יש לו נטייה להידבק למשטח העבודה. על מנת למנוע הידבקות יש להפוך את הבצק מדי פעם ולקמח היטב את משטח העבודה. לאחר קבלת עיגול בעובי המתאים, קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 5 ס"מ. אם הבצק חם מדי וקשה לעבודה, ניתן להכניס אותו למקפיא למשך כ- 10 דקות על מנת שיתקשה ויהיה נוח לעבודה. את עיגולי הבצק מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ובעזרת חותכן בצורת לב חורצים לב קטן במרכז מחצית מהם. מכניסים למקפיא ל- 10 דקות.
את העוגיות אופים במשך 10-12 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 190 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את העוגיות להצטנן על רשת ולאחר שהן התקררו לחלוטין ניתן למלא אותן. לפני המילוי בוזקים אבקת סוכר על העוגיות שחרצנו. על כל עוגייה שלמה (בסיס תחתון) מורחים ככפית ריבה ומכסים בעוגייה ממנה קרצנו צורת לב.
העוגיות נשמרות בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר מספר ימים.
מוקדש באהבה לשושו, החצי השני (הלפעמים) יותר טוב שלי, שהולך איתי כבר שבע שנים באש ובמים, באור ובחושך וסולח לי גם כשאני שוכחת ציוני דרך חשובים.
למי שלא שם לב, היום מציינים בעולם את ולנטיין דיי. מבחינת רובנו, החג הזה חסר משמעות לחלוטין אבל ברחבי העולם מדובר בחג רציני עם היסטוריה, מנהגים ומחוייבויות רומנטיות בעלות חשיבות עליונה. במהלך יום זה גברים ברחבי העולם רוכשים בהמוניהם ורדים אדומים ושוקולדים בצורת לבבות, כאילו אין מחר. באופן לא מפתיע, בשנים האחרונות החג הזה החל לחלחל גם בחברה הישראלית ועד סוף היום לא ניתן יהיה להשיג ברוב חנויות הפרחים ברחבי הארץ אפילו פרח אחד לרפואה. לעומת זאת, הגישה הצינית ביחס ליום הזה מתבססת על ההנחה שוולנטיין דיי הוא יום שהומצא ע"י חברות שוקולד וכרטיסי ברכה. אולי זה נכון, אחרי הכל חברות מסחריות יעשו הכל על מנת למכור לנו מוצרי צריכה מיותרים במסווה של משמעות וייעוד.
באופן כללי אני לא נוהגת לציין אירועים שתלויים בתאריכים, החל מימי הולדת , חגים ועד ימי שנה (את יום השנה האחרון עם החצי השני שלי בכלל שכחתי לגמרי). נראה לי מיותר להשתעבד ללוח השנה שמכתיב לנו כיצד עלינו לנהוג ומה עלינו להרגיש בתאריך מסויים, על בסיס ציון זמן שרירותי וחסר משמעות. לאור כך אני מצדדת בגישה הצינית ביחס ליום זה מתוך ההנחה שאין צורך ביום מסויים וקבוע על מנת להזכיר לנו את האנשים שאנחנו אוהבים וכמובן שאין צורך ביום מסויים כדי לגרום לנו לומר להם זאת.
יחד עם זאת, העיסוק של רובנו בעינייני דיומא הוא אינטנסיבי ומכלה, עד כדי כך שלפעמים אנחנו נוטים לקחת את האנשים שאנחנו אוהבים כמובנים מאליהם ולא תמיד זוכרים לפנות עבורם את הזמן הנדרש. אז אולי אנחנו כן צריכים להחליט לעצור ולהיזכר לפעמים למה אנחנו אוהבים את האנשים שאנחנו אוהבים ולהזכיר להם עד כמה הם חשובים לנו. כמובן שלא חייבים למצוא את הזמן דווקא ב- 14.02 אלא בכל יום אחר שמתחשק ובכל דרך שעולה על הדעת, לא בהכרח בצורת שוקולד וורדים אדומים.
אז למרות שבאופן עקרוני אני לא בעד וולנטיין דיי, החלטתי בכל זאת לציין אותו השנה. לאור העובדה שאני ממש גרועה במחוות גרנדויזיות וגם לא ממש מחבבת אותן, בחרתי לומר את אשר על ליבי באמצעות עוגיות ביתיות מושקעות במיוחד (זה לא שאני צריכה סיבה מיוחדת כדי לאפות עוגיות, אבל אם כבר יש אחת כזאת אני מיד קופצת עליה). הפעם בחרתי בעוגיות לינזר. מדובר בעוגיות חמאה עשירות ומושחתות שמכינים מבצק העשוי חמאת פקאן וממלאים בריבה ביתית.
אז תמצאו את הזמן להכין אותן למישהו שאתם אוהבים, לאוו דווקא היום אלא סתם בכל יום חולין אחר. אבל תקפידו לעשות זאת בקרוב כדי שלא תשכחו.
עוגיות לינזר מבוסס על מתכון של מרת'ה סטיוארט מהספר cookies
מניב 24 עוגיות
חומרים:
100 גרם פקאנים קלויים (אפשר לקנות קלוי מראש או לקלות בתנור בחום של 190 מעלות כ- 10 דקות)
כף אבקת סוכר
חצי כפית קינמון
קורט מלח
100 גרם חמאה רכה
30 גרם סוכר
ביצה אחת
250 גרם קמח
חצי כפית אבקת אפייה
כחצי כוס ריבה למילוי (אם משתמשים בריבה קנוייה כדאי להשקיע ולרכוש ריבה איכותית)
אבקת סוכר לקישוט
אופן ההכנה:
במעבד מזון טוחנים את הפקאנים, אבקת הסוכר, הקינמון והמלח לתערובת דקה. מניחים בצד. בקערת המיקסר מערבלים בעזרת וו הגיטרה את החמאה והסוכר במהירות בינונית עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצה ומערבלים עד שהיא נבלעת בתערובת. מוסיפים את תערובת הפקאנים הטחונים וממשיכים לערבל כחצי דקה. עוצרים את המיקסר. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ואבקת האפייה ומחזירים לערבול קצר של מספר שניות רק עד להטמעת הקמח. חשוב לא לעבד מדי את הקמח על מנת לשמור על המרקם הפריך של העוגיות. את הבצק המוכן מחלקים לשניים (על מנת להקל על הרידוד) ועוטפים כל חלק בניילון נצמד. בעזרת כף היד משטחים מעט את הבצק בתוך הניילון ומכניסים למקרר למשך שעתיים לפחות. אפשר גם לקרר למשך הלילה.
לאחר הקירור מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב ולשים אותו לצורת עיגול בעובי של כחצי סנטימטר. הבצק שומני מאוד ולכן יש לו נטייה להידבק למשטח העבודה. על מנת למנוע הידבקות יש להפוך את הבצק מדי פעם ולקמח היטב את משטח העבודה. לאחר קבלת עיגול בעובי המתאים, קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 5 ס"מ. אם הבצק חם מדי וקשה לעבודה, ניתן להכניס אותו למקפיא למשך כ- 10 דקות על מנת שיתקשה ויהיה נוח לעבודה. את עיגולי הבצק מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ובעזרת חותכן בצורת לב חורצים לב קטן במרכז מחצית מהם. מכניסים למקפיא ל- 10 דקות.
את העוגיות אופים במשך 10-12 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 190 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את העוגיות להצטנן על רשת ולאחר שהן התקררו לחלוטין ניתן למלא אותן. לפני המילוי בוזקים אבקת סוכר על העוגיות שחרצנו. על כל עוגייה שלמה (בסיס תחתון) מורחים ככפית ריבה ומכסים בעוגייה ממנה קרצנו צורת לב.
העוגיות נשמרות בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר מספר ימים.
מוקדש באהבה לשושו, החצי השני (הלפעמים) יותר טוב שלי, שהולך איתי כבר שבע שנים באש ובמים, באור ובחושך וסולח לי גם כשאני שוכחת ציוני דרך חשובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה