יום שלישי, 7 בפברואר 2012

עוגיות או לא להיות

או: עוגיות חמאה לימוניות


עוגיות חמאה


יש משהו בעוגיות שמתקשר עם ילדות. בתפיסה המסורתית, הבורגנית, זה בעצם המאפה האולטימטיבי שאמהות יכולות לאפות בבית כדי לפנק את ילדיהן. כשחושבים על עוגיות ביתיות ישר עולה לראש תמונה מוכרת מסרטים אמריקאיים של האמא החייכנית עם הסינור והמרית, שמקבלת את ילדיה מבית הספר עם תבנית מלאה בעוגיות תוצרת בית, שזה הרגע סיימה לאפות. כמובן שהתמונה הזו היא תמונה המוכרת לי רק מסרטים אמריקאיים והיא רחוקה שנות אור מזכרונות הילדות שלי ושל הרבה ילדים ישראלים, אני מאמינה. אמא שלי אומנם הייתה עקרת בית אבל מעולם לא לבשה סינור ולא אפתה עוגיות ביתיות. אני לא בטוחה אפילו שאי פעם הייתה לה מרית.

יחד עם זאת, כשאני חושבת על עוגיות המאפיינות את הילדות שלי, אלו ללא ספק עוגיות החמאה הדניות שהיו מצרך רווח כמעט בכל בית בשנות השמונים. אני מתכוונת לעוגיות חמאה שהגיעו בשלל צורות בתוך תבנית פח עגולה בצבע כחול והיו טעימות בצורה שאי אפשר לתאר. כל יום שהייתי חוזרת מבית הספר הייתי מתיישבת מול הטלווזיה עם קופסאת העוגיות וצופה בתוכניות הטלוויזיה החינוכית. נוסטלגיה במיטבה.

למרות שאני כבר מזמן לא ילדה אלא אשה בוגרת כבר כמה שנים, אני עדיין מאוד אוהבת עוגיות ותמיד יש לי בפריזר איזשהו בצק עוגיות לא אפוי שממתין לחשק שיתעורר. עם כל האהבה הגדולה שלי לעוגיות מכל הסוגים, עוגיות חמאה הן האהובות עליי ביותר. בעיניי, אלו העוגיות האולטימטיביות שמגלמות את מהות האפייה הביתית, הפשוטה והמנחמת, כפי שאני תופסת אותה. קשה לתאר את העונג הגדול שמתקבל מנגיסה בעוגיית חמאה שנאפתה זה עתה וקשה עוד יותר לתאר את הטעם של הבצק המתמסר, שמתפורר ונמס לאיטו בכל ביס. מבחינתי עוגיות חמאה ביתיות הן ללא ספק עונג צרוף בכל נגיסה.


עוגיות חמאה
עוגיות חמאה- מהות האפייה הביתית המנחמת


במשך השנים ניסיתי אינספור מתכונים לעוגיות חמאה. חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות. המתכון הזה מניב עוגיות שדומות מאוד לעוגיות הדניות אותן הזכרתי קודם והוא האהוב עליי ביותר. הוא מניב עוגיות בעלות מרקם פריך, נימוחות, נמסות בפה וכל ביס מהן מעלה אצלי פרץ של טעמי ילדות מתוקים. המתכון הופיע לפני מספר שנים בערוץ האוכל בתוכנית של אורן גירון. מדובר במתכון מושלם שמספק תוצאה מדהימה ולכן לא שינתי אותו כלל ואני מביאה אותו כלשונו. השינוי היחיד הוא שבמתכון המקורי מפזרים סוכר על העוגיות לפני אפייתן. אני בחרתי לוותר כי אני לא אוהבת עוגיות מתוקות מדי אבל מי שרוצה את הקראנץ' של הסוכר מוזמן כמובן להוסיף. המתכון משלב בבצק גרידת לימון משני לימונים, מה שמעניק לעוגיות טעם לימוני דומיננטי אבל לא משתלט, כמו שאני אוהבת. מי שמעדיף טעם מעודן יותר יכול לשים פחות או לוותר לגמרי. במקום גרידת הלימון ניתן לתבל בגרידת תפוז, בקינמון, בגינג'ר או להשאיר בטעם טבעי. כמו כן, במתכון המקורי נדרשת אפייה של 8-10 דקות בחום של 180 מעלות. אני אפיתי בחום של 170 מעלות למשך 13 דקות בדיוק וקיבלתי עוגיות מושלמות.

העוגיות במתכון זה הן עוגיות מזולפות וזה מה שמעניק להן את הצורה הייחודית. הבצק שמתקבל הוא בצק רך ולא אחיד, שקשה מאוד לעבד ידנית. מי שלא מחזיק שק זילוף מבד יכול לקנות שק זילוף חד פעמי שעולה כ- 2 שקלים בכל חנות שמוכרת מוצרי אפייה או מוצרים חד פעמיים. אם לא בא לכם להשקיע בצנטר כוכב אפשר פשוט לגזור את השק ולזלף עוגיות בצורת נקניקיות. בכל מקרה, שווה לנסות את המתכון הזה. הוא פשוט מאוד, זמן האפייה קצר ותוך כמה דקות כל הבית מתמלא בריח מדהים של עוגיות חמאה ולימון.


עוגיות חמאה




עוגיות חמאה לימוניות  מבוסס על מתכון של אורן גירון
מניב כ- 25 עוגיות גדולות


חומרים:
80 גרם אבקת סוכר (מומלץ לנפות)
200 גרם חמאה רכה
קורט מלח
קליפה מגורדת משני לימונים (אפשר לוותר)
חלבון מביצה אחת
240 גרם קמח


אופן ההכנה:
במיקסר עם וו גיטרה מעבדים יחד את החמאה ואבקת הסוכר. לאחר קבלת תערובת אחידה מוסיפים את החלבון וגרידת הלימון. ממשיכים לעבד מספר דקות. עוצרים את המיקסר ומנקים את הדפנות בעזרת מרית. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח ומעבדים למשך כמה שניות עד לקבלת מסה אחידה. בעוגיות הללו חשוב מאוד לא לעבד יותר מדי את הקמח. עיבוד יתר יפגע במרקם הנימוח של העוגיות וניב עוגיות קשות והרבה פחות טעימות. את הבצק שהתקבל מכניסים לתוך שק זילוף. 
מרפדים תבנית בנייר אפייה ומזלפים את הבצק לצורה שרוצים. אפשר לזלף כוכבים, עיגולים או רצועות. אני בחרתי לזלף בצורת W כמו במתכון המקורי. לאחר הזילוף מכניסים את העוגיות לפריזר למשך כשעה על מנת שיתקשו וישמרו על צורתן במהלך האפייה.
אופים כ- 12-14 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 170 מעלות.
לאחר האפייה, מצננים את העוגיות על רשת. ניתן לאחסן בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר.
העוגיות הכי טעימות ביום הכנתן ולמחרת כבר מתחילות לקבל לחות ולאבד מעט מהפריכות שלהן. אני בד"כ מכינה את כל הכמות, אופה כמה שאני צריכה לאותו היום ומקפיאה את השאר. ככה יש לי עוגיות טריות מתי שמתחשק לי.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה