סוף שבוע מתחת לפוך

או: בראוניז שוקולד ותמרים

כמה שאני אוהבת חורף. גשם, ברקים, מגפיים, מטריות...אני מאוהבת בכל מה שקשור בחורף. אפילו נחשול מים שהועף עליי ביום חמישי האחרון כשעמדתי במעבר חצייה והרטיב אותי עד לשד עצמותיי לא גרם לי להתייאש מהחורף. במיוחד כי הייתי בדרך לחנות התבלינים שלי כדי לקנות תמרים ולהכין מהם את הבראוניז המנחמים והמחממים הללו לקראת סוף השבוע החורפי שהובטח לנו. אז מזג האוויר עמד בציפיות, במיוחד ביום שישי בבוקר כשקמנו לגינה לבנה לחלוטין, מלאה בפתיתי ברד ענקיים ומאוד לא אופייניים לאזורינו. אפילו הכלבה המקסימה שלנו יצאה לחצר בחשדנות ולא הבינה מה פשר הדבר המוזר הזה שנחת לה בגינה וצבע אותה בצבע לבן ומקסים. אבל היא נהנתה מכל רגע. וגם אנחנו.

בכלל, היה סוף שבוע חורפי מושלם. התירוץ האולטימטיבי לא להוציא את האף מהבית ולבלות בעיקר מתחת לפוך מול הטלוויזיה. חוץ מהחצר הלבנה ומרתון של העונה השביעית של מד מן, הבראוניז האלו הפכו את סוף השבוע האחרון למושלם!! הם היו שווים את ההליכה בגשם וגם את נחשול המים שהועף עליי בחוסר אלגנטיות. למרות שלא תכננתי להעלות את המתכון, אני חייבת לשתף את העונג המושלם הזה. יצאו בראוניז הרבה יותר טעימים ומוצלחים ממה שתיארתי לעצמי.

את הבראוניז האלו ראיתי באיזו תוכנית בערוץ האוכל. התאהבתי ברעיון של להמיס תמרים עד לעיסה חלקה, להוסיף מלא שוקולד, קצת קמח וביצים ולאפות. הכי פשוט אבל גם הכי מיוחד. את הכמויות לא זכרתי אז הכנתי בשיטת "מה שיוצא אני מרוצה" ויצא מוצלח במיוחד. אני חייבת להודות שעם כל הסקרנות, הייתי קצת סקפטית לגבי השילוב של תמרים ושוקולד. אבל למרות החששות, יצאה תוצאה מושלמת ומפתיעה במיוחד. התמרים מוסיפים לחות ועסיסיות לבראוניז. הטעם שלהם אומנם לא מורגש ומשתלט, אבל המרקם הייחודי והמתיקות המעניינת בהחלט הופכים את הבראוניז האלו למתכון חובה שאתם ממש חייבים לנסות.

ההכנה של הפלא הזה נורא פשוטה ומהירה. בסך הכל מדובר בערבוב של כמה חומרים ביחד בקערה ותוך פחות מעשרים דקות הבלילה בתנור. אבל בכל זאת, יש כמה דברים חשובים שכדאי להקפיד עליהם. דבר הראשון הוא לא להתפשר על התמרים. מחית לא תעשה כאן את אותה עבודה. גם לא התמרים בוואקום, כמו שהציע לי המוכר בחנות התבלינים. הדרך היחידה להשיג את המרקם ואת הטעם הייחודי היא לקנות תמרים שלמים ואיכותיים, לגלען אותם, לקצוץ ולהמיס לחלוטין במים חמים וסודה לשתייה. כך מתקבלת עיסת תמרים טעימה בטירוף ובעלת ריח מטריף שמאוד יקשה עליכם להתאפק ולא לאכול את הכל בכפית. העניין השני הוא להשתמש בקקאו איכותי. הכמות כאן היא גדולה יחסית (כוס קקאו) והטעם מאוד מודגש. סוג הקקאו ואיכותו זה מה שיעשה את השינוי העיקרי בטעם של הבראוניז. הדגש האחרון הוא שחייבים (אבל ממש חייבים) לנפות את החומרים היבשים לתוך הבלילה. גם אם אתם לא נוהגים לנפות, הפעם תעשו את המאמץ הנוסף הקטן.

בראוניז תמרים ושוקולד מריר
מתאים לתבנית פיירקס בגודל 20X30


חומרים:
250 גרם תמרים
250 מ"ל מים רותחים (כוס)
כפית סודה לשתייה
200 גרם חמאה חתוכה לקוביות
240 גרם סוכר חום (כוס)
4 ביצים
140 גרם קמח (כוס)
140 גרם קקאו איכותי (כוס)
שקית אבקת אפייה
חצי כפית מלח
300 גרם שוקולד מריר קצוץ לחתיכות לא שוות

אופן ההכנה:
מגלענים את התמרים וקוצצים אותם היטב. מניחים בקערה ושופכים מעל את המים הרותחים. מוסיפים את הסודה לשתייה ומערבבים היטב בעזרת כף עץ עד שהתמרים מתמוססים. מוסיפים את קוביות החמאה בהדרגה ומערבבים היטב לאחר כל הוספה עד שהחמאה נטמעת לחלוטין בתערובת. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים לאחר הוספת כל ביצה. מנפים לתוך הקערה את הקמח, הקקאו, אבקת האפייה והמלח. מערבבים קלות בעזרת מרית רק עד לאיחוד החומרים. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומקפלים אותו לתוך התערובת. שופכים לתוך תבנית פיירקס מרופדת בנייר אפייה ואופים כ-45 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. לאחר האפייה, מקררים את הבראוניז לטמפרטורת החדר וחותכים ל 16 ריבועים שווים בגודלם.

לעוד סופי שבוע חורפיים וקסומים, מלאים במתוקים שמחממים את הלב.
שבוע טוב!


 

המרובעים לשלטון

או: בראוניז שוקולד מריר וגבינה עם שוקולד לבן ומוקה

יש משהו בעוגה שחותכים אותה למרובעים שהופך אותה למשהו אחר. קצת קשה להסביר את זה, אבל אתם בטוח מבינים למה אני מתכוונת. זה נראה שברגע שאופים את אותה העוגה בתבנית מרובעת במקום בתבנית עגולה וחותכים אותה לריבועים במקום למשולשים, היא הופכת פתאום לפחות מחייבת. לפשוטה יותר. אולי זו דווקא העובדה שהריבועים נתפסים כקטנים יותר מפרוסת עוגה סטנדרטית ולכן באים איתם פחות רגשות אשמה (לא שלי יש אי פעם רגשות אשם מעוגה או קינוח).

בכל מקרה, איך שלא תסתכלו על זה, יש משהו מרענן במרובעים. משהו שמוציא אותנו מהמסגרת. תנסו בפעם הבאה להכין את העוגה הקבועה והאהובה שלכם בתבנית מרובעת ובסיום תחתכו אותה למרובעים. אתם לא מאמינים כמה זה מרענן ואפילו קצת משנה את הטעם שלה. והכי כיף, אין צורך לחתוך. פשוט תופסים ריבוע אחד ביד ואוכלים ישירות מעל הכיור. בלי ללכלך סכינים או כפיות.

ואם כבר מדברים על ריבועים, איך אפשר בלי להזכיר בראוניז? אחת הבשורות הקולינריות היחידות תוצרת אמריקה שממש שווה לאמץ. על מערכת היחסים המורכבת שלי עם בראוניז כבר כתבתי בעבר ואפילו שיתפתי את המתכון הכי מוצלח שאני מכירה לריבועים המפורסמים האלו. אז למה להתעסק עם משהו מושלם? למה לא...

הריבועים האלו הם לא יותר טעימים מ"הבראוניז הכי טעימים בעולם" (שאני מאוד מקווה שכבר הספקתם להכיר ולהנות מהם). הם פשוט שונים לחלוטין. הם לא בדיוק בראוניז וגם לא בדיוק עוגת גבינה. יש בהם גם שכבת שוקולד מפנקת במרקם של בראוניז, גם שכבת גבינה עם שוקולד לבן וטעמי קפה עדינים וגם ציפוי עדין של שמנת חמוצה ושוקלד מריר, שממתנים מעט את כל המתיקות הזאת. הריבועים האלו קשים מאוד להגדרה, אבל הם בהחלט משלבים את הכי טוב מכל העולמות. ההכנה שלהם פשוטה יחסית והרבה פחות מחייבת מהכנה של עוגת גבינה. האפייה קצת יותר ארוכה מאפייה של בראוניז קלאסיים, אבל זה ממש לא צריך לסבך לכם את העניין. אם אתם יודעים להכין בראוניז, אתם יכולים להכין את הריבועים האלו בלי שום בעיה.

בראוניז שוקולד מריר וגבינה עם שוקולד לבן ומוקה
מניב 16 ריבועים בינוניים

חומרים לבראוניז שוקולד:
250 גרם שוקולד מריר
150 גרם חמאה
150 גרם סוכר לבן (3/4 כוס)
3 ביצים
140 גרם קמח (כוס)
10 גרם קקאו (כף)
רבע כפית מלח

חומרים לגבינה שוקולד קפה (טמפרטורת חדר):
250 גרם גבינת שמנת 30%
250 גרם גבינה לבנה 9%
250 גרם שוקולד לבן מומס
חצי כפית אבקת קפה/מוקה (אם משתמשים בקפה מגורען, חשוב להמיס אותו בכף מים רותחים)
3 ביצים
50 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח

חומרים לציפוי (אופציונלי):
250 גרם שמנת חמוצה
50 גרם סוכר (רבע כוס)
100 גרם שוקולד מריר
רבע כפית אבקת קפה/מוקה

אופן ההכנה:
הכנת הבראוניז: בקערה בינונית ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל ומערבבים לתערובת חלקה ואחידה. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב עד שהוא נמס מעט. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים היטב לאחר כל ביצה. מנפים לקערת השוקולד את הקמח, המלח ואבקת הקקאו ומערבבים לתערובת חלקה ואחידה. יוצקים לתבנית פיירקס בגודל 22X32 מרופדת בנייר אפייה שמכסה גם את הדפנות. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. בתום האפייה החלק העליון צריך להיות אטום למגע אך הפנים עדיין רוטט.
הכנת הגבינה: בקערה בינונית טורפים את הביצים ביחד עם הגבינות. מוסיפים את השוקולד הלבן המומס ואת אבקת הקפה. מערבבים היטב. מוסיפים את הסוכר ואת המלח ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה. את הבלילה יוצקים בעדינות רבה על גבי שכבת השוקולד החצי אפויה. יש לעשות זאת בזהירות על מנת שלא "לשבור" את שכבת השוקולד, מה שיגרום לקבלת כתמים שחורים של שוקולד בשכבה הלבנה (לא סוף העולם ולא ישפיע על הטעם, אבל ייצא קצת פחות יפה). מחזירים לתנור לאפייה של כ- 45-50 דקות בחום של 160 מעלות.
הכנת הציפוי: מניחים בסיר קטן את כל חומרי הציפוי. מבשלים עד להמסה של השוקולד והסוכר תוך כדי ערבוב תמידי. יוצקים על גבי העוגה האפויה ומחזירים לתנור לאפייה של 10 דקות בחום של 160 מעלות.
לאחר האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להגיע לטמפרטורת החדר. לאחר מכן עוטפים אותה היטב בניילון נצמד ומעבירים למקרר לקירור של לילה לפחות. לאחר הקירור מחלצים את העוגה מהתבנית (נעזרים בנייר האפייה לשם כך) וחותכים ל- 16 ריבועים שווים.

 

עוגה קטנה ומטריפה

או: ריבועי גבינה וריבת חלב בציפוי פירורי חמאה ושוקולד

יש לי וידוי: אני לא אוהבת ריבת חלב.

למרות האהבה הגדולה שלי למתוקים, אף פעם לא הצלחתי להתחבר לממרח המוזר הזה. הוא תמיד היה לי מתוק מדי, אנמי מדי ולא מעניין במיוחד. אחרי הכל, לעומת ממרח נוטלה או ממרח נוגט, ממרח ריבת חלב אף פעם לא ממש הצליח לעמוד בסטנדרט. אבל בכל זאת, יש כמה מתוקים בודדים שמצדיקים את קיומו של הממרח הזה. אחד מהם הוא ללא ספק עוגיות אלפחורס. את המתכון המושלם שלי לעוגיות הטעימות האלו כבר פרסמתי בבלוג והוא באמת שווה שתאמצו אותו. השני ברשימה הוא ריבועי הגבינה האלו שנולדו ממש במקרה ובלי יותר מדי ציפיות.

הכל התחיל ביום ההולדת של החצי השני שלי. הרעיון המקורי היה להכין עוגת מוס שוקולד מושקעת ומורכבת. אבל כל מה שיכול היה להשתבש השתבש. השוקולד נשרף, השמנת המתוקה גלשה, המוס לא התייצב ותחתית התבנית התפרקה. השורה התחתונה היא שעוגת יום ההולדת של החצי מצאה את עצמה מרוסקת על רצפת המטבח, לקול צעקת ייאוש שלי באמצע הלילה. כן, ללא ספק אסון מההתחלה ועד הסוף. יש גם ימים כאלה ששום דבר לא מסתדר בהם. אז אחרי האסון הזה, החלטתי לחזור לדברים המוכרים והטובים שהחצי הכי אוהב. עוגות מוס זה בכלל לא הקטע שלו והוא יותר בעניין של גבינה פירורים. וגם בעניין של ריבת חלב. כן, הוא מכור לריבת חלב. אוכל אותה בכפית ישר מהקופסא. אז מה יכול להיות יותר מושלם עבורו משילוב של גבינה, פירורים וריבת חלב? התוספת של השוקולד הייתה בעיקר בשבילי...כי דברים הופכים הרבה יותר טעימים כשמוסיפים להם שוקולד.

התוצאה יצאה כ"כ נפלאה, עד כדי שכל הריבועים המטריפים האלו חוסלו כליל תוך פחות מיממה. משהו בשילוב של הגבינה עם המתיקות העזה של ריבת החלב והמרירות המעודנת של השוקולד המריר הניב תוצאה מושלמת. הרמוניה של טעמים שמשתלבים נפלא ויוצרים את הפינוק האולטימטיבי- לא מתוק מדי, לא גבינתי מדי, נימוח ומתפורר בפה בדיוק במידה. אני מבטיחה לכם שגם אם אתם לא מחבבים ריבת חלב או אפילו לא בעניין של עוגות גבינה, את הריבועים הקטנים והמטריפים האלו אתם תאכלו בשקיקיה ובהנאה.

ההשראה לעוגה הזאת הגיעה מעוגת הפירורים הקלאסית הנוסטלגית שהחצי כ"כ אוהב. אבל בתוצאה הסופית היא לא דומה לה בשום צורה. העוגה הזאת מורכבת מארבע שכבות נפרדות ושונות לחלוטין בטעמן. שכבת בסיס פריכה ושוקולדית, שכבת ריבת חלב קרמית ומתוקה להפליא, שכבת גבינה נימוחה וחמצמצה ושכבת פירורים שמתפצפצים בפה ובו בזמן גם נמסים על הלשון. ארבע שכבות של מרקמים וטעמים שמשתלבים לכדי עוגה קטנה ומטריפה. והעוגה הזאת באמת קטנה. אופים אותה בתבנית פיירקס מלבנית בגודל של 20X20 ס"מ ולאחר הקירור חותכים ל- 16 ריבועים קטנים ומושלמים.

ריבועי גבינה וריבת חלב בציפוי פירורי חמאה ושוקולד
מתאים לתבנית מרובעת בגודל 20X20


חומרים לבסיס ולפירורים: 

150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

210 גרם קמח (כוס וחצי)

10 גרם אבקת קקאו (כף)

חצי כפית אבקת אפייה

50 גרם סוכר (רבע כוס)

2 חלמונים

רבע כפית מלח

100 גרם שוקולד קצוץ לחתיכות קטנות (או מיני שוקולד צ'יפס)

 

חומרים לשכבת הגבינה (טמפרטורת החדר):

250 גרם גבינת שמנת 30%

250 גרם גבינה לבנה 9% (גביע קטן)

100 גרם סוכר (חצי כוס)

2 ביצים

קורט מלח

450 גרם ריבת חלב מאיכות טובה (צנצנת שלמה)

 

אופן ההכנה:

הכנת הבסיס והפירורים: מכניסים את כל החומרים למעט השוקולד לתוך קערה. מעבדים בעזרת הידיים עד שמתקבל בצק פירורי. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומעבדים מספר שניות עד שהוא מתערבב בבצק. מניחים חצי מהכמות בתחתית תבנית פיירקס מרופדת בנייר אפייה. מיישרים ומהדקים היטב על פני כל התחתית באופן אחיד. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם לחום של 170 מעלות. מוציאים ומצננים. מורידים את חום התנור ל- 160 מעלות.

הכנת הגבינה: בתוך קערה בינונית מניחים את הביצים וטורפים קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את הגבינות וטורפים עד לאיחוד. מוסיפים את הסוכר והמלח וטורפים קלות עד לקבלת תערובת אחידה. מורחים את ריבת החלב על גבי תחתית הבצק שהצטננה מעט (כדי לרכך מעט את ריבת החלב ולהפוך אותה נוחה למריחה, מחממים אותה כדקה במיקרוגל). מעל שכבת ריבת החלב יוצקים את תערובת הגבינות. מפזרים מעל את שארית פירורי הבצק הפריך. אופים כשעה בחום של 160 מעלות. לאחר האפייה מניחים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר ולאחר מכן עוטפים היטב בניילון נצמד ומעבירים לקירור של לילה במקרר. לאחר הקירור מוציאים את העוגה מהתבנית וחותכים ל- 16 ריבועים שווים.

 

 

 

חלבה, גבינה, שוקולד

או: ריבועי גבינה, חלבה ושוקולד

חלבה זה מסוג הדברים שאוהבים או שונאים. כמו כוסברה. אם אתם שונאים חלבה, הפוסט הזה לא מיועד עבורכם. אבל אם אתם נמנים עם מחנה אוהבי החלבה ומחפשים מתכון טיפה שונה לעוגת הגבינה הקלאסית, זה בדיוק המתכון עבורכם!

אוהבי חלבה אמיתיים, מכורים מושבעים, מוכנים לקבל חלבה בכל מתכון ובכל מצב. אם במנות מתוקות, אם במנות מלוחות ואם סתם על לחם לבן בארוחת הבוקר (צהריים או ערב) שלהם. החצי השני שלי הוא בדיוק כזה. מכור לחלבה בצורה הקשה ביותר. מבחינתו, חלבה היא מרכיב עיקרי שמתקבל באהבה בכל מצב. במיוחד הוא אוהב את קראנץ' הנוטלה והחלבה הזה, שהפך כבר מזמן לתשובה הקבועה שלו בכל פעם שאני מתייעצת איתו ביחס לשאלה מה לאפות. בכלל, בכל פעם שאני מדברת איתו על מנה שחשבתי להכין או על מתכון חדש שראיתי, התגובה הקבועה שלו היא: "נראה לי שזה ילך מעולה עם חלבה". גם אם זה בכלל לא קשור לנושא. ורוב הזמן זה באמת לא קשור. 

במקרה של ריבועי הגבינה האלו, האהבה הגדולה שלו לחלבה דווקא היוותה מקור השראה מוצלח במיוחד. הכל התחיל בקביעה שלי שבא לי על עוגת גבינה חדשה. משהו שעדיין לא יצא לי לטעום. ממש כמו עוגת הגבינה והקפה שאפיתי לכבוד שבועות ופתחה לי את התיאבון לטעמי גבינה נוספים ולא שגרתיים. במחשבה ראשונה, הרעיון של החצי לשדך בין עוגת גבינה לחלבה נראה לי קצת בעייתי. אני, בניגוד מוחלט אליו, מנהלת יחסים אמביוולנטים עם חלבה. לפעמים היא באה לי בטוב וממש בא לי עליה, ואילו בפעמים אחרות, היא ממש משתלטת ומפריעה לי. הכל תלוי בהקשר ובכמות.

לאחר כמה שכנועים מצד החצי שכללו בעיקר את המשפט "חלבה, גבינה, שוקולד, מה יכול להיות רע?" החלטתי בכל זאת לנסות. בניגוד לכל תחושה טבעית שלי, אפילו רכשתי ממרח חלבה בפעם הראשונה בחיי. זה המקום להודות שאני ממש לא משתגעת על ממרח חלבה, בלשון המעטה, ותמיד אעדיף להשתמש בחלבה מפוררת במקום. בניגוד להרבה ממרחים אחרים, שדווקא מככבים בקביעות במטבח שלי, ממרח חלבה הוא מוצר שמעולם לא הצלחתי להתחבר אליו. זה תמיד היה לי מתוק מדי, דומיננטי מדי, או סתם תעשייתי ורחוק מהטעם הטוב והמיוחד של חלבה רגילה. במקרה של העוגה הזאת, הממרח דווקא עובד מצוין. הוא אומנם דומיננטי ומשתלט, אבל בצורה טובה וטעימה. שימוש בממרח חלבה ולא בחלבה רגילה, דווקא תורם למרקם הרך והקרמי של העוגה. העצה היחידה שלי היא פשוט למצוא ממרח מאיכות טובה, שמכיל מרכיבים טבעיים, בלי יותר מדי תוספים וממתיקים.

בנוסף לממרח חלבה, ציפוי השוקולד משחק כאן תפקיד משמעותי לא פחות. בניגוד לעוגות גבינה קלאסיות, בהן ציפוי השוקולד הוא רק תוספת טעם קלה שמשחקת תפקיד משנה, בעוגה הזאת השוקולד הוא שחקן ראשי נוסף. שכבת השוקולד היא עבר יחסית וטעם השוקולד מורגש ודומיננטי ומשתלב באופן מושלם עם טעם החלבה. דווקא בגלל שמדובר בעוגה עם טעמים כ"כ דומיננטים, החלטתי למתן את שכבת הבסיס. למרות שבד"כ אני מעדיפה בסיס עשיר, הפעם דווקא בסיס פשוט של ביסקווטים קנויים הניב את התוצאה הטובה ביותר. בסופו של דבר, התקבלה תוצאה מצויינת ושונה מאוד מעוגת הגבינה האפויה הקלאסית שכולנו מכירים. הטעם הסופי מזכיר יותר טעם של ממתקי חלבה עשירים והרבה פחות טעם של עוגת גבינה אפויה. כמו שאמרתי, המתכון מיועד רק עבור חובבי החלבה המושבעים.

ריבועי גבינה, חלבה ושוקולד
מתאים לתבנית מרובעת בגודל של 20X20 ס"מ

חומרים לבסיס:
150 גרם ביסקוויטים בטעם חמאה
100 גרם חמאה מומסת

חומרים לשכבת הגבינה (בטמפרטורת החדר):
250 גרם גבינת שמנת 30%
250 גרם גבינה לבנה 5%
2 ביצים
70 גרם סוכר (שליש כוס)
400 גרם ממרח חלבה

חומרים לציפוי:
100 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות
100 מ"ל שמנת מתוקה
קורט מלח

אופן ההכנה:
מרפדים בנייר אפייה תבנית מרובעת בגודל של 20X20 ס"מ. מרסקים את הביסקוויטים במעבד מזון עד לקבלת פירורים דקים. מוסיפים את החמאה המומסת ומערבבים היטב. שופכים את התערובת על גבי התבנית. מהדקים היטב. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.
בינתיים מכינים את שכבת הגבינה. בתוך קערת פלסטיק גדולה מניחים את הגבינות וטורפים היטב עד לאיחוד בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את הביצים וטורפים אותן היטב לתוך הגבינות. מוסיפים את הסוכר ומערבבים עד שהוא נטמע לחלוטין בתערובת. מוסיפים את ממרח החלבה (מומלץ בשתי נגלות) וטורפים אותו היטב לתוך התערובת. בשלב זה התערובת צריכה להיות אחידה לחלוטין וללא גושים. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפוייה. מנמיכים את חום התנור ל- 160 מעלות ואופים את העוגה כשעה. מוצאים מהתנור ומניחים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר.
לאחר כשעה, העוגה הטננה מספיק וניתן לצפות אותה בציפוי השוקולד. בסיק קטן מביאים את השמנת המתוקה לכדי רתיחה. את השמנת החמה יוצקים על גבי השוקולד המריר ומוסיפים את המלח. מחכים כחצי דקה שהשוקולד יימס מעט ומתחילים לערבב בעדינות עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה. יוצקים את תערובת השוקולד על גבי העוגה ומטים בעדינות את התבנית על מנת שהציפוי יכסה את כל שטח העוגה באופן אחיד.
מעבירים למקרר לקירור של 12 שעות לפחות. לאחר הקירור מוציאים את העוגה מהתבנית וחותכים אותה ל- 16 ריבועים שווים בגודלם.
ריבועי הגבינה האלו משתבחים ככל שהם שוהים יותר זמן במקרר והטעם שלהם אף טוב יותר לאחר שהייה של יום או יומיים במקרר.

מוקדש באהבה רבה לחצי השני שלי.



 

הבראוניז הכי טעימים בעולם

או: בראוניז קלאסיים

אני חייבת להודות שיש לי יחסי אהבה-שנאה עם בראוניז. על פניו, מדובר בעוגה עם המון שוקולד, המון חמאה ובטעם עמוק ומריר של שוקולד, ממש כמו שאני אוהבת. לכאורה מדובר בעוגה המושלמת בשביל שוקוהליסטית כמוני. אז זהו, שזה ממש לא מובן מאליו. היו לי כ"כ  הרבה חוויות רעות עם העוגה הזאת, עד כדי כך שבמשך הרבה מאוד שנים לא הסכמתי כלל לאפות אותה ולא ניסיתי מתכונים חדשים. לצערי, יצא לי לחוות לא מעט בראוניז מרירים מדי על גבול השרופים, בראוניז יבשים מדי שסובלים מאפיית יתר ולא עוברים בגרון, בראוניז מתוקים עד כדי בחילה ועוד ועוד חוויות רעות. חוויות שגרמו לי להאמין שמדובר בעוגה מיותרת וממש לא טעימה. אני בטוחה שכל מי שהתנסה בבראוניז גרועים יכול להבין על מה אני מדברת. בראוניז גרועים הם ממש ממש גרועים!

אבל מצד שני, וכאן הגענו כבר ליחסי האהבה שלי עם העוגה הזאת, בראוניז טובים הם ממש ממש טובים! הסוד הוא פשוט למצוא את המתכון המנצח ואת שיטת האפייה המדוייקת. המתכון שאני מפרסמת כאן הוא המתכון הטוב ביותר שיצא לי לפגוש עד היום. ותאמינו לי שניסיתי המון סוגים. המון. המתכון הזה מנצח את כולם בלי תחרות בכלל. כמובן שמדובר במתכון המנצח של מאפיית BAKED הנמצאת הרחק בברוקלין והפכה למפורסמת בכל העולם, בזכות הבראוניז המושלמים האלו. אם אתם נמנים עם חובבי הבראוניז, אתם בטח כבר מכירים אותו.

ההיסטריה סביב הבראוניז האלה החלה לאחר שאופרה ווינפרי המליצה עליהם בתוכנית שלה תחת הקטגוריה Oprah's favorite things. בין לילה המאפייה הקטנה ועלומת השם הזאת הפכה לסנסציה בינלאומית ולמוקד עליה לרגל. כולם רצו לטעום את הבראוניז המדוברים. לאחר ההיסטריה והפרסום המיידי, הגיע כמובן הספר הראשון של המאפייה שנשא את השם הפשוט BAKED וגם הוא הפך להצלחה מסחררת, בין היתר בזכות המתכון לבראוניז המפורסמים (מדובר בספר יפה ומומלץ ביותר). למרות הכל, אני עדיין נותרתי ספקנית ולא ניסיתי את המתכון מתוך האמונה שאני שונאת בראוניז. מה שגרם לי בכל זאת לחשוב שאולי מדובר במתכון שווה במיוחד זו העובדה שמישל, בעלת הבלוג המוצלח brown eyed baker פרסמה אותו עם המלצות חמות. מכיוון שמדובר באחת האופות המוכשרות ברשת, החלטתי שמה שטוב מספיק בשבילה, טוב מספיק גם בשבילי והחלטתי לנסות. מהשנייה שהבראוניז האלה יצאו מהתנור, שכחתי את כל מה שאני יודעת על בראוניז ופשוט התאהבתי בדבר המושלם והשוקולדי הזה. פשוט גן עדן של שוקולד בכל ביס.

אז אם עדיין לא ניסיתם או שגרתם במאדים בשנים האחרונות ואתם לא מכירים את המתכון הזה, הגיע הזמן לעשות היכרות. בהחלט מתכון שווה להחזיק בארסנל המתכונים הקבוע שלכם. אני כבר זוכרת אותו בעל פה.

באופן מפתיע, מדובר במתכון בסיסי, פשוט ביותר, שכולל מרכיבים שרובנו מחזיקים בבית באופן קבוע. אין צורך בידע מוקדם באפייה כדי לצלוח אותו ולקבל תוצאה מושלמת. ההכנה פשוטה מאוד (אפילו לא מפעילים את המיקסר), אבל חשוב להקפיד על שני כללי זהב חשובים. הכלל הראשון הוא לגבי הקמח. כמו בכל עוגה אחרת, גם כאן חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי של הקמח לתוך הבלילה, על מנת לשמור על המרקם הנימוח של הבראוניז. עיבוד יתר יניב בראוניז יבשים וקשים וזו ממש לא המטרה. חשוב להקפיד על ערבוב עדין ומהיר של הקמח, רק עד לקבלת בלילה אחידה ולא שנייה אחת מעבר לכך. הדגש השני הוא לגבי האפייה. כאן העניין קצת יותר מסובך היות וכל תנור הוא טיפה שונה. ההבדל בין בראוניז רכים ופאדג'יים לבין עוגה קשה ויבשה הוא ממש כמה דקות של אפייה. לכן חשוב מאוד להימנע מאפיית יתר ואפילו עדיף להוציא את הבראוניז לפני שאתם חושבים שהם מוכנים. אולי בפעם הראשונה שתכינו אותם, לא יתקבלו בראוניז במרקם המושלם, אבל אחרי הניסיון השני אתם כבר תלמדו להכיר את התנור שלכם ותקבלו תוצאה הרבה יותר טובה ומדוייקת.

 

בראוניז קלאסיים מבוסס על מתכון מהבלוג brown eyed baker
מתאים לתבנית פיירקס בגודל 22X33 ס"מ

חומרים:
175 גרם קמח (כוס ורבע)
כפית מלח
20 גרם קקאו (2 כפות)
300 גרם שוקולד מריר
200 גרם חמאה
כפית אבקת נס קפה (רצוי מגורען)
100 גרם סוכר לבן (חצי כוס) *
120 גרם סוכר חום (חצי כוס) *
5 ביצים
2 כפיות תמצית וניל (איכותית!)

אופן ההכנה:
מניחים בקערה את השוקולד המריר ואת החמאה. ממיסים במיקרוגל עד להמסה מוחלטת. מערבבים מעט בעזרת מטרפה. מוסיפים לתערובת את שני סוגי הסוכר ואת הווניל ומקציפים היטב בעזרת מקצף היד, עד שהסוכר נמס מעט והתערובת מתקררת. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים לאחר כל ביצה, עד שהיא נטמעת לחלוטין בתערובת. לתוך הקערה מנפים את הקמח ואת הקקאו. מוסיפים את אבקת הקפה ואת המלח ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה (חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי). את התערובת שופכים לתוך תבנית פיירקס משומנת היטב ואופים בתנור שחומם לחום של 170 מעלות למשך כ- 30 דקות. חשוב מאוד לא לאפות יתר על המידה ואם יש לכם ספק, עדיף להוציא את הבראוניז לפני שנראה לכם שהם מוכנים. ניתן לבדוק בעזרת קיסם לאחר כ- 25 דקות אפייה- אם הקיסם יוצא רטוב לחלוטין, אופים עוד כ- 4-5 דקות. אם הקיסם יוצא עם פירורים רטובים, הבאוניז מוכנים וניתן להוציא אותם. מצננים היטב (מומלץ המקרר לשעה לפחות) וחותכים לריבועים.


* במתכון המקורי יש שימוש בכוס של סוכר לבן וכוס של סוכר חום (2 כוסות סוכר סה"כ) ומתקבלת תוצאה מתוקה מאוד. מכיוון שאני אוהבת את הטעם המריר בבראוניז החלטתי להפחית את כמות הסוכר בחצי והגעתי לבמתיקות מאוזנת ולא עזה מדי. השינוי לשיקולכם ולפי טעמכם האישי.