יום שישי, 31 באוגוסט 2012

קרמבו של קיץ

או: קרמבו במילוי גנאש שוקולד לבן בציפוי שוקולד מריר

קרמבו


אני לא מכירה מישהו שלא אוהב קרמבו. זה אחד הדברים הכי ישראלים שיש ואחד הקונצנזוסים היחידים שנותרו לנו. עפ"י ויקיפדיה, ישראל היא צרכנית הקרמבו המובילה בעולם. בעונת החורף אנחנו צורכים כחמישים מיליון קרמבואים!! ואני באופן אישי אחראית לצריכה של כמה מאות מתוכם. בכל חורף אני אוכלת לפחות קרמבו אחד ביום, לפעמים שניים ובימים מסויימים אני מצליחה לאכול אפילו שלושה. ממש כמו למילקי, גם לאופן אכילת הקרמבו יש מספר אסכולות-  69% מהישראלים (ואני ביניהם) אוכלים קודם כל את הקצף ורק בסוף את העוגייה. לעומתם, 12% (והחצי השני שלי ביניהם) אוכלים קודם כל את העוגייה ורק לאחר מכן את הקצף.

"בעונת בקרמבו" תמיד אפשר למצוא אצלי לפחות קרטון אחד של קרמבואים ויש לו מקום קבוע במטבח מעל הטוסטר אובן. למרות הטעם התעשייתי, למרות הצימקאו ולמרות כמויות הסוכר המטורפות, בכל מה שקשור בקרמבואים, הטעם שלי כנראה לא התפתח עם השנים ואני מכורה אליהם היום בדיוק כמו שהייתי בילדותי. אבל לצערי "עונת הקרמבו" היא עונה קצרה ורוב השנה המקום הקבוע שלהם נותר ריק ומיותם במטבח.

בכל שנה בשלב הזה של הקיץ, כשהימים מתקצרים ומתחילים כבר להרגיש את הסוף, אני מתחילה לפתח געגועים קשים לקרמבו (ולחורף בכלל). זה השלב שבו אני מכינה את הדבר הכי קרוב, כתחליף לדבר האמיתי.


קרמבו


איכשהו יצא שהתחליף הצליח להתעלות על המקור והקרמבואים האלו מהווים בעיניי את הקינוח הקייצי המושלם, שמצליח להשכיח לרגע את הגעגועים לקרמבו הקלאסי (וגם לחורף). מדובר בתענוג שוקולדי קפוא, מהסוג שניתן להעריך רק בקיץ, כשמתעורר חשק למשהו מתוק וקר ונמאס כבר מגלידה או אבטיח.

בניגוד לקרמבואים הקנויים של החורף, הקרמבואים האלה הם הכל חוץ מ"פשוטים" או תעשייתיים. מדובר בווריאציה טעימה ומשובחת הרבה יותר המורכבת מבסיס של עוגיית חמאה תוצרת בית, מילוי עשיר של קצפת עם כמות לא מבוטלת של שוקולד לבן וציפוי דקיק ומתפצח של שוקולד מריר אמיתי. בעצם, למעט הצורה הדומה, כל קשר בין הקינוח הזה לבין קרמבו קלאסי הוא מקרי בהחלט והקינוח הזה מזכיר בטעמו טעם של גלידה, הרבה יותר ממה שהוא מזכיר טעם של קרמבו. אבל בכל זאת, כל מי שטעם את המטעמים הקפואים האלה, התייחס אליהם כאל קרמבואים וחבר של החצי השני שלי הציע לי לעטוף אותם בנייר כסף ולהתחיל לשווק אותם בתור "קרמבו של קיץ".

לא משנה איך תבחרו לקרוא להם או איך תבחרו לאכול אותם, "הקרמבואים" הקפואים האלה טעימים בטירוף ואתם פשוט חייבים להכין אותם לפני שייגמר הקיץ.

לפני המתכון יש לי שני דגשים חשובים: 1. מדובר בקינוח מעט מורכב שדורש מיומנות מסויימת בזילוף ובעבודה עם שוקולד. תהליך הציפוי עלול להיות מעט מלכלך בפעם הראשונה שתתנסו בו. יחד עם זאת, זו לא סיבה לוותר על הכנת הקרמבואים הנפלאים הללו. במקרה הכי גרוע הם ייצאו קצת פחות ממושלמים, אבל כמובן שהדבר לא ייפגע בטעם שלהם. אחרי הכל מדובר בקינוח תוצרת בית שלא אמור להיות מושלם וסימטרי להפליא. דווקא הפגמים וחוסר האחידות הם הקסם של מתוקים תוצרת בית. 2. בסיס הקרמבואים מורכב מעוגיית חמאה פריכה שמכינים מבצק פריך. מדובר בבצק מאוד מפונק שדורש קירור ממושך לאחר כל שלב (במיוחד בקיץ). אל תוותרו על הקירור ואל תנסו לקצר תהליכים אחרת הבצק יהיה בלתי נסבל ולא תצליחו לעצב ממנו עוגיות.


קרמבו



קרמבו במילוי גנאש שוקולד לבן בציפוי שוקולד מריר
מניב כ- 12 קרמבואים בינוניים

חומרים לבסיס:
100 גרם חמאה רכה
50 גרם אבקת סוכר (חצי כוס)
ביצה
175 גרם קמח (כוס ורבע)
קליפה מגורדת מחצי לימון
רבע כפית מלח

חומרים לגנאש:
מיכל שמנת מתוקה להקצפה (250 מ"ל)
250 גרם שוקולד לבן

חומרים לציפוי:
150 גרם שוקולד מריר
3 כפות שמן צמחי
קורט מלח

אופן ההכנה:
הכנת הגנאש (לילה לפני): בסיר קטן מרתיחים את השמנת המתוקה. בינתיים שוברים את השוקולד הלבן לקוביות ומניחים בקערה. את השמנת שרתחה שופכים מעל לקוביות השוקולד הלבן ומערבבים היטב עד להמסה מוחלטת. מכסים היטב ומניחים במקרר למשך לילה שלם.
הכנת הבסיס: בקערת המיקסר מניחים את החמאה הרכה ואת אבקת הסוכר. מקציפים למשך כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצה ואת גרידת הלימון וממשיכים להקציף כדקה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח והמלח. מקפלים את הקמח לתוך התערובת בעזרת מרית עד לקבלת בצק אחיד ורך. לאחר הוספת הקמח חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי על מנת לשמור על המרקם הפריך של העוגייה. שופכים את הבצק על גבי ניילון נצמד ועוטפים אותו היטב בניילון. מכניסים למקרר למשך שעתיים לפחות או למשך הלילה. אם ממהרים ניתן להכניס את הבצק למקפיא למשך כ- 30 דקות. על משטח עבודה מניחים נייר אפייה ומקמחים אותו היטב. מסירים מהבצק את הניילון ומניחים אותו על גבי נייר האפייה. מקמחים היטב את החלק העליון של הבצק ומניחים מעליו נייר אפייה נוסף. מעזרת מערוך מרדדים את הבצק בין שני ניירות האפייה לעיגול בעובי של כ- 3 מ"מ. לאחר הרידוד מניחים את הבצק במקרר עם ניירות האפייה למשך שעתיים לפחות. אם ממהרים ניתן להכניס למקפיא ל- 30 דקות. לאחר הקירור, מסירים את נייר האפייה העליון ובעזרת חותכן עוגיות עגול חותכים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 6 ס"מ. מסירים את עודפי הבצק, מרדדים שוב את העודפים וחותכים מהם עיגולים נוספים. אם בשלב זה הבצק הופך דביק וקשה לעבודה מכניסים אותו למקפיא למספר דקות כדי שיתקשה. את העיגולים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומקפיאים למשך כ- 10 דקות. לאחר ההקפאה אופים כ- 12 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 170 מעלות. העוגיות מוכנות כאשר הן מתחילות לקבל הזהבה קלה מאוד. חשוב לא לאפות את העוגיות יתר על המידה אחרת הן מאבדות מהמרקם הפריך שלהן. לאחר האפייה מניחים את העוגיות להצטנן על גבי רשת.
הרכבת הקרמבואים: מניחים את הבסיסים האפויים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. מקציפים את הגנאש במיקסר חשמלי במהירות גבוהה עד לקבלת מרקם של קצפת יציבה. לאחר ההקצפה מכניסים את הגנאש לתוך שק זילוף עם פייה חלקה ומזלפים צורה של קרמבו על כל בסיס. לאחר הזילוף מכניסים את הקרמבואים להקפאה למשך שעתיים לפחות.
הכנת הציפוי: שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומניחים בקערה. ממיסים את השוקולד לחלוטין במיקרוגל או על גבי בן-מארי. מוסיפים את המלח ואת השמן ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה, מבריקה ודלילה מעט. מוציאים מהמקפיא את הקרמבואים הקפואים ומתחילים לצפות. יש שתי שיטות לציפוי: שיטה ראשונה היא להחזיק את הקרמבו בבסיס כשהוא הפוך ולטבול את כולו בשוקולד. שיטה שנייה, מוצלחת יותר בעיניי, היא להחזיק את השוקולד בבסיס כשהוא ישר מעל הקערה ולשפוך מעליו שוקולד בעזרת כף. חשוב להחזיק את הקרמבו בשתי אצבעות על מנת שהשוקולד לא ינזל על כל היד והשאריות שלו ינזלו חזרה לתוך הקערה לשימוש חוזר. אם במהלך הציפוי השוקולד מתחיל להתקשות, ניתן להכניס אותו לחימום קצר במיקרוגל על מנת שיימס חזרה.
את הקרמבואים המצופים מניחים בתבנית ומקפיאים למספר דקות על מנת ששכבת השוקולד תתקשה לחלוטין.


קרמבו



שיהיה סוף שבוע מתוק וקריר!!

 

יום שני, 27 באוגוסט 2012

נחמות קטנות

או: עוגת קינמון ואגוזי לוז

עוגת קינמון ואגוזי לוז

 
לכולנו יש ימים כאלו. מהסוג שאנחנו שואלים את עצמנו "למה טרחנו לצאת מהמיטה בבוקר?" ימים כאלו שהכל משתבש ושום דבר לא יוצא כמו שתיכננו. אצלי זה התחיל ברכבת מאחרת דווקא ביום שאסור לי לאחר, המשיך בשלל תקלות במהלך היום כמו אובדן של משקפי שמש, פלאפון שנשכח (קורה לי תכופות), תקלה בקופה המהירה בדיוק כשהגיע התור שלי (עצרתי בסופר ל"שתי דקות" רק כדי לקנות חלב וביצים) והסתיים בגילוי המרגש שחצי מהביצים שסחבתי כל הדרך הביתה מהסופר בשארית כוחותיי, הצליחו איכשהו להישבר בדרך ולנזול על רצפת המטבח. כן, לכולנו יש ימים כאלה. ימים בהם הכל משתבש. בדיוק לימים כאלו המציאו את העוגה הבחושה- הדבר הכי מנחם שאפשר לחשוב עליו בסופו של "יום כזה". הקינוח המושלם להמתיק את סופו של היום המר. העוגה המצויינת שלא יכולה להשתבש או לאכזב, בסופו של יום מלא שיבושים ואכזבות.

אני מאוד אוהבת עוגות בחושות מכל הסוגים. הן מהוות בעיניי את תמצית האפייה הביתית, המנחמת והנוסטלגית ויכולות לשמש מזור לכל מכאובי היום שקדמו לה. יש משהו מוכר ואהוב בעוגה הזאת. משהו ביתי ומנחם במלוא מובן המילה. ממש כמו פיג'מה ישנה ואהובה, מהסוג שלובשים אחרי מקלחת ארוכה בסופו של "יום כזה" ומיד מרגישים יותר טוב.


עוגת קינמון ואגוזי לוז


מכל שלל העוגות הבחושות שאני אוהבת ונוהגת לאפות לעיתים תכופות, עוגת קינמון ואגוזי לוז נמצאת אצלי בראש רשימת העוגות המנחמות- יש בה גם קינמון, גם אגוזי לוז וגם סוכר חום- שלושת המרכיבים הכי "ביתיים" שאפשר לדמיין וימלאו את הבית שלכם בארומה משכרת של אפייה ביתית.  בערך 20 דקות אחרי שמכניסים את העוגה לתנור כל הבית מתמלא בריח משגע שאי אפשר להתעלם ממנו ובלוטות הרוק מתחילות לעבוד שעות נוספות. יש שלב במהלך האפייה שבו הציפייה הופכת ממש בלתי נסבלת...אה, ויש גם שלב שבו השכנים ידפקו לכם בדלת כדי לקבל מתכון (או פרוסה, תלוי בשכנים). אם תשתדלו להתאפק 40 דקות תקבלו עוגה פשוט מושלמת- דחוסה, עסיסית, מתפוררת ומתוקה בדיוק במידה הנכונה. פרוסה אחת ממנה תצליח להשכיח מכם את כל תלאות היום. פרוסה שנייה כבר תגרום לכם לחייך חיוך רחב של אושר. באחריות. כמובן שכמו עם רוב העוגות הבחושות, גם במקרה של העוגה הזאת פרוסה אחת או שתיים ממש לא מספיקות ואפשר בכיף לאכול לבד חצי ממנה (לפחות), מבלי לשים לב בכלל. אני ממש מתביישת לומר שאחרי היום הנוראי שהיה לי, התנחמתי בעוגה הזאת ואכלתי את רובה לארוחת ערב מזינה (סוכר זה אחד מארבעת אבות המזון, לא??). את הרבע שנותר אכלתי לארוחת בוקר למחרת.  זה מה שנקרא  ארוחת בוקר של  א(ל)ופים. סיפור עצוב אבל נכון. כן, אני מכורה לעוגות בחושות. הגיע הזמן להודות בזה.

המסר בכל הסיפור הזה הוא שלא משנה כמה היום שלכם היה רע, מתיש ומאכזב, תזכרו שאתם תמיד במרחק של פחות משעה מהעוגה המושלמת שתצליח לרפא את הכל (כולל זמן הכנה ואפייה). אני מודה שזו לא העוגה הכי מרשימה או הכי פוטוגנית שתפגשו בחייכם, אבל על מה שחסר לה בקטגוריית הרושם היא מפצה מעל ומעבר בקטגוריית הטעם.

עוגת קינמון ואגוזי לוז



עוגת קינמון ואגוזי לוז
מתאים לתבנית אינגליש קייק בגודל סטנדרטי

חומרים:
100 גרם חמאה רכה
140 גרם סוכר (2/3 כוס)
2 ביצים
גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)
175 גרם קמח (כוס ורבע)
כפית וחצי אבקת אפייה
60 גרם סוכר חום (רבע כוס)
75 גרם אגוזי לוז קצוצים גס (חצי כוס)
כפית וחצי קינמון
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
בקערה קטנה מערבבים את הסוכר החום, הקינמון, אגוזי הלוז והמלח. מניחים בצד. בקערה גדולה מניחים את הסוכר הלבן ואת החמאה. טורפים היטב בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים לטרוף עד שהן נטמעות לחלוטין בתערובת. מוסיפים את השמנת החמוצה וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה. לתוך התערובת מנפים את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעדינות בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה וחלקה ללא גושים. לאחר הוספת הקמח חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי ועדין. שופכים חצי מכמות הבלילה לתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל חצי מתערובת האגוזים, הסוכר החום והקינמון. שופכים את שארית הבלילה בשכבה נוספת ומפזרים מעל את שארית תערובת הסוכר. על מנת לקבל מראה משוייש, מעבירים מזלג לאורך העוגה בתנועות סיבוביות (אפשר לוותר על שלב זה). אופים בתנר שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך 40-50 דקות. העוגה מוכנה כאשר קיסם שמוכנס למרכזה יוצא עם פירורים לחים.


עוגת קינמון ואגוזי לוז



לפני סיום אני חייבת לשתף אתכם בתוצאות פרוייקט העיצוב שהעסיק אותי בשבועות האחרונים: חידוש פינת האוכל שלנו.


תמונת הלפני
הדיירים הקודמים שגרו בדירה לפנינו עברו לבית חדש משלהם והשאירו לנו ברוב טובם את פינת האוכל הישנה שלהם. המחווה היתה מקסימה ולמרות שלא בודקים את השיניים של סוס שניתן במתנה, פינת האוכל היתה, איך לומר בעדינות, מכוערת. צבועה בשחור, מלאה בשריטות, ישנה ועם כסאות שמרופדים בבד קטיפה אפור מזעזע ומלא באבק. למרות הכל, מדובר בפינת אוכל מעץ מלא ואיכותי, שניתנה לנו במתנה חינם אין כסף. ממש לא עניין מובן מאליו. לאחר התלבטות קצרה, הגעתי למסקנה שיש לפינת האוכל הישנה והמדכאת הזאת פוטנציאל גולמי טוב והחלטתי ברוב עקשנותי לא להיפטר ממנה, אלא לשפץ אותה מהיסוד.

זה מה שיצא בסוף:

תמונת האחרי
כל השיפוץ ארך כשלושה שבועות ארוכים ומעייפים במהלכם שייפתי בנייר זכוכית את בסיס השולחן והכסאות. לאחר שיוף ידני ומעייף צבעתי את הכסאות ואת בסיס השולחן  בצבע שנהב (נדרשו 4 שכבות של צבע כדי להעלים לחלוטין את צבע הבסיס השחור!!!).



לאחר הצביעה והייבוש, ריפדתי מחדש את כל 6 הכסאות. בהתחלה חשבתי לשלוח את הכסאות לריפוד מחדש אצל רפד מקצועי אבל לאחר שקיבלתי כמה הצעות מחיר לא הגיוניות, החלטתי לחסוך עלויות ולרפד בעצמי. אני חייבת לומר שהתהליך היה הרבה פחות מסובך ממה שחשבתי והעלות הכללית של הריפוד הסתכמה בפחות מ- 400 שקלים.


את המשטח העליון של השולחן החלטתי להשאיר בצבע עץ טבעי ולשם כך היה צורך להיפטר לחלוטין מכל הצבע השחור שכיסה את המשטח. בשלב זה היה צורך להשתמש במשייפת חשמלית שהושאלה מאביו של החצי השני שלי (שהוא נגר בדימוס). אני החלטתי לחסוך מעצמי את הלכלוך ואת ההנאה בשאיפת ענני האבק והנסורת ולכן האצלתי על החצי את האחריות למלאכת השיוף החשמלי.


לאחר השיוף, משטח העץ נצבע בוורנית בגוון מהגוני ששימר את המרקם הטבעי של העץ והוסיף גוון כהה מעט ומנוגד לצבע השנהב הבהיר של בסיס השולחן והכסאות.


השולחן לאחר שיוף וצביעה

בסופו של התהליך הארוך קיבלנו פינת אוכל חדשה ויפייפיה, שלא מזכירה כלל את פינת האוכל המקורית. הכל בעלות כספית מגוחכת ביחס לעלות של קניית פינת אוכל חדשה.

תרשו לי להשוויץ בעוד כמה תמונות לפני ואחרי:




שיהיו רק ימים טובים!!



 

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

זרעי קיץ

או: לחמניות חלב ודבש עם גבינה ביתית וריבת תאנים מתובלת


לחמניות חלב ודבש


אני שונאת את הקיץ. אני יודעת שאני נשמעת כמו תקליט שבור ולכל האנשים סביבי כבר נמאס לשמוע אותי מתלוננת, אבל אני שונאת את הקיץ!!!

לפחות אני יכולה להתנחם בפירות הנפלאים של העונה המיותרת הזאת. הדובדבנים המדהימים שפקדו אותנו בתחילת הקיץ אומנם הספיקו כבר להיעלם מהשווקים (לא לפני שהספקתי להכין מהם פאי דובדבנים מדהים ועוגה בחושה מנחמת), אבל במקומם התחילו להופיע תאנים נפלאות ועסיסיות, שממלאות היטב את החסך.

להוריו של החצי השני שלי יש עץ תאנים מדהים בחצר הבית שהתחיל בשבועות האחרונים לתת תאנים נפלאות, מתוקות ועסיסיות. עם כל הכבוד לשאר עצי הפרי בגינה שלהם (כולל עץ הלימון המדהים עליו כתבתי בפוסט הזה), עץ התאנים הוא העץ האהוב עליי ביותר. בכל חודש אוגוסט הוא נותן כמות תאנים שהיא פשוט לא הגיונית והוריו של החצי מוקפים בכמויות מטורפות של תאנים, אותן הם מקפידים לחלק באהבה לכל המשפחה. לא להאמין שהעץ הזה נגזם כל שנה בסוף הקיץ, עד שנותר ממנו רק גזע עירום ובמשך השנה הוא גדל לאיטו עד שמגיע למימדים מפלצתיים. הוא גדל עד כדי כך שבשיא הקיץ הוא גבוה בהרבה מגובה הבית ומתפשט ממש לתוך החנייה של השכנים. בסוף הקיץ הוא כבר מגיע למימדים כ"כ עצומים עד שאין ברירה אלא לגזום אותו שוב.


לחמניות חלב ודבש

כמובן שחלק לא קטן מהתאנים הנפלאות האלה הגיע לידיי. בכל ביקור בבית הוריו של החצי בחודש האחרון, אנחנו יוצאים עם שלל שקיות עמוסות בתאנים שאנחנו אוכלים בכל ערב מול הטלוויזיה בהנאה גדולה. אבל אי אפשר בלי להכין מהן ריבה. על האהבה הגדולה שלי להכנת ריבות כבר כתבתי בעבר אז כמובן שזה בלתי נמנע שהתאנים הללו יהפכו לריבה מתובלת ועשירה, שעושה עימן חסד גדול. אמנם ניתן להכין ריבת תאנים פשוטה רק עם סוכר ולימון, אבל לדעתי במקרה של תאנים, יש צורך להוסיף לריבה מעט תיבול, אחרת היא מתקבלת קצת חסרת טעם. אני בחרתי לתבל את הריבה במקלות קינמון ומקל וניל, שמשלימים באופן נפלא את טעמן של התאנים.

את הריבה הזאת הכנתי לארוחת בוקר בשבת האחרונה, ביחד עם גבינה תוצרת בית ולחמניות חלב ודבש חמות מהתנור. זו הייתה ארוחת הבוקר המושלמת כדי לחגוג באופן רישמי את סיומו הסופי והמוחלט של המעבר וההשתקעות המוצלחת שלנו בעיר החדשה.


לחמניות חלב ודבש


לחמניות חלב ודבש
מניב כ- 15 לחמניות קטנות מאוד

חומרים:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים טריים (חצי חבילה)
250 מ"ל חלב חמים (כוס)
ביצה
שתי כפות דבש
כף שמן צמחי
קורט מלח

ביצה טרופה להברשה
שומשום לציפוי

אופן ההכנה:
לתוך קערה מנפים את הקמח. מוסיפים את השמרים ומערבבים מעט עד שהם נטמעים בקמח. מוסיפים את שאר חומרי הבצק ולשים ידנית כ- 10 דקות עד לקבלת בצק אחיד וחלק. את הבצק ניתן להכין גם במיקסר חשמלי באמצעות וו הלישה. במקרה זה מספיקות כ- 5 דקות של לישה. מכסים את הבצק במגבת ומתפיחים כשעה עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח מעט. מוציאים ממנו את האוויר וחותכים אותו ל- 15 עיגולים שווים (כ- 50 גרם כל עיגול). את העיגולים מגלגלים לכדי כדור חלק ומניחים על גבי תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. חשוב להקפיד על מרווחים גדולים בין הלחמניות משום שהן תופחות מאוד. מכסים במגבת ומתפיחים שנית למשך כ- 40 דקות. בטרם האפייה מברישים את הלחמניות בביצה טרופה ומפזרים מעליהן מעט שומשום. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 200 מעלות.

לחמניות חלב ודבש



ריבת תאנים מתובלת

חומרים:
ק"ג תאנים טריות שטופות היטב וחתוכות לרבעים
350 גרם סוכר (כוס ו- 3/4)
חצי כוס מים
שני מקלות קינמון
מקל וניל
מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה:
בסיר גדול שמים את הסוכר והמים. מבשלים על אש גבוהה למשך כ- 5 דקות תוך כדי ערבוב עד להמסה של הסוכר. מוסיפים את התאנים ואת מקלות הקינמון. בעזרת סכין חדה מגרדים את גרגירי הוניל מתוך המקל ומוסיפים לסיר. מוסיפים גם את מקל הוניל המרוקן ומערבבים היטב. מבשלים על אש בינונית נמוכה למשך כ- 20 דקות. חשוב לערבב מדי פעם על מנת שהריבה לא תישרף בתחתית.

לחמניות חלב ודבש

לאחר כ- 20 דקות בישול, מוסיפים את מיץ הלימון ומבשלים כ- 10 דקות נוספות. מניחים לריבה המוכנה להצטנן מעט בסיר ולאחר מכן מעבירים אותה לצנצנות זכוכית מעוקרות.

לחמניות חלב ודבש


גבינה ביתית

חומרים:
4 גביעי אשל
גביע שמנת חמוצה
קורט מלח

שתי כפות דבש/סילאן להמתקה (אופציונלי)

אופן ההכנה:
מניחים את הגביעים בתוך סיר גדול (לא מסירים מהגביעים את המכסה). מוסיפים לסיר מי ברז עד שהם מכסים 3/4 מגובה הגביעים. מרתיחים את המים וממשיכים לבשל את הגביעים כ- 15 דקות לאחר ההרתחה. מסירים מהאש. מרפדים מסננת פסטה עם מגבת מטבח נקייה. מוציאים את הגביעים מהסיר, מסירים מהם את המכסים ושופכים את תכולתם לתוך המסננת. מוסיפים קורט מלח ומערבבים היטב. מכסים היטב במגבת ומניחים במקרר למשך כשעה עד 12 שעות להוצאת המים והתגבשות הגבינה.

לחמניות חלב ודבש

בסוף התהליך מתקבלת גבינה רכה וטרייה המזכירה בטעמה גבינת ריקוטה. על מנת לתבל את הגבינה ולהפוך אותה למתוקה מעט, ניתן לזלף מעליה כ- 2 כפות של סילאן או דבש.



הדרך המושלמת להתחיל שבת נינוחה של מנוחה וחוסר מעש, אחרי שבועות ארוכים של סידורים, ארגזים, קידוחים וניקיונות.


לחמניות חלב ודבש


יום שני, 13 באוגוסט 2012

על מצויינות ושיאים, גם בסלט פסטה

או: סלט פסטה ברוטב שום


סלט פסטה ברוטב שום


זהו, אתמול ננעלה האולימיפיאדה. היא תמיד נגמרת כ"כ מהר...

זה ללא ספק אחד מאירועי הספורט הכי מדהימים, מרגשים ובעלי רוח ספורטיבית שרק ניתן לתאר. בשבועיים האחרונים היה קשה מאוד להזיז אותי ממסך הטלוויזיה והממיר בבית שלנו כמעט לא זז מערוץ 511. ערוץ שהוא לא מכיר בד"כ. אני מכורה קשה לאולימפיאדה ומעריצה נלהבת של ספורטאים באשר הם. בד"כ מדובר באנשים מאוד מיוחדים, בעלי משמעת עצמית מטורפת, דרייב פנימי חסר מעצורים ונטייה אישית למצויינות חסרת פשרות. כל התכונות המופלאות האלה באות לידי ביטוי בצורה היפה ביותר באולימיפיאדה, שמאפשרת לספורטאים הטובים בעולם להציג את היכולות המופלאות שלהם ולהביא את עצמם (וגם אותי) לשיאים חדשים של התרגשות והתרוממות רוח. אם אתם מכורים כבדים כמוני אתם וודאי חשים היום תחושת ריקנות מסויימת. תחושה שרק מתגברת לנוכח ההשתתפות המאכזבת שלנו השנה במשחקים.

אם נתעלם לשנייה מהקרתנות הישראלית, אני חייבת לומר שהשנה היתה אולימפיאדה מדהימה שעמדה בכל הציפיות. היו בה אינספור דרמות אנושיות מרגשות, דמעות של אושר וגם של כאב, שיאים אישיים, הפתעות בלתי צפויות ופניני לשון להן ניתן לצפות רק משדרי הספורט המצויינים והמרגשים של הערוץ הראשון. המשפט שאני אזכור לנצח מהאולימפיאדה הזאת הוא משפט המחץ של מאיר איינשטיין לאחר ריצת המאה מטרים המצויינת של בולט:  "בולטי, אני אוהב אותך" ללא ספק רגע מכונן בתולדות הערוץ הראשון.

לנוכח חגיגת הספורט המדהימה שהיא מספקת, האולימפיאדה תמיד מעוררת בי השראה למצויינות. פתאום אני חושבת על כל הפוטנציאל המוחמץ, כל רגעי ה"כמעט" וכל הדברים שמעולם לא טרחתי להצטיין בהם. לכולנו יש כאלה. אבל לכולנו יש גם משהו אחד שאנחנו ממש טובים בו. מצויינים. האתגר הגדול הוא פשוט למצוא אותו ואח"כ גם להיות הכי טובים בו. ברוח האולימפיאדה ותחושת המצויינות שאופפת אותה, החלטתי לשתף אתכם בסלט הפסטה המצטיין שלי. הסלט הזה זוכה במדליית זהב בקטגוריית הסלטים ובמדליית ארד בקטגוריית הפסטה. זה לא דבר מובן מאליו. קטגוריית הפסטה היא קטגוריה קשה, עם המון מתחרים מצוינים והסלט הזה בכל זאת מצליח להתברג בשלישייה הראשונה.

סלט פסטה ברוטב שום

מדובר בסלט פשוט יחסית, אפילו מינימלי, אבל עם טעם מדהים ושונה מכל סלט פסטה שיצא לי לטעום. הסוד בסלט הזה הוא דווקא ברוטב שלו, שמכיל כמות גדולה מאוד של שום ושמן זית והופך אותו מסתם עוד סלט פסטה לסלט פסטה מצויין וטעים מאין כמותו. רשימת המרכיבים בסיסית ביותר אבל חשוב להקפיד על ירקות ועשבי תיבול טריים, גבינה בולגרית טובה וזיתים משובחים (אני ממליצה על זיתים מזן מרינד). על זיתים מושחרים אני בכלל לא רוצה לדבר (איכס, איכס, איכס). בבקשה אל תתפתו לקנות זיתים מגולענים ותקדישו כמה דקות לגלען את הזיתים בעצמכם. זה אומנם קצת מעצבן אבל זה גם מה שעושה את ההבדל (אמרנו מצויינות, לא?). גלעון הזיתים הוא באמת החלק הכי ארוך במתכון. חוץ ממלאכת הגילעון, הסלט מוכן תוך כמה דקות, ממש בזמן שלוקח להרתיח את הפסטה. מתכון מנצח לארוחת ערב קייצית מהירה, בימים בהם לא מתחשק לבשל. אם בא לכם קצת יותר להשקיע, אפשר להגיש את הסלט עם קרוסטיני משופשף במעט שום ומרוח בשמן זית.

המתכון מניב כמות פסטה מטורפת, שיכולה בכיף להספיק כמנה עיקרית לארבעה אנשים רעבים מאוד. היתרון הגדול של הסלט הזה הוא שהוא נשמר מצויין במקרר והטעם שלו אפילו משתבח ביום שלמחרת.


סלט פסטה ברוטב שום



סלט פסטה ברוטב שום

חומרים לסלט:
חבילת פסטה קצרה (פנה, פוזילי, פרפדלה או מה שיש בבית)
קופסאת עגבניות שרי חתוכות לרבעים
5 בצלים ירוקים קצוצים
כ- 30-40 זיתים שחורים מגולענים
חבילת בזיליקום טרי
כ- 6-7 גבעולי אורגנו טרי
250 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות (הכי טעים עם גבינת כבשים קשה 24% שומן)

חומרים לרוטב שום:
רבע כוס שמן זית
3-5 שיני שום כתושות
כפית דבש
מיץ מלימון שלם
מלח ופלפל שחור לפי הטעם (זהירות עם המלח, הגבינה מאוד מלוחה)

אופן ההכנה:
הכנת הרוטב: מערבבים בצנצנת את כל מרכיבי הרוטב עד לקבלת רוטב אחיד. מניחים בצד עד לשימוש.
הכנת הסלט: מרתיחים את הפסטה במי מלח עד שהיא מבושלת לחלוטין. מסננים ושוטפים במי ברז. מניחים את הפסטה המבושלת בקערה ומוסיפים את עגבניות השרי, הזיתים והבצלים הירוקים. קורעים ביד את עלי הבזיליקום לחתיכות גסות ומוסיפים אותם לקערת הסלט. מפרידים את עלי האורגנו מהגבעולים ומוסיפים גם אותם. שופכים מעל הכל את רוטב השום ומערבבים בעדינות.


סלט פסטה ברוטב שום

מוקדש לכל הספורטאים המדהימים שסיפקו לנו חוויית ספורט אגדית ומרגשת.
אסיים בציטוט מילות הפרידה של משה גרטל, האיש והאגדה, שפרש משידור תחרויות השחייה בנאום פרידה מרגש כמו שרק הוא יודע לעשות: "אני סיימתי, שבוע טוב". תחרויות השחייה בריו לא יהיו אותו הדבר בלעדיו "ותודה לאנשי הערוץ הראשון שלא חסמו שור בדישו". אני בהחלט אתגעגע.

שיהיה לכולנו שבוע מצויין ואל תשכחו להיות הכי טובים שאתם יכולים.



יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות בעולם

או: עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות בעולם




 
אני זוכרת את הפעם הראשונה שטעמתי עוגיות שוקולד צ'יפס. לפני המון שנים הלכנו לבקר חברה של אמא שלי, שעברה לבית חדש. כשהגענו, היא הגישה לנו מגוון של עוגיות קנויות, ביניהן היו גם עוגיות שוקולד צ'יפס שהוגשו בתוך האריזה שלהן. הסתכלתי על האריזה והיה כתוב עליה "עוגיות שוקולד צ'יפס". באותו זמן הצ'יפס היחיד שהכרתי היה מתפוחי אדמה מטוגנים והייתי בטוחה שהוא משולב בתוך העוגייה. כמובן שמיד הסתקרנתי, טעמתי ולא הצלחתי להרגיש בטעם הצ'יפס. אכלתי עוד עוגיה, התאמצתי מאוד לגלות את טעם הצ'יפס ושוב לא הצלחתי- העוגיה היתה מתוקה מאוד, עם המון חתיכות של שוקולד וללא שמץ של טעם או אפילו מליחות של צ'יפס. קראתי את רשימת המרכיבים על גבי האריזה ולא היה שם זכר להימצאות תפוחי אדמה. בשלב מסויים אמא שלי וחברה שלה שמו לב שאני מאוד מוטרדת מהעוגיות ושאלו אותי מה קרה. הסברתי להן והן פרצו בצחוק מתגלגל שאני לא שוכחת עד היום. לאחר שסיימו לצחוק, חברה של אמא שלי הסבירה לי שצ'יפס זו מילה באנגלית שהפירוש שלה הוא "שבב" והכוונה היא לעוגיות עם שבבי שוקולד ולא לעוגיות עם שוקולד וצ'יפס, כמו שחשבתי ברוב תמימותי וחוסר הבנת האנגלית שלי באותה תקופה. זו היתה ההכרות הראשונה שלי עם העוגיות הטעימות האלו ומאז גם הן וגם הסיפור שמלווה אותן הפכו להיות אורחים קבועים בבית שלנו.

מאז עברו כמה שנים, למדתי אנגלית וגם למדתי לאפות. כמובן שעוגיות שוקולד צ'יפס היו העוגיות הראשונות שאי פעם הכנתי. מהר מאוד גיליתי את התענוג שקיים בעוגיית שוקולד צ'יפס תוצרת בית, לעומת עוגיית שוקולד צ'יפס קנוייה. היום אני כבר לא מעזה להכניס הביתה את הסוג הקנוי ואפילו אמא שלי הפסיקה לקנות אותן מאז שהיא טעמה את הגרסא הביתית. כמעט לכל אופה יש את המתכון המנצח שלו לעוגיות שוקולד צ'יפס וכל אחד בטוח שהמתכון שלו הכי טוב. גם לי יש את המתכון "הכי טוב בעולם". מדובר בשילוב של מספר מתכונים שניסיתי, עד שהגעתי לנוסחא המנצחת, שמניבה את העוגייה הטעימה ביותר- קשה מבחוץ ומתפוררת מבפנים, בדיוק כמו שעוגיית שוקולד צ'יפס צריכה להיות.




מדובר בעוגיות בסיסיות, פשוטות מאוד, מהירות להכנה ומנחמות מאין כמותן. רשימת המרכיבים מאוד בסיסית ומורכבת ממוצרים שיש כמעט בכל מזווה. קשה מאוד להיכשל עם העוגיות האלו אבל יש להן שני כללי ברזל- הראשון הוא לא להשתמש בשוקולד צ'יפס קנוי, אפילו אם הוא באיכות טובה. במקום זאת, תקדישו שתי דקות לקיצוץ גס של שוקולד מריר משובח כי זה מה שעושה את כל ההבדל. הכלל השני הוא בשום אופן לא לוותר על המלח!! גם אם אתם לא נוהגים להוסיף מלח למתוקים שלכם (וכדאי שתתחילו לסגל את ההרגל הזה), אל תוותרו במקרה הזה.

אז אם יש לכם חשק למשהו מתוק ומנחם ויש לכם חצי שעה פנויה, תפעילו את התנור (ואת המזגן) ותפנקו את עצמכם בעוגיות שוקולד צ'יפס הכי טעימות בעולם. אחרי שתכינו ותיקחו את הביס הראשון, תבינו למה היה שווה להפעיל את התנור עבורן, אפילו בשיא החום של אוגוסט.




עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות בעולם
מניב כ- 25  עוגיות

חומרים:
100 גרם חמאה רכה
50 גרם סוכר חום
50 גרם סוכר לבן
ביצה
שתי כפיות תמצית וניל
170 גרם קמח
חצי כפית מלח (לא לוותר!!)
חצי כפית סודה לשתייה
כפית אבקת אפייה
150 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות גסות (לא שוקולד צ'יפס קנוי)


אופן ההכנה:
בקערת המיקסר מקציפים יחד חמאה, סוכר לבן וסוכר חום עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצה ואת תמצית הוניל וממשיכים להקציף עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח, אבקת האפייה והסודה לשתייה. מוסיפים את המלח ומקפלים בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (בשלב זה חשוב להקפיד על עיבוד עדין ומינימלי). מוסיפים את השוקולד החתוך ומקפלים בעדינות. מהבצק המוכן יוצרים כ- 25 עיגולים ומניחים על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. את העוגיות אופים כ- 12-15 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. חשוב להיזהר מאפיית יתר על מנת שלא לייבש את העוגיות.





שיהיה שבוע טוב ואולימפיאדה מוצלחת.
והרבה הצלחה ללי קורזיץ.