תפוחים, ורדים וקלישאות

או: עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת

בואו נדבר שנייה על קלישאות.

אומרים שהן הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.

אומרים שיש בהן מהאמת.

יש אנשים שמתעצבנים מהן (אני למשל), לפחות עד שהם נתקלים בהן במציאות (שוב אני).

כן, גם אני נפלתי "קורבן" לרצף קלישאות שהרכיבו ביחד בוקר מושלם.

לפני כמה ימים, באחד מימות השמש החורפיים שהפכו להיות מאוד נדירים באזורנו, בדרך השגרתית שלי למכולת, הדרך הרגילה והקצרה שבה אני הולכת כל יום עם נעלי בית ובלי יותר מדי מחשבות, פתאום שמתי לב לשיחי וורדים צבעוניים שהחלו לפרוח בצידי הכביש. בלי לשים לב, פתאום נעצרתי מול השיחים וחייכתי לעצמי חיוך מטופש של נחת. ככה, פתאום. באמצע היום העמוס והגדוש שלי. מיד הוצאתי את הטלפון וצילמתי. כי אי אפשר שלא. ואז חשבתי שחייבים לחלוק את היופי הזה. אז שלחתי לכמה אנשים שאני אוהבת. כדי שגם הם יחייכו. ככה פתאום, באמצע היום. והתגובות כ"כ הפתיעו אותי. אף אחד לא נשאר אדיש ליופי הזה. כל מי שקיבל את התמונות עצר לשנייה את מה שהוא היה עסוק בו באותו הרגע וחייך. עצר לרגע כדי להריח את הוורדים. מילולית. וגם מטאפורית כנראה.

כנראה שבכל זאת קלישאות הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.



דוגמית קטנה כדי שגם אתם תחייכו
 

באותה מכולת יש גם כמה ארגזים של פירות וירקות שמתחדשים בכל יום. ממש כמה ירקות ופירות בודדים מכל סוג. הארגזים נגמרים כבר בשעות הצהריים המוקדמות ולמחרת מתמלאים שוב בסחורה טרייה ושונה מהיום הקודם. באחד הארגזים שהיו כבר חצי ריקים מצאתי 6 תפוחים יפים בכמה צבעים. 6 בדיוק. כל אחד בצבע ובטעם אחר. פתאום חשבתי שזו לא יכולה להיות מקריות שכמה ימים לפני נתקלתי ממש במקרה בעוגה המקסימה הזאת מהבלוג המושלם של הילה. עוגה שמצריכה בדיוק 6 תפוחים מסוגים שונים. אז ברוח הקלישאות בהן הייתי שרויה, החלטתי שזאת גזירת גורל ושעכשיו אני פשוט חייבת להכין את העוגה הזאת.

אז הגעתי הביתה, עזבתי את כל העיסוקים החשובים הרבה יותר שהיו לי באותו הרגע, ומיד ניגשתי לאפות את העוגה. ומה יש לומר? כנראה שזו באמת הייתה גזירת גורל. יצאה עוגה כ"כ מושלמת וכ"כ מפתיעה. הרבה מעבר לציפיות שלי. בדיוק מה שהייתי צריכה בתוך כל היום העמוס שלי. הפרוסה החמה הראשונה הייתה פשוט רגע מושלם. קלישאה רגעית נדירה שרק עליה ניתן לכתוב שיר הלל גדוש קלישאות.

תעשו לעצמכם טובה ותיקחו כמה רגעים כדי להכין את העוגה המושלמת הזאת. היא תגרום לכם לחייך חיוך גדול של אושר. ככה סתם. פשוט כי היא נורא טעימה. בחושה פשוטה, אבל קצת אחרת. בדיוק מסוג הקלישאות שאתם צריכים בחיים שלכם.



התפוחים המושלמים שתרמו לכל האושר הזה

עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ


חומרים לעוגה:
6 תפוחים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות בגודל של כס"מ (מומלץ ממינים שונים)
180 מ"ל חלב (3/4 כוס)
2 ביצים
60 מ"ל שמן זית (רבע כוס)
2 כפות מיץ לימון
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
140 גרם קמח (כוס)
כפית וחצי אבקת אפייה
חצי כפית קינמון
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון שלם
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות מאוד

חומרים לציפוי:
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
30 גרם סוכר חום (שתי כפות)
20 גרם קמח (שתי כפות)
חצי כפית קינמון

אופן ההכנה:
הכנת הציפוי: בקערה קטנה מניחים את כל חומרי הציפוי ומעבדים בקצות האצבעות עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מכסים ומניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: בקערה גדולה שמים ביצים, חלב, שמן זית, מיץ לימון, וסוכר חום. טורפים בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. לתוך הקערה מנפים את הקמח, הקינמון ואבקת האפייה. מוסיפים את המלח ואת גרידת הלימון ומערבבים בעדינות לתוך התערובת עד שמקבלים תערובת אחידה וללא גושים. מוסיפים את קוביות התפוחים ומערבבים בעדינות עד שהן מצופות לחלוטין בתערובת. שופכים את התערובת לתוך תבנית קפיצית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל את קוביות החמאה. מעל הכל מפזרים את תערובת הציפוי בצורה אחידה. אופים כשעה ורבע בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
אין באמת דרך לדעת שהעוגה מוכנה. תצטרכו לסמוך על האף והעיניים שלכם. כאשר העוגה יציבה לחלוטין והקצוות שלה מקבלים צבע עמוק כהה, היא מוכנה. להוציא באומץ.


זהירות, עוד קלישאות בדרך..

העוגה מושלמת ביום חורף סוער כשהיא חמימה מהתנור עם כוס קפה חם ופוך.

שיהיה סופ"ש יבש וחמים!



שגרה, שוקולד וגינג'ר

או: עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר

לא הייתי פה הרבה זמן. הלוואי שהייתי יכולה להגיד שזה כי הייתי בחופשה או בטיול במקום רחוק. אבל לצערי הסיבה להיעדרות שלי ממש רחוקה מזה. כמו רובנו, גם אני העברתי את כל החודש האחרון בדאגות ובחששות. פתאום ברגע אחד הכל הפך להיות שולי. העבודה, הבלוג, השגרה. הכל הפך פתאום למעיק. מכאיב. כל טלפון, כל דיווח בחדשות, כל רעש מבחוץ. בכל מקום תמונות ששורפות את הלב. עצב שמקיף מכל הכיוונים. ואי אפשר לברוח. אין במה למצוא נחמה.

כמו כולנו, גם אני מנסה בימים האחרונים לחזור לחיים ה"רגילים" שלי. לאסוף את השברים ואת הכאבים ולהמשיך הלאה. לסוג של שגרה שבירה שלמרות שהיא עלולה להתנפץ בכל רגע, יש בה גם סוג של נחמה מסוימת. ואם כבר אני מחפשת נחמות ושגרה שמקלה, אז הגיע הזמן להכין עוגיות. עם הרבה שוקולד וסוכר. מהסוג הכי ביתי והכי מנחם. מהסוג שכמעט גורם לי להרגיש שוב כמו עצמי. לשכוח לשנייה את כל העצב של החודש האחרון. להקשיב לדיוויד ברוזה שמתנגן ברדיו ואפילו קצת להאמין שבאמת יהיה טוב. אולי אפילו בקרוב יותר ממה שנראה לנו.

אני אומנם מחפשת נחמה בשגרה, אבל בכל זאת החלטתי הפעם שלא להסתפק בעוגיות שוקולד "רגילות". כאלו שתמיד מספקות את הסחורה. הפעם החלטתי לגוון קצת. החשק בגיוון הגיע ממתכון מושלם לעוגיות ג'ינג'ר ושוקולד ממכרות מהבלוג של אפרת המדהימה. את העוגיות המוצלחות האלו הכנתי כבר לפני המון זמן וישר התאהבתי. למרות שהייתי מאוד סקפטית בהתחלה, התיאורים של אפרת גרמו לי להסתקרן. לא להאמין כמה הופתעתי לטובה. משהו בשילוב המוזר הזה עובד מצוין. אז החלטתי שדווקא בתקופה הזאת, הגיע הזמן להכניס קצת עניין לשגרה המנחמת שלי. הגיע הזמן למצוא גרסא משלי לשילוב הטעמים המופלא והמפתיע הזה. אני שמחה לבשר שיגעתי ומצאתי. נברתי באינטרנט, קראתי מיליון מתכונים כאלו ואחרים, עשיתי מישמש מכולם והנה הגרסא שלי. כדי ל"לתבל" קצת יותר את השגרה שלי, החלטתי גם להוסיף אגסים צלויים. התוספת הקטנה הזאת מקפיצה את העוגיות האלו לרמה אחרת והופכת אותן למשהו שכמוהו לא טעמתם מעולם. באחריות!

קשה מאוד לתאר את הטעם והמרקם הייחודיים של העוגיות הנפלאות האלו. כנראה שאתם תצטרכו לסמוך עליי ופשוט לנסות. בלי פחד. תשאירו לרגע את הספקות בחוץ ותנסו משהו שבטוח יפתיע אתכם. שבטוח יכניס קצת עוקץ לשגרה שאתם מנסים לחזור אליה בימים האחרונים. אם אתם בכל זאת מרגישים קצת פחות אמיצים וממש מתעקשים, ניתן להשמיט את האגסים הצלויים. אופן ההכנה ושאר המרכיבים לא ישתנו, אבל הטעם יהיה קצת אחר והעוגיות יאבדו מהייחודיות שלהן. אם כבר אתם מתכוונים לזעזע את השגרה שלכם, אז לכו על זה עד הסוף. באומץ.

עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר
מניב כ- 30 עוגיות גדולות

חומרים:
3 אגסים בינוניים מקולפים ומגורענים
כף סוכר חום
כפית קינמון
200 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות בגודל לא שווה
200 גרם קמח (1.5 כוסות)
כפית וחצי גינג'ר טרי מגורד (חתיכה באורך של כשלושה ס"מ) **
רבע כפית אגוז מוסקט מגורד טרי
20 גרם קקאו (שתי כפות)
100 גרם חמאה רכה
80 גרם סוכר חום (שליש כוס)
כפית אבקת אפייה

סוכר לבן לגלגול העוגיות

** הכוונה במתכון לשורש ג'ינגר טרי מקולף ומגורד ולא לג'ינגר המיובש והטחון שנמכר כתבלין. מדובר בשני מרכיבים שונים לחלוטין שלא ניתן להחליף ביניהם.


אופן ההכנה:
צליית האגסים: חותכים את האגסים לקוביות בגודל של כ- 2 ס"מ. מניחים בתוך קערה קטנה ומוסיפים כף סוכר חום וכפית קינמון. מערבבים היטב. את האגסים המתובלים מניחים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ- 15-20 דקות בחום של 200 מעלות. האגסים צריכים להיות זהובים ולהצטמק מעט. מוציאים ומצננים עד לשימוש.
הכנת העוגיות: מניחים את החמאה והסוכר החום בקערת המיקסר. מעבדים בעזרת וו הגיטרה עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט (כ- 5 דקות). מוסיפים את הגינג'ר ואת האגוז המוסקט ומעבדים עד לאיחוד. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח, אבקת האפייה והקקאו. מעבדים בעזרת וו הלישה כחצי דקה עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים לתערובת את האגסים הצלויים ואת השוקולד הקצוץ. מקפלים בעזרת מרית עד שהם נטמעים בתערובת. יוצרים מהבצק עיגולים בגודל של כדור טניס ומגלגלים כל עיגול בצק בסוכר לבן. ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים קלות את העוגיות (ע"י לחיצה קלה עליהם עם מרית או תחתית של כוס). מכניסים למקרר לקירור של כ- 20 דקות.
לאחר הקירור אופים כ- 12-15 דקות בחום של 165 מעלות.
לאחר האפייה מניחים לעוגיות להתקרר מעט בתבנית (כ- 5 דקות) ורק לאחר מכן מעבירים אותן בעדינות לצינון על גבי רשת.

שיהיו רק ימים שגרתיים ומלאים בשוקולד!!


 

הנאות (קטנות) של קיץ

או: טארט שזיפים כפרי

אז החלטתי לכתוב פוסט חיובי על הקיץ.

נמאס לי כבר להתלונן על החום. על הלחות. על היתושים. על החופש הגדול. אבל בעיקר נמאס לי מחוסר היכולת שלי למצוא את האנרגיה לעשות כל דבר בעצם בחום הזה..

בשבועות האחרונים הימים שלי מתחילים באותו ריטואל קבוע.
שעון מעורר.
קרני שמש שמבצבצות בעוצמה מבעד לתריסים הסגורים.
חום.
חוסר חשק לקום מהמיטה.
לאחר כמה דקות של רחמים עצמיים אני סוף סוף יוצאת מהמיטה.
רק המחשבה על קפה חם מוציאה לי את החשק לחיות, אבל אני שותה בכל זאת.
מתלבשת.
מתלוננת על החום ועל הבגדים שעושים לי יותר חם.
מכבה את המזגן.
חם יותר.
משקפי שמש.
אחרי כמה דקות של התלבטות אני פותחת את דלת הכניסה של הבית בהיסוס.
השמש מסנוורת אפילו עם משקפי השמש הכי גדולות והכי כהות שהצלחתי למצוא.
אני עושה את הצעדים הראשונים מחוץ לבית וכבר בשנייה הראשונה החום מכה בי ומצליח להכניע אותי.
אחרי כמה צעדים אני יוצאת מהצל לשמש היוקדת.
חם לי.
אני עצבנית.
מתלבטת האם להודיע בעבודה שאני חולה ולחזור למזגן.

למחרת אני עושה את הכל מחדש.

כן, כל יום אותו טקס מתיש.

אז נמאס לי והחלטתי להתמקד בדברים החיוביים בקיץ. בהנאות (הקטנות) שהוא מביא עימו.

הכל התחיל לפני כמה ימים כשחזרתי מהסופר עם שלל שקיות כבדות. היה לי חם והייתי עצבנית (כרגיל). פתאום, בדרך מהחנייה לדלת, הבחנתי בפרחים המדהימים שהתחילו לפרוח בגינה. על העץ הכי מעצבן בעולם. העץ שבכל תחילת קיץ משיר עלים וענפים יבשים, מלכלך את כל המרפסת וגורם לי למעוד מאיזה ענף סורר בכל פעם שאני יוצאת מהבית. דווקא העץ הזה גרם לי פתאום לתחושת הנאה בלתי צפויה. פתאום עצרתי, הנחתי את השקיות והבטתי כמה שניות בפרחים היפים שלו. באופן בלתי נשלט אפילו חייכתי חיוך מטופש והתחלתי לחשוב שאולי יש גם כמה דברים חיוביים בקיץ.

אז זאת הרשימה שלי:

בן אנד גרי'ס.
מיליון קופסאות בכל הטעמים שתופסות את כל המקום במקפיא.

עגבניות.
מכל הסוגים והמינים.
כל אוכל שעושים עם עגבניות.

אייס קפה. רצוי מהסוג הטוב שמכינים עם קרח טחון או קונים בבית קפה טוב.
ברוב הימים גם הסוג הביתי, הפושטי והמהיר עושה את העבודה.
השנייה שבה החלב נפגש עם הקפה הקר וצובע אותו במערבולת של גוונים.

צבעים.
בכל מקום.
בבגדים. בנעליים. בתיקים.
ברחובות.
אפילו ממש בגינה ליד הבית.

פירות. מכל הסוגים.
שפע של טעמים מתוקים.
פתאום השוק מתמלא במגוון של צבעים אחרים.
אבטיחים.
ענבים.
משמשים.
דובדבנים.
אוי...דובדבנים.

אבל ההנאה הכי גדולה של הקיץ, לפחות בעיניי, היא אפייה עם פירות.

באופן פרדוקסלי דווקא בשיא החום, בא לי להפעיל את התנור ולאפות עם פירות הקיץ המדהימים שמקיפים אותנו.

אחרי כל סיבוב בשוק, פתאום חוזרת לי כל האנרגיה ועולה שוב החשק לאפות. 

הפעם מתכון מהיר ופשוט לטארט שזיפים כפרי בציפוי פירורים. המתכון הכי קיצי שאני יכולה להעלות על הדעת שמשלב את אחד הפירות האהובים עליי ביותר בעולם- שזיפים אדומים. הפרי עם הצבע הכי עז שמכיל כ"כ הרבה עסיס עד שכל ביס ממנו גורם לכתמים בלתי נסבלים על הבגדים. אבל אין מה לעשות, חצי מההנאה בפרי הזה היא המיץ שנוזל על הסנטר ואח"כ על הבגדים. מעבר להיותו יפה וטעים במיוחד, הוא גם הפרי המושלם לאפייה. יש לו חמצמצות נהדרת שמשתלבת נפלא במתכונים מתוקים. גם הצבע הבוהק שלו נשמר באפייה ולכן הוא צובע כל מאפה שמכיל אותו בצבעים אדומים משגעים.

הטארט הזה באמת מוציא את המיטב מהשזיף האדום. הוא מורכב משכבת בצק חמאתית ופריכה בתוספת אגוזי לוז קלויים, שכבת שזיפים עסיסיים וחמצמצים, שכבת חביצה עדינה, חלבית ומתקתקה ועל הכל מפוזר ציפוי של פירורי חמאה מתפצפץ ונימוח. הטארט המושלם. חמוץ, מתוק, אגוזי, חמאתי. כל מה שצריך להוסיף הוא כדור של גלידת וניל ומובטחת לכם הנאה מהסוג שניתן להשיג רק בקיץ.

טארט שזיפים כפרי מבוסס על מתכון מהספר matha stewart's new pies and tarts
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 20 ס"מ


חומרים לבסיס ולפירורים (בצק פריך):
80 גרם אגוזי לוז קלופים וקלויים (כשליש כוס)
150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
175 גרם קמח (כוס ורבע)
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
60 גרם סוכר חום (רבע כוס)
חצי כפית קינמון
קורט מלח

חומרים למילוי:
500-700 גרם שזיפים אדומים מגולענים וחתוכים לשמיניות
ביצה + חלמון
80 מ"ל חלב (שליש כוס)
100 גרם סוכר לבן (חצי כוס)
10 גרם קמח (כף)
חצי כפית קינמון
קורט מלח

אופן ההכנה:
משמנים היטב את התחתית והדפנות של תבנית קפיצית בקוטר 20 ס"מ. במעבד מזון טוחנים היטב את אגוזי הלוז. מוסיפים את שאר חומרי הבצק למעט החמאה וטוחנים מספר שניות. מוסיפים את קוביות החמאה וטוחנים בפולסים רק עד לקבלת בצק פירורי. 2/3 מכמות הבצק מהדקים על תחתית ודפנות התבנית. מכניסים למקפיא למשך 20 דקות לפחות. לאחר קירור, אופים את הבצק בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ- 20 דקות. 
בינתיים מכינים את המילוי. בקערה בינונית טורפים את הביצה והחלמון. מוסיפים את החלב וטורפים היטב. מוסיפים את הסוכר, הקינמון והמלח. טורפים היטב. לבסוף מוסיפים את הקמח וטורפים אותו היטב עד שמתקבלת תערובת חלקה וללא גושים. 
לאחר האפייה של התחתית, מסדרים בתבנית את השזיפים החצויים. שופכים מעליהם את תערובת המילוי. מפזרים מעל את שאריות הבצק ע"י פירור בידיים. מחזירים לתנור לאפייה של כ- 45 דקות עד שהפירורים מזהיבים והמילוי מבעבע.
לפני החיתוך יש לצנן היטב את הטארט במקרר (3 שעות לפחות).

 
  
שיהיה קיץ קריר ונעים!
והכי חשוב, שיעבור מהר..

העוגיות הטעימות עם השם המוזר

או: עוגיות סניקרדודל (Snickerdoodle cookies)

כשהייתי ילדה אמא שלי עבדה כמדריכה בתוכנית האתג"ר. במסגרת העבודה שלה היא הייתה מקבלת המון ספרי קריאה של התוכנית. כשאני אומרת המון, אני באמת מתכוונת להמון. המון ספרים. בכל רגע נתון הייתה לנו בבית ערימה ענקית של כמה מאות ספרים שהיו מתחלפים מדי פעם. את מרבית הספרים אני בכלל לא זוכרת. הם היו סתם חלק מהערימה. מדי פעם הייתי מדפדפת בספרים ובוחרת לקרוא מתוכם ספר שמשך את עיניי. באותה תקופה החל סיפור האהבה שלי עם ספרים, עליו כבר כתבתי בעבר. מכל מגוון הספרים שעמדו להם בערימה הגבוהה הזאת, יש ספר אחד שאני זוכרת עד היום. קראו לו "עוגית לחגית". אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור אבל אני זוכרת היטב את האיורים בספר. איורים של עוגיות במגוון צורות וצבעים. אני זוכרת עמוד אחד שהיו מצויירות בו מלא צנצנות של עוגיות. במשך שנים חשבתי שזה הציור הכי יפה שראיתי.  אם לומר את האמת, הסיבה היחידה שנמשכתי שוב ושוב לספר הזה היתה הציורים מעוררי התיאבון של העוגיות. זה גם הדבר היחיד שאני זוכרת מהספר. אל תשאלו אותי על הסיפור..

ממש כמו סיפור האהבה שלי עם ספרים, כך גם הרומן הארוך שלי עם עוגיות התחיל בגיל נורא צעיר. אני באמת אוהבת עוגיות. יותר מכל דבר אחר שניתן לאפות. יש בהן משהו מנחם. משהו ביתי שמזכיר ילדות. תמימות. לא משנה כמה הן יהיו זרות ושונות, כמה הן יגיעו ממקומות רחוקים, תמיד תהיה בהן תחושה מוכרת.

הדבר נכון גם לגבי העוגיות הללו. עוגיות סניקרדודל, למי שמכיר. עוגיות שמגיעות אלינו ממקומות רחוקים, אבל נושאות טעם מוכר. טעם אהוב. אל תתנו לשם המוזר לבלבל אתכם. למרות שמדובר בעוגיות בעלות אזרחות אמריקאית, יש להן טעם מאוד מוכר. כמעט ישראלי. למי שלא מכיר, מדובר בעוגיות רכות מאוד, מתפוררות, שמתובלות היטב בסוכר וקינמון. שילוב טעמים מנצח שמככב לא מעט בבלוג הזה. למרות שילוב הטעמים הנפוץ, העוגיות הללו לא דומות לשום דבר שיצא לי לטעום.

אני חייבת לומר שניסיתי מגוון רחב של מתכונים לעוגיות הללו. לצערי, התאכזבתי בכל פעם. תמיד התקבלו עוגיות פשוטות. בלי שום ייחודיות. עוגיות בטעם בדיוק כמו של מיליון עוגיות אחרות. משהו תמיד היה חסר. לפחות עד שמצאתי את המתכון הנוכחי שהוא ללא ספק המתכון הכי טוב לעוגיות הללו. הגרסא המסויימת הזאת מכילה חמאה שרופה שמעניקה לעוגיות טעם אגוזי עמוק ומבדילה אותן משאר עוגיות הסניקרודל הרווחות. בגרסא הזאת העוגיות שמתקבלות הן גבוהות יותר ולא שטוחות כמו ברוב המקרים. זה מה שמעניק להן את המרקם הרך והייחודי. בכל פעם שאני מכינה אותן, הן מתחסלות ממש באותו היום. החצי השני שלי פשוט משתגע עליהן. אבל הוא אף פעם לא זוכר את השם שלהן. הוא פשוט קורא להן "העוגיות הטעימות עם השם המוזר".

 עוגיות סניקרדודל מבוסס על מתכון מהבלוג ambitious kitchen
מניב כ- 18 עוגיות גדולות

חומרים:
200 גרם חמאה
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
ביצה + חלמון
כף חלב
350 גרם קמח (2.5 כוסות)
כפית סודה לשתייה
חצי כפית קינמון
רבע כפית מלח

חומרים לציפוי:
60 גרם סוכר חום (רבע כוס)
כפית קינמון

אופן ההכנה:
במחבת קטנה ממיסים את החמאה. לאחר שהיא נמסה לחלוטין ממשיכים לבשל אותה על להבה בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד. לאחר שהחמאה מקבלת צבע ענברי עמוק ונודף ממנה ריח אגוזי מסירים מהאש ומעבירים לקערה לקירור. חשוב מאוד לא להוריד את העיניים מהמחבת. ההבדל בין חמאה חומה לחמאה שרופה הוא עניין של כמה שניות של בישול. לכן חשוב מאוד להעביר את החמאה לקערה מיד כאשר היא מוכנה, כדי שלא תמשיך להתבשל מהחום של המחבת. את החמאה מניחים בצד על מנת שתתקרר. במיקסר עם וו גיטרה מערבלים את הביצה, החלמון ושני סוגי הסוכר עד לקבלת תערובת תפוחה מעט. מוסיפים את החמאה והחלב וממשיכים לערבל עד לקבלת תערובת אחידה. לתוך הקערה מנפים את הקמח ואת הסודה לשתייה. מוסיפים את הקינמון והמלח ומערבלים למשך כחצי דקה רק עד לקבלת בצק אחיד. את קערת הבצק מקררים במקרר למשך שעה לפחות (אם אתם רוצים לקצר את התהליך, תכניסו את הבצק למקפיא ל- 20 דקות). בינתיים מערבבים בקערית את חומרי הציפוי. יוצרים מהבצק שהתקרר כדורים בגודל של כדור פינג פונג ומגלגלים כל כדור בתערובת הציפוי עד שהוא מצופה לחלוטין. את הכדורים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. חשוב לשמור על מרווח של כמה ס"מ בין העוגיות (הן מתרחבות בתנור). אופים כ- 8-10 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד ששולי העוגיות משחימים והן רכות במרכז. מניחים לעוגיות להצטנן בתבנית מספר דקות ולאחר מכן מעבירים אותן לקירור על גבי רשת.

 

שנה הלכה שנה באה

או: מאפינס תפוחים ודבש

ראש השנה זה חג מיוחד. יש בו משהו מעצים, סוחף. משהו שקשה מאוד להסביר במילים, כמעט מיסטי. משהו שגורם גם לאנשים חילונים כמוני לעצור לרגע ולעשות חשבון נפש. לחשוב על כל המעשים הטובים וגם הטובים פחות, על כל הברכות וגם על כל הדברים שצריך לשנות. למצוא את הכח לסלוח על כל הדברים שהגיע הזמן לשחרר, לשכוח אותם ולעבור הלאה. לחזור לכל ההבטחות שהופרו, לכל הדברים שעדיין לא הספקנו, לכל הדברים שאנחנו רוצים. להיפטר מכל הדברים שעושים לנו רע, שמבלבלים, מוציאים מהריכוז ועושים לנו רעש. כן, הרבה חשבון נפש לא פשוט נכפה עלינו בתקופה הזאת. מנגד, אווירת החג מביאה עימה גם תחושה שהכל אפשרי ושום דבר לא נשגב מאיתנו. מרחפת באוויר תחושה חזקה מאוד של אופטימיות סוחפת, רצון עצום להתחיל מחדש, לפתוח דף חלק, לפצות ולשפר. מבחינתי, האופטימיות הכי גדולה מגיעה עם סוף הקיץ ותחילת הסתיו שאני כ"כ אוהבת. פתאום דברים מסביבי משנים צבע, נעים בקצב אחר והכל מתחיל להיות שקט. אפשר פתאום לשמוע את הרוח הסתווית שנושאת עימה בשורות על התחלות חדשות ותחושת שלווה שעוטפת אותי מכל הכיוונים.

גם הפירות משתנים. האבטיחים והמלונים שכ"כ מילאו את חיינו בחודשים האחרונים מתחילים אט אט להיעלם מהשווקים. במקומם מתחילים להופיע רימונים, תמרים, אתרוגים וכמובן תפוחים מכל הזנים. אבל לא תפוחים מיובאים, שנושאים עימם טעמים של מקומות רחוקים. פתאום מופיעים להם זנים מקומיים, עונתיים, שמגיעים אלינו ממקומות מוכרים.

באמת שלא תכננתי להעלות מתכון לראש השנה ורציתי להימנע מכל מה שקשור בדבש או בתפוחים. אבל מה לעשות, בסיבוב האחרון שלי בשוק הופיעו להם תפוחים יפיפיים ולמרות שנורא ניסיתי להתעלם מהם ולא ליפול למלכודת של עוד עוגת תפוחים, הם פשוט הצליחו להכניע אותי. כך פתאום, מבלי ששמתי לב, התפוחים התחמנים הללו מצאו את עצמם בתוך עגלת השוק שלי. אז מי ביקש קינוח לחג ולא קיבל?

למרות שנכנעתי לבסוף, אני לא אלאה אתכם עם עוד מתכון לעוגה מושקעת ומרשימה לארוחת החג. השנה בחרתי דווקא במאפינס. צנועים וקטנים שמתאימים במיוחד לארוחת בוקר למחרת ערב החג. יחד עם זאת, למרות שהם פשוטים וענווים, אל תתנו למראה התמים שלהם להטעות אתכם. הם מושחתים וטעימים באופן מיוחד, לא פחות מכל עוגה מרשימה שתחליטו להכין לחג. יש בהם גם תפוחים, גם דבש, גם קינמון וגם פירורי חמאה נימוחים. עם או בלי קשר לחג, מדובר במתכון מוצלח מאוד שתרצו לאמץ לכל ימות השנה.

מאפינס תפוח בדבש
מניב 24 מאפינס בגודל סטנדרטי

חומרים למאפינס:
100 גרם חמאה רכה
50 גרם סוכר (רבע כוס)
2 ביצים
300 מ"ל יוגורט (שני גביעים קטנים)
קליפה מגורדת מלימון שלם
210 גרם קמח (כוס וחצי)
שתי כפיות אבקת אפייה
4 תפוחים מקולפים (מומלץ להשתמש בתפוחים מזנים שונים)
180  גרם דבש (חצי כוס)
כפית קינמון

חומרים לציפוי פירורים (אופציונלי):
100 גרם חמאה רכה
140 גרם קמח (כוס)
50 גרם סוכר (רבע כוס)
חצי כפית קינמון
קורט מלח

אופן ההכנה:
הכנת הפירורים: מניחים את כל החומרים בקערה קטנה. מעבדים בידיים עד לקבלת תערובת פירורית. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת המאפינס: את התפוחים הקלופים חותכים לרבעים ומנקים את הליבה. פורסים כל רבע לפרוסות דקות ומניחים בקערה עם מי לימון על מנת שלא ישחירו. מניחים בצד עד לשימוש. בקערת המיקסר מקציפים יחד את החמאה והסוכר. לאחר כ- 5 דקות של הקצפה התערובת הופכת לבהירה ותופחת מעט. בשלב זה מוסיפים את הביצים אחת אחת ומקציפים למשך מספר שניות. מוסיפים את היוגורט ואת קליפת הלימון ומקציפים עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי). מסננים את התפוחים החתוכים מהמים ומניחים אותם בקערה נפרדת. מוסיפים להם את הקינמון והדבש ומערבבים היטב עד שכל חתיכות הפרי מצופות בדבש. מוסיפים את תערובת התפוחים לתוך קערת המיקסר ומקפלים אותם לתוך התערובת בעזרת מרית. בעזרת שתי כפות ממלאים תבנית שקעים בתערובת (חשוב לרפד את השקעים בעטרות נייר). ממלאים כל שקע רק עד 3/4 גובה משום שהמאפינס תופחים בתנור. מפזרים מעל כל שקע מעט מתערובת הפירורים. אופים כ- 35 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות. המאפינס מוכנים כאשר קיסם שננעץ במרכזם יוצא עם פירורים לחים.
מיד לאחר האפייה חשוב להוציא את המאפינס מהתבנית ולהניח אותם על גבי רשת.

לפני סיום יש לי המלצה קטנה למתנת חג תוצרת בית שתמתיק את השנה החדשה של כל מי שיזכה לקבל אותה. מדובר בדובשניות תוצרת בית טעימות להפליא מתוך הבלוג עוגיו.נט של נטלי הכ"כ מוכשרת.

הדובשניות האלו לא מזכירות כלל את הגרסא הקנוייה והתעשייתית שעושה עימן עוול נורא. ההכנה מאוד פשוטה והתוצאה פשוט מופלאה- כל ביס מהן הוא מסע במנהרת הזמן לטעמי ילדות של חגי תשרי. טעמים של זכרונות שכבר הספקנו לשכוח. את הקסם הזה מכניסים לתוך צנצנת זכוכית, עוטפים בסרט צבעוני ומוסיפים הקדשה קטנה.

את המתכון ניתן למצוא בבלוג של נטלי.
תנסו, מדובר במתכון מוצלח ביותר ובמתנה מקסימה שתעלה חיוך על פני אלו שיקבלו אותה.

מאחלת לכולנו שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה מוצלחת ומתוקה הרבה יותר מהשנה שקדמה לה.
חג שמח ושנה טובה!!

נחמות קטנות

או: עוגת קינמון ואגוזי לוז

 

לכולנו יש ימים כאלו. מהסוג שאנחנו שואלים את עצמנו "למה טרחנו לצאת מהמיטה בבוקר?" ימים כאלו שהכל משתבש ושום דבר לא יוצא כמו שתיכננו. אצלי זה התחיל ברכבת מאחרת דווקא ביום שאסור לי לאחר, המשיך בשלל תקלות במהלך היום כמו אובדן של משקפי שמש, פלאפון שנשכח (קורה לי תכופות), תקלה בקופה המהירה בדיוק כשהגיע התור שלי (עצרתי בסופר ל"שתי דקות" רק כדי לקנות חלב וביצים) והסתיים בגילוי המרגש שחצי מהביצים שסחבתי כל הדרך הביתה מהסופר בשארית כוחותיי, הצליחו איכשהו להישבר בדרך ולנזול על רצפת המטבח. כן, לכולנו יש ימים כאלה. ימים בהם הכל משתבש. בדיוק לימים כאלו המציאו את העוגה הבחושה- הדבר הכי מנחם שאפשר לחשוב עליו בסופו של "יום כזה". הקינוח המושלם להמתיק את סופו של היום המר. העוגה המצויינת שלא יכולה להשתבש או לאכזב, בסופו של יום מלא שיבושים ואכזבות.

אני מאוד אוהבת עוגות בחושות מכל הסוגים. הן מהוות בעיניי את תמצית האפייה הביתית, המנחמת והנוסטלגית ויכולות לשמש מזור לכל מכאובי היום שקדמו לה. יש משהו מוכר ואהוב בעוגה הזאת. משהו ביתי ומנחם במלוא מובן המילה. ממש כמו פיג'מה ישנה ואהובה, מהסוג שלובשים אחרי מקלחת ארוכה בסופו של "יום כזה" ומיד מרגישים יותר טוב.

מכל שלל העוגות הבחושות שאני אוהבת ונוהגת לאפות לעיתים תכופות, עוגת קינמון ואגוזי לוז נמצאת אצלי בראש רשימת העוגות המנחמות- יש בה גם קינמון, גם אגוזי לוז וגם סוכר חום- שלושת המרכיבים הכי "ביתיים" שאפשר לדמיין וימלאו את הבית שלכם בארומה משכרת של אפייה ביתית.  בערך 20 דקות אחרי שמכניסים את העוגה לתנור כל הבית מתמלא בריח משגע שאי אפשר להתעלם ממנו ובלוטות הרוק מתחילות לעבוד שעות נוספות. יש שלב במהלך האפייה שבו הציפייה הופכת ממש בלתי נסבלת...אה, ויש גם שלב שבו השכנים ידפקו לכם בדלת כדי לקבל מתכון (או פרוסה, תלוי בשכנים). אם תשתדלו להתאפק 40 דקות תקבלו עוגה פשוט מושלמת- דחוסה, עסיסית, מתפוררת ומתוקה בדיוק במידה הנכונה. פרוסה אחת ממנה תצליח להשכיח מכם את כל תלאות היום. פרוסה שנייה כבר תגרום לכם לחייך חיוך רחב של אושר. באחריות. כמובן שכמו עם רוב העוגות הבחושות, גם במקרה של העוגה הזאת פרוסה אחת או שתיים ממש לא מספיקות ואפשר בכיף לאכול לבד חצי ממנה (לפחות), מבלי לשים לב בכלל. אני ממש מתביישת לומר שאחרי היום הנוראי שהיה לי, התנחמתי בעוגה הזאת ואכלתי את רובה לארוחת ערב מזינה (סוכר זה אחד מארבעת אבות המזון, לא??). את הרבע שנותר אכלתי לארוחת בוקר למחרת.  זה מה שנקרא  ארוחת בוקר של  א(ל)ופים. סיפור עצוב אבל נכון. כן, אני מכורה לעוגות בחושות. הגיע הזמן להודות בזה.

המסר בכל הסיפור הזה הוא שלא משנה כמה היום שלכם היה רע, מתיש ומאכזב, תזכרו שאתם תמיד במרחק של פחות משעה מהעוגה המושלמת שתצליח לרפא את הכל (כולל זמן הכנה ואפייה). אני מודה שזו לא העוגה הכי מרשימה או הכי פוטוגנית שתפגשו בחייכם, אבל על מה שחסר לה בקטגוריית הרושם היא מפצה מעל ומעבר בקטגוריית הטעם.

עוגת קינמון ואגוזי לוז
מתאים לתבנית אינגליש קייק בגודל סטנדרטי

חומרים:
100 גרם חמאה רכה
140 גרם סוכר (2/3 כוס)
2 ביצים
גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)
175 גרם קמח (כוס ורבע)
כפית וחצי אבקת אפייה
60 גרם סוכר חום (רבע כוס)
75 גרם אגוזי לוז קצוצים גס (חצי כוס)
כפית וחצי קינמון
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
בקערה קטנה מערבבים את הסוכר החום, הקינמון, אגוזי הלוז והמלח. מניחים בצד. בקערה גדולה מניחים את הסוכר הלבן ואת החמאה. טורפים היטב בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים לטרוף עד שהן נטמעות לחלוטין בתערובת. מוסיפים את השמנת החמוצה וטורפים עד לקבלת תערובת אחידה. לתוך התערובת מנפים את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעדינות בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה וחלקה ללא גושים. לאחר הוספת הקמח חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי ועדין. שופכים חצי מכמות הבלילה לתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל חצי מתערובת האגוזים, הסוכר החום והקינמון. שופכים את שארית הבלילה בשכבה נוספת ומפזרים מעל את שארית תערובת הסוכר. על מנת לקבל מראה משוייש, מעבירים מזלג לאורך העוגה בתנועות סיבוביות (אפשר לוותר על שלב זה). אופים בתנר שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך 40-50 דקות. העוגה מוכנה כאשר קיסם שמוכנס למרכזה יוצא עם פירורים לחים.

לפני סיום אני חייבת לשתף אתכם בתוצאות פרוייקט העיצוב שהעסיק אותי בשבועות האחרונים: חידוש פינת האוכל שלנו.



תמונת הלפני

הדיירים הקודמים שגרו בדירה לפנינו עברו לבית חדש משלהם והשאירו לנו ברוב טובם את פינת האוכל הישנה שלהם. המחווה היתה מקסימה ולמרות שלא בודקים את השיניים של סוס שניתן במתנה, פינת האוכל היתה, איך לומר בעדינות, מכוערת. צבועה בשחור, מלאה בשריטות, ישנה ועם כסאות שמרופדים בבד קטיפה אפור מזעזע ומלא באבק. למרות הכל, מדובר בפינת אוכל מעץ מלא ואיכותי, שניתנה לנו במתנה חינם אין כסף. ממש לא עניין מובן מאליו. לאחר התלבטות קצרה, הגעתי למסקנה שיש לפינת האוכל הישנה והמדכאת הזאת פוטנציאל גולמי טוב והחלטתי ברוב עקשנותי לא להיפטר ממנה, אלא לשפץ אותה מהיסוד.

זה מה שיצא בסוף:

תמונת האחרי

כל השיפוץ ארך כשלושה שבועות ארוכים ומעייפים במהלכם שייפתי בנייר זכוכית את בסיס השולחן והכסאות. לאחר שיוף ידני ומעייף צבעתי את הכסאות ואת בסיס השולחן  בצבע שנהב (נדרשו 4 שכבות של צבע כדי להעלים לחלוטין את צבע הבסיס השחור!!!).

לאחר הצביעה והייבוש, ריפדתי מחדש את כל 6 הכסאות. בהתחלה חשבתי לשלוח את הכסאות לריפוד מחדש אצל רפד מקצועי אבל לאחר שקיבלתי כמה הצעות מחיר לא הגיוניות, החלטתי לחסוך עלויות ולרפד בעצמי. אני חייבת לומר שהתהליך היה הרבה פחות מסובך ממה שחשבתי והעלות הכללית של הריפוד הסתכמה בפחות מ- 400 שקלים.

את המשטח העליון של השולחן החלטתי להשאיר בצבע עץ טבעי ולשם כך היה צורך להיפטר לחלוטין מכל הצבע השחור שכיסה את המשטח. בשלב זה היה צורך להשתמש במשייפת חשמלית שהושאלה מאביו של החצי השני שלי (שהוא נגר בדימוס). אני החלטתי לחסוך מעצמי את הלכלוך ואת ההנאה בשאיפת ענני האבק והנסורת ולכן האצלתי על החצי את האחריות למלאכת השיוף החשמלי.

לאחר השיוף, משטח העץ נצבע בוורנית בגוון מהגוני ששימר את המרקם הטבעי של העץ והוסיף גוון כהה מעט ומנוגד לצבע השנהב הבהיר של בסיס השולחן והכסאות.



השולחן לאחר שיוף וצביעה

בסופו של התהליך הארוך קיבלנו פינת אוכל חדשה ויפייפיה, שלא מזכירה כלל את פינת האוכל המקורית. הכל בעלות כספית מגוחכת ביחס לעלות של קניית פינת אוכל חדשה.

תרשו לי להשוויץ בעוד כמה תמונות לפני ואחרי:

שיהיו רק ימים טובים!!



 

זרעי קיץ

או: לחמניות חלב ודבש עם גבינה ביתית וריבת תאנים מתובלת

אני שונאת את הקיץ. אני יודעת שאני נשמעת כמו תקליט שבור ולכל האנשים סביבי כבר נמאס לשמוע אותי מתלוננת, אבל אני שונאת את הקיץ!!!

לפחות אני יכולה להתנחם בפירות הנפלאים של העונה המיותרת הזאת. הדובדבנים המדהימים שפקדו אותנו בתחילת הקיץ אומנם הספיקו כבר להיעלם מהשווקים (לא לפני שהספקתי להכין מהם פאי דובדבנים מדהים ועוגה בחושה מנחמת), אבל במקומם התחילו להופיע תאנים נפלאות ועסיסיות, שממלאות היטב את החסך.

להוריו של החצי השני שלי יש עץ תאנים מדהים בחצר הבית שהתחיל בשבועות האחרונים לתת תאנים נפלאות, מתוקות ועסיסיות. עם כל הכבוד לשאר עצי הפרי בגינה שלהם (כולל עץ הלימון המדהים עליו כתבתי בפוסט הזה), עץ התאנים הוא העץ האהוב עליי ביותר. בכל חודש אוגוסט הוא נותן כמות תאנים שהיא פשוט לא הגיונית והוריו של החצי מוקפים בכמויות מטורפות של תאנים, אותן הם מקפידים לחלק באהבה לכל המשפחה. לא להאמין שהעץ הזה נגזם כל שנה בסוף הקיץ, עד שנותר ממנו רק גזע עירום ובמשך השנה הוא גדל לאיטו עד שמגיע למימדים מפלצתיים. הוא גדל עד כדי כך שבשיא הקיץ הוא גבוה בהרבה מגובה הבית ומתפשט ממש לתוך החנייה של השכנים. בסוף הקיץ הוא כבר מגיע למימדים כ"כ עצומים עד שאין ברירה אלא לגזום אותו שוב.



כמובן שחלק לא קטן מהתאנים הנפלאות האלה הגיע לידיי. בכל ביקור בבית הוריו של החצי בחודש האחרון, אנחנו יוצאים עם שלל שקיות עמוסות בתאנים שאנחנו אוכלים בכל ערב מול הטלוויזיה בהנאה גדולה. אבל אי אפשר בלי להכין מהן ריבה. על האהבה הגדולה שלי להכנת ריבות כבר כתבתי בעבר אז כמובן שזה בלתי נמנע שהתאנים הללו יהפכו לריבה מתובלת ועשירה, שעושה עימן חסד גדול. אמנם ניתן להכין ריבת תאנים פשוטה רק עם סוכר ולימון, אבל לדעתי במקרה של תאנים, יש צורך להוסיף לריבה מעט תיבול, אחרת היא מתקבלת קצת חסרת טעם. אני בחרתי לתבל את הריבה במקלות קינמון ומקל וניל, שמשלימים באופן נפלא את טעמן של התאנים.

את הריבה הזאת הכנתי לארוחת בוקר בשבת האחרונה, ביחד עם גבינה תוצרת בית ולחמניות חלב ודבש חמות מהתנור. זו הייתה ארוחת הבוקר המושלמת כדי לחגוג באופן רישמי את סיומו הסופי והמוחלט של המעבר וההשתקעות המוצלחת שלנו בעיר החדשה.

לחמניות חלב ודבש
מניב כ- 15 לחמניות קטנות מאוד

חומרים:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים טריים (חצי חבילה)
250 מ"ל חלב חמים (כוס)
ביצה
שתי כפות דבש
כף שמן צמחי
קורט מלח

ביצה טרופה להברשה
שומשום לציפוי

אופן ההכנה:
לתוך קערה מנפים את הקמח. מוסיפים את השמרים ומערבבים מעט עד שהם נטמעים בקמח. מוסיפים את שאר חומרי הבצק ולשים ידנית כ- 10 דקות עד לקבלת בצק אחיד וחלק. את הבצק ניתן להכין גם במיקסר חשמלי באמצעות וו הלישה. במקרה זה מספיקות כ- 5 דקות של לישה. מכסים את הבצק במגבת ומתפיחים כשעה עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח מעט. מוציאים ממנו את האוויר וחותכים אותו ל- 15 עיגולים שווים (כ- 50 גרם כל עיגול). את העיגולים מגלגלים לכדי כדור חלק ומניחים על גבי תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. חשוב להקפיד על מרווחים גדולים בין הלחמניות משום שהן תופחות מאוד. מכסים במגבת ומתפיחים שנית למשך כ- 40 דקות. בטרם האפייה מברישים את הלחמניות בביצה טרופה ומפזרים מעליהן מעט שומשום. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 200 מעלות.

ריבת תאנים מתובלת

חומרים:
ק"ג תאנים טריות שטופות היטב וחתוכות לרבעים
350 גרם סוכר (כוס ו- 3/4)
חצי כוס מים
שני מקלות קינמון
מקל וניל
מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה:
בסיר גדול שמים את הסוכר והמים. מבשלים על אש גבוהה למשך כ- 5 דקות תוך כדי ערבוב עד להמסה של הסוכר. מוסיפים את התאנים ואת מקלות הקינמון. בעזרת סכין חדה מגרדים את גרגירי הוניל מתוך המקל ומוסיפים לסיר. מוסיפים גם את מקל הוניל המרוקן ומערבבים היטב. מבשלים על אש בינונית נמוכה למשך כ- 20 דקות. חשוב לערבב מדי פעם על מנת שהריבה לא תישרף בתחתית.

לאחר כ- 20 דקות בישול, מוסיפים את מיץ הלימון ומבשלים כ- 10 דקות נוספות. מניחים לריבה המוכנה להצטנן מעט בסיר ולאחר מכן מעבירים אותה לצנצנות זכוכית מעוקרות.

גבינה ביתית

חומרים:
4 גביעי אשל
גביע שמנת חמוצה
קורט מלח

שתי כפות דבש/סילאן להמתקה (אופציונלי)

אופן ההכנה:
מניחים את הגביעים בתוך סיר גדול (לא מסירים מהגביעים את המכסה). מוסיפים לסיר מי ברז עד שהם מכסים 3/4 מגובה הגביעים. מרתיחים את המים וממשיכים לבשל את הגביעים כ- 15 דקות לאחר ההרתחה. מסירים מהאש. מרפדים מסננת פסטה עם מגבת מטבח נקייה. מוציאים את הגביעים מהסיר, מסירים מהם את המכסים ושופכים את תכולתם לתוך המסננת. מוסיפים קורט מלח ומערבבים היטב. מכסים היטב במגבת ומניחים במקרר למשך כשעה עד 12 שעות להוצאת המים והתגבשות הגבינה.

בסוף התהליך מתקבלת גבינה רכה וטרייה המזכירה בטעמה גבינת ריקוטה. על מנת לתבל את הגבינה ולהפוך אותה למתוקה מעט, ניתן לזלף מעליה כ- 2 כפות של סילאן או דבש.

הדרך המושלמת להתחיל שבת נינוחה של מנוחה וחוסר מעש, אחרי שבועות ארוכים של סידורים, ארגזים, קידוחים וניקיונות.