על פשרות ועוגות גבינה

או: עוגת גבינה ללא אפייה בציפוי פטל ופירורי חמאה

עוגות גבינה הן אהבה משותפת שאני והחצי השני חולקים. אבל כמו כל האהבות הגדולות, האהבה שלנו לעוגות גבינה אינה נטולת מחלוקות. בעוד אני מעדיפה עוגות גבינה אפויות, "כבדות", עם הרבה גבינת שמנת וביצים, החצי מעדיף עוגות קרות. בלי אפייה, עם הרבה קצפת ורצוי בציפוי אוכמניות. אז השנה החלטתי למצוא את האמצע. למצוא את הפשרה שתגרום לשנינו להיות מרוצים. במיוחד אחרי ההבטחה של שנה שעברה.

אז כמו בכל ניסיון לפתור סכסוכים התחלתי במחנה המשותף- פירורים. שנינו מאוד אוהבים עוגת גבינה עם פירורים ולכן היה לי ברור שהם יהיו חלק מהעוגה. אוכמניות לעומת זאת, הן נקודת מחלוקת קשה. אני לא מחבבת את הפרי הזה בעוגת גבינה. כנראה תוצאה של טראומה ממלית האוכמניות הקנויה והנוראית שהיו שמים פעם בכל עוגת גבינה קרה. פטל לעומת זאת אני מאוד אוהבת. במיוחד אם הוא טרי ועסיסי מהדוכן הנפלא בשוק האיכרים שמתקיים לעיתים (רחוקות מדי) ליד הבית שלנו. בשלב זה המתכון החל להתגבש לכדי עוגה נפלאה אבל בכל זאת היה בא לי להוסיף עוד טעם. משהו חגיגי ויוצא דופן שייתן לעוגה ייחודיות ויהפוך אותה מ"עוד סתם עוגת גבינה קרה" ל"עוגת החג שלי". מסורת וותיקה שרק עוגות יחידות סגולה הצליחו להיות חלק ממנה. אחרי כמה ימים של מחשבות, נתקלתי פתאום בצנצנת הווניל שקבורה עמוק בתוך ארון התבלינים. צנצנת שקיבלתי מאחיו של החצי שחזר לאחרונה מהודו ובאמתחתו מקלות ווניל שמנמנים וריחניים שנקנו בעשירית מהמחיר שלהם בארץ (עוד סיבה למה כדאי לבקר בהודו). זה היה הרגע שבו החלטתי על המרכיב "הסודי" בעוגת החג שלי- ווניל טרי.

האמת שהעוגה הזאת, שהתחילה כפשרה, הפכה להיות אחד הדברים הכי טובים שיצאו מהמטבח שלי בזמן האחרון. למרות שבמבט ראשון היא נראית כמו "עוד עוגה", אני מבטיחה לכם שהיא שונה ומשובחת יותר מכל עוגה קרה אחרת שיצא לי לטעום. היא אומנם עוגת פשרה, אבל אין בה שום פשרות. היא נפלאה ונהדרת ומשלבת את הטוב מכל סוגי עוגות הגבינה הקלאסיות- פירורי חמאה, פרי חמצמץ ומילוי עשיר ומפנק. תנסו אותה, מבטיחה לכם שהיא תעמוד בסטנדרטים הכי נוקשים שלכם ותרצה גם את הטועמים הבררנים ביותר.

עוד יתרון גדול של העוגה הזאת- היא הרבה יותר "צפויה" מעוגות גבינה אפויות שנוטות ליפול או להיסדק. בעוגה הזאת אתם יודעים בדיוק מה תהיה התוצאה הסופית. הדבר היחיד שכדי לשים לב אליו הוא הקצפה טובה של השמנת המתוקה לכדי קצף יציב. אין בעוגה הזאת ג'לטין או אינסטנט פודינג (רחמנא ליצלן) והדבר היחיד שמייצב אותה הוא השמנת המתוקה. אם תקציפו את השמנת המתוקה לקצף יציב, העוגה תישאר יציבה גם אחרי כמה ימים במקרר (מניסיון). זהו, זה באמת הדגש היחיד. שאר הדברים הם צפויים- תחתית בצק פריך, פירורי חמאה וציפוי פטל טרי (שניתן בקלות להמיר לפטל קפוא). הבקשה היחדה שלי היא שלא תוותרו על מקל הווניל. למרות שהרבה יותר פשוט להשתמש בתמצית ווניל, הווניל הטרי מעניק לעוגה הזאת את כל הייחודיות שלה ומנקד אותה בנקודות שחורות יפיפיות. שלא לדבר על הארומה והטעם של וניל טרי. אחד הדברים היחידים בעולם שאין להם תחליף.

עוגת גבינה ללא אפיה בציפוי פטל ופירורי חמאה
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 28 ס"מ

חומרים לבסיס ולפירורים:

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

280 גרם קמח (2 כוסות)

כפית אבקת אפייה

70 גרם סוכר (שליש כוס)

2 חלמונים

קליפה מגורדת מחצי לימון

חצי כפית מלח

 

חומרים למלית הגבינה:

500 גרם גבינה לבנה (שני מיכלים קטנים או מיכל גדול)

250 גרם שמנת חמוצה (מיכל אחד)

500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה (2 מיכלים)

תוכן של מקל וניל שלם

150 גרם סוכר (3/4 כוס)

 

חומרים לציפוי:

500 גרם פטל (אם משתמשים בפטל קפוא, אין צורך להפשיר לפני השימוש)

100 גרם סוכר (חצי כוס)

10 גרם קורנפלור (כף)

 

אופן ההכנה:

הכנת הבסיס והפירורים: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה . מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים. עוטפים כל חלק בניילון נצמד, מהדקים לצורת עיגול ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, מניחים את החצי הראשון על תחתית התבנית הקפיצית ופותחים אותו בעזרת הידיים עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. את חצי הבצק השני מרדדים על גבי נייר אפייה לעיגול בעובי של כ- 2 ס"מ. מניחים את נייר האפייה על גבי תבנית תנור ואופים ביחד עם תבנית העוגה כ- 20 דקות. לאחר האפייה מניחים להתקרר לטמפרטורת החדר.

הכנת מלית הגבינה: מניחים את הגבינה הלבנה ואת השמנת החמוצה בתוך מסננת מרופדת במגבת מטבח נקייה. מניחים לנוזלים להתנקז מהגבינות למשך כ- 30 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר ניקוז הגבינות, מניחים אותן בתוך קערה גדולה. מוסיפים את תוכן הווניל ואת הסוכר ומערבבים בערת מרית עד לקבלת בלילה אחידה. לתוך קערת המיקסר שופכים את השמנת המתוקה ומקציפים עד לקבלת קצפת יציבה (חשוב להקציף היטב). את הקצפת מקפלים בעדינות לתוך בלילת הגבינות עד לקבלת תערובת אחידה. את התערובת שופכים לתוך התבנית הקפיצית, שמרופדת בתחתית הבצק שהתקרר בינתיים. מיישרים מעט. מכסים את התבנית בנייר כסף ומעבירים להקפאה של שעתיים. בינתיים מפוררים בידיים את עיגול הבצק שהתקרר (מחצי הבצק השני) לפירורים. מניחים בקופסא אטומה ומכניסים למקרר.

הכנת הציפוי: בקערית קטנה מניחים את הקורנפלור ומוסיפים לו כף או שניים של מים. מערבבים היטב בעזרת כפית עד לקבלת תערובת חלקה ללא גושים. מניחים בצד. בסיר קטן מניחים את הפטל ואת הסוכר. מבשלים תוך כדי ערבוב על להבה גבוהה עד שהסוכר נמס לחלוטין. מוסיפים את הקורנפלור וממשיכים לערבב מספר דקות עד שהתערובת מסמיכה מעט. מכבים את האש. שופכים את התערובת מיד על גבי עוגת הגבינה (לאחר ששהתה שעתיים במקפיא). מפזרים מעל את הפירורים. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לקירור והתייצבות למשך לילה לפחות.

לאחר הקירור העוגה יציבה מספיק וניתן להסיר את דפנות התבנית.

 

 

 

 

חג שבועות שמח וטעים!

 

משפרים ביצועים

או: לחמניות טימין במילוי ריבת בצל וגבינה כחולה

השנה נראה שהיא הגיעה מהר יותר מבדרך כלל. התקופה הקצרה בין ל"ג בעומר לשבועות שבה מילים כמו דיאטה, פחמימות ושומנים פתאום נעלמות מהלקסיקון וכולם מרשים לעצמם קצת חטאים קטנים ומושלמים שבאים עם ארוחת החג הכי טעים שיש.

גם אני התחלתי לאחרונה בהכנות החג הקבועות שלי. עוגת הגבינה כבר נבחרה (ועליה יהיה כאן פוסט נפרד ומושלם בשבוע הבא), אבל שאר מרכיבי הארוחה עדיין בשלבי גיבוש סופיים. זה השלב שבו אני מוכנה לקרוא כל מתכון שיש בו גבינות. רובם נפסלים על הסף פשוט כי הם צפויים מדי, מאוסים מדי, או שהם פשוט גלגול של מתכון שכבר הכנתי בשנים האחרונות. אני מתביישת להודות שבכל שנה אני שומרת את התפריט של החג ובתחילת ההכנות אני עוברת על כל הרשימה מהשנים האחרונות כדי שלא אחזור על מתכון שעשיתי כבר בעבר (כן, עד כדי כך אני לוקחת את החג הזה ברצינות, תודה שתהיתם).

הלחמניות האלו הן האטרקציה העיקרית בארוחת החג שלי השנה (לפחות בכל מה שקשור למאפים). במסגרת השיטוטים שלי בתפריטי החג הישנים נתקלתי במנה שקראתי לה מאפי בריוש במילוי ריבת בצל וגבינה. אני חייבת להודות שבהתחלה לא זכרתי שהכנתי את המאפים הללו. אז שאלתי את אמא שלי והיא הזכירה לי מאפים לא מאוד מוצלחים שהכנתי לפני מספר שנים והיו אכזבה מהדהדת. כנראה שזו הסיבה שלא זכרתי אותם, אני נוטה להדחיק מתכונים לא מוצלחים. אבל בכל זאת, החלטתי שיש משהו בשילוב הזה של בצק שמרים ממולא בריבת בצל ובגבינה והחלטתי שהשנה תהיה חוויה מתקנת למנה הזאת.

וצדקתי. הניסיון צלח. הפעם יצאו לחמניות קלילות עם קראסט חיצוני ונפלא ופנים רך ועשיר, ספוג במיצים נפלאים של ריבת בצל מתקתקה וגבינה כחולה חמימה ונמסה. ואם זה לא מספיק מושלם בשבילכם, התוספת הקטנה של טימין טרי בתוך הבצק הופכת את כל הדבר הזה לעילאי ומוצלח במיוחד. פשוט מאפה מושלם שכדאי לכם מאוד לאמץ לשולחן החג שלכם. מעבר לטעם המשובח, יש למאפה הזה עוד יתרון גדול. הוא מאוד קל להכנה. אומנם הוא דורש קצת זמן, אבל ההכנה עצמה מאוד פשוטה. בניגוד להרבה בצקי שמרים אחרים עם נטייה לטמפרמנט, הבצק הזה נוח במיוחד לעבודה. ניתן להכין אותו לילה מראש ולהתפיח במקר. אבל אם אתם קצרים בזמן, גם התפחה קצרה של כשעה בטמפרטורת החדר תעשה את העבודה. הבצק המוכן נוח מאוד וניתן בקלות למלא אותו ולהכין ממנו לחמניות מושלמות. את הלחמניות ניתן לאפות כלחמניות בודדות, או כמאפה אחד גדול בתוך תבנית עגולה. באופן זה מתקבל מאפה מרשים שראוי להגשה אפילו בשולחן החג המפואר ביותר. ** בהערת שוליים אני חייבת לציין שהשילוב של ריבת בצל וגבינה כחולה אולי יישמע מוזר לכמה אנשים, אבל אם עדיין לא ניסיתם, אני מפצירה בכם לנהוג באומץ ולתת לעצמכם הזדמנות להיות מופתעים לטובה **

לחמניות טימין במילוי ריבת בצל וגבינה כחולה
מניב 15 לחמניות קטנות בודדות או מאפה שמרים שמתאים לבנית עגולה בקוטר 26 ס"ס


חומרים לבצק:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
12 גרם שמרים טריים (רבע שקית/קובייה)
125 מ"ל שמן זית (חצי כוס)
80 מ"ל חלב (שליש כוס)
שתי כפות עלי טימין טרי
כפית סוכר
חצי כפית מלח

חומרים למילוי:
ק"ג בצל סגול (כ- 3 בצלים גדולים)
200 גרם סוכר לבן (כוס)
250 מ"ל יין אדום (כוס)
3 כפות מיץ לימון סחוט טרי (מיץ מחצי לימון)
פלפל שחור לפי הטעם
כ- 150 גרם גבינה כחולה (תבחרו בסוג משובח שאתם אוהבים)

ביצה להברשה
שומשום לציפוי (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם קלות לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח ולשים כ- 5 דקות במהירות גבוהה בעזרת וו הלישה. מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש כ- 5 דקות נוספות עד לקבלת בצק אחיד שנפרד מדפנות הקערה. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים להתפחה של כשעה בטמפרטורת החדר (ניתן להכין את הבצק ערב לפני ולהתפיח במקרר למשך הלילה).
הכנת ריבת הבצל: מקלפים את הבצלים ופורסים אותם לחצאי טבעות דקות. מניחים את הבצלים בסיר גדול ומוסיפים את הסוכר והיין. מבשלים על אש בינונית כרבע שעה עד שהסוכר נמס והתערובת מבעבעת. מוסיפים את מיץ הלימון ומבשלים עד שמקבלת ריבה סמיכה, כמעט ללא נוזלים. חשוב לערבב מדי פעם על מנת שהתחתית לא תישרף. מתבלים בפלפל שחור לפי הטעם ומניחים לריבה להתקרר לחלוטין.
מילוי: לאחר שהבצק תפח, מניחים אותו על שמטח עבודה מקומח קלות ולשים אותו בעדינות להוצאת חלק מהאוויר. מחלקים את הבצק ל- 15 חתיכות שוות בגודלן ובעזרת גב כף היד, פותחים כל חתיכה לכדי עיגול שטוח יחסית. מניחים במרכז העיגול כפית או שתיים מריבת הבצל וחתיכה של גבינה כחולה. סוגרים את העיגול לכדי כדור בצק ומהדקים היטב על ידי גלגול שלו על גבי משטח העבודה. את הכדור הממולא מניחים עם התפר כלפי מטה בתוך תבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ מרופדת בנייר אפייה. מסדרים את כל כדורי הבצק בתבנית תוך שמירה על רווחים קטנים ביניהם. מכסים במגבת מטבח ומפיחים כ- 45 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר שהמאפה תפח, מברישים בביצה ומפזרים מעל שומשום. אופים כ- 35-45 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.

בשבוע הבא יפורסם כאן מתכון לעוגת גבינה שתגרום לכם לחייך.
יש למה לצפות ☺


 

קינוח "כשר לפסח" ללא פשרות

או: רולדת שקדים במילוי ריבת תותים וקרם מסקרפונה ווניל

המושג "קינוחים כשרים לפסח" תמיד מעורר אצלי זיכרונות נוראיים של עוגיות קוקוס עבשות מהסוג שאמא שלי היתה קונה כל שנה כשהיינו ילדים. אתם בטוח מכירים את העוגיות הנוראיות האלו בצורת נשיקות. הן תמיד היו מתוקות להחריד ונתקעות בגרון מרוב יובש. סבתא שלי הייתה קונה עוגיות יין. הדבר הנורא הזה שבכל פעם שאני עוברת לידו בסופר אני נזכרת בטראומות פסח משנים עברו. פעם אלו היו שתי האופציות היחידות למשהו מתוק בפסח. אז אי אפשר להאשים אותי שבמשך שנים סירבתי לגעת במתוקים שהוגדרו כ"קינוחים כשרים לפסח" ובחרתי תמיד לקנח במצה עם שוקולד.

אבל בשנים האחרונות נראה שהחלה מגמה חיובית של קינוחים כשרים לפסח ללא פשרות. בלי תחליפים מוזרים. קינוחים שיש להם טעם "רגיל". כמו של כל שאר המתוקים שאנחנו נוהגים לאכול במהלך השנה. כדי לענות על הצורך הזה, אני תמיד מכינה בפסח קינוחים שמראש לא היה צורך בשימוש בקמח כדי להכין אותם. ככה אני לא מרגישה שהתפשרתי. לאורך השנים גם פרסמתי כבר כמה קינוחים כשרים לפסח ללא פשרות, אבל הרולדה הזאת היא האהבה החדשה שלי.

עוגה באמת מושלמת שבחיים לא הייתם חושבים עליה שהיא "כשרה לפסח". יש לה טעם עשיר הרבה יותר מהרולדות הרגילות שאתם מכירים, דווקא בזכות השימוש באבקת שקדים ולא בקמח. חוץ מזה יש בה גם ריבת תותים חמצמצה וקרם מסקרפונה שמתובל במקל וניל אמיתי. קינוח כשר לפסח, טעים במיוחד ומתאים לכל עונות השנה. והכי חשוב- בלי פשרות! אחרי שתאכלו ממנו לא תרגישו כאילו "שעבדו עליכם", כמו שקורה הרבה פעמים עם מתוקים כשרים לפסח.

אז שנייה לפני שעונת התותים נגמרת ולפני שהאורחים דופקים בדלת, תנצלו את כל הזמן הפנוי שנשאר לכם בין הניקיונות, הבישולים, הקניות ושאר המטלות שמגיעות עם החג הזה, ותכינו לכם קינוח מושלם שישאיר אתכם עם טעם של עוד. אני מבטיחה שכל מי שיש לו פחד מקינוחים "כשרים לפסח" יאהב אתכם לנצח.

רולדת שקדים במילוי ריבת תותים וקרם מסקרפונה וניל

חומרים לרולדה:
3 ביצים
100 גרם סוכר (חצי כוס)
קורט מלח
130 גרם אבקת שקדים (כוס וחצי)

חומרים למילוי:
250 גרם גבינת מסקרפונה
30 גרם אבקת סוכר (רבע כוס)
מקל וניל
ריבת תותים מאיכות טובה (רצוי ביתית)

אבקת סוכר לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הרולדה: שמים את הביצים והמלח בקערת המיקסר ומקציפים כ- 5 דקות במהירות גבוהה עד שמתקבלת תערובת בהירה ותפוחה. מוסיפים את הסוכר בהדרגה תוך כדי פעולת המיקסר ומקציפים כ- 5 דקות נוספות עד שמתקבלת תערובת דביקה במרקם של סרט. מפסיקים את פעולת המיקסר ומוסיפים את אבקת השקדים בהדרגה תוך כדי קיפול בעזרת מרית (רצוי להוסיף שליש מכמות אבקת השקדים בכל פעם ולקפל בעדינות לאחר כל הוספה). את התערובת שופכים על גבי תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה (אני משתמשת בתבנית אלומיניום גדולה מהסוג החד פעמי). משטחים מעט את התערובת כדי שתגיע לכל קצוות התבנית. אופים כ- 7 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות. הרולדה מוכנה כאשר היא מקבלת צבע שחום בהיר והיא קפיצית למגע. מיד לאחר האפייה הופכים את הרולדה על גבי מגבת מטבח נקייה מפודרת באבקת אפייה. מקלפים את נייר האפייה ומגלגלים את הרולדה לצורת גליל באמצעות המגבת. מהדקים היטב ומכניסים לקירור במקרר.
הכנת המילוי: שמים בקערה את גבינת המסקרפונה ואת אבקת הסוכר. בעזרת מטרפה ידנית מקציפים מעט את הגבינה ואבקת הסוכר עד שמתקבל מרקם רך ונוח למריחה. בעזרת סכין חדה חוצים את מקל הוניל לאורכו ומרוקנים ממנו את הגרגירים לתוך המלית. מערבבים היטב.
הרכבה: לאחר שהרולדה התקררה לחלוטין פותחים אותה על גבי המגבת. מורחים שכבה עבה של ריבת תותים. מעל מורחים את מלית הגבינה ומיישרים. חשוב שלא למלא את הרולדה עד השוליים ולשמור כשני ס"מ ללא מילוי מכל הצדדים. מגלגלים את הרולדה באופן הדוק (בשלב זה נשפך מעט מהמילוי, זה בסדר). עוטפים את הרולדה המגולגלת במגבת, מהדקים היטב ומעבירים לקירור של 12 שעות לפחות במקרר. לאחר הקירור הרולדה מתייצבת וניתן להסיר את המגבת, לפזר אבקת סוכר ולחתוך לפרוסות.

שיהיה חג שמח!




 

חגים שמחים!

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד

חגים זה כיף.
סופרמרקטים עמוסים, קניונים שאי אפשר ללכת בהם מבלי להידרס ע"י עגלה, חניונים שאין שום סיכוי למצוא בהם חנייה, תורים אינסופיים בכל מקום, פקקים!!!
חגים זה כיף?

זמן איכות עם המשפחה זה כיף.
שולחנות מתקפלים לא יציבים, כסאות חד פעמיים ללא משענת, דודות עם אודם אדום שחייבות לנשק על השפתיים, ילדים בוכים, שאלות משפחתיות מנג'סות, אוכל!!! כ"כ הרבה אוכל, ג'ינס שלא נסגר.
משפחה זה כיף?

 

אז בשביל מה בכל זאת צריך לסבול את כל הכיף הזה? בשביל המתוקים כמובן.
עם כל הכבוד לאוכל המשובח אצלנו בחג, הוא בד"כ רק הקדמה למתוקים שיגיעו אחריו. והפעם יש לי הצעה משובחת במיוחד עבורכם- עוגה בחושה (כי מי לא אוהב), בננות, סילאן וטחינה (בואו נודה באמת, טעם של חלבה) והמון שוקולד מריר. מי יכול לסרב לפרוסה, אפילו אחרי הארוחה הכי כבדה והכי גדולה. עוגה מושלמת, רכה, מתפוררת, מתוקה בצורה הכי מושלמת שאפשר והכי חשוב, לא תספיקו להביא אותה לשולחן והיא כבר תתחסל.

החיסרון היחיד של העוגה הזאת- יש צורך ללכלך שלוש קערות. המון ביחס לעוגה בחושה פשוטה ומהירה. אבל מה זה שלוש קערות ומטרפה לעומת כל הסירים והמחבתות שנשטפו כאן בשבועות האחרונים. למרות הקערות, העוגה הזאת ממש פשוטה ומהירה להכנה וקשה לפספס איתה. היא קולעת בול לטעם של כולם. אם יש לכם אורחים שנשארים לישון, היא מושלמת גם לבוקר שאחרי. ואם האורחים כבר עזבו והתעוררתם לבד לשקט שאחרי הסערה, תתנחמו בעוגה הזאת. אפילו יישאר יותר בשבילכם.

 

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד
מתאימה לתבנית אינגליש קייק בגודל סטנדרטי

חומרים לשטרוייזל שוקולד:
50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם סוכר (רבע כוס)
70 גרם קמח (חצי כוס)
קורט מלח
100 גרם שוקולד מריר קצוץ דק (או מיני שוקולד צ'יפס)

חומרים לעוגה:
60 גרם סילאן (3 כפות)
50 גרם טחינה גולמית (2 כפות)
2 ביצים
גביע יוגורט
125 מ"ל שמן (חצי כוס)
100 גרם סוכר (חצי כוס)
3 בננות גדולות מעוכות במזלג
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
שקית אבקת אפייה
כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה מניחים את הקמח, הסוכר והמלח. מערבבים מעט לאיחוד ומוסיפים את קוביות החמאה. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומערבבים אותו לתערובת. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: מניחים בקערית קטנה את הטחינה והסילאן. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד. לתוך קערה אחרת שוברים את הביצים וטורפים אותן קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את היוגורט, השמן והסוכר וטורפים עד לאיחוד. מוסיפים את תערובת הסילאן והטחינה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. מוסיפים את הבננות המרוסקות ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, המלח, אבקת האפייה והסודה לשתייה. מקפלים בעדינות. שופכים מחצית מהתערובת לתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל מחצית מכמות השטרוייזל. שופכים מעל (בעדינות) את מחצית הבלילה שנותרה. מיישרים קלות. מפזרים את שארית השטרוייזל.
אופים כ- 50 דקות בתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות. בודקים בעזרת קיסם.

שיהיו חגים שמחים!
מלאים במשפחה, חברים ומתוקים משובחים.

 

בין קודש לחול

או: חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים

גם אתם מרגישים את זה?

את האווירה המיוחדת של הימים האחרונים.

תמיד בתקופה הזאת יש מעין תחושה שאנחנו בין לבין.

בין חום לקור.

בין טוב לרע.

בין קודש לחול.

בין סליחות לחשבונות.

הרשומה הזאת, ברוח התקופה, היא גם בין לבין.

בין חלה לעוגה.

בין מתוק למריר.

בין לבן לשחור.

המאפה המושלם לבוקר של אחרי החג.

משהו מתוק להעביר איתו את הבוקר הראשון של השנה החדשה.

כדי שתהיה הכי מתוקה שאפשר!

אם לא בא לכם על המילוי, הבצק הזה מניב את החלות המתוקות הכי טובות והכי רכות שיצא לי לטעום.

חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים
מניב 2 חלות גדולות

חומרים לבצק:
560 גרם קמח (4 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
3 ביצים
100 גרם חמאה מומסת
180 גרם דבש (חצי כוס)
80 מ"ל חלב (שליש כוס)
חצי כפית מלח

חומרים למילוי:
4 תפוחי גרני סמית קטנים מקולפים וחתוכים לריבועים בגודל של כ- 2 ס"מ
כף סוכר חום
500 גרם גבינת ריקוטה
200 גרם שוקולד מריר קצוץ דק
8 גרם קורנפלור (כף)
100 גרם אבקת סוכר (שקית)

סוכר גבישי לקישוט (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח ולשים באמצעות וו הלישה כ- 5 דקות. מוסיפים את המלח ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק (הבצק אמור להיות רך מאוד). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר למשך הלילה.
צליית התפוחים: מניחים את ריבועי התפוחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה בשכבה אחידה. מפזרים מעל ככף של סוכר חום. אופים כ- 15 דקות בחום של 180 מעלות. התפוחים מוכנים כאשר הם משחימים ומתרככים לחלוטין. מקררים היטב.
הכנת המילוי: מניחים בקערה את גבינת הריקוטה ומערבבים אותה קלות באמצעות כף כדי לקבל מסה אחידה וללא גושים. מוסיפים את הקורנפלור ואת אבקת הסוכר. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ואת התפוחים הצלויים שהתקררו. מערבבים עד לקבלת מילוי אחיד. מניחים במקרר עד לשימוש.
מילוי ועיצוב: לאחר התפיחה, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב. לשים לצורת כדור אחיד. מחלקים את הבצק ל- 6 חלקים שווים ומכדררים כל חלק לעיגול חלק. מניחים את עיגולי הבצק על נייר אפייה מקומח, מכסים במגבת ומכניסים למקרר למנוחה של כ- 20 דקות. מוציאים כדור אחד מהמקרר ולשים לצורה אובלית בגודל של כ- 20X10 ס"מ. מורחים על הבצק שישית מכמות המילוי. מגלגלים לצורת גליל לא מהודק ומניחים בצד. חוזרים על הפעולה עם שני כדורי בצק נוספים עד שנוצרים 3 צינורות בצק בגודל אחיד. את שלושת הצינורות קולעים לצורת חלה ומניחים בתבנית אינגלישקייק מרופדת בנייר אפייה. מכסים וחוזרים על הפעולה עם שארית הבצק. מניחים את החלות לתפיחה בטמפרטורת החדר במשך כשעה. לאחר התפיחה אופים כ- 50 דקות בתנור שחמם מראש לחום של 170 מעלות. מיד לאחר האפייה מורחים על החלות מעט דבש ומפזרים סוכר גבישי לקישוט.

שתהיה שנה מתוקה מתוקה מתוקה  ♥♥

 

עוגת ביכורים

או: עוגת ריקוטה עם שוקולד לבן בציפוי פסיפלורה

אז הנה שוב הגיע לו החג הנפלא הזה. ממש בלי ששמנו לב, שוב הגענו לתקופה הזאת בשנה שבה בכל מקום רואים רק לבן ומדברים רק על גבינות. התקופה הזאת בשנה שבה כולם מוציאים את מלתחת הקיץ ורוכשים בבגדי ים חדשים כי כבר ממש חם ומתחשק ללכת לים ולהסתובב ברחוב רק עם גופיות ומכנסיים קצרים. אבל הכי חשוב, זו התקופה שבה כולם מחפשים מתכונים לעוגות גבינה. כי אחרי הכל, עם כל הכבוד לפשטידות ולפסטות, המלכה האמיתית של ארוחת שבועות היא עוגת הגבינה. לא משנה כמה תנסו, אי אפשר לברוח מזה. שבועות בלי עוגת גבינה זה כמו פסח בלי חרוסת (לפחות אצלי במשפחה).

גם השנה התחלתי לחשוב על עוגת החג שלי ממש מזמן. כבר אחרי פסח אני מתחילה בחיפוש השנתי שלי אחר עוגת הגבינה המושלמת שתזכה לככב בשולחן החג שלנו. ניסיונות שמגיעים לשיאם בימים שלפני החג. השנה הבחירה הייתה ממש פשוטה וכמעט ללא התלבטויות. פסיפלורה. שיח הפסיפלורות בגינת הוריו של החצי שלי התחיל ממש לאחרונה להניב את פירותיו הראשונים וזה היה כנראה סימן לכך שעוגת הגבינה של שבועות תהיה השנה בסימן פסיפלורות. בכל זאת, פירות ראשונים שהופיעו להם ממש לקראת חג הביכורים זה חייב להיות סימן משמיים. מהרגע שהחלטתי על פסיפלורות, העוגה ממש הרכיבה את עצמה. מכיוון שפסיפלורות ושוקולד לבן הם זוג משמיים, היה לי ברור שגם שוקולד לבן יצטרף לחגיגה. בשלב זה הבחירה הייתה בין עוגה קרה לבין עוגה אפויה. בסוגיה הזאת אני והחצי השני חלוקים. הוא מעדיף עוגות גבינה קרות, ללא אפיה. לעומתו, אני תמיד אבחר בעוגת גבינה אפויה וקרמית (רצוי ללא קמח או קורנפלור), מהסוג שנמס על הלשון.

בסוף בחרתי בהעדפה האישית שלי. אבל הבטחתי שבשנה הבאה העוגה תהיה לא אפויה.
בשביל החצי.

למרות שבהתחלה היו לי קצת ספקות לגבי השילוב של עוגת גבינה ופסיפלורות, בסופו של דבר הופתעתי לגלות שמדובר בשילוב טעמים מושלם. מסוג הטעמים שמשלימים באופן מדויק אחד את השני. החמיצות הנפלאה של הפסיפלורות משתלבת נהדר עם המתיקות של הגבינה וגם מוסיפה רובד רענן וקליל לעוגה. בנוסף, זרעי הפסיפלורה מוסיפים קראנץ' מפתיע ומתפצפץ בפה, שמהווה ניגוד מושלם למרקם הקרמי והנמס של העוגה. ואם אתם מחפשים יתרון נוסף בעוגה הזאת, אז היא גם דלת שומן (יחסית). המרכיב העיקרי שלה הוא גבינת ריקוטה 9% ואין בה בכלל גבינת שמנת. אבל זו ממש לא התפשרות. המרקם שלה הוא קרמי ומפנק לחלוטין ואם לא תספרו, אף אחד לא יידע שהיא לא מכילה גבינת שמנת.

לפני שאני מגיעה למתכון של העוגה הנפלאה הזאת,  בואו נדבר רגע על עוגות גבינה אפויות. למרות שכבר כתבתי בעבר רשומה מקיפה ומפורטת עם כל ההסברים והסודות שאתם צריכים לדעת, אני עדיין שומעת לחשושים וספקות בנושא. אז תנו לי לומר זאת שוב בצורה הכי ברורה- עוגות גבינה אפויות זה לא דבר מסובך או קשה להכנה. באמת. תנסו לפחות פעם אחת ותבינו כמה זה פשוט לאפות עוגת גבינה ביתית מושלמת.

 עוגת ריקוטה ושוקלד לבן בציפוי פסיפלורה
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ

חומרים לבסיס:
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
140 גרם קמח (כוס)
35 גרם סוכר (3 כפות)
חלמון
כפית גרידת לימון (בערך מרבע לימון)
קורט מלח

חומרים לעוגת הגבינה (טמפרטורת החדר):
500 גרם גבינת ריקוטה
מיכל שמנת חמוצה
5 ביצים
100 גרם כוס סוכר (חצי כוס)
200 גרם שוקולד לבן מומס
קורט מלח

חומרים לציפוי:
כ- 7-8 פסיפלורות
25 גרם סוכר (שתי כפות)
10 גרם קורנפלור (כף)

אופן ההכנה:
הכנת הבסיס: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה (חמאה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, ביצה, גרידת לימון ומלח). מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, פותחים אותו בעזרת הידיים בתוך התבנית עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר. מקציפים במהירות גבוהה כ- 4-5 דקות עד לקבלת קצף רך. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. בלי לשטוף את קערת המיקסר מניחים בתוכו את החלמונים עם מחצית הסוכר השנייה והמלח. מקציפים במהירות גבוהה כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. עוצרים המיקסר ומוסיפים את גבינת הריקוטה, את השמנת החמוצה ואת השוקולד הלבן המומס. מקציפים כדקה נוספת עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית, מקפלים את קצף החלבונים לתערובת עד לקבלת בלילה אחידה. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפויה. אופים כ- 50-55 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. בתום האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להצטנן לטמפרטורת החדר. בשלב זה העוגה מעט צונחת וזה בסדר גמור. את השקע שנוצר ממלאים בציפוי הפסיפלורות.
הכנת הציפוי: חוצים את הפסיפלורות ובעזרת כף מרוקנים את התוכן שלהן לתוך סיר קטן. מוסיפים את הסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס לחלוטין והתערובת מתחילה לרתוח (חשוב להשגיח ולערבב מדי פעם על מנת שלא יישרף). בינתיים שמים את הקורנפלור בקערית קטנה ומוסיפים כשתי כפות מים. מערבבים היטב עד שאין גושים. מוסיפים את הקורנפלור לסיר לאחר הרתיחה. מערבבים עד שהתערובת מסמיכה. את התערובת שופכים על גבי העוגה שהתקררה מעט (וכך פתאום נעלם לו השקע שנוצר בעוגה).
מכניסים למקרר לקירור של לילה לפחות.

חג ביכורים שמח!!!



 

לא סתם עוד מתכון לאוזני המן

או: אוזני המן מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת במילוי שוקולד פקאן וקפה

עד לפני כמה ימים חשבתי שאני לא אוהבת אוזני המן. באמת שהייתי בטוחה בזה. אפילו טרחתי לשתף אתכם בשנאה שלי כלפי העוגייה המיותרת הזאת. במשך שנים, בכל פעם שהונחה לפניי אוזן המן, ויתרתי באלגנטיות מתוך האמונה שאני לא אוהבת אוזני המן. באמת שעד לפני שלושה ימים לא חשבתי שיש אוזן המן שאני אסכים לאכול, ואפילו מאוד להינות ממנה, למרבה ההפתעה.

אז מה קרה לפני כמה ימים...אתם בוודאי תוהים לעצמכם...

מה שקרה הוא שהחליטו בעבודה שלי על משחק גמד וענק. בכל פעם שאני משתתפת במשחק הזה אני מוצאת את עצמי משקיעה במשלוחי מנות גדושים במתוקים תוצרת בית וארוזים ללא דופי, בעוד שאני תמיד מקבלת איזשהו משלוח מנות קנוי מהסופר עם שני טעמי ואוזן המן מעופשת. לא כיף. אבל אני לא אתן לשנים של ניסיון רע לשבור אותי. אם אני אשקיע מספיק, בסוף גם אני אזכה למשלוח מנות כיפי ומפנק. אז אחרי התלבטויות לא מעטות, החלטתי השנה להכין אוזני המן לכבוד הענק המיסתורי שלי (בין היתר..). כי הגיע הזמן להתבגר ולקבל את העובדה שמסתובבים בעולם כמה אנשים שאוהבים אוזני המן ואפילו ישמחו לקבל אותם במשלוח מנות. אז אחרי כמה התלבטויות נפל הפור, והחלטתי להכין משלוח מנות עם אוזני המן. אחרי שקראתי לא מעט מתכונים כאלו ואחרים, מצאתי את עצמי מבולבלת ממבחר הגרסאות ולא הצלחתי להחליט. אז כמו שאני עושה בד"כ כשאני מחפשת מתכון מושלם, פניתי לספר האפייה הקלאסי שלי, "האוסף המתוק של על השולחן". באופן לא מפתיע היה שם מתכון לאוזני המן. קראתי את הםפר הזה לאורכו ולרוחבו אינספור פעמים ואף פעם אפילו לא שמתי לב שיש בו מתכון לאוזני המן. עד כדי כך אני שונאת את העוגיות הללו.

המתכון המושלם הזה שייך למישי בלוג ממאפיית "מישי". הוא מכיל כמות לא מבוטלת של חמאה ויחסית מעט קמח, מה שמניב בצק פריך מושלם, נימוח, קראנצ'י ומתפורר בפה. בדיוק כמו שבצק פריך צריך להיות. הפעם לא ביצעתי שינויים מהותיים במתכון ואני מציגה אותו (כמעט) כמו שהוא מופיע בספר. אחרי שהחלטתי על הבצק, הגיע הזמן לעבור למילוי. אוזני ההמן המושלמות דורשות מילוי מושלם, שיהיה גם בלתי צפוי וגם טעים בצורה יוצאת דופן. מילויים קלאסיים של פרג ותמרים לא מתקבלים על הדעת והם חלק מהסיבה לכך שחשבתי שאני שונאת אוזני המן. ריבות וממרחים מסוגים שונים הם מאוסים ומוצו עד תום. אחרי כמה התלבטויות החלטתי לבסוף על מילוי של אגוזי פקאן עם שוקולד מריר וקפה. מושלם. מילוי שמתחבר בטבעיות לבצק הפריך הטעים והנפלא הזה ומעלה את העוגיה הזאת לרמה של שלמות מוחלטת.

מהמתכון הזה מתקבלות אוזני המן טעימות בטירוף, ולא רק ביחס לאוזני המן, אלא טעימות אפילו ביחס לעוגיות משובחות אחרות. כן, גבירותי ורבותי, עכשיו גם לי יש מתכון מנצח לאוזני המן ואני חייבת לשתף. זה המתכון שיגרום אפילו לשונאי אוזני המן לשקול שוב את יחסם לעוגיה השנויה במחלוקת הזאת ולהבין שהם ביזבזו כ"כ הרבה שנים במחשבה שהם שונאים אוזני המן. רק כי הם לא גילו את המתכון המושלם הזה. המתכון שיגרום ללא מעט אנשים להבין שהם בעצם אוהבים אוזני המן, ביניהם החצי השני שלי ואני וגם כמה חברים טובים שסירבו בהתחלה לטעום, אבל התרצו אחרי כמה שכנועים וגילו על עצמם משהו חדש.

תנסו...ואולי תגלו משהו חדש ומפתיע על עצמכם.

אני הכנתי את הבצק נורא מהר במעבד מזון. ניתן גם להכין אותו במיקסר עם וו לישה, או אפילו ממש בקלות בידיים. רק חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי. כמו שאמרתי, הבצק הזה מכיל כמות מכובדת של חמאה ומעט קמח, מה שהופך אותו למעט קשה לרידוד. על מנת להקל על העבודה, חשוב לקרר היטב את הבצק ולפתוח אותו על משטח עבודה מקומח היטב. חשוב להזיז את הבצק כל הזמן כדי לוודא שהוא לא נדבק למשטח, מה שיגרום לקושי בעיצוב ובהרמה של העוגיות מהמשטח. אם לא בא לכם להתעסק עם הכנת אוזני המן קלאסיות, שבואו נודה על האמת, יכולה להיות משימה קצת מייגעת, פשוט תכינו רולדה ותחתכו לעוגיות מגולגלות. הטעם לא ישתנה ואפילו יהיה קל יותר לשכנע אנשים לטעום.

אוזני המן מושלמות במילוי שוקולד, פקאן וקפה
מניב כ- 20 אוזני המן בינוניות


חומרים לבצק:
300 גרם קמח (2 כוסות +2 כפות)
200 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
קליפה מגורדת מחצי לימון
2 חלמונים
100 גרם אבקת סוכר (שקית)
רבע כפית מלח

חומרים למילוי:
200 גרם שוקלד מריר
50 גרם חמאה
150 גרם אגוזי פקאן טחונים (כוס וחצי)
כפית אבקת קפה נמס
קורט מלח

אבקת סוכר לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
בקערת מעבד המזון מניחים את הקמח, קליפת הלימון, אבקת הסוכר והמלח. מערבלים כמה שניות לאיחוד. מוסיפים את החמאה ומערבלים בפולסים עד שהיא נטמעת לחלוטין בקמח. מוסיפים את החלמונים אחד אחד ומערבלים בפולסים עד לקבלת בצק פירורי. את הבצק עוטפים בניילון נצמד ומעבירים לקירור של שעתיים לפחות (ניתן לקרר במשך הלילה). בינתיים מכינים את המילוי. בקערה קטנה ממיסים יחד את השוקולד המריר ואת החמאה. מערבבים לאיחוד ומוסיפים את המלח ואבקת הקפה. מערבבים היטב עד שהם נמסים לחלוטין בתערובת. מוסיפים את הפקאנים הטחונים ומערבבים היטב. מעבירים למקרר לקירור של כ- 10 דקות רק עד שהתערובת מתקשה מעט. אם התערובת קרה מדי ולא ניתן לעבוד איתה, מכניסים אותה לחימום של 10 שניות במיקרוגל כדי שתתרכך ותהיה נוחה יותר לעבודה.
עיצוב ומילוי: את הבצק המקורר מרדדים בעזרת מערוך לעיגול בעובי של כ- 3-4 מ"מ. בעזרת קורצן עגול קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 8 ס"מ. מניחים במרכז כל עיגול ככפית מהמילוי וסוגרים לצורת משולש. חשוב להדק היטב את הקצוות. את האוזניים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. אוספים את שאריות הבצק וממשיכים ליצור עיגולים עד שנגמר הבצק. לפני האפייה מקררים את אוזני ההמן כ- 30 דקות במקרר (כאשר הן מכוסות במגבת, על מנת שלא יתייבשו). אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את אוזני ההמן לקירור על גבי רשת ואחרי שהן מתקררות לחלוטין מפזרים מעליהן אבקת סוכר.

פורים שמח!!
ואם אתם כבר מחליטים לפנק מישהו במשלוח מנות, אז תשקיעו ותכינו את אוזני ההמן האלו.
הוא בטוח יעריך אותן הרבה יותר ממשלוח מנות קנוי מהסופר.


 

אוכמניות נטושות שמצאו בית אוהב

או: עוגת ריקוטה ואוכמניות

לפני כמה שבועות אחיו של החצי השני טס לחו"ל לתקופה ממושכת. בטרם הנסיעה הוא החל לטפל בכל הסידורים המייגעים כמו חיסונים, ביטוחים, הקפאת מנויים לחדר כושר ולכבלים ועוד מגוון של מטלות מייגעות (כמובן שבמשך כל השבוע הוא גם טרח להזכיר לנו שוב ושוב כמה הוא עמוס בסידורים מייגעים וכמה זה קשה לנסוע לחו"ל לתקופה ממושכת...בכל פעם מחדש ליבי נמלא ברחמים ובקושי הצלחתי לעצור את הדמעות ...). בין כל הסידורים שלו, הוא היה צריך לרוקן את המקרר שלו מדברים שעלולים להתקלקל במשך התקופה. זה השלב שבו קיבלתי ממנו טלפון מפתיע שבו הוא שאל אותי אם אני רוצה את האוכמניות הטריות שיש לו במקרר. הוא המשיך והסביר לי שהן הגיעו אליו כתוצאה מפעילות של קטיף עצמי בצפון שבה הוא נאלץ להשתתף במסגרת העבודה, בחוסר חשק מוחלט. התגובה האינסטקנקטיבית שלי היתה: "ברור!!" עוד לפני שסגרתי את הטלפון כבר פינטזתי על כל הדברים שאני הולכת להכין עם האוכמניות האלו...

למחרת בערב הגיע אליי עד הבית משלוח של קופסאת פלסטיק ענקית גדושה בפירות הנפלאים הללו...הפירות שאני לעולם לא מעזה לקנות נוכח מחירם היקר עד כאב. פתחתי את קופסאת הפלסטיק והתרגשות עלתה בי לאור מראה האוכמניות הטריות, היפייפיות, העסיסיות והכה נדירות שהגיעו לידיי באופן מאוד לא צפוי. במשך הימים שהגיעו לאחר מכן, האוכמניות הללו הצטרפו לפנקייקים מפנקים, למוזלי מושקע, לשייק פירות מדהים וכמעט לכל דבר אחר שיצא מהמטבח שלי. במשך ימים ארוכים, כל האוכל קיבל פתאום צבע סגול יפייפה ומאוד לא אופייני. אבל הדובדבן שבקצפת, פסגת חגיגת האוכמניות, היא העוגה הנפלאה הזאת. אחת העוגות האהובות ביותר על החצי השני שלי- עוגת גבינה עם אוכמניות.

עוגת גבינה עם אוכמניות היא ללא ספק אחת מהקלאסיקות הישראליות היותר מוצלחות. אבל לא משנה איפה תאכלו אותה, היא תמיד אותו הדבר. בסיס פריך, תערובת גבינה מלאה בג'לטין ומעל הכל, ציפוי קבוע של אוכמניות מתוקות בטירוף, בד"כ מהסוג הקנוי. טעים, אבל ממש לא מיוחד או משובח. אני החלטתי ללכת בדרך קצת אחרת ולהכין עוגה אפוייה ולא עוגת גבינה קרה, כפי שנהוג בד"כ. לצורך כך פניתי למתכון הקבוע והאהוב שלי לעוגת ריקוטה. מכיוון שמדובר בעוגה בסיסית בעלת טעמי גבינה בולטים, החלטתי שהיא תהיה הכי מתאימה בשידוך לאוכמניות הנפלאות . עוגה קלאסית, נייטרלית מאוד, שתספק את המצע המושלם לאוכמניות הנפלאות ותאפשר להן לבלוט בטעמן ובדומיננטיות שלהן.

באופן כללי, בכל מה שקשור לעוגות גבינה, יש לי כלל אצבע אחד ומאוד משמעותי- כמות גבינה שמכילה לפחות 50% גבינת שמנת. כלומר, כדי שעוגת גבינה תהיה איכותית וטובה, לפחות חצי מכמות הגבינות המרכיבות אותה צריכה להכיל גבינות שמנות בעלות אחוזי שומן של 30% לכל הפחות. כן, שערורייתי, משמין, מושחת ומאוד לא בריא. אבל לא ניתן לברוח מזה, עוגת גבינה טובה אמורה להיות כל הדברים האלו. למעט עוגת ריקוטה. זו העוגה היחידה שבה אני מפרה את הכלל היחיד שלי ומשתמשת בגבינה דלת שומן. אבל שלא תבינו, זו ממש לא התפשרות. זו בדיוק הכוונה. עוגת ריקוטה היא עוגה במרקם אחר מעוגת גבינה אפויה קלאסית. מרקם ייחודי שנוצר דווקא מהשימוש בגבינה דלת שומן. היא אומנם לא נימוחה וקרמית כמו עוגת שמנת, אבל המרקם והטעם שלה מאוד נייטרלים ולכן היא מהווה מצע מושלם לטעמים דומיננטים אחרים, כמו אוכמניות למשל.

מדובר בעוגה בסיסית ביותר, גם בכל מה שקשור לאופן ההכנה. החלק הכי מסובך במתכון הוא הפרדת הביצים והקצפת החלבונים. אבל בכל זאת יש לי אזהרה אחת- מכיוון שהעוגה מכילה חלבונים מוקצפים יש בה המון אוויר. זו הסיבה שהיא תמיד עולה משמעותית במהלך האפייה וצונחת חזרה לאחר היציאה מהתנור, מה שיוצר שקע קטן במרכז שלה. אי אפשר ולא צריך להימנע מכך. השקע הזה ימולא בסופו של דבר באוכמניות ולכן אף אחד לא ישים לב שהוא נמצא שם.

לפני המתכון, כמה הבהרות לגבי גבינת ריקוטה. מדובר בגבינה בעלת טעם אנמי מעט אבל חלבי ובסיסי מאוד. בניגוד להרבה עוגות גבינה אחרות שמשלבות סוגים שונים של גבינות, העוגה הזאת מכילה רק גבינת ריקוטה והיא בהחלט הטעם העיקרי שלה. לאור כך הייתי מציעה לא להתפשר ולהשתמש בגבינה טובה ואיכותית. ככל שהגבינה תהיה איכותית יותר, כך העוגה תצא טעימה יותר. הייתי מצעיה להשתמש בגבינה בעל 9% שומן ולא ב- 5%. היא מניבה תוצאה טובה יותר בעיניי. אבל אם אתם מוצאים גבינת ריקוטה 5% טובה, תשתמשו בה.  בנוסף, אל תנסו להמיר את הריקוטה בגבינה לבנה רגילה. זה ממש לא עובד ומתקבלת תוצאה שונה לחלוטין. גבינת הריקוטה היא יבשה יותר ובעלת טעם ומרקם אחר מגבינה לבנה רגילה.

עוגת ריקוטה ואוכמניות

מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ

 

 

חומרים לבסיס:

100 גרם חמאה קרה
140 גרם קמח (כוס)
24 גרם סוכר (2 כפות)
חצי כפית אבקת אפייה
ביצה
קליפה מגורדת מחצי לימון 
קורט מלח

חומרים לגבינה:
500 גרם גבינת ריקוטה מנוקזת מנוזלים בטמפרטורת החדר *
5 ביצים מופרדות בטמפרטורת החדר
200 גרם סוכר (כוס)
8 גרם קורנפלור (כף)

* כדי לנקז נוזלים, מניחים את הגבינה בתוך מסננת דקה מרופדת בשלוש או ארבע שכבות של נייר סופג. מניחים מחוץ למקרר למשך כשעה.

חומרים לציפוי:
200 גרם אוכמניות (טריות או קפואות)
36 גרם סוכר (3 כפות)
מיץ מחצי לימון
8 גרם קורנפלור (כף)

אופן ההכנה:
הכנת הבסיס: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה (חמאה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, ביצה, גרידת לימון ומלח). מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, פותחים אותו בעזרת הידיים בתוך התבנית עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר (חצי כוס). מקציפים במהירות גבוהה כ- 4-5 דקות עד לקבלת קצף רך. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. בלי לשטוף את קערת המיקסר מניחים בתוכו את החלמונים עם מחצית הסוכר השנייה (חצי כוס). מקציפים במהירות גבוהה כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. עוצרים את המיקסר ומוסיפים את גבינת הריקוטה והקורנפלור. מקציפים כדקה נוספת עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית, מקפלים את קצף החלבונים לתערובת עד לאיחוד. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפויה. אופים כ- 45-50 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. מניחים לעוגה להצטנן לטמפרטורת החדר.
הכנת הציפוי: בסיר קטן מניחים את האוכמניות עם הסוכר (במידה ומשתמשים באוכמניות קפואות אין צורך להפשיר אותן מראש). מבשלים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס. חשוב לערבב מדי פעם על מנת שלא לשרוף את הסוכר. בינתיים מערבבים את הקורנפלור ואת מיץ הלימון בקערית קטנה, עד לקבלת תערובת אחידה וללא גושים. שופכים את תערובת הקורנפלור לתוך הסיר וממשיכים לבשל כ- 2-3 דקות נוספות תוך כדי ערבוב מתמיד. הציפוי מוכן כאשר הוא מסמיך מעט. את הציפוי החם יוצקים על גבי העוגה האפויה ומפזרים באופן אחיד. מכניסים למקרר למשך 12 שעות לפחות.

 

מעשה בארגז עגבניות

או: שלושה מתכוני עגבניות

 

לחצי השני שלי נמאס. נמאס לו לסחוב שקיות עמוסות בעגבניות. נמאס לו שבכל כמה ימים אני מתקשרת אליו לעבודה ומבקשת ממנו לעצור אצל הירקן בקיבוץ ליד העבודה שלו ולהביא, איך לא, שקית של עגבניות. עגבניות תמר כמובן. מהסוג שניתן להשיג רק בקיץ. אחרי חודשיים רצופים של "קפיצות" לא מהירות לירקן, לחצי השני נמאס. הוא החליט שהגיע הזמן לייעל תהליכים ובשבוע האחרון החליט לקנות ארגז של עגבניות תמר מהשוק. כן, קראתם נכון, ארגז. לא פחות. ארגז שלם של עגבניות אדומות, אליפטיות, קטנות, עסיסיות ומושלמות. אני חייבת להודות שבהתחלה לא הבנתי למה צריך כ"כ הרבה עגבניות. הייתי בטוחה שהן יתקלקלו ואני איאלץ לזרוק אותן בלב כבד. אחרי הכל, אנחנו רק שני אנשים. אומנם אנשים שאוכלים הרבה מאוד, אבל עדיין רק שני אנשים. כמה עגבניות שני אנשים כבר יכולים לאכול?

 

אז זהו, מסתבר שהרבה. אולי זה המקום לציין שגם אני וגם החצי השני שלי מטורפים על עגבניות. מכל הסוגים ובכל הצורות. בכלל, אוכל בצבע אדום תמיד זוכה להצלחה בבית שלנו. מבחינתי, צבע אדום הוא הצבע הכי מעורר תיאבון שיש. וכל אוכל שמכיל עגבניות הוא בעיניי נחמה וביתיות מהסוג המספק ביותר. הארגז המאיים נגמר לחלוטין תוך פחות משבוע מהרגע שהחצי סחב אותו מהשוק. באופן מאוד מפתיע אפילו עגבניה אחת לא נזרקה או בוזבזה וכל העגבניות נוצלו עד תום במגוון של מנות טעימות ומושלמות שבושלו במטבח שלנו במרץ בשבוע האחרון. חגיגת עגבניות במיטבה. חגיגה שיכולה להתקיים רק בקיץ. בניגוד להרבה פירות וירקות אחרים, במקרה של עגבניות, לעונות השנה יש תפקיד מרכזי. נכון שהיום ניתן להשיג עגבניות במשך כל השנה, אבל אין בכלל מה להשוות בין עגבניות של קיץ לבין עגבניות של חורף. ההבדלים התהומים בטעם כמעט גורמים לי לחשוב שמדובר בפרי אחר לגמרי. אני חייבת להודות שלמרות התלות הגדולה שלי בעגבניות בבישול הביתי והיומיומי שלי, בחורף אני נמנעת לחלוטין מקניית עגבניות טריות. לא נופלת יותר במלכודת הזאת של עגבניות שנראות אדומות ויפייפיות מבחוץ, אבל טומנות בחובן אכזבה לנוכח הפנים הקמחי וחסר הטעם שלהן. עגבניות טריות קונים רק בקיץ! בחורף עדין להשתמש בעגבניות משומרות איכותיות. אלא אם כן אתם מתכוונים להכין מהן מרק עגבניות חורפי, שבמקרה שלו עגבניות של חורף דווקא עובדות מצוין.

 

 

 

מבחינתי, אחת הסיבות היחידות לקיומו של הקיץ הוא עגבניות תמר. העגבניות המושלמות והחמקמקות הללו, שניתן להשיג רק בשלהי הקיץ. הן ממש עכשיו בשיא שלהן, ואם עדיין לא יצא לכם להכיר באופן רשמי, הגיע הזמן לערוך היכרות. אתם בטוח לא תתאכזבו. עגבנית תמר היא המלכה האם של העגבניות. בעיני היא ממוקמת אפילו מעל לעגבניית השרי המושלמת. הדרך הכי טובה להשתמש בעגבניות תמר היא בבישול. בצורה הטריה שלי היא קצת מאכזבת. אם אתם מחפשים עגבניה לסלט, עדיף לבחור בעגבנית שרי או בעגבניה מוצקה אחרת. אבל אם אתם מחפשים עגבניה לבישול, עגבנית תמר היא בדיוק התשובה המושלמת. אפילו בישול קצר מוציא ממנה טעמים אחרים. רכים ועדינים יותר. היא מה שהופך את השקשוקה מעוד שקשוקה רגילה לשקשוקה מוצלחת במיוחד. היא מה שמביא את רוטב הפסטה לכדי שלמות. היא הסוד לסלט מטבוחה בטעם "הזה". הטעם "הזה" שקשה מאוד להסביר או להגדיר אותו. הטעם שהופך מנה טובה למנה מושלמת. הדבר החמקמק הזה שמבדיל בין עוד רוטב עגבניות לבין רוטב עגבניות מושלם. אתם בטוח מבינים על מה אני מדברת.

 

אחרי שהסברתי למה מאוד כדאי לכם, הגיע הזמן שתמהרו ותרכשו לעצמכם כמות נכבדת של עגבניות תמר משלכם ותתחילו לבשל איתן. חבל שתפספסו את ההזדמנות ותיאלצו להמתין עד לקיץ הבא. אם אתם מחפשים רעיונות מקוריים יותר משקשוקה או רוטב פסטה, הבאתי עימי שלושה מתכונים קצת אחרים שעושים חסד לפרי הכי מושלם של הקיץ.

 

לפני המתכונים, כמה מילים על קילוף עגבניות. המתכונים בפוסט הנוכחי אומנם לא דורשים קילוף של העגבניות, אבל ברוב המקרים, כאשר אתם מכינים איזשהו רוטב מעגבניות, עדיף לקלף אותן. אני מודה, זה קצת ניג'וס. אבל אם אתם רוצים לקבל רוטב חלק ומושלם עם הטעם "הזה" אי אפשר לברוח ממלאכת הקילוף. לא משנה כמה תבשלו את העגבניות, הקליפה שלהן לא תתפרק ותישאר קשה. זה אולי לא הדבר הכי נורא בעולם, אבל זה פוגע במרקם של הרוטב והקליפות תמיד מעצבנות ונתקעות בשיניים. בקיצור, תקדישו כמה דקות נוספות לקילוף העגבניות. זה ישדרג פלאים את התוצאה הסופית. הדרך הכי טובה לקלף עגבניות היא פשוט להניח אותן בקערה ולשפוך עליהן מים רותחים. אחרי כמה דקות של השריה הקליפה מתחילה להתרכך וניתן להסיר אותה בקלות. אם אתם משתמשים בכמות קטנה של עגבניות ניתן גם לגרד אותן בפומפיה. שיטה נוספת היא קולפן יעודי לקליפת עגבניות (מודה שלא ניסיתי ולכן אני לא יכולה להעיד על מידת היעילות). לא משנה איך תבחרו לעשות זאת, כדאי שתסגלו את ההרגל לקלף עגבניות בטרם אתם מבשלים אותן. זה בהחלט שווה את המאמץ הקטן.

 

 

 

 

עגבניות מיובשות

 

אחד הדברים הכי טעימים שניתן לעשות עם עגבניות ושיטה מצויינת לשימוש בעגבניות זולות בעונה. תהליך הייבוש מוציא את כל המיצים מהעגבנייה ומותיר אותה מצומקת ומפוצצת בטעם ובמרקם כמעט של סוכריה. זו בעצם תמצית העגבנייה. נכון, זה תהליך ארוך וניתן לקנות עגבניות מיובשות בכל סופר. אבל בכל זאת, יש משהו מקסים, כמעט אלכימאי בכל התהליך של ייבוש עגבניות בבית. בנוסף, זה יוצא זול הרבה יותר מעגבניות מיובשות קנויות, שהמחיר שלהן גבוה משמעותית. אם כבר אתם מכינים, תכינו כמות גדולה יותר ממה שנראה לכם. חבל להפעיל את התנור לכ"כ הרבה שעות בשביל כמה עגבניות מסכנות. מעבר לכך שזה נשמר כמה חודשים טובים במקרר. פשוט מכניסים לצנצנת ומכסים בשמן. את העגבניות האלו ניתן להוסיף לכל דבר- כריכים, פסטות, פיצות ועוד ועוד. בנוסף, ניתן לטחון את העגבניות עם כמה שיני שום ושמן זית ולקבל ממרח משובח שיתבל באהבה כמעט כל מנה שתתבלו עימו.

 

 

 

 

חומרים:

2-3 ק"ג עגבניות חצויות לאורכן

מלח גס

6-7 ענפים של טימין טרי

שמן זית

 

אופן ההכנה:

בעזרת כפית מרוקנים את פנים העגבניה ומוציאים ממנה את כל הנוזלים והגרעינים. את העגבניות המרוקנות מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה. את העגבניות מניחים בצפיפות עם השקע כלפי מעלה. מפזרים מעל העגבניות ברבע כפית מלח על כל תבנית. מפוררים מעט טימן ומזלפים כמה טיפות של שמן זית על פני העגבניות. מכניסים לתנור בחום של 150 מעלות למשך כ- 3 שעות. העגבניות מוכנות כאשר הן מטצמקות מאוד וכל הנוזלים מתאדים מהן. לאחר הייבוש, מכבים את התנור ומשאירים את העגבניות בתוך התנור הסגור למשך כשעתיים נוספות (או למשך הלילה).

 

 

 

לחמניות גבינה ועגבניות מיובשות

מניב כ- 20 לחמניות קטנות

 

המתכון הזה נולד ממש בטעות. הכל התחיל ממתכון שראיתי לפני כמה שנים לבואקיטס בחוברת מתכונים לשבועות. בואקיטוס הן לחמניות/עוגיות גבינה מלוחות בטעם די נייטרלי. נחמד, לא יותר מזה. עם השנים המתכון שוכלל, הגבינות השתנו, נוספו טעמים והבואקיטוס האלו הפכו מעוד מתכון ללחמניות גבינה למתכון הקבוע שלי בכל פעם שבא לי על לחמניות מהירות, גבינתיות ומתובלות. הן ממש פשוטות להכנה. לא צריך מיקסר או אפילו כף. מערבבים את כל החומרים בקערה בידיים, מקררים כחצי שעה, יוצרים כדורים ואופים. כל ההכנה מההתחלה ועד הסוף אורכת כשעה. כן, רק שעה מפרידה ביניכם לבין הלחמניות המדהימות הללו. הן הולכות מעולה עם ביצים מקושקשות וישדרגו פלאים כל ארוחת בוקר פשוטה.

 

והכי טוב, אין צורך להוסיף להן גבינה או אפילו חמאה. הן מספיק עשירות וטעימות כמו שהן.

 

 

רק אזהרה אחת- הן ממכרות ואי אפשר להפסיק לאכול אותן, במיוחד כאשר הן חמימות וטריות.

שלא תגידו שלא אמרתי.. 

 

 

 

חומרים:

310 גרם קמח (2.5 כוסות)

שקית אבקת אפיה

רבע כפית מלח

גביע שמנת חמוצה

ביצה

200 גרם חמאה מומסת

250 גרם גבינת אמנטל מגורדת

2 כוסות עגבניות מיובשות קצוצות דק

 

אופן ההכנה:

מנפים לתוך קערה את הקמח ואת אבקת האפייה. מוסיפים את השמנת החמוצה, המלח, הביצה והחמאה המומסת. מערבבים בידיים עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הגבינה ואת העגבניות המיובשות וממשיכים לעבד בידיים בעדינות רק עד לקבלת בצק אחיד. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לקירור של חצי שעה לפחות. לאחר הקירור יוצרים עיגולים מהבצק ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה. משטחים מעט את הכדורים ומפזרים שומשום. אופים כ- 20-25 דקות בחום של 180 מעלות.

 

 

 

 

קיש עגבניות, שום ובצל צלויים
מתאים לתבנית קיש בקוטר 24 ס"מ

מה אפשר לומר על קיש שלא נאמר כבר?
אוכל של בנות..
אוכל של בתי קפה..
המנה המאוסה של שבועות..

למרות הדימוי הרע של המנה הזאת, אני עדיין אוהבת אותה. אבל בכל זאת, גם לי נמאס קצת מהקיש הרגיל, הסטנדרטי, שניתן למצוא בכל שולחן שבועות או בכל תפריט של בית קפה ממוצע. אולי זו הסיבה לכך שהמנה הזאת קיבלת שם כ"כ רע. אז אם נמאס לכם ממתכון הקיש הקבוע והסטנדרטי ובא לכם לגוון קצת, זה בדיוק המתכון עבורכם. קיש קצת אחר, לא צפוי וטעים בצורה יוצאת דופן. בסיס הקיש מורכב משכבה דקה של בסיס פריך מתובל. המילוי מכיל עגבניות, שום ובצל צלויים, גבינת פטה וריוויון במקום שמנת. כל השילוב הזה מניב קיש עז טעמים- מתקתק, מעושן מעט, מלוח, חמצמץ. הרמוניה של טעמים שעושים חסד למנה הקצת משעממת והמאוסה הזאת.

ההכנה של הקיש הזה מעט יותר מסובכת וארוכה מהכנת קיש רגיל, בעיקר בשל שלב צליית הירקות. המתכון אומנם כולל הרבה שלבים וזמני המתנה אבל הוא מאוד פשוט וקל להצליח בו. רק חשוב לשים לב לשלבים ולעקוב אחר ההוראות. למעט שלב צליית הירקות, ההכנה אינה שונה מהכנת כל קיש רגיל אחר. אל תתנו למתכון הארוך להפחיד אתכם. כמובן שאת כל השלבים ניתן להכין יום מראש ולהרכיב את הקיש רק לפני מועד האפייה הסופית.

 

חומרים לבסיס:
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
רבע כפית מלח
ביצה
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1-2 כפות מים קרים
כפית זרעי כוסברה (אופציונלי)
חצי כפית זרעי כמון (אופציונלי)

חומרים לירקות הצלויים:
ראש שום שלם בקליפתו
8-10 עגבניות תמר חצויות לאורכן ומרוקנות מגרעינים
בצל בינוני קלוף וחצוי ואורכו

חומרים לרוטב:
3 ביצים
350 מ"ל ריוויון (1.5 כוסות)
קורט אגוז מוסקט טחון טרי
מלח ופלפל (בעדינות עם המלח, הגבינה מלוחה מאוד)

200 גרם גבינת פטה
3-4 גבעולי טימין טרי

אופן ההכנה:
צליית הירקות: מרפדים תבנית בנייר אפיה. מניחים עליה את העגבניות החצויות עם צד הקליפה כלפי מעלה. מניחים גם את שני חצאי הבצל. עוטפים את ראש השום בנייר כסף  ומניחים גם אותו בתבנית האפייה. את הירקות צולים כ- 40 דקות בחום של 200 מעלות. מוציאים את התבנית מהתנור ומניחים לירקות להתקרר לחלוטין. לאחר הקירור מסירים מהעגבניות הצלויות את הקליפה (בשלב זה היא אמורה להתקלף בקלות). את הבצל חותכים לחצאי עיגולים ואת השום מוציאים מעטיפת האלומיניום. מניחים בצד עד לשימוש.
הכנת הבסיס: קולים את זרעי הכוסברה והכמון במחבת יבשה עד שהם מתחילים להעלות עשן (זהירות, לא לשרוך). מסירים מהאש ומכניסים לתוך מעבד מזון ביחד עם הקמח והמלח. מפעילים למשך מספר שניות. עוצרים את מעבד המזון ומוסיפים את הביצה. ממשיכים לעבד עד שהיא נטמעת בקמח. מוסיפים את קוביות החמאה והמים ומפעילים בפולסים רק עד לקבלת בצק פירורי (יש להימנע מעיבוד יתר). את הבצק מניחים על גבי ניילון נצמד, מהדקים ועוטפים היטב. מקררים במקפיא כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר מניחים אותו על משטח עבודה מקומח. בעזרת מערוך לשים את הבצק לצורת עיגול גדול מעט מגודל התבנית. מעבירים את הבצק לתבנית הקיש ומהדקים אותו היטב לתחתית ולדפנות. מעבירים להקפאה למשך כ- 10-15 דקות. לאחר הקירור דוקרים את הבצק במזלג ואופים אפייה עיוורת בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות למשך כ- 15 דקות. מנחים להטצנן לטמפרטורת החדר.
הכנת הרוטב: בקערה טורפים את הביצים, מוסיפים את הריוויון וטורפים היטב בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים מלח, פלפל ואגוז מוסקט. טורפים היטב עד לקבלת בלילה אחידה. מניחים בצד עד לשימוש.
הרכבת הקיש: מורחים את השום הקלוי על גבי בסיס הקיש האפוי חלקית (השום אמור לצאת מקליפתו ע"י לחיצה על ראש השום השלם). מפזרים מעל את הבצל ומעליו מניחים את העגבניות המקולפות בשלמותן. מפוררים את גבינת הפטה ומפזרים מעל עלי טימין טריים. יוצקים מעל את הרוטב באופן אחיד. אופים כ- 50-60 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. הקיש מוכן כאשר המלית מתייצבת ומזהיבה מעט.
חשוב לצנן את הקיש לפחות רבע שעה לפני שחותכים אותו על מנת שהבצק לא יישבר.

 



שיהיה קיץ קריר, טעים ומלא בעגבניות...

מקווה שעשיתי לכם חשק להצטייד בכמה עגבניות תמר משלכם.