שמרים של קיץ

או: רוגלך שוקולד פשוטים

כמו שאתם כבר בטח יודעים, אני מאוד אוהבת שמרים. בצקים עשירים בחמאה שממלאים אותם בגודי'ס מכל מיני סוגים תמיד יקנו אותי. תמיד יגרמו לי להרגיש את התחושה הזאת. אבל מה, בצק שמרים עשיר וחמאתי בקיץ הישראלי זה עניין קצת בעייתי. שלא לדבר על קיפולי חמאה. הפעולה שהופכת את בצק השמרים ליצירת אומנות של ממש, הופכת בחום הישראלי לבלתי אפשרית (במיוחד אם אתם כמוני ואין לכם מזגן במטבח). החום הכבד הופך את הבצק לגוש שומני ודביק שלא ניתן בשום פנים ואופן לעבוד איתו.

אז בדיוק עבור הימים החמים שעוברים ועוד יעברו עלינו בחודשים הקרובים, הבאתי עימי את מתכון השמרים המושלם. הוא אומנם לא עשיר בקיפולי חמאה, אבל בכל זאת יש בו את התכונה הנפלאה הזאת שהופכת רוגלך ביתיים לעוגייה מושלמת, שלא מזכירה כלל את הגרסא הקנויה שלה.

היתרון הגדול של המתכון הזה הוא הפשטות (היחסית) שבו. בלי יותר מדי התעסקות בקיפולים ורידודים מתקבלים רוגלך נפלאים, רכים וחמאתיים. אומנם לא תקבלו את התוצאה והאוורירית שמתקבלת רק ע"י קיפולי חמאה, אבל בכל זאת, הרוגלך האלו ישאירו בכם טעם של עוד. אחרי הכל, אין הרבה דברים מושלמים יותר מרוגלך ביתיים וחמימים שבדיוק נמשחו בסירופ סוכר מתקתק ודביק.

ואם אתם בכל זאת מתעקשים על הגרסא הקלאסית הנפלאה לרוגלך, או שאתם קוראים את הפוסט הזה בשיא החורף, תנסו את המתכון המושלם הזה לרוגלך הכי רכים והכי טעימים שיצא לכם לטעום.

רוגלך שוקולד פשוטים
מניב כ- 20 רוגלך בינוניים

חומרים לבצק:

500 גרם קמח (3.5 כוסות)

25 גרם שמרים טריים 

200 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות

50 גרם סוכר (רבע כוס)

250 גרם שמנת חמוצה (מיכל) 

2 ביצים

60 מ"ל חלב (רבע כוס)

חצי כפית מלח

 

חומרים למילוי:

100 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות

50 גרם חמאה

60 מ"ל חלב (רבע כוס)

100 גרם סוכר (חצי כוס)

35 גרם קקאו משובח (רבע כוס) 

קורט מלח

 

מעט סוכר לפיזור

 

חומרים לסירופ סוכר:

250 מ"ל מים (כוס)

100 גרם סוכר (חצי כוס) 

כפית מיץ לימון

 

אופן ההכנה:

הכנת הבצק: מנפים את הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם קלות לתוך הקמח. מוסיפים את החמאה, הסוכר, השמנת, הביצים והחלב. לשים כ- 5 דקות בעזרת וו הלישה. מוסיפים את המלח ולשים כ- 10 דקות נוספות. הבצק אמור להיות אחיד ומעט רך. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים בטמפרטורת החדר כשעה עד שהבצק מכפיל את נפחו. לאחר ההתפחה הראשונה לשים את הבצק קלות עד שכל האוויר יוצא ממנו. מניחים את הבצק שוב בקערת המיקסר ומכסים בניילון נצמד. מכניסים למקרר להתפחה שנייה למשך הלילה.

הכנת המילוי: בקערת פלסטיק שמים את השוקולד, החמאה והחלב. ממיסים במיקרוגל בפולסים עד להמסה מוחלטת (זהירות לא לשרוף). מערבבים את התערובת עד לקבלת מסה אחידה. מוסיפים את הסוכר, הקקאו והמלח ומערבבים היטב עד שמתקבל קרם אחיד וסמיך. מכנים למקרר למשל כחצי שעה עד שהתערובת מתקררת ומתייצבת.

עיצוב ומילוי: לאחר לילה במקרר, מניחים את הבצק על משטח אפייה מקומח היטב ולשים אותו קלות. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים (עובדים עם חלק אחד בכל פעם ומניחים במקרר את החצי השני עד לשימוש). לשים את מחצית הבצק למלבן ארוך בעובי של כשלושה מ"מ. חשוב לקמח היטב את המשטח ולהזיז את הבצק כל הזמן על מנת שלא יידבק. מורחים מחצית מהמילוי על גבי הבצק ומקפלים לשניים את הצלע הארוכה. עוברים עם המערוך בעדינות על מלבן הבצק המקופל על מנת להדק את המילוי לבצק. בעזרת סכין חדה או חותכן פיצה חותכים את המלבן ל- 10 משולשים שווים בגודלם (לקבלת תוצאה מדויקת יותר, מומלץ ליישר את קצוות המלבן). מגלגלים כל משולש מהבסיס את הקצה לצורת רוגלך. מניחים את הרוגלך המגולגל על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. מניחים את הרוגלך להתפחה כשעה בטמפרטורת החדר. לפני האפייה מפזרים על הרוגלך מעט סוכר לבן. אופים כ- 20-25 דקות בחום של 170 מעלות.

הכנת סירופי סוכר: בסיר קטן מניחים את כל חומרי הסירופ. מבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס לחלוטין (חשוב לערבב מדי פעם על מנת שהסוכר לא יישרף). מניחים לסירופ להתקרר לטמפרטורת החדר. מיד לאחר האפייה מברישים את הרוגלך החמים בנדיבות בסירופ הסוכר.

 

 

"טרמיסו" מאוד לא קלאסי

או: עוגת בישקוטים בקרם מסקרפונה ושוקולד לבן בניחוח קפה

טרמיסו היא אחת העוגות היותר טובות שיצאה מארץ המגף. יש משהו בטעמים הפשוטים שלה שהופך אותה לעוגה מנחמת. הכי "עוגה של בית", למרות שהגיעה אלינו ממקומות רחוקים. שילוב של כמה חומרי גלם משובחים וטעמים "נקיים" ופשוטים זה סוד הקסם שלה. את המתכון הקלאסי וההיסטרי שלי לעוגה המושלמת הזאת פרסמתי כבר בעבר ואני מאוד מקווה שיצא לכם כבר לנסות אותו.

אחרי הקלאסיקה הפשוטה והמנצחת, הגיע הזמן לתת לעוגה הזאת טאצ' אישי. שינויים קטנים שהופכים אותה לקלה יותר להכנה ומקנים לה טעמים קצת אחרים, אבל עדיין די דומים. כדי להקל על כל הסיפור, וויתרתי על הכנת קרם החלמונים הקצת מנג'ס. כדי להוסיף לה רובדי טעמים נוסף הוספתי קצת שוקולד לבן (אל תספרו לאיטלקים). אבל בכל זאת כדי לשמור על הרעיון הכללי, לא וויתרתי על הבישקוטים (למרות שניתן להחליף אותם בכל ביסקוויטים שאוהבים), על הקפה ועל הליקר שנותן טעם קצת יותר "בוגר" לכל העוגה הזאת. יצא מעין ייצור כלאיים- משהו בין הטרמיסו האיטלקית הקלאסית לבין עוגת הביסקוויטים הישראלית הקלאסית.

פינוק מושלם לסופ"ש של קיץ ישראלי.

עוגת בישקוטים בקרם מסקרפונה ושוקולד לבן בניחוח קפה
מתאים לתבנית פיירקס בגודל 20X20

חומרים:
200 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות
מיכל שמנת מתוקה
250 גרם גבינת מסקרפונה
50 גרם סוכר (רבע כוס)
150 גרם בישקוטים
אספרסו כפול (בטמפרטורת החדר)
כף וויסקי/ברנדי

אבקת קפה נמס לעיטור (לא מגורען) (אופציונלי)

אופן ההכנה:
בקערה קטנה שמים את השוקולד הלבן. מביאים את השמנת המתוקה לרתיחה ושופכים אותה על גבי השוקולד הלבן. מערבבים היטב עד שכל השוקולד נמס ומתקבל נוזל הומגני ומבריק. מכסים בניילון נצמד למניחים במקרר למשך 4 שעות לפחות. לאחר הקירור, שמים את התערובת של השוקולד והשמנת בקערת המיקסר. מוסיפים את הסוכר ומקציפים היטב עד למרקם של קצפת יציבה. מקפלים לתוך הקצפת את גבינת המסקרפונה (מומלץ לקפל בכמה נגלות ולהוסיף כל פעם כשליש מכמות הגבינה לקצפת). מניחים בצד. שמים את האספרסו בקערה קטנה רחבה מספיק כדי להכיל את הבישקוטי ומוסיפים את הוויסקי. טובלים כל ביסקוטי בתערובת למשך שנייה (לא יותר מזה) ומניחים בתחתית התבנית. ממשיכים עד שמתקבלת שכבה שלמה של בישקוטים (במידת הצורך שוברים את הבישקוטים כדי שיתאימו לגודל התבנית). שופכים מעל את קרם המסקרפונה ומפזרים אותו בשכבה אחידה על פני כל התבנית. מכסים את התבנית בניילון נצמד ומניחים במקרר למשך הלילה. לפני ההגשה מפזרים מעל העוגה בעזרת מסננת קטנה שכבה דקה של אבקת קפה נמס (לא מגורען).

 

שאריות של חורף וקמח

או: עוגת לימון ויוגורט בזיגוג מתפצפץ בפה



החורף נעלם לי מהר מדי.

אני צריכה עוד רגע כדי להיפרד כמו שצריך.

השנה נדמה שהזמן עבר לי הרבה יותר מהר מבדרך כלל. החורף עבר אותנו, האביב הגיע הרבה לפני ששמתי לב, פסח כבר מחכה בדלת, המגפיים והמעילים עברו לאט לסוף הארון והגשם ששטף אותנו ממש בשבוע שעבר נעלם מבלי להשאיר סימן.

אתמול בלילה אפילו היסמין החל להפיץ ריחות שהגיעו אלינו מהפרדסים הסמוכים. ככה פתאום, ללא כל התראה מוקדמת, בשעות הערב המאוחרות, הופיעה לה בריזה נעימה וריחנית שמיד מזכירה לי את פסח ואת בוא האביב.

אבל אני עדיין לא מוכנה להיפרד. לא מוכנה כ"כ מהר לוותר על העונה האהובה עליי ביותר בשנה. אז בדיוק לשם כך אני מגישה לכם מתכון מושלם לעוגת לימון. עוגה עם ריח שישאיר אתכם עם אווירה של חורף למשך עוד כמה ימים. למרות  שהטמפרטורות בסופ"ש הקרוב אמורות לעבור את ה 30 מעלות וכולנו כנראה נלבש בגדים קצרים.

אז שנייה לפני שלימוני החורף המדהימים נעלמים להם מהשווקים ושנייה לפני שקמח הופך למוקצה, תאפו לכם עוגת לימון מנחמת וחורפית ותתענגו על רגעי החורף (והקמח) האחרונים.

המתכון הזה שייך לדונה היי. המרתה סטוארט של האוסטרלים. האישה שהגדירה מחדש את הצבע הלבן בצילומי אוכל מוקפדים ו"נקיים" במיוחד. אתם בטח מכירים אותה מהתוכנית שלה בערוץ האוכל שבה היא מכינה מגוון מאכלים שמצולמים על רקע לבן עם הרבה רוגע, נגישות ותחושת זן. אם בא לכם לשטוף את העיניים ולהפליג לעולמות של שלמות לא מציאותית, תבקרו באתר המושלם שלה.

העוגה הזאת פשוטה מאוד להכנה. פשוט שופכים כמה מוצרים בסיסיים לקערה, מערבבים ומעבירים לתבנית. אחרי אפייה קצרה של כחצי שעה, כל הבית שלכם יתמלא בריח של חורף. למרות הפשטות והמהירות של המתכון הזה, מתקבלת עוגה באמת מושלמת. בעל קרום זהוב וקשיח ופנים רך ומתפורר. אבל השיחוק האמיתי של העוגה הזאת הוא בזיגוג הסוכר שלה. למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת עוגות מזוגגות, בעוגה הזאת הזיגוג פשוט מושלם. הוא מה שהופך אותה לייחודית ומעניק לה טעם שונה ומתפצפץ שעושה נעים בפה. הניגוד בין החמיצות של הזיגוג והמתיקות של העוגה ובין המרקם המתפצפץ של הסוכר לבין הרכות והנימוחות של העוגה, מעניק לעוגה הפשוטה הזאת רובד ומורכבות של טעמים והופך אותה מעוד עוגה בחושה לעוגה מושלמת ויוצאת דופן.

 

עוגת לימון ויוגורט בזיגוג מתפצפץ בפה מבוסס על מתכון של donna hay
מתאים לתבנית קוגלוף/סיר פלא בקוטר 24 ס"מ

חומרים לעוגה:
2 ביצים
180 מ"ל שמן צמחי (3/4 כוס)
250 מ"ל יוגורט 3% שומן (מיכל)
שתי כפות מיץ לימון (מיץ מחצי לימון קטן)
שתי כפות גרידת לימון (גרידה של לימון גדול)
280 גרם קמח (2 כוסות)
שקית אבקת אפייה
רבע כפית מלח

חומרים לזיגוג (אופציונלי):
מיץ מלימון שלם קטן (בערך רבע כוס)
100 גרם סוכר (חצי כוס)

אופן ההכנה:
בתוך קערה בינונית שמים את כל חומרי העוגה הרטובים (ביצים, שמן, יוגורט, מיץ לימון). טורפים היטב בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את גרידת הלימון ומערבבים קלות. לתוך הקערה מנפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד לקבלת בלילה חלקה ללא גושים. מעבירים את הבלילה לתבנית אפייה משומנת היטב ואופים 30-35 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. בודקים בעזרת קיסם.
מיד לאחר האפייה הופכים את העוגה על גבי רשת צינון. בקערית קטנה מערבבים קלות את חומרי הזיגוג (מיץ הלימון והסוכר) ויוצקים בעזרת כף על גבי העוגה כשהיא עדיין חמה. מניחים לזיגוג להתייצב כעשר דקות.
העוגה הכי טעימה כאשר היא עדיין חמימה מהתנור.



 

ציפיות גבוהות

או: עוגיות טחינה וחלבה

מכירים את הרגע הזה שנותנים ביס בעוגיית חמאה טרייה וחמימה שרק יצאה מהתנור? הרגע המושלם והחמקמק הזה שבו העוגייה מתמסרת לכם ועומדת בכל הציפיות שיש לכם מעוגייה ביתית מושלמת. רק מי שנוהג לאפות עוגיות ביתיות יכול להבין למה אני מתכוונת. הנאה קטנה ששמורה רק למי שזוכה להוציא תבנית של עוגיות חמאה ביתיות מהתנור. בתוך הרגע הקטן הזה מתממשות כל הציפיות שהולכות ונבנות בתהליך האפייה. ציפייה שמתחילה מהשנייה שהסוכר והחמאה נפגשים, ממשיכה בכדרור המדיטטיבי של העוגיות, מתגברת עם הריח שמתפשט בבית במהלך האפייה ומגיעה לשיא בביס הראשון. ברגע המושלם!! בשנייה הזאת שבה העוגייה נפגשת לראשונה עם השפתיים. נשברת, מתפוררת, מתמסרת לרגע ונמסה על הלשון.

עשיתי לכם כבר חשק להכין עוגיות חמאה ביתיות?

עוגיות חמאה יש מכל הסוגים והמינים. מגוון המתכונים ושילוב הטעמים הוא כמעט אין סופי. בדרך כלל אני מעדיפה את הגרסה הפשוטה שלהן. בלי טעמים או תוספות. עוגיות קלאסיות כמו שסבתא שלי (ושל רובנו) נהגה לאפות בבית. אבל בכל זאת, לפעמים בא לי לגוון. והפעם הגיוון מגיע בצורה של חלבה. הטעם הכי ישראלי שפוגש את העוגיות הכי קלאסיות שכולנו מכירים מהילדות הקולקטיבית שלנו. טעם החלבה מתקבל גם משימוש בטחינה גולמית וגם משימוש בחלבה מפוררת שמוסיפה מרקם מעניין וקצת אחר לעוגיות הללו. משהו שנותן להן רובד טעמים לא צפוי. שילוב שהופך את הרגע המושלם למושלם אפילו עוד יותר.

ההכנה של העוגיות האלו מאוד פשוטה. ניתן להכין אותן בקלות במעבד מזון או במיקסר עם וו גיטרה. גם בידיים תתקבל תוצאה מושלמת. את העוגיות אופים אפייה קצרה בחום נמוך יחסית. הן כמעט לא מקבלות צבע באפייה. זה מה שהופך אותן לנימוחות ומתמסרות. מבטיחה לכם שאם תעקבו אחר המתכון ואחר הוראות האפייה, העוגיות האלו יעמדו בכל הציפיות ויניבו לכם רגע מושלם.

עוגיות טחינה וחלבה
מניב כ- 36 עוגיות בינוניות

חומרים:
200 גרם חמאה
100 גרם סוכר (חצי כוס)
120 גרם טחינה גולמית איכותית (חצי כוס)
350 גרם קמח (2.5 כוסות)
כפית אבקת אפייה
קורט מלח
150 גרם חלבה מפוררת (בערך כוס)

שומשום לציפוי (אופציונלי)

אופן ההכנה:
במעבד מזון (או במיקסר עם וו גיטרה) מניחים חמאה וסוכר. מעבדים מספר דקות עד לקבלת תערובת אחידה, תפוחה ובהירה. בעזרת מרית מגרדים את הדפנות. מוסיפים את הטחינה ומעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. מנפים לתערובת את הקמח, אבקת האפייה והמלח. מעבדים קלות רק עד שהקמח נטמע בתערובת. מוסיפים את החלבה המפוררת ומעבדים קלות. קורצים מהבצק עיגולים קטנים (בקוטר של כ- 3 ס"מ). את העיגולים מגלגלים היטב בשומשום ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. מקררים את העוגיות כחצי שעה במקרר (או 15 דקות במקפיא) ואופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. את העוגיות מוציאים מהתנור קצת לפני שהן אפויות לחלוטין ועדיין מעט רכות. לאחר האפייה משאירים את העוגיות בתבנית לקירור של כ- 10 דקות ורק לאחר מכן ניתן להעביר אותן לקירור על רשת (מומלץ להשתמש במרית על מנת שהעוגיות לא יתפרקו).

שיהיה שבוע טוב ומלא בציפיות שיתממשו.
ולכו להצביע! זה חשוב.



 

תפוחים, ורדים וקלישאות

או: עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת

בואו נדבר שנייה על קלישאות.

אומרים שהן הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.

אומרים שיש בהן מהאמת.

יש אנשים שמתעצבנים מהן (אני למשל), לפחות עד שהם נתקלים בהן במציאות (שוב אני).

כן, גם אני נפלתי "קורבן" לרצף קלישאות שהרכיבו ביחד בוקר מושלם.

לפני כמה ימים, באחד מימות השמש החורפיים שהפכו להיות מאוד נדירים באזורנו, בדרך השגרתית שלי למכולת, הדרך הרגילה והקצרה שבה אני הולכת כל יום עם נעלי בית ובלי יותר מדי מחשבות, פתאום שמתי לב לשיחי וורדים צבעוניים שהחלו לפרוח בצידי הכביש. בלי לשים לב, פתאום נעצרתי מול השיחים וחייכתי לעצמי חיוך מטופש של נחת. ככה, פתאום. באמצע היום העמוס והגדוש שלי. מיד הוצאתי את הטלפון וצילמתי. כי אי אפשר שלא. ואז חשבתי שחייבים לחלוק את היופי הזה. אז שלחתי לכמה אנשים שאני אוהבת. כדי שגם הם יחייכו. ככה פתאום, באמצע היום. והתגובות כ"כ הפתיעו אותי. אף אחד לא נשאר אדיש ליופי הזה. כל מי שקיבל את התמונות עצר לשנייה את מה שהוא היה עסוק בו באותו הרגע וחייך. עצר לרגע כדי להריח את הוורדים. מילולית. וגם מטאפורית כנראה.

כנראה שבכל זאת קלישאות הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.



דוגמית קטנה כדי שגם אתם תחייכו
 

באותה מכולת יש גם כמה ארגזים של פירות וירקות שמתחדשים בכל יום. ממש כמה ירקות ופירות בודדים מכל סוג. הארגזים נגמרים כבר בשעות הצהריים המוקדמות ולמחרת מתמלאים שוב בסחורה טרייה ושונה מהיום הקודם. באחד הארגזים שהיו כבר חצי ריקים מצאתי 6 תפוחים יפים בכמה צבעים. 6 בדיוק. כל אחד בצבע ובטעם אחר. פתאום חשבתי שזו לא יכולה להיות מקריות שכמה ימים לפני נתקלתי ממש במקרה בעוגה המקסימה הזאת מהבלוג המושלם של הילה. עוגה שמצריכה בדיוק 6 תפוחים מסוגים שונים. אז ברוח הקלישאות בהן הייתי שרויה, החלטתי שזאת גזירת גורל ושעכשיו אני פשוט חייבת להכין את העוגה הזאת.

אז הגעתי הביתה, עזבתי את כל העיסוקים החשובים הרבה יותר שהיו לי באותו הרגע, ומיד ניגשתי לאפות את העוגה. ומה יש לומר? כנראה שזו באמת הייתה גזירת גורל. יצאה עוגה כ"כ מושלמת וכ"כ מפתיעה. הרבה מעבר לציפיות שלי. בדיוק מה שהייתי צריכה בתוך כל היום העמוס שלי. הפרוסה החמה הראשונה הייתה פשוט רגע מושלם. קלישאה רגעית נדירה שרק עליה ניתן לכתוב שיר הלל גדוש קלישאות.

תעשו לעצמכם טובה ותיקחו כמה רגעים כדי להכין את העוגה המושלמת הזאת. היא תגרום לכם לחייך חיוך גדול של אושר. ככה סתם. פשוט כי היא נורא טעימה. בחושה פשוטה, אבל קצת אחרת. בדיוק מסוג הקלישאות שאתם צריכים בחיים שלכם.



התפוחים המושלמים שתרמו לכל האושר הזה

עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ


חומרים לעוגה:
6 תפוחים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות בגודל של כס"מ (מומלץ ממינים שונים)
180 מ"ל חלב (3/4 כוס)
2 ביצים
60 מ"ל שמן זית (רבע כוס)
2 כפות מיץ לימון
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
140 גרם קמח (כוס)
כפית וחצי אבקת אפייה
חצי כפית קינמון
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון שלם
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות מאוד

חומרים לציפוי:
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
30 גרם סוכר חום (שתי כפות)
20 גרם קמח (שתי כפות)
חצי כפית קינמון

אופן ההכנה:
הכנת הציפוי: בקערה קטנה מניחים את כל חומרי הציפוי ומעבדים בקצות האצבעות עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מכסים ומניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: בקערה גדולה שמים ביצים, חלב, שמן זית, מיץ לימון, וסוכר חום. טורפים בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. לתוך הקערה מנפים את הקמח, הקינמון ואבקת האפייה. מוסיפים את המלח ואת גרידת הלימון ומערבבים בעדינות לתוך התערובת עד שמקבלים תערובת אחידה וללא גושים. מוסיפים את קוביות התפוחים ומערבבים בעדינות עד שהן מצופות לחלוטין בתערובת. שופכים את התערובת לתוך תבנית קפיצית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל את קוביות החמאה. מעל הכל מפזרים את תערובת הציפוי בצורה אחידה. אופים כשעה ורבע בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
אין באמת דרך לדעת שהעוגה מוכנה. תצטרכו לסמוך על האף והעיניים שלכם. כאשר העוגה יציבה לחלוטין והקצוות שלה מקבלים צבע עמוק כהה, היא מוכנה. להוציא באומץ.


זהירות, עוד קלישאות בדרך..

העוגה מושלמת ביום חורף סוער כשהיא חמימה מהתנור עם כוס קפה חם ופוך.

שיהיה סופ"ש יבש וחמים!



עוגיות של זיכרון ילדות

או: עוגיות חמאה מלוחה ווניל

אם גדלתם בבית מרוקאי אתם בטוח מכירים את המונח "עוגיות מכונה". שם קצת מוזר לעוגיות הכי "של סבתא" שרק ניתן להעלות על הדעת. מי שמכיר אותן מהבית יודע בדיוק למה אני מתכוונת. כל מי שהעוגיות האלו היו חלק מהילדות שלו יכול לעצום את העיניים וממש להרגיש את המרקם הרך והנימוח שלהן על הלשון. יכול ממש להריח את הריח המשגע שהעוגיות האלו עושות בבית. יכול ממש לראות בעיני רוחו את ערימות התבניות שיוצאות בקבלנות מהתנור בבית של סבתא. שורות שורות של עוגיות מפולסות, מסודרות בתבנית כמו חיילים. דומות, אבל באותו זמן גם מאוד שונות. לכל אחת מהן יש את הצבע שלה. הטעם שלה. הייחודיות שלה. העוגיות שהיו בקצוות התבנית מקבלות גוון שחום יותר. הקצוות שלהן פריכים יותר. העוגיות שהיו במרכז התבנית מקבלות צבע בהיר יותר. הן רכות ומתפוררות ביד. דומות, אבל קצת שונות.

התמונות האלו אחזו בי בימים האחרונים וסרבו לעזוב. פתאום הציף אותי הזיכרון של העוגיות האלו. העוגיות שתמיד היו בצנצנת העוגיות בבית של סבתא שלי. העוגיות שאמא שלי הכי אוהבת אבל אף פעם לא מכינה בבית. כי אין לה מכונה. כי אין לה את המתכון המקורי. כי הן אף פעם לא יעמדו במבחן הזיכרון. אז נכון, העוגיות האלו לא עומדות לחלוטין במבחן הזיכרון. הטעם שלהן קצת אחר. המרקם שלהן קצת שונה. והצורה שלהן הרבה יותר אחידה. כנראה שהתנורים היום אופים יותר טוב. כנראה שזילוף יוצר תוצאה מדוייקת יותר ממכונה. כנראה שטעם כמו של סבתא שלי לעולם לא ניתן יהיה לשחזר.

אבל בכל זאת, העוגיות האלו מצוינות בזכות עצמן. הן מכילות מרכיבים שבטוח לא היו חלק מהמתכון של סתבא שלי. מרכיבים כמו חמאה מלוחה שנותנת את הטעם המיוחד הזה שמבדיל אותן מעוגיות חמאה אחרות. הן מכילות גם מקל וניל. אמיתי. שמנקד את העוגיות בנקודות שחורות וטעימות בטירוף. שמוסיף להן טעם קצת אחר מהעוגיות של סבתא שלי. וכדי להקל על המלאכה (ובעיקר כי אין לי מכונת עוגיות), העוגיות האלו מזולפות. מה שמקנה להן צורה דומה לצורה של עוגיות המכונה הקלאסיות של סבתא שלי, אבל באותו זמן גם הופך אותו למחוספסות פחות. הזילוף האחיד הופך אותן לסרט נע של עוגיות באותו הגודל ובאותה הצורה. גם התנור החדש והיקר שלי אופה בצורה אחידה יותר והופך אותן לעוגיות בעלות צבע אחיד. מה שממש לא אפיין את העוגיות הייחודיות של סבתא שלי.

אבל שלא תטעו, אני לא מתנצלת. הרעיון והזכרונות אולי הגיעו מהמטבח של סבתא שלי ולעולם לא יהיו זהים למקור, אבל הטעם המשובח והמרקם המושלם לא פחות טובים. העוגיות האלו טעימות באופן יוצא דופן. ובטוח שיצליחו ליצור אצלכם זכרונות חדשים וטובים לא פחות.

עוגיות חמאה מלוחה ווניל
מניב כ- 20 עוגיות גדולות

חומרים:
200 גרם חמאה מלוחה קרה חתוכה לקוביות
ביצה + חלמון
90 גרם אבקת סוכר (3/4 כוס)
175 גרם קמח (כוס ורבע)
מקל וניל שלם (ניתן להמיר בשתי כפיות תמצית וניל אמיתית ואיכותית)

אופן ההכנה:
מניחים בתוך קערת מעבד מזון את הקמח ואבקת הסוכר. מערבלים בפולסים. חוצים את מקל הוניל לאורכו ובעזרת גב של סכין מגרדים ממנו את גרגירי הווניל. את הגרגירים מעבירים לתערובת הקמח ומערבלים בפולסים עד שהם מתערבבים בתערובת. מוסיפים את החמאה ומעבדים בפולסים עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את הביצה ואת החלמון ומעבדים עד לקבלת בצק אחיד ורך. את הבצק מעבירים לשק זילוף עם פיית כוכב פתוחה. מזלפים מהתערובת פסים אחידים וארוכים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. את העוגיות המזולפות מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות (או למקפיא לחצי שעה). לאחר הקירור אופים את העוגיות כ- 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות. העוגיות מוכנות כאשר הן מקבלות צבע זהוב בהיר וכל הבית מתמלא בריח משכר של חמאה ווניל. זהירות, לא לאפות יתר על המידה על מנת שלא לייבש את העוגיות ולפגוע במרקם הפריך שלהן. לאחר האפייה, חשוב לתת לעוגיות להתקרר בתבנית כ- 10 דקות לפחות לפני שמנסים להזיז אותן.

עכשיו חסר לכם רק תה חם עם הרבה סוכר ושיבה.
הזכרונות כבר בפנים.

 

חגים שמחים!

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד

חגים זה כיף.
סופרמרקטים עמוסים, קניונים שאי אפשר ללכת בהם מבלי להידרס ע"י עגלה, חניונים שאין שום סיכוי למצוא בהם חנייה, תורים אינסופיים בכל מקום, פקקים!!!
חגים זה כיף?

זמן איכות עם המשפחה זה כיף.
שולחנות מתקפלים לא יציבים, כסאות חד פעמיים ללא משענת, דודות עם אודם אדום שחייבות לנשק על השפתיים, ילדים בוכים, שאלות משפחתיות מנג'סות, אוכל!!! כ"כ הרבה אוכל, ג'ינס שלא נסגר.
משפחה זה כיף?

 

אז בשביל מה בכל זאת צריך לסבול את כל הכיף הזה? בשביל המתוקים כמובן.
עם כל הכבוד לאוכל המשובח אצלנו בחג, הוא בד"כ רק הקדמה למתוקים שיגיעו אחריו. והפעם יש לי הצעה משובחת במיוחד עבורכם- עוגה בחושה (כי מי לא אוהב), בננות, סילאן וטחינה (בואו נודה באמת, טעם של חלבה) והמון שוקולד מריר. מי יכול לסרב לפרוסה, אפילו אחרי הארוחה הכי כבדה והכי גדולה. עוגה מושלמת, רכה, מתפוררת, מתוקה בצורה הכי מושלמת שאפשר והכי חשוב, לא תספיקו להביא אותה לשולחן והיא כבר תתחסל.

החיסרון היחיד של העוגה הזאת- יש צורך ללכלך שלוש קערות. המון ביחס לעוגה בחושה פשוטה ומהירה. אבל מה זה שלוש קערות ומטרפה לעומת כל הסירים והמחבתות שנשטפו כאן בשבועות האחרונים. למרות הקערות, העוגה הזאת ממש פשוטה ומהירה להכנה וקשה לפספס איתה. היא קולעת בול לטעם של כולם. אם יש לכם אורחים שנשארים לישון, היא מושלמת גם לבוקר שאחרי. ואם האורחים כבר עזבו והתעוררתם לבד לשקט שאחרי הסערה, תתנחמו בעוגה הזאת. אפילו יישאר יותר בשבילכם.

 

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד
מתאימה לתבנית אינגליש קייק בגודל סטנדרטי

חומרים לשטרוייזל שוקולד:
50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם סוכר (רבע כוס)
70 גרם קמח (חצי כוס)
קורט מלח
100 גרם שוקולד מריר קצוץ דק (או מיני שוקולד צ'יפס)

חומרים לעוגה:
60 גרם סילאן (3 כפות)
50 גרם טחינה גולמית (2 כפות)
2 ביצים
גביע יוגורט
125 מ"ל שמן (חצי כוס)
100 גרם סוכר (חצי כוס)
3 בננות גדולות מעוכות במזלג
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
שקית אבקת אפייה
כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה מניחים את הקמח, הסוכר והמלח. מערבבים מעט לאיחוד ומוסיפים את קוביות החמאה. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומערבבים אותו לתערובת. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: מניחים בקערית קטנה את הטחינה והסילאן. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד. לתוך קערה אחרת שוברים את הביצים וטורפים אותן קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את היוגורט, השמן והסוכר וטורפים עד לאיחוד. מוסיפים את תערובת הסילאן והטחינה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. מוסיפים את הבננות המרוסקות ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, המלח, אבקת האפייה והסודה לשתייה. מקפלים בעדינות. שופכים מחצית מהתערובת לתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל מחצית מכמות השטרוייזל. שופכים מעל (בעדינות) את מחצית הבלילה שנותרה. מיישרים קלות. מפזרים את שארית השטרוייזל.
אופים כ- 50 דקות בתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות. בודקים בעזרת קיסם.

שיהיו חגים שמחים!
מלאים במשפחה, חברים ומתוקים משובחים.

 

מאפינס לשעת לילה מאוחרת

או: מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

השעה אחת עשרה וחצי בלילה. אני פותחת את הדלת של הבית אחרי יום ארוך וקשה במיוחד. קודם כל הנעליים יורדות מהרגליים. אח"כ מקלחת ומעבר למדי ב'. כצפוי, אני מתפרקת על הספה בסלון מול הטלויזיה. פתאום מופיע החשק הזה. צורך למשהו מתוק שישכיח את כל היום הארוך שעבר עליי. אני עוברת על כל הארונות במטבח, בודקת את המזווה ואין כלום! לא עוגה, לא עוגיות ואפילו לא גלידה במקפיא. אין מנוס והגיע הזמן לעבור למתכון השוקולד המנחם שלי לשעת חירום. אבל מה, אין קקאו! אין חלב! אין שוקולד! ממש אחרית הימים בבית שלי. שבועיים בלי זמן לבקר בסופר או אפילו במכולת וזה מה שקורה.

 

 

אז נשאר רק לאלתר. יש בננות, ביצים, נוטלה, קצת חמאה שנשארה במקרר. מכניסים הכל לקערה ומקווים לטוב. הריח שמתפשט בבית בזמן האפייה מעורר ציפיות גבוהות. ציפיות שהתממשו בגדול. מאפינס צנועים, פשוטים למראה, שמכינים ממש בקלות בעשר דקות של עבודה. אבל כ"כ טעימים! בדיוק מה שהיה חסר לי באותו הרגע. קפה, מאפינס, תוכנית טובה בטלויזיה. ויאללה, לישון לקראת יום ארוך לא פחות שמחכה לי שוב למחרת.

 

לפחות אני הולכת לישון בידיעה שמחר מחכים לי המאפינס האלו מיד כשאני חוזרת הביתה. הידיעה הזאת הופכת את היום הארוך שלי להרבה יותר נסבל.

 

 

  



מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

מניב 8 מאפינס בגודל סטנדרטי

 

חומרים:

ביצה

60 גרם סוכר חום כהה (רבע כוס)

2 בננות מעוכות

60 מ"ל שמן צמחי (רבע כוס)

חצי כפית קפה נמס (אם משתמשים בקפה נמס מגורען, מומלץ להמיס אותו בכף של מים רותחים)

כפית אבקת אפייה

קורט מלח

140 גרם קמח (כוס)

כשתי כפות ממרח נוטלה

 

חומרים לשטרוייזל (אופציונלי):

25 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

25 גרם סוכר (שתי כפות)

35 גרם קמח (רבע כוס)

 

אופן ההכנה:

הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה שמים את כל חומרי השטרוייזל. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מניחים בצד עד לשימוש.

הכנת המאפינס: שמים בקערת את הביצה והסוכר החום. טורפים במטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. מוסיפים את השמן, הקפה ואת הבננות המעוכות וטורפים קלות עד לאיחוד. מוסיפים את הקמח, המלח ואבקת האפייה ומערבבים קלות רק עד לקבלת בלילה אחידה. מרפדים תבנית שקעים בעטרות נייר ושמים בכל שקע כף מהתערובת. מוסיפים בכל שקע כמות של כשתי כפיות נוטלה. מעל הנוטלה שמים עוד ככף מתערובת המאפינס. בשלב זה גובה הבלילה צריך להיות כשני שליש מגובה השקע. מפזרים מעל את השטרוייזל באופן שווה בין כל השקעים. אופים כ- 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. המאפינס מוכנים כאשר הפירורים מזהיבים.

 

 



 

מתי כבר יגיע קצת חופש...

 



 

שגרה, שוקולד וגינג'ר

או: עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר

לא הייתי פה הרבה זמן. הלוואי שהייתי יכולה להגיד שזה כי הייתי בחופשה או בטיול במקום רחוק. אבל לצערי הסיבה להיעדרות שלי ממש רחוקה מזה. כמו רובנו, גם אני העברתי את כל החודש האחרון בדאגות ובחששות. פתאום ברגע אחד הכל הפך להיות שולי. העבודה, הבלוג, השגרה. הכל הפך פתאום למעיק. מכאיב. כל טלפון, כל דיווח בחדשות, כל רעש מבחוץ. בכל מקום תמונות ששורפות את הלב. עצב שמקיף מכל הכיוונים. ואי אפשר לברוח. אין במה למצוא נחמה.

כמו כולנו, גם אני מנסה בימים האחרונים לחזור לחיים ה"רגילים" שלי. לאסוף את השברים ואת הכאבים ולהמשיך הלאה. לסוג של שגרה שבירה שלמרות שהיא עלולה להתנפץ בכל רגע, יש בה גם סוג של נחמה מסוימת. ואם כבר אני מחפשת נחמות ושגרה שמקלה, אז הגיע הזמן להכין עוגיות. עם הרבה שוקולד וסוכר. מהסוג הכי ביתי והכי מנחם. מהסוג שכמעט גורם לי להרגיש שוב כמו עצמי. לשכוח לשנייה את כל העצב של החודש האחרון. להקשיב לדיוויד ברוזה שמתנגן ברדיו ואפילו קצת להאמין שבאמת יהיה טוב. אולי אפילו בקרוב יותר ממה שנראה לנו.

אני אומנם מחפשת נחמה בשגרה, אבל בכל זאת החלטתי הפעם שלא להסתפק בעוגיות שוקולד "רגילות". כאלו שתמיד מספקות את הסחורה. הפעם החלטתי לגוון קצת. החשק בגיוון הגיע ממתכון מושלם לעוגיות ג'ינג'ר ושוקולד ממכרות מהבלוג של אפרת המדהימה. את העוגיות המוצלחות האלו הכנתי כבר לפני המון זמן וישר התאהבתי. למרות שהייתי מאוד סקפטית בהתחלה, התיאורים של אפרת גרמו לי להסתקרן. לא להאמין כמה הופתעתי לטובה. משהו בשילוב המוזר הזה עובד מצוין. אז החלטתי שדווקא בתקופה הזאת, הגיע הזמן להכניס קצת עניין לשגרה המנחמת שלי. הגיע הזמן למצוא גרסא משלי לשילוב הטעמים המופלא והמפתיע הזה. אני שמחה לבשר שיגעתי ומצאתי. נברתי באינטרנט, קראתי מיליון מתכונים כאלו ואחרים, עשיתי מישמש מכולם והנה הגרסא שלי. כדי ל"לתבל" קצת יותר את השגרה שלי, החלטתי גם להוסיף אגסים צלויים. התוספת הקטנה הזאת מקפיצה את העוגיות האלו לרמה אחרת והופכת אותן למשהו שכמוהו לא טעמתם מעולם. באחריות!

קשה מאוד לתאר את הטעם והמרקם הייחודיים של העוגיות הנפלאות האלו. כנראה שאתם תצטרכו לסמוך עליי ופשוט לנסות. בלי פחד. תשאירו לרגע את הספקות בחוץ ותנסו משהו שבטוח יפתיע אתכם. שבטוח יכניס קצת עוקץ לשגרה שאתם מנסים לחזור אליה בימים האחרונים. אם אתם בכל זאת מרגישים קצת פחות אמיצים וממש מתעקשים, ניתן להשמיט את האגסים הצלויים. אופן ההכנה ושאר המרכיבים לא ישתנו, אבל הטעם יהיה קצת אחר והעוגיות יאבדו מהייחודיות שלהן. אם כבר אתם מתכוונים לזעזע את השגרה שלכם, אז לכו על זה עד הסוף. באומץ.

עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר
מניב כ- 30 עוגיות גדולות

חומרים:
3 אגסים בינוניים מקולפים ומגורענים
כף סוכר חום
כפית קינמון
200 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות בגודל לא שווה
200 גרם קמח (1.5 כוסות)
כפית וחצי גינג'ר טרי מגורד (חתיכה באורך של כשלושה ס"מ) **
רבע כפית אגוז מוסקט מגורד טרי
20 גרם קקאו (שתי כפות)
100 גרם חמאה רכה
80 גרם סוכר חום (שליש כוס)
כפית אבקת אפייה

סוכר לבן לגלגול העוגיות

** הכוונה במתכון לשורש ג'ינגר טרי מקולף ומגורד ולא לג'ינגר המיובש והטחון שנמכר כתבלין. מדובר בשני מרכיבים שונים לחלוטין שלא ניתן להחליף ביניהם.


אופן ההכנה:
צליית האגסים: חותכים את האגסים לקוביות בגודל של כ- 2 ס"מ. מניחים בתוך קערה קטנה ומוסיפים כף סוכר חום וכפית קינמון. מערבבים היטב. את האגסים המתובלים מניחים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ- 15-20 דקות בחום של 200 מעלות. האגסים צריכים להיות זהובים ולהצטמק מעט. מוציאים ומצננים עד לשימוש.
הכנת העוגיות: מניחים את החמאה והסוכר החום בקערת המיקסר. מעבדים בעזרת וו הגיטרה עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט (כ- 5 דקות). מוסיפים את הגינג'ר ואת האגוז המוסקט ומעבדים עד לאיחוד. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח, אבקת האפייה והקקאו. מעבדים בעזרת וו הלישה כחצי דקה עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים לתערובת את האגסים הצלויים ואת השוקולד הקצוץ. מקפלים בעזרת מרית עד שהם נטמעים בתערובת. יוצרים מהבצק עיגולים בגודל של כדור טניס ומגלגלים כל עיגול בצק בסוכר לבן. ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים קלות את העוגיות (ע"י לחיצה קלה עליהם עם מרית או תחתית של כוס). מכניסים למקרר לקירור של כ- 20 דקות.
לאחר הקירור אופים כ- 12-15 דקות בחום של 165 מעלות.
לאחר האפייה מניחים לעוגיות להתקרר מעט בתבנית (כ- 5 דקות) ורק לאחר מכן מעבירים אותן בעדינות לצינון על גבי רשת.

שיהיו רק ימים שגרתיים ומלאים בשוקולד!!


 

קיצורי דרך מוצלחים

או: עוגיות אוזני פיל מבצק עלים שמכינים בצ'יק צ'ק

אחד הלקחים החשובים שרובנו לומדים עוד בגיל הגן הוא שהחיפזון מהשטן. מי מאיתנו לא שמע לפחות פעם אחת בחייו את המשפט הזה. מרבית האנשים יסכימו שכדי להצליח במשהו, צריך לסגל לעצמנו את התכונה הכ"כ חמקמקה הזאת שקוראים לה סבלנות. תכונה של אנשים בוגרים. מוצלחים. תכונה של אנשים שהצליחו להתעלות מעל לסיפוקים מידיים.

אבל לפעמים יש קיצורי דרך כ"כ מוצלחים, עד כך שהם גורמים לנו לנטוש לחלוטין את כל האמונות שלנו ולהתחיל לפקפק בדברים שתמיד נראו לנו מוחלטים. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי אתם כבר יודעים שאני נוטה להטיף לסבלנות. לפחות בכל מה שקשור לאפייה. לצערי בתחומים אחרים בחיי לא הצלחתי לסגל לעצמי את התכונה הזאת. רק באפייה אני מצליחה לנהוג בסבלנות. לחכות. לא לנסות לזרז תהליכים ולתת לזמן לעשות את שלו. עד לפני כמה שבועות הייתי בטוחה שהדבר נכון גם לגבי בצקי עלים ביתיים. לפני כשנה אפילו פרסמתי כאן את המתכון הכי מוצלח שאני מכירה לבצק עלים ביתי והטפתי בו לסבלנות. ביקשתי מכם לא לרמות ולעקוב אחר ההוראות כלשונן כדי לקבל בצק עלים מוצלח. ובכן גבירותי ורבותיי, אני מודה כאן בפה מלא שטעיתי. מהרגע שהכרתי את המתכון הנפלא והמהיר הזה, כל התפיסה שלי לגבי בצק עלים השתנתה. המתכון הזה גרם לי לגלות למרבה ההפתעה שניתן להכין בצק עלים נפלא, כמעט מושלם, בכלום זמן ובמינימום עבודה (בטח ביחס לבצק העלים הקלאסי).

אז נכון שהבצק הזה לא מכיל 472 עלים כמו הבצק הקלאסי. ונכון שהוא לא יתפח ויעלה כמו בצק עלים שמכינים כהלכתו עם 6 קיפולים מדודים. אבל מהצד השני, מכינים אותו בשלוש וחצי דקות ובלי קיפולים מתישים. אני חייבת לומר שמאז שגיליתי את המתכון הזה אני כבר לא קונה בצק עלים בסופר. פשוט אין צורך. הבצק הזה נפלא וטעים הרבה יותר מכל בצק קנוי שיצא לי לפגוש. מבחינתי הוא הסיבה העיקרית והיחידה להכין את העוגיות האהובות עליי ביותר בעולם. העוגיות שאני מכינה בבית פעם באף פעם רק כי אני מתעצלת להכין בצק עלים. כמובן שאני מדברת על עוגיות אוזני הפיל המפורסמות שכולנו מכירים. העוגיות שכמעט כל המאפיות  בארץ עושות להן עוול נוראי. הן תמיד עבשות, יבשות, מרות ושרופות מדי. בכלל לא מזכירות את הגרסא הביתית, המתפצפצת בפה, הנמסה על הלשון והמתוקה ללא זכר למרירות. אז גם אם עד עכשיו הייתם בטוחים שאתם לא אוהבים את העוגיות הללו, תנסו את הגרסא הזאת. מבטיחה לכם שהמתכון הזה ישנה את חייכם לנצח. באחריות!!

אני הכנתי את העוגיות בגרסא הקלאסית שלהן רק עם סוכר וגם בגרסא השוקולדית עם תוספת של אבקת קקאו. למרות שהייתי קצת סקפטית בהתחלה, הגרסא השוקולדית הפתיעה אותי לטובה והתקבלו עוגיות בעלות טעם שוקולדי מובהק ומתיקות מדויקת. פשוט עוגיות מושלמות. או כמעט מושלמות. יש איתן בעיה אחת חמורה. הן ממכרות בטירוף ואי אפשר להפסיק לאכול אותן. בכל פעם שאני מכינה אותן יוצא שאני והחצי מחסלים את כולן ממש באותו הרגע. ישר מהתנור. כשהן עדיין חמות והסוכר עדיין רך (כוויה בטוחה בלשון אבל הן לחלוטין שוות את זה). הפעם הכרחתי את עצמי להתאפק. בכל זאת הייתי חייבת לשמור כמה בשביל הצילום. אחרת איך תאמינו לי שהעוגיות האלו הן חתיכות ונפלאות ועכשיו גם מהירות להכנה. מה עוד אפשר לבקש? ממש העוגיות המושלמות לקפה של הבוקר, או לקינוח אחרי ארוחת הצהריים או אפילו סתם במקום ארוחת ערב. לא ממש צריך סיבה כדי להינות מהן.

המתכון מניב כמות מטורפת של כ- 50 עוגיות קטנות. לא משהו שלא ניתן לחסל ביום או יומיים, אבל בכל זאת, אם אתם לא רוצים לאכול עוגיות עד איבוד הכרה, הייתי מציעה להכין את כל הכמות אבל לאפות רק מחצית מהעוגיות. את המחצית השנייה אין שום בעיה להקפיא ולשמור אפילו חודשיים. ככה כשיבוא לכם, תוכלו לאפות עוגיות טריות בשנייה וחצי, בלי שום עבודה.

ורק עצה קטנה לפני שאתם מכינים- תחביאו אותן. באמת. אחרת לא יישארו לכם. הריח שהעוגיות האלו מפיצות בבית פשוט יגרום לכל בני הבית להידבק לדלת של התנור ולא לזוז ממנה עד שהעוגיות ייצאו.

אוזני פיל מבצק עלים שמכינים בצ'יק צ'ק מבוסס על המתכון הזה מהתוכנית של מרתה סטוארט
מניב כ- 50 עוגיות קטנות


חומרים לבצק:
200 גרם חמאה קרה מאוד חתוכה לקוביות
280 גרם קמח (2 כוסות)
חצי כפית מלח
160 מ"ל מים קרים (2/3 כוס)

חומרים למילוי:
כ- 100 גרם סוכר לבן (כחצי כוס)
קורט מלח

מעט סוכר לפיזור

* לגרסא שוקולדית מוסיפים בערך כף של אבקת קקאו לסוכר ומערבבים היטב

אופן ההכנה:
לתוך קערת מעבד המזון מכניסים את הקמח והמלח. מעבדים כדקה. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים רק עד שהחמאה נשברת מעט בתוך הקמח. מוסיפים את המים ומערבלים בפולסים בודדים רק עד לקבלת בצק פירורי (חשוב מאוד לא לעבד יתר על המידה). מניחים את הבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. בעזרת מערוך פותחים את הבצק לצורת מלבן בעובי של כ- 2 ס"מ (לא חייב להיות מלבן מדויק). מקפלים את השליש הקיצוני של הבצק על גבי השליש האמצעי ומקפלים מעל את השליש הקיצוני הנוסף. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומקררים למשך כשלוש שעות (אם ממהרים ניתן להכניס למקפיא למשך כ- 40 דקות).
את הבצק המקורר מחלקים לשני חלקים שווים ועובדים עם מחצית בכל פעם (את המחצית הנותרת חשוב לשמור במקרר בכל זמן שלא משתמשים בה). מניחים מחצית מהבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. פותחים למלבן בעובי של כחצי ס"מ. מפזרים מעל הבצק מחצית מכמות הסוכר. מקפלים את שולי הבצק לצורת גליל עד אמצע המלבן. לאחר מכן מקפלים את הצד השני עד ששני הקצוות נפגשים. את הגליל שנוצר מכניסים למקרר לקירור של כשעה (או למקפיא למשך כ- 20 דקות). חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. לאחר הקירור חותכים כל גליל ל- 25 עוגיות שוות בגודלן (בשלב זה ניתן להקפיא מחצית מהעוגיות). מנחים את העוגיות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומפזרים מעל כל עוגייה מעט סוכר.  אופים בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ- 15-20 דקות עד שהעוגיות מקבלות צבע זהוב בהיר. חשוב מאוד להקפיד על זמן האפייה. אפיית יתר, אפילו של מספר דקות, תניב עוגיות מרירות. לאחר האפייה מנחים את העוגיות לקירור על גבי רשת.
ניתן לשמור בקופסא אטומה עד שלושה ימים. אבל אין שום סיכוי שהן יגיעו לקופסא...

 

זכרונות מבית סבתא

או: עוגיות פרח במילוי נוטלה

יש משהו בעוגיות פרח שתמיד יזכיר לנו את סבתא. אפילו שסבתא שלי אף פעם לא הכינה עוגיות מהסוג הזה, בכל פעם שאני רואה עוגיות פרח, אני מיד חושבת עליה. כנראה שזה חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. חלק מהתפיסה שלנו לגבי אוכל ביתי ומנחם. יש משהו בפשטות של העוגיות האלו שמיד גורם לנו לקשר אותן עם העבר. עם הסבתא הקולקטיבית של כולנו שאפתה עוגיות פשוטות בתקופה פשוטה.

לא נראה לי שיש מישהו שלא מכיר את עוגיות הפרח בשלל הווריאציות שלהן. הן חוצות עדות וגילאים ומהוות חלק מהמכנה המשותף של כולנו. מסוג המתוקים שאפילו שונאי מתוקים לא יכולים לעמוד בפניהם. בכלל, אני לא מכירה מישהו שיכול לסרב לעוגייה כזאת. לא משנה איזה סוגי עוגיות יוגשו לשולחן, העוגיות הללו תמיד יהיו הדבר הראשון שימשוך את העין של כולם.

בניגוד להרבה מתוקים אחרים, העוגיות האלה נטולות מיסתורין לחלוטין. לא משנה באיזו גרסא תכינו אותן, אף אחד לא ישאל אתכם איזה עוגיות אלו, או אפילו מה יש בהן. למרות שיש אין סוף גרסאות ומתכונים לעוגיות הללו, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, השורה התחתונה היא שתמיד הטעם שלהן יהיה צפוי. ידוע מראש. אין הפתעות או בשורות קולינריות מרעידות עולמות. בצק פריך, מילוי מתוק ואבקת סוכר. אבל גם את העוגיות הפשוטות האלו ניתן לשכלל. ניתן לשנות בהתאם למצב הרוח והטעם האישי.

כמו שאמרתי, לי אין מתכון מסורתי משפחתי שעובר במשפחה במשך דורות. וחבל. נורא רציתי שיהיה לי מתכון מושלם לעוגיות הללו. מתכון מנצח כזה שיהיה אהוב על כולם. קונצנזוס חוצה מגדרים, עדות וגילאים. אז חיפשתי וחיפשתי. אפיתי בערך חצי מיליון גרסאות. ניסיתי מתכונים של כל מי שהיה מוכן לשתף. חברות, משפחה, מגזינים, אינטרנט, קונדיטורים מפורסמים. בסוף יצא שעשיתי מישמש מכל מיני מתכונים שניסיתי ומצאתי את המתכון המושלם שלי. פשוט. בסיסי. אבל בעיקר זול וזמין. בגרסא הקלאסית שלי יש רק קמח, חמאה, ביצים וקורט מלח. פשוט, אבל טעים בטירוף. ניתן להכין את הבצק בקלות בידיים או במעבד מזון. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, חשוב להקפיד על שלושה דברים: לנפות את הקמח, לא לוותר על המלח ולקרר היטב את הבצק. זה המתכון הפשוט והקבוע שלי לעוגיות הללו ואני לא מחליפה אותו כבר שנים. אבל עם המילוי אני דווקא מגוונת. לפעמים בא לי על המילוי הקלאסי של ריבת תות אדומה, בפעמים אחרות אני דווקא בוחרת בממרח חלבה, גנאש שוקולד, אגוזים, ריבת חלב או כל מה שיש לי באותו רגע בבית. הפעם המתכון הוא עם נוטלה. יוצא טעים ברמות בלתי נסבלות ומאוד מומלץ לנסות.

עוגיות פרח במילוי נוטלה
מניב כ- 35 עוגיות קטנטנות

חומרים:
200 גרם חמאה רכה
ביצה + חלמון
300 גרם קמח (שתיים ורבע כוסות)
רבע כפית מלח

אבקת סוכר לפיזור
ממרח נוטלה למילוי (ניתן להמיר בכל ריבה או ממרח שאוהבים)

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך מעבד המזון. מוסיפים את החמאה והמלח ומעבדים קלות עד שהחמאה נטמעת בקמח. מוסיפים את הביצה והחלמון ומעבדים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ועוטפים כל חצי בניילון נצמד. מכניסים למקרר לקירור של שעתיים לפחות. לאחר הקירור מניחים את הבצק על גבי נייר אפייה מקומח מעט. מרדדים לעיגול בעובי של כ- 4-5 מ"מ. קורצים מהעיגול עוגיות בעזרת קורצן (כמובן שלא חייבים בצורת פרח). אם הבצק הופך שומני וקשה לחיתוך, מעבירים למקפיא לקירור של כ- 10 דקות. את העוגיות מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על מרווחים ביניהן. בעזרת קורצן עגול יוצרים חור במרכזן של מחצית מהעוגיות. מכניסים את התבנית למקרר לקירור של כחצי שעה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. אופים כ- 10-12 דקות בחום של 200 מעלות עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בהיר ואחיד. מוציאים את העוגיות ומקררים על גבי רשת. לאחר הקירור מפזרים אבקת סוכר על גבי העוגיות עם החור במרכז (החלק העליון). מורחים בנדיבות נוטלה על גבי העוגיות ללא החור במרכז (החלק התחתון) ומניחים מעל את החלק העליון. בשלב זה חשוב להתאפק ולא לאכול את כל העוגיות תוך כדי שאתם מרכיבים אותן :)

מוקדש באהבה רבה לכל הסבתות באשר הן ופרט לאמו של החצי השני, שהפכה ממש לאחרונה לסבתא טרייה ונרגשת בפעם הראשונה.

וכל הכבוד לצהובים שאחרי הרבה שנים של אכזבות סיפקו לנו סוף סוף רגע של נחת בערב קסום ומפתיע לחלוטין.

שיהיה שבוע נפלא ומלא בקסם בלתי צפוי!!



 

לא סתם עוד מתכון לאוזני המן

או: אוזני המן מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת במילוי שוקולד פקאן וקפה

עד לפני כמה ימים חשבתי שאני לא אוהבת אוזני המן. באמת שהייתי בטוחה בזה. אפילו טרחתי לשתף אתכם בשנאה שלי כלפי העוגייה המיותרת הזאת. במשך שנים, בכל פעם שהונחה לפניי אוזן המן, ויתרתי באלגנטיות מתוך האמונה שאני לא אוהבת אוזני המן. באמת שעד לפני שלושה ימים לא חשבתי שיש אוזן המן שאני אסכים לאכול, ואפילו מאוד להינות ממנה, למרבה ההפתעה.

אז מה קרה לפני כמה ימים...אתם בוודאי תוהים לעצמכם...

מה שקרה הוא שהחליטו בעבודה שלי על משחק גמד וענק. בכל פעם שאני משתתפת במשחק הזה אני מוצאת את עצמי משקיעה במשלוחי מנות גדושים במתוקים תוצרת בית וארוזים ללא דופי, בעוד שאני תמיד מקבלת איזשהו משלוח מנות קנוי מהסופר עם שני טעמי ואוזן המן מעופשת. לא כיף. אבל אני לא אתן לשנים של ניסיון רע לשבור אותי. אם אני אשקיע מספיק, בסוף גם אני אזכה למשלוח מנות כיפי ומפנק. אז אחרי התלבטויות לא מעטות, החלטתי השנה להכין אוזני המן לכבוד הענק המיסתורי שלי (בין היתר..). כי הגיע הזמן להתבגר ולקבל את העובדה שמסתובבים בעולם כמה אנשים שאוהבים אוזני המן ואפילו ישמחו לקבל אותם במשלוח מנות. אז אחרי כמה התלבטויות נפל הפור, והחלטתי להכין משלוח מנות עם אוזני המן. אחרי שקראתי לא מעט מתכונים כאלו ואחרים, מצאתי את עצמי מבולבלת ממבחר הגרסאות ולא הצלחתי להחליט. אז כמו שאני עושה בד"כ כשאני מחפשת מתכון מושלם, פניתי לספר האפייה הקלאסי שלי, "האוסף המתוק של על השולחן". באופן לא מפתיע היה שם מתכון לאוזני המן. קראתי את הםפר הזה לאורכו ולרוחבו אינספור פעמים ואף פעם אפילו לא שמתי לב שיש בו מתכון לאוזני המן. עד כדי כך אני שונאת את העוגיות הללו.

המתכון המושלם הזה שייך למישי בלוג ממאפיית "מישי". הוא מכיל כמות לא מבוטלת של חמאה ויחסית מעט קמח, מה שמניב בצק פריך מושלם, נימוח, קראנצ'י ומתפורר בפה. בדיוק כמו שבצק פריך צריך להיות. הפעם לא ביצעתי שינויים מהותיים במתכון ואני מציגה אותו (כמעט) כמו שהוא מופיע בספר. אחרי שהחלטתי על הבצק, הגיע הזמן לעבור למילוי. אוזני ההמן המושלמות דורשות מילוי מושלם, שיהיה גם בלתי צפוי וגם טעים בצורה יוצאת דופן. מילויים קלאסיים של פרג ותמרים לא מתקבלים על הדעת והם חלק מהסיבה לכך שחשבתי שאני שונאת אוזני המן. ריבות וממרחים מסוגים שונים הם מאוסים ומוצו עד תום. אחרי כמה התלבטויות החלטתי לבסוף על מילוי של אגוזי פקאן עם שוקולד מריר וקפה. מושלם. מילוי שמתחבר בטבעיות לבצק הפריך הטעים והנפלא הזה ומעלה את העוגיה הזאת לרמה של שלמות מוחלטת.

מהמתכון הזה מתקבלות אוזני המן טעימות בטירוף, ולא רק ביחס לאוזני המן, אלא טעימות אפילו ביחס לעוגיות משובחות אחרות. כן, גבירותי ורבותי, עכשיו גם לי יש מתכון מנצח לאוזני המן ואני חייבת לשתף. זה המתכון שיגרום אפילו לשונאי אוזני המן לשקול שוב את יחסם לעוגיה השנויה במחלוקת הזאת ולהבין שהם ביזבזו כ"כ הרבה שנים במחשבה שהם שונאים אוזני המן. רק כי הם לא גילו את המתכון המושלם הזה. המתכון שיגרום ללא מעט אנשים להבין שהם בעצם אוהבים אוזני המן, ביניהם החצי השני שלי ואני וגם כמה חברים טובים שסירבו בהתחלה לטעום, אבל התרצו אחרי כמה שכנועים וגילו על עצמם משהו חדש.

תנסו...ואולי תגלו משהו חדש ומפתיע על עצמכם.

אני הכנתי את הבצק נורא מהר במעבד מזון. ניתן גם להכין אותו במיקסר עם וו לישה, או אפילו ממש בקלות בידיים. רק חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי. כמו שאמרתי, הבצק הזה מכיל כמות מכובדת של חמאה ומעט קמח, מה שהופך אותו למעט קשה לרידוד. על מנת להקל על העבודה, חשוב לקרר היטב את הבצק ולפתוח אותו על משטח עבודה מקומח היטב. חשוב להזיז את הבצק כל הזמן כדי לוודא שהוא לא נדבק למשטח, מה שיגרום לקושי בעיצוב ובהרמה של העוגיות מהמשטח. אם לא בא לכם להתעסק עם הכנת אוזני המן קלאסיות, שבואו נודה על האמת, יכולה להיות משימה קצת מייגעת, פשוט תכינו רולדה ותחתכו לעוגיות מגולגלות. הטעם לא ישתנה ואפילו יהיה קל יותר לשכנע אנשים לטעום.

אוזני המן מושלמות במילוי שוקולד, פקאן וקפה
מניב כ- 20 אוזני המן בינוניות


חומרים לבצק:
300 גרם קמח (2 כוסות +2 כפות)
200 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
קליפה מגורדת מחצי לימון
2 חלמונים
100 גרם אבקת סוכר (שקית)
רבע כפית מלח

חומרים למילוי:
200 גרם שוקלד מריר
50 גרם חמאה
150 גרם אגוזי פקאן טחונים (כוס וחצי)
כפית אבקת קפה נמס
קורט מלח

אבקת סוכר לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
בקערת מעבד המזון מניחים את הקמח, קליפת הלימון, אבקת הסוכר והמלח. מערבלים כמה שניות לאיחוד. מוסיפים את החמאה ומערבלים בפולסים עד שהיא נטמעת לחלוטין בקמח. מוסיפים את החלמונים אחד אחד ומערבלים בפולסים עד לקבלת בצק פירורי. את הבצק עוטפים בניילון נצמד ומעבירים לקירור של שעתיים לפחות (ניתן לקרר במשך הלילה). בינתיים מכינים את המילוי. בקערה קטנה ממיסים יחד את השוקולד המריר ואת החמאה. מערבבים לאיחוד ומוסיפים את המלח ואבקת הקפה. מערבבים היטב עד שהם נמסים לחלוטין בתערובת. מוסיפים את הפקאנים הטחונים ומערבבים היטב. מעבירים למקרר לקירור של כ- 10 דקות רק עד שהתערובת מתקשה מעט. אם התערובת קרה מדי ולא ניתן לעבוד איתה, מכניסים אותה לחימום של 10 שניות במיקרוגל כדי שתתרכך ותהיה נוחה יותר לעבודה.
עיצוב ומילוי: את הבצק המקורר מרדדים בעזרת מערוך לעיגול בעובי של כ- 3-4 מ"מ. בעזרת קורצן עגול קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ- 8 ס"מ. מניחים במרכז כל עיגול ככפית מהמילוי וסוגרים לצורת משולש. חשוב להדק היטב את הקצוות. את האוזניים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. אוספים את שאריות הבצק וממשיכים ליצור עיגולים עד שנגמר הבצק. לפני האפייה מקררים את אוזני ההמן כ- 30 דקות במקרר (כאשר הן מכוסות במגבת, על מנת שלא יתייבשו). אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את אוזני ההמן לקירור על גבי רשת ואחרי שהן מתקררות לחלוטין מפזרים מעליהן אבקת סוכר.

פורים שמח!!
ואם אתם כבר מחליטים לפנק מישהו במשלוח מנות, אז תשקיעו ותכינו את אוזני ההמן האלו.
הוא בטוח יעריך אותן הרבה יותר ממשלוח מנות קנוי מהסופר.


 

ילדות נשכחת

או: עוגיות שושנים קלאסיות בטעם של פעם

"כבר איבדנו מה שהיינו פעם מזמן,
מה עוד מביא אותך תמיד אל אותה ילדות נשכחת?"

הבלוג הזה עוסק רבות בזיכרונות הילדות שלי. ככל שהשנים עוברות ואני מתרחקת יותר ויותר מגיל הילדות שלי, כך אני מרגישה חיבור חזק יותר לזיכרונות שליוו את שנות ילדותי. ככל שאני מתרחקת מרחק גיאוגרפי מהעיירה שלי, כך אני מרגישה חיבור חזק יותר למקום שבו גדלתי ולאנשים שעיצבו בו את חיי. הפרדוקס הזה גורם לי לפנות לדברים המנחמים שאני זוכרת מהילדות שלי. לטעמים שליוו את שנות חיי המשמעותיות ביותר ועיצבו את האדם שאני היום.

עוגיות שושנים הן הטעם שהכי זכור לי משנות התיכון שלי והטעם שהכי גורם לי להתגעגע לתקופה הזאת. התקופה שמלווה אצלי בחברות טובות שגדלו איתי ומלוות אותי עד היום. סיפור האהבה שלי עם העוגיות הקלאסיות האלו התחיל במנהג שחברה שלי ואני סיגלנו בתקופת התיכון. מנהג של הברזה משיעורי אנגלית ומתמטיקה במשך כל שנות התיכון שלנו. מנהג שגרם לכך שסילקו אותנו מבית הספר בכל שנה מחדש בשל בעיית נוכחות. אבל לנו לא היה אכפת. מכיתה י' ועד כיתה י"ב היינו נעדרות בקביעות מכל שיעורי המתמטיקה והאנגלית, מבלי להתרגש מדי מהכעס של ההורים או המורים. כן, היינו לחלוטין חסרות דאגות וגם חסרות פחד. את השעות שהיינו אמורות להעביר בלימודים היינו מעבירות בקביעות בביתה של החברה. הבית שלה היה במרחק של שלוש דקות הליכה מהתיכון שבו למדנו. מכיוון שהיו לה 6 אחים ומשפחה מורחבת ענפה שהיתה מבקרת בביתה במהלך כל שעות היום, לא היה זמן שבו הבית שלה היה ריק. תמיד הייתה בו המולה גדולה, רעש והמון אורחים. חוץ מאשר בשעות הבוקר. בשעות שכולם היו בעבודה ובלימודים והבית התרוקן לחלוטין. בשעות האלו היה בבית שלה שקט מוזר ומאוד לא אופייני. כנראה שזה היה חלק מהעניין. הרצון שלנו להעביר כמה שעות של שקט ביחד. בלי הורים. בלי אחים. בלי אנשים אחרים. רק אני והיא. לדבר על כל הדברים שהעסיקו אותנו באותה תקופה על כוס נס קפה פושטי של עלית. הרבה לפני שידענו מה זה אספרסו או אפילו קפה מגורען. וכמובן שאי אפשר נס בלי עוגיות ביתיות. כן, ללא ספק, העוגיות היו חלק בלתי נפרד מכל העניין. אמא של החברה היא אופה מדהימה (על הרולדה המושלמת שלה כבר כתבתי בעבר) שהיתה דואגת למלא באופן קבע קופסאות פלסטיק גדושות במגוון עוגיות ביתיות מדהימות. הרגל שלא הייתי רגילה אליו מהבית שלי. מבחינתי, זה היה התירוץ העיקרי למנהג הזה שלנו. מכל מגוון העוגיות הרחב שמילאו את הקופסאות, אני הכי אהבתי את עוגיות השושנים. עוגיות משולמות, רכות ונימוחות שממולאות בכמות נדיבה של קצף ביצים מתוק ורך. ללא ספק אחד הטעמים שהכי מזוהים עם שנות התיכון העליזות שלי.

אז נכון שכבר התבגרנו מאז ותקופת התיכון נטולת הדאגות רחוקה שנות אור מאתנו. ונכון שממרום הגיל והאחריות שלנו, היום אנחנו כבר לא יכולות להבריז מהאחריות היומיומית שלנו כמו פעם. אבל בכל זאת, אין שום סיבה שלא נוכל להנות מהטעמים שליוו אותנו ומיד להיזכר בכל הסיפורים והמנהגים של ילדותנו. בדברים שהיינו פעם מזמן...

מכירים את המשפט "כל המוסיף גורע"? אז זה המשפט הכי נכון ביחס לעוגיות האלו. ניסיתי להכין אותן במגוון דרכים, מגוון שיטות ומגוון טעמים. אחרי כל הניסיונות האלו, אני יכולה לומר בפה מלא שהגרסא הבסיסית שלהן, הפשוטה והקלאסית ביותר, היא ללא ספק הגרסא המוצלחת ביותר שלהן. אם בעוגיות אחרות אני נהנית לגוון ולשנות את הטעמים, בעוגיות הללו אני תמיד נצמדת למסורת. לקלאסיקה. למתכון שקיבלתי לפני המון שנים מאמא של החברה. למעט השימוש בחמאה במקום במרגרינה, לא שיניתי כלל את המתכון. וכן, זה כולל שימוש באינסטנט פודינג. אם אתם קוראים את הבלוג שלי, אתם כבר אמורים להכיר את הסלידה שלי מכל מה שקשור באינסטנט פודינג. מבלי להתיימר או להקשות שלא לצורך, אני באמת לא סובלת את הטעם ואת המרקם שלו. כנראה שזה נובע מהנטייה של אופים ביתיים (וגם של כמה אופים מקצועיים) לדחוף אותו בכל קינוח שהם מכינים. חשיפת היתר הזו היא כנראה מקור הסלידה שלי ממנו. הוא הופך את כל מה שמכינים איתו לוריאציה דומה של אותו טעם מאוס.

אחרי כל מה שאמרתי, בעוגיות הללו אין לו תחליף. הוא מה שיוצר את הטעם הזה, הנוסטלגי והטעים, שעושה את העוגיות האלו מיוחדות ובלתי נשכחות. ניסיתי לוותר עליו. לא יצא אותו דבר. ניסיתי להחליף אותו במקל וניל. יצא טעים, אבל אחר. ניסיתי להוסיף טעמים אחרים במקומו כמו שוקולד או פירות, יצא ממש לא קרוב למקור. אחרי כל הניסויים הכושלים האלו הגעתי למסקנה שאין ברירה. לדאבון ליבי, פודינג הוא מצרך הכרחי לעוגיות הללו. אבל תעשו לעמכם טובה, תשתמשו באבקת פודינג טובה. אני גיליתי לאחרונה את הפודינג של מימונ'ס בטעם וניל צרפתי ומאז אני משתמשת רק בו לעוגיות הללו. ממש מומלץ, אם עדיין לא ניסיתם. ולא, זו ממש לא פרסומת סמויה.

אז אחרי שהתגברנו על הצורך להשתמש באינסטנט פודינג בניגוד לכל תחושות הבטן שלנו, שאחר החומרים הם בסיסיים ונטולי מחלוקת לחלוטין. ממש כמו מרבית העוגיות הקלאסיות שליוו את שנות הילדות שלי, גם העוגיות הללו הן פשוטות מיסודן. רשימת המרכיבים היא בסיסית ביותר וכוללת רק קמח, חמאה (כמובן, מרגרינה במקור), שמנת חמוצה וביצים. זהו. מעט מאוד מצרכים שיוצרים את העוגיות הכי מושלמות שניתן לתאר. רכות באופן יוצא דופן וממש נמסות על הלשון. כל ביס מהן יביא אתכם לסיפוק מושלם, מהסוג שניתן לקבל רק מטעמים אהובים של ילדות.

מצרכים בסיסיים, הכנה פשוטה והנאה מובטחת. מה צריך יותר מזה?
אולי רק איזה כוס של קפה נמס פושטי בטעם של פעם..

עוגיות שושנים קלאסיות
מניב כ- 24 עוגיות בינוניות

חומרים לבצק:
350 גרם קמח (2.5 כוסות)
שקית אבקת אפייה
קורט מלח
200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
גביע שמנת חמוצה
3 חלמונים

חומרים למילוי:
3 חלבונים
150 גרם סוכר (1.5 כוסות)
80 גרם (חבילה) אינסטנט פודינג (כן, זו לא טעות)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמח ואבקת האפייה לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את המלח. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים קלות באמצעות וו הלישה עד שהחמאה נשברת מעט ונטמעת בקמח. מוסיפים את החלמונים וממשיכים לעבד. מוסיפים את המשנת החמוצה וממשיכים לעבד עד לקבלת בצק דביק אך אחיד. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ועוטפים כל חלק בניילון נצמד. מקררים למשך 4 שעות לפחות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים והסוכר עד לקבלת קצף קשה (במרקם של קצף למרנג). במהירות גבוהה במשך 6-8 דקות. עוצרים את המיקסר ומוסיפים את האינסטנט פודינג. בעזרת מרית מקפלים את הפודינג בעדינות לתוך קצף הביצים.
לאחר קירור הבצק מניחים אותו על משטח אפייה מקומח. פותחים לריבוע בעובי של 3-4 מ"מ. מורחים מחצית מכמות המילוי עד הבצק המרודד. מגלגלים את הבצק לגליל. חותכים את הגליל ל- 12 שושנים. את שושני הבצק מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק שנותרה. את השושנים אופים כ- 12-14 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.
לאחר האפייה מניחים את העוגיות על גבי רשת על מנת שיצטננו.
העוגיות נשמרות כשבוע ימים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר (אבל אין סיכוי שהן יחזיקו מעמד כ"כ הרבה זמן..)

 אפרופו ערגונות וזכרונות ילדות, יש לי דף אודות חדש ומחודש.
אתם מוזמנים.