או: חלה מקמח מלא וסלט ירקות שרופים ("מישווי")
לכל אחד יש את הזמן האהוב עליו בשבוע. חלק אוהבים את יום חמישי אחרי הצהריים, בדיוק כשיוצאים מהעבודה לקראת סוף השבוע. יש שמעדיפים את שבת בבוקר, שבה שותים בעצלתיים את הקפה וקוראים את עיתוני סוף השבוע. אני בטוחה שיש אפילו כמה אנשים שאוהבים את ימי ראשון בבוקר ומתרגשים לקראת פתחו של השבוע החדש (אני באופן אישי לא מכירה אנשים כאלו). מבחינתי, הזמן הכי יפה בשבוע הוא יום שישי אחר הצהריים. בשעות הדמדומים, ממש לקראת כניסת שבת. הזמן הזה שבו צבע השמיים משתנה. המולת הרחוב רוגעת. יש תחושה של פנאי. הרגע הקסום הזה שבו כל הלחצים והטירוף של השבוע נעלמים ומפנים את מקומם לתחושת שלווה מרגיעה. זה זמן שיש לו ריח אחר. ייחודי. יש לו גם טעם אחר. טעם שונה משאר טעמי השבוע.
לכל משפחה יש את הריחות והטעמים הייחודיים לה. אבל בכל המשפחות הם תמיד יהיו שונים. שונים ממה שמריחים וטועמים בשאר ימות השבוע. מבחינת המשפחה שלי, ריח של שישי זה ריח של חלות טריות וסלט "מישווי". שני המאכלים שמכינים אך ורק בסוף השבוע. בד"כ הם נגמרים כבר בארוחה של שישי ומותירים בכולנו תחושה של עוד. תחושה שרק הולכת ומתגברת במהלך השבוע.
אני חייבת להודות שבבית שלי אני לא מכינה חלות בכל סוף שבוע. בד"כ אין לי זמן ואני קונה חלה מוכנה. אבל בימים שאני כן מספיקה לאפות חלות ביתיות, כל הבית מתמלא מיד בריח של שישי. הפעולה הראשונה שאני עושה בכל פעם, מיד כאשר החלות יוצאות מהתנור, היא לבצוע אחת מהן, להניח מעליה ערימה של סלט "מישווי" ומיד להתענג על הטעם של יום שישי. טעם של בית.
בשלב הזה, אם אתם לא נמנים עם העדה המתאימה, אתם בטח כבר שואלים את עצמכם מה זה סלט "מישווי" ואיך הוא קשור ליום שישי? התשובה פשוטה מאוד- זה סלט של ירקות ששורפים על להבת הגז. כל מי שניסה אי פעם בחיוו לשרוף ירקות על הגז יכול להעיד שמדובר במלאכה מלכלכת מאין כמותה, שעושה כתמים עקשניים על הכיריים וריח של עשן בכל הבית. זה בדיוק הקשר ליום שישי. יום הניקיון. מכינים את הסלט הזה ביום שישי לאחר שמסיימים את שאר הבישולים ומיד לאחר מכן מנקים את הגז "ניקיון יסודי" (כמו שאמא שלי קוראת לזה). כמובן שאחרי זה מתפנים לשטיפת הבית וכך ריח העשן נעלם כלא היה. אמרתי לכם, סלט שמכינים רק ביום שישי. ויש לזה אפילו סיבה טובה.
אז נכון, יש לכם מלא תירוצים לגיטימיים- למה לשרוף ירקות על האש כשאפשר לצלות אותם בתנור? זה מלכלך, זה מעצבן, זה מסריח את הבית ועוד ועוד. האמת שכל התירוצים הללו נכונים ואני לא יכולה להתווכח עימם. נכון, זה מלכלך ומעצבן. זה גם לוקח המון זמן ודורש השגחה קרובה. אבל הטעם. הטעם הזה שמתקבל משריפת ירקות על להבה גלויה. הטעם הזה שלא ניתן להשיג בשום דרך אחרת, לא משנה כמה תנסו. אם אתם בכל זאת מתעקשים, כמובן שניתן להכין את הסלט באותו אופן בדיוק, אבל במקום לצלות את הירקות על האש, לצלות אותם בתנור חם למשך כשעה עד שהם "שרופים". אני מזהירה מראש שבאופן זה מתקבל סלט אחר, בטעם שונה לחלוטין. שלא תגידו שלא אמרתי. אם בכל זאת החלטתם להכין את הסלט כהלכתו (בכל זאת קוראים לו סלט "מישווי", שפירושו המילולי הוא "סלט שרוף"), תעשו לעצמכם טובה ותכינו כמות כפולה ממש שאתם חושבים. תסמכו עליי. אתם פשוט תתמכרו לזה. את השאריות ניתן להקפיא לשימוש חוזר. הסלט הזה עובר את מבחן ההקפאה בהצלחה יתרה.
גם סביב אפיית חלות יש מגוון תירוצים- זה מסובך, זה לוקח המון זמן, אפשר לקנות חלות טובות בכל מכולת ועוד ועוד. הכל נכון. אבל בכל זאת, מדי פעם, תפנו את הזמן לאפות חלות ביתיות ותתענגו על הריח שלהן. אין שום דבר שדומה לזה. אפילו אם תקנו חלה מהמאפייה הכי משובחת בארץ. זה עושה תחושה של בית. תחושה שקשה מאוד להשיג בדרכים אחרות. תרשו לי גם כמה מילות הרגעה. אפיית חלה דומה מאוד לאפיית לחם ואין כל סיבה לחשוש מהתהליך. לגבי הקליעה ויצירת הצורה- זה עניין של ניסיון. החלה הראשונה אולי תצא קצת עקומה, אבל השנייה והשלישית כבר יהיו מוצלחות הרבה יותר.
בכל מה שקשור לחלות ביתיות, לכל אופה ביתי יש את המתכון המועדף עליו. יש מגוון מתכונים וכל אחד יכול למצוא משהו שמתאים לו. הרעיון הוא לנסות כמה שיותר עד שמוצאים את המתכון המושלם. המתכון המושלם שלי מבוסס על מתכון קלאסי של אורי שפט שעבר מגוון שינויים והתאמות עד שהניב את התוצאה הטעימה ביותר עבורי והפך להיות להיות המתכון המושלם והקבוע שלי. החלה שלי מעט מתוקה יותר מהמקובל (אני מעדיפה חלות מתוקות) ומכילה חצי כמות של קמח מלא (אני מעדיפה את הטעם שלו על פני הקמח הלבן). השינויים לשיקולכם ועל פי טעמכם האישי. גם אם תבחרו להכין את המתכון המקורי של אורי שפט, מובטחת לכם חלה מדהימה וריחנית שתגרום לכם מיד להרגיש את סוף השבוע.
חלה מקמח מלא
מניב 3 חלות בינוניות
חומרים:
400 גרם קמח לבן (3 כוסות)
400 גרם קמח מלא (3 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
2 ביצים
60 גרם שמן צמחי (1/4 כוס)
100 גרם סוכר (1/2 כוס)
320 מ"ל מים (1.5 כוסות)
12 גרם מלח (כף)
ביצה למריחה
שומשום/קצח/גרעינים לפיזור
אופן ההכנה:
מנפים את שני סוגי הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח. לשים כ- 10 דקות במהירות בינונית בעזרת וו הלישה (אם הבצק יבש מדי, ניתן להוסיף כף או שתיים של מים). מוסיפים את המלח ולשים כ- 5 דקות נוספות. בתום הלישה אמור להתקבל בצק אחיד וחלק. מכסים את קערת המיקסר בניילון נצמד ומתפיחים כשעתיים עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה מניחים את הבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. לשים אותו מעט ומחלקים לשלושה חלקים שווים. כל חתיכת בצק מחלקים שוב לשלושה חלקים שווים (כדי לקבל חלות מדויקות, מומלץ לשקול את הכדורים). בשלב זה אמורים להתקבל 9 כדורי בצק שווים בגודלם. מגלגלים כל חתיכת בצק על גבי משטח העבודה עד לקבלת כדור חלק. את הכדורים מניחים על משטח העבודה ומכסים במגבת כעשר דקות. לאחר מכן פותחים כל כדור לגליל באורך של כ- 20 ס"מ. כל שלושה גלילים קולעים לצמה ומהדקים היטב את הקצוות. מניחים את החלות על גבי תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה ומכסים במגבת. מתפיחים כ- 40 דקות. לאחר ההתפחה, מורחים את החלות בביצה טרופה ומפזרים שומשום/קצח/גרעינים. אופים כ- 30-35 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות. מיד לאחר הכנסת החלות לתנור, מומלץ להניח בתחתית כלי עם מים רותחים לשם יצירת אדים. לאחר האפייה מניחים את החלות על גבי רשת על מנת שיצטננו.
סלט "מישווי"/סלט ירקות שרופים מבוסס על מתכון של אמא שלי
חומרים (מומלץ להכפיל כמויות):
3 בצלים בקליפתם
2-3 פלפלים ירוקים חריפים (ניתן לוותר אם לא אוהבים חריף)
חציל גדול
3 גמבות
3 עגבניות
4-6 שיני שום כתושות
כף נענע קצוצה (אופציונלי)
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
אופן ההכנה:
צולים את כל הירקות על להבה גלויה בכיריים עד שקליפתם משחירה היטב. חשוב לסובב את הירקות בעזרת מלקחיים כדי שיישרפו באופן אחיד מכל הצדדים. מניחים את הירקות החמים בקערה גדולה ומכסים בניילון נצמד. מניחים לירקות להעלות אדים לפחות חצי שעה (ניתן להכין ערב מראש ולקרר במקרר). לאחר שהירקות העלו אדים, מקלפים אותם מהקליפות השחורות. בשום אופן לא שוטפים במים! ניתן להשאיר מעט קליפה, זה אפילו תורם לטעם. לאחר קילוף הירקות, קוצצים אותם היטב בעזרת שני סכינים. את הירקות הקצוצים מניחים בקערה, מוסיפים את השום, את הנענע ואת המלח והפלפל. מערבבים היטב. אם רוצים לשמור את הסלט מספר ימים במקרר, מומלץ להוסיף כמה כמות של שמן צמחי.
לכל אחד יש את הזמן האהוב עליו בשבוע. חלק אוהבים את יום חמישי אחרי הצהריים, בדיוק כשיוצאים מהעבודה לקראת סוף השבוע. יש שמעדיפים את שבת בבוקר, שבה שותים בעצלתיים את הקפה וקוראים את עיתוני סוף השבוע. אני בטוחה שיש אפילו כמה אנשים שאוהבים את ימי ראשון בבוקר ומתרגשים לקראת פתחו של השבוע החדש (אני באופן אישי לא מכירה אנשים כאלו). מבחינתי, הזמן הכי יפה בשבוע הוא יום שישי אחר הצהריים. בשעות הדמדומים, ממש לקראת כניסת שבת. הזמן הזה שבו צבע השמיים משתנה. המולת הרחוב רוגעת. יש תחושה של פנאי. הרגע הקסום הזה שבו כל הלחצים והטירוף של השבוע נעלמים ומפנים את מקומם לתחושת שלווה מרגיעה. זה זמן שיש לו ריח אחר. ייחודי. יש לו גם טעם אחר. טעם שונה משאר טעמי השבוע.
לכל משפחה יש את הריחות והטעמים הייחודיים לה. אבל בכל המשפחות הם תמיד יהיו שונים. שונים ממה שמריחים וטועמים בשאר ימות השבוע. מבחינת המשפחה שלי, ריח של שישי זה ריח של חלות טריות וסלט "מישווי". שני המאכלים שמכינים אך ורק בסוף השבוע. בד"כ הם נגמרים כבר בארוחה של שישי ומותירים בכולנו תחושה של עוד. תחושה שרק הולכת ומתגברת במהלך השבוע.
אני חייבת להודות שבבית שלי אני לא מכינה חלות בכל סוף שבוע. בד"כ אין לי זמן ואני קונה חלה מוכנה. אבל בימים שאני כן מספיקה לאפות חלות ביתיות, כל הבית מתמלא מיד בריח של שישי. הפעולה הראשונה שאני עושה בכל פעם, מיד כאשר החלות יוצאות מהתנור, היא לבצוע אחת מהן, להניח מעליה ערימה של סלט "מישווי" ומיד להתענג על הטעם של יום שישי. טעם של בית.
בשלב הזה, אם אתם לא נמנים עם העדה המתאימה, אתם בטח כבר שואלים את עצמכם מה זה סלט "מישווי" ואיך הוא קשור ליום שישי? התשובה פשוטה מאוד- זה סלט של ירקות ששורפים על להבת הגז. כל מי שניסה אי פעם בחיוו לשרוף ירקות על הגז יכול להעיד שמדובר במלאכה מלכלכת מאין כמותה, שעושה כתמים עקשניים על הכיריים וריח של עשן בכל הבית. זה בדיוק הקשר ליום שישי. יום הניקיון. מכינים את הסלט הזה ביום שישי לאחר שמסיימים את שאר הבישולים ומיד לאחר מכן מנקים את הגז "ניקיון יסודי" (כמו שאמא שלי קוראת לזה). כמובן שאחרי זה מתפנים לשטיפת הבית וכך ריח העשן נעלם כלא היה. אמרתי לכם, סלט שמכינים רק ביום שישי. ויש לזה אפילו סיבה טובה.
אז נכון, יש לכם מלא תירוצים לגיטימיים- למה לשרוף ירקות על האש כשאפשר לצלות אותם בתנור? זה מלכלך, זה מעצבן, זה מסריח את הבית ועוד ועוד. האמת שכל התירוצים הללו נכונים ואני לא יכולה להתווכח עימם. נכון, זה מלכלך ומעצבן. זה גם לוקח המון זמן ודורש השגחה קרובה. אבל הטעם. הטעם הזה שמתקבל משריפת ירקות על להבה גלויה. הטעם הזה שלא ניתן להשיג בשום דרך אחרת, לא משנה כמה תנסו. אם אתם בכל זאת מתעקשים, כמובן שניתן להכין את הסלט באותו אופן בדיוק, אבל במקום לצלות את הירקות על האש, לצלות אותם בתנור חם למשך כשעה עד שהם "שרופים". אני מזהירה מראש שבאופן זה מתקבל סלט אחר, בטעם שונה לחלוטין. שלא תגידו שלא אמרתי. אם בכל זאת החלטתם להכין את הסלט כהלכתו (בכל זאת קוראים לו סלט "מישווי", שפירושו המילולי הוא "סלט שרוף"), תעשו לעצמכם טובה ותכינו כמות כפולה ממש שאתם חושבים. תסמכו עליי. אתם פשוט תתמכרו לזה. את השאריות ניתן להקפיא לשימוש חוזר. הסלט הזה עובר את מבחן ההקפאה בהצלחה יתרה.
גם סביב אפיית חלות יש מגוון תירוצים- זה מסובך, זה לוקח המון זמן, אפשר לקנות חלות טובות בכל מכולת ועוד ועוד. הכל נכון. אבל בכל זאת, מדי פעם, תפנו את הזמן לאפות חלות ביתיות ותתענגו על הריח שלהן. אין שום דבר שדומה לזה. אפילו אם תקנו חלה מהמאפייה הכי משובחת בארץ. זה עושה תחושה של בית. תחושה שקשה מאוד להשיג בדרכים אחרות. תרשו לי גם כמה מילות הרגעה. אפיית חלה דומה מאוד לאפיית לחם ואין כל סיבה לחשוש מהתהליך. לגבי הקליעה ויצירת הצורה- זה עניין של ניסיון. החלה הראשונה אולי תצא קצת עקומה, אבל השנייה והשלישית כבר יהיו מוצלחות הרבה יותר.
בכל מה שקשור לחלות ביתיות, לכל אופה ביתי יש את המתכון המועדף עליו. יש מגוון מתכונים וכל אחד יכול למצוא משהו שמתאים לו. הרעיון הוא לנסות כמה שיותר עד שמוצאים את המתכון המושלם. המתכון המושלם שלי מבוסס על מתכון קלאסי של אורי שפט שעבר מגוון שינויים והתאמות עד שהניב את התוצאה הטעימה ביותר עבורי והפך להיות להיות המתכון המושלם והקבוע שלי. החלה שלי מעט מתוקה יותר מהמקובל (אני מעדיפה חלות מתוקות) ומכילה חצי כמות של קמח מלא (אני מעדיפה את הטעם שלו על פני הקמח הלבן). השינויים לשיקולכם ועל פי טעמכם האישי. גם אם תבחרו להכין את המתכון המקורי של אורי שפט, מובטחת לכם חלה מדהימה וריחנית שתגרום לכם מיד להרגיש את סוף השבוע.
חלה מקמח מלא
מניב 3 חלות בינוניות
חומרים:
400 גרם קמח לבן (3 כוסות)
400 גרם קמח מלא (3 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
2 ביצים
60 גרם שמן צמחי (1/4 כוס)
100 גרם סוכר (1/2 כוס)
320 מ"ל מים (1.5 כוסות)
12 גרם מלח (כף)
ביצה למריחה
שומשום/קצח/גרעינים לפיזור
אופן ההכנה:
מנפים את שני סוגי הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח. לשים כ- 10 דקות במהירות בינונית בעזרת וו הלישה (אם הבצק יבש מדי, ניתן להוסיף כף או שתיים של מים). מוסיפים את המלח ולשים כ- 5 דקות נוספות. בתום הלישה אמור להתקבל בצק אחיד וחלק. מכסים את קערת המיקסר בניילון נצמד ומתפיחים כשעתיים עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה מניחים את הבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. לשים אותו מעט ומחלקים לשלושה חלקים שווים. כל חתיכת בצק מחלקים שוב לשלושה חלקים שווים (כדי לקבל חלות מדויקות, מומלץ לשקול את הכדורים). בשלב זה אמורים להתקבל 9 כדורי בצק שווים בגודלם. מגלגלים כל חתיכת בצק על גבי משטח העבודה עד לקבלת כדור חלק. את הכדורים מניחים על משטח העבודה ומכסים במגבת כעשר דקות. לאחר מכן פותחים כל כדור לגליל באורך של כ- 20 ס"מ. כל שלושה גלילים קולעים לצמה ומהדקים היטב את הקצוות. מניחים את החלות על גבי תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה ומכסים במגבת. מתפיחים כ- 40 דקות. לאחר ההתפחה, מורחים את החלות בביצה טרופה ומפזרים שומשום/קצח/גרעינים. אופים כ- 30-35 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות. מיד לאחר הכנסת החלות לתנור, מומלץ להניח בתחתית כלי עם מים רותחים לשם יצירת אדים. לאחר האפייה מניחים את החלות על גבי רשת על מנת שיצטננו.
סלט "מישווי"/סלט ירקות שרופים מבוסס על מתכון של אמא שלי
חומרים (מומלץ להכפיל כמויות):
3 בצלים בקליפתם
2-3 פלפלים ירוקים חריפים (ניתן לוותר אם לא אוהבים חריף)
חציל גדול
3 גמבות
3 עגבניות
4-6 שיני שום כתושות
כף נענע קצוצה (אופציונלי)
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
אופן ההכנה:
צולים את כל הירקות על להבה גלויה בכיריים עד שקליפתם משחירה היטב. חשוב לסובב את הירקות בעזרת מלקחיים כדי שיישרפו באופן אחיד מכל הצדדים. מניחים את הירקות החמים בקערה גדולה ומכסים בניילון נצמד. מניחים לירקות להעלות אדים לפחות חצי שעה (ניתן להכין ערב מראש ולקרר במקרר). לאחר שהירקות העלו אדים, מקלפים אותם מהקליפות השחורות. בשום אופן לא שוטפים במים! ניתן להשאיר מעט קליפה, זה אפילו תורם לטעם. לאחר קילוף הירקות, קוצצים אותם היטב בעזרת שני סכינים. את הירקות הקצוצים מניחים בקערה, מוסיפים את השום, את הנענע ואת המלח והפלפל. מערבבים היטב. אם רוצים לשמור את הסלט מספר ימים במקרר, מומלץ להוסיף כמה כמות של שמן צמחי.
