או: עוגת דובדבנים ושטרוייזל פקאן
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בטח יודע שעברתי דירה. אני יכולה לסכם את החוויה במילה אחת שממצה את כל מה שעבר עלינו בשבועות האחרונים: סיוט! מעבר דירה זה אף פעם לא כיף, אבל הפעם זה היה סיוט מוחלט בשל מזג האויר המטורף שפקד אותנו בסוף השבוע של המעבר ובימים שלאחר מכן, והפך את כל העניין לבלתי נסבל. מתברר שההעברה והפריקה זה דווקא החלק הקל וכל הדברים עשו בהצלחה את הדרך הארוכה לבית החדש, מבלי שמשהו נשבר או אבד בדרך (בהזדמנות הזאת אני חייבת להודות לכל החברים שהתגייסו בהמוניהם למאמץ המלחמתי וסייעו הרבה מעבר לנדרש). לאחר שסיימנו את ההעברה והפריקה, התברר שהחלק הקשה הוא דווקא פתיחת הארגזים וסידור החפצים. נכון להיום אנחנו שלושה שבועות לאחר המעבר ושום דבר עדיין לא במקום שלו, חצי מהדברים שלנו עדיין בארגזים, הביקורים ב- ACE לא נגמרים והגעתי למסקנה שיש לנו הרבה יותר מדי חפצים מיותרים שאגרנו לאורך השנים ועכשיו צריך למצוא להם מקום. כמובן שלצורך כך אנחנו אוגרים חפצים נוספים כמו שידות וארונות. יש לי תחושה מוזרה שהדברים שלנו התרבו במעבר ונכנסנו לדירה החדשה עם יותר חפצים ממה שהיו לנו קודם.
בנוסף לקושי בהתארגנות, אנחנו סובלים גם מקשיי הסתגלות למקום החדש שעברנו אליו. לא עברנו רק דירה, עברנו גם עיר והחלפנו שגרה מוכרת ואהובה בשגרה אחרת, שונה, שמצריכה הסתגלות מסויימת. עדיין לא ממש התרגלנו. עדיין לא מרגיש לנו ממש בבית, אבל אנחנו בדרך לשם. אתמול ביקרתי לראשונה במכולת ואצל הירקן השכונתי. לאחר שכל הנוכחים זיהו אותי בתור "החדשה", ניהלנו שיחת הכרות ושמחתי לגלות שהחלפנו עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, בעיר קטנה אפילו יותר, שגם בה כולם מכירים את כולם.
בתוך כל הכאוס של המעבר, הניקיונות, הקניות, הסידורים והשילוב של החום הבלתי נסבל, בישול ואפייה זה הדבר האחרון שהעסיק אותי בחודש האחרון. לאחר הפוגה די רצינית מבישול ואפייה, הגעתי בימים האחרונים להבנה שאי אפשר לקנות כל יום אוכל מוכן והגיע הזמן להסתגל למטבח החדש ולהתחיל לבשל, בלי תירוצים. האמת היא שלאחר תקופת הסתגלות קצרה, החלטתי שאני אוהבת את המטבח הנוכחי שלי יותר מהמטבח הקודם שלי. יש לי שפע של מקום, משטח עבודה רחב, תנור וגז חדשים ומדהימים ובעצם אין לי יותר מדי תירוצים ואני יכולה להתחיל לאפות. השאלה היא מה הדבר הראשון שאופים בבית חדש? הרעיון המקורי היה לאפות עוגיות, שהן בעיניי מהות האפייה הביתית המנחמת אבל הביקור האחרון שלי בשוק שינה לחלוטין את התוכנית. מסתבר שזה השבוע האחרון של הדובדבנים, אז כמובן שלא הצלחתי להתאפק והייתי חייבת לרכוש את הנגלה האחרונה לשנה הזאת. ידעתי שאני רוצה להכין מהם עוגה בחושה ונזכרתי במתכון לעוגת שזיפים מדהימה של אהרוני שהכנתי לפני מספר שנים. ברוח סוף העונה, החלפתי את השזיפים בדובדבנים והוספתי טופינג של שטרוייזל עם פקאנים. יצאה עוגה מושלמת- רכה ועסיסית, חמצמצה מעט מהדובדבנים ונימוחה משטרוייזל האגוזים.
בכותרת קראתי לעוגה הזאת "עוגת דובדבנים ושרוייזל פקאן" אבל השם המדוייק יותר שלה הוא "העוגה שגרמה לי להרגיש בבית, הרחק מהבית". אז לכל מי שמתגעגע למשהו או לכל מי שרוצה להרגיש בבית, העוגה הזו מוקדשת לכם.
עוגת דובדבנים ושטרוייזל פקאן מבוסס על מתכון של אהרוני
מתכון לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ
חומרים לשטרוייזל פקאן:
50 גרם חמאה קרה
50 גרם קמח
50 גרם פקאנים קלויים טחונים דק
10 גרם אבקת סוכר
קורט מלח
חומרים לעוגה:
250 גרם סוכר
250 מ"ל שמנת חמוצה (מיכל אחד)
200 גרם חמאה רכה
4 ביצים
מיץ וקליפה מגורדת משני לימונים בינוניים
350 גרם קמח
שקית אבקת אפייה
חומרים למלית הדובדבנים:
400 גרם דובדבנים טריים מגולענים
כף קמח
כף אבקת סוכר
אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: בקערה מערבבים את כל חומרי השטרוייזל ומעבדים בעזרת האצבעות לתערובת פירורית. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת המלית: בקערה מניחים את הדובדבנים עם כף קמח וכף אבקת סוכר. מערבבים היטב ומניחים בצד.
הכנת העוגה: בקערת המיקסר מניחים חמאה וסוכר ומעבדים באמצעות וו הגיטרה עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומעבדים עד להטמעתן בתערובת. מוסיפים את השמנת החמוצה, את מיץ הלימון ואת גרידת הלימון. מעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעדינות בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (חשוב להקפיד על קיפול עדין ומינימלי).
הרכבת העוגה: משמנים היטב תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ. זורים מעט סוכר (כ- 3 כפות) על תחתית התבנית ומסובבים אותה עד לציפוי של כל התחתית והדפנות בשכבת סוכר דקה. את העודפים מנערים מעל הכיור. בתבנית המשומנת מניחים חצי מכמות הבלילה. מפזרים מעל את מלית הדודבנים ומכסים במחצית הבלילה שנותרה. מפזרים מעל את פירורי השטרוייזל.
אופים כשעה בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות.
כל אוהבי הקיץ המוצהרים- תודו שאפילו אתם נתקלתם בגעגועים עזים לחורף במהלך השבועות האחרונים...
שהיה לנו סוף שבוע ממוזג.
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בטח יודע שעברתי דירה. אני יכולה לסכם את החוויה במילה אחת שממצה את כל מה שעבר עלינו בשבועות האחרונים: סיוט! מעבר דירה זה אף פעם לא כיף, אבל הפעם זה היה סיוט מוחלט בשל מזג האויר המטורף שפקד אותנו בסוף השבוע של המעבר ובימים שלאחר מכן, והפך את כל העניין לבלתי נסבל. מתברר שההעברה והפריקה זה דווקא החלק הקל וכל הדברים עשו בהצלחה את הדרך הארוכה לבית החדש, מבלי שמשהו נשבר או אבד בדרך (בהזדמנות הזאת אני חייבת להודות לכל החברים שהתגייסו בהמוניהם למאמץ המלחמתי וסייעו הרבה מעבר לנדרש). לאחר שסיימנו את ההעברה והפריקה, התברר שהחלק הקשה הוא דווקא פתיחת הארגזים וסידור החפצים. נכון להיום אנחנו שלושה שבועות לאחר המעבר ושום דבר עדיין לא במקום שלו, חצי מהדברים שלנו עדיין בארגזים, הביקורים ב- ACE לא נגמרים והגעתי למסקנה שיש לנו הרבה יותר מדי חפצים מיותרים שאגרנו לאורך השנים ועכשיו צריך למצוא להם מקום. כמובן שלצורך כך אנחנו אוגרים חפצים נוספים כמו שידות וארונות. יש לי תחושה מוזרה שהדברים שלנו התרבו במעבר ונכנסנו לדירה החדשה עם יותר חפצים ממה שהיו לנו קודם.
בנוסף לקושי בהתארגנות, אנחנו סובלים גם מקשיי הסתגלות למקום החדש שעברנו אליו. לא עברנו רק דירה, עברנו גם עיר והחלפנו שגרה מוכרת ואהובה בשגרה אחרת, שונה, שמצריכה הסתגלות מסויימת. עדיין לא ממש התרגלנו. עדיין לא מרגיש לנו ממש בבית, אבל אנחנו בדרך לשם. אתמול ביקרתי לראשונה במכולת ואצל הירקן השכונתי. לאחר שכל הנוכחים זיהו אותי בתור "החדשה", ניהלנו שיחת הכרות ושמחתי לגלות שהחלפנו עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, בעיר קטנה אפילו יותר, שגם בה כולם מכירים את כולם.
בתוך כל הכאוס של המעבר, הניקיונות, הקניות, הסידורים והשילוב של החום הבלתי נסבל, בישול ואפייה זה הדבר האחרון שהעסיק אותי בחודש האחרון. לאחר הפוגה די רצינית מבישול ואפייה, הגעתי בימים האחרונים להבנה שאי אפשר לקנות כל יום אוכל מוכן והגיע הזמן להסתגל למטבח החדש ולהתחיל לבשל, בלי תירוצים. האמת היא שלאחר תקופת הסתגלות קצרה, החלטתי שאני אוהבת את המטבח הנוכחי שלי יותר מהמטבח הקודם שלי. יש לי שפע של מקום, משטח עבודה רחב, תנור וגז חדשים ומדהימים ובעצם אין לי יותר מדי תירוצים ואני יכולה להתחיל לאפות. השאלה היא מה הדבר הראשון שאופים בבית חדש? הרעיון המקורי היה לאפות עוגיות, שהן בעיניי מהות האפייה הביתית המנחמת אבל הביקור האחרון שלי בשוק שינה לחלוטין את התוכנית. מסתבר שזה השבוע האחרון של הדובדבנים, אז כמובן שלא הצלחתי להתאפק והייתי חייבת לרכוש את הנגלה האחרונה לשנה הזאת. ידעתי שאני רוצה להכין מהם עוגה בחושה ונזכרתי במתכון לעוגת שזיפים מדהימה של אהרוני שהכנתי לפני מספר שנים. ברוח סוף העונה, החלפתי את השזיפים בדובדבנים והוספתי טופינג של שטרוייזל עם פקאנים. יצאה עוגה מושלמת- רכה ועסיסית, חמצמצה מעט מהדובדבנים ונימוחה משטרוייזל האגוזים.
בכותרת קראתי לעוגה הזאת "עוגת דובדבנים ושרוייזל פקאן" אבל השם המדוייק יותר שלה הוא "העוגה שגרמה לי להרגיש בבית, הרחק מהבית". אז לכל מי שמתגעגע למשהו או לכל מי שרוצה להרגיש בבית, העוגה הזו מוקדשת לכם.
עוגת דובדבנים ושטרוייזל פקאן מבוסס על מתכון של אהרוני
מתכון לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ
חומרים לשטרוייזל פקאן:
50 גרם חמאה קרה
50 גרם קמח
50 גרם פקאנים קלויים טחונים דק
10 גרם אבקת סוכר
קורט מלח
חומרים לעוגה:
250 גרם סוכר
250 מ"ל שמנת חמוצה (מיכל אחד)
200 גרם חמאה רכה
4 ביצים
מיץ וקליפה מגורדת משני לימונים בינוניים
350 גרם קמח
שקית אבקת אפייה
חומרים למלית הדובדבנים:
400 גרם דובדבנים טריים מגולענים
כף קמח
כף אבקת סוכר
אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: בקערה מערבבים את כל חומרי השטרוייזל ומעבדים בעזרת האצבעות לתערובת פירורית. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת המלית: בקערה מניחים את הדובדבנים עם כף קמח וכף אבקת סוכר. מערבבים היטב ומניחים בצד.
הכנת העוגה: בקערת המיקסר מניחים חמאה וסוכר ומעבדים באמצעות וו הגיטרה עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומעבדים עד להטמעתן בתערובת. מוסיפים את השמנת החמוצה, את מיץ הלימון ואת גרידת הלימון. מעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעדינות בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (חשוב להקפיד על קיפול עדין ומינימלי).
הרכבת העוגה: משמנים היטב תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ. זורים מעט סוכר (כ- 3 כפות) על תחתית התבנית ומסובבים אותה עד לציפוי של כל התחתית והדפנות בשכבת סוכר דקה. את העודפים מנערים מעל הכיור. בתבנית המשומנת מניחים חצי מכמות הבלילה. מפזרים מעל את מלית הדודבנים ומכסים במחצית הבלילה שנותרה. מפזרים מעל את פירורי השטרוייזל.
אופים כשעה בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות.
כל אוהבי הקיץ המוצהרים- תודו שאפילו אתם נתקלתם בגעגועים עזים לחורף במהלך השבועות האחרונים...
שהיה לנו סוף שבוע ממוזג.