יום שישי, 30 בנובמבר 2012

שמרים רבותיי, שמרים

 
או: קראנ'ץ שוקולד וחלבה (מדריך מצולם)
 



מבחינתי, מאפי שמרים זה הפינוק האולטימטיבי. אני תמיד אבחר במאפה שמרים (מתוק או מלוח) על פני כל עוגה מפוארת או מושחתת אחרת. חוץ מהתוצאה המשובחת, גם תהליך העבודה עם שמרים הוא ממכר מאין כמותו. יש משהו קסום בכל התהליך הזה. בצק שהוא חי ונושם, שמצריך מעט תשומת לב והמון אהבה אבל מניב בתמורה נחמה ונחת שקשה מאוד להשיג במאפים אחרים, משובחים ככל שיהיו. אני מאוד אוהבת עבודה עם שמרים ולא ברור לי למה כ"כ הרבה אנשים מפחדים מהם. כמה מחבריי הטובים, שהם אופים מוכשרים מאין כמותם, מפחדים פחד מוות משמרים. האמת שגם הם לא כ"כ מבינים את הפחד הלא ברור הזה. בכל פעם שאני מעלה את הנושא ומנסה להבין מאין מגיע הפחד הכ"כ נפוץ הזה אני מקבלת תשובות/תירוצים קבועים: התירוץ הראשון הוא "שמרים זה מסובך" והתירוץ השני הוא "זה לוקח המון זמן". אני באמת לא שופטת ובטח שלא מנסה להטיף אבל מצד שני אני גם ממש לא מצליחה להבין כיצד אפשר לוותר על תענוג של עוגת שמרים ביתית, ריחנית ומפנקת, מהסוג שקשה מאוד להשיג אפילו במאפיות משובחות.

הפוסט הזה מוקדש לכל אותם שמרימופובים, שלא זכו לחוות את תחושת העונג הצרוף שמגיעה עם הוצאת מאפה שמרים מוצלח מהתנור הביתי. כדי לנסות ולסייע מעט לאלו הסובלים מפוביית שמרים, החלטתי לשתף במתכון השמרים הכי בסיסי והכי פשוט שאני מכירה. זה מתכון שמרים שמיועד למתחילים. המתכון המושלם כדי להתגבר על הפחד וכדי להיווכח שהשד לא כ"כ נורא. זה באמת מתכון בסיסי, אין בו קיפולי חמאה, אין בו צורך ברידוד וחיתוך מדוייקים והוא בעיקר חסין לטעויות, אפילו בקרב מי שאינו מנוסה בעבודה עם בצק שמרים. למרות הפשטות היחסית, מדובר במאפה שמרים עשיר, טעים ומספק מאין כמותו. אם להודות על האמת, זה המאפה האהוב ביותר על החצי השני שלי. בכל פעם שאני שואלת אותו מה להכין, התשובה הניצחית שלו היא "קראנץ' שוקולד וחלבה". למרות שאני מכינה מאפי שמרים מורכבים הרבה יותר, החצי תמיד יעדיף את הקראנץ' הבסיסי הזה.

הפעם הפוסט ארוך ומפורט במיוחד.
אם אתם כבר מנוסים בעבודה עם שמרים, דלגו ישר למתכון.


קראנ'ץ שוקולד וחלבה


המתכון אומנם פשוט, אבל יש צורך לשים לב לכמה כללים פשוטים: הכלל הראשון הוא שימוש בשמרים טובים. מהם שמרים טובים? בעיניי שמרים טריים בגרגירים הם המוצלחים ביותר ותמיד מניבים תוצאה מושלמת. כמובן שאין מניעה להשתמש גם בשמרים יבשים, אבל חשוב לוודא שהם עדיין בתוקף ושלא מדובר בחבילה שנפתחה לפני שנים ונשכחה בתחתית מגירת המקרר. בנוסף חשוב שלא יהיה מגע ישיר בין השמרים לבין השומן והמלח שבבצק. כדי להימנע מכך עד כמה שניתן, חשוב לערבב את השמרים לתוך הקמח בטרם הוספת שאר מרכיבי הבצק. הכלל השני הוא הקפדה על טמפרטורת החומרים. במתכון הזה נדרשת חמאה רכה (לא מומסת ולא קרה מהמקרר). כדי להגיע למרקם האידיאלי של החמאה מוציאים אותה מהמקרר מספר שעות לפני ההכנה (בחורף כשעתיים-שלוש מראש, בקיץ מספיקה גם שעה). נכון, זה דורש מעט תכנון מראש, אבל זה לא עניין מסובך מדי. בנוסף, חשוב להקפיד גם על טמפרטורת החלב. חשוב להשתמש בחלב חמים. כלומר, חלב בטמפרטורת גוף נעימה. הדרך הכי טובה להגיע לטמפרטורה הרצוייה היא לחמם את החלב כ- 30 שניות במיקרוגל ולהכניס לתוכו אצבע. אם הוא בטמפרטורה נעימה למגע, המטרה הושגה. אם הוא עדיין מעט קר, מכניסים לחימום של 10 שניות נוספות ובודקים שוב, עד שמגיעים לטמפרטורה הנעימה לכם. חשוב מאוד לא לחמם מדי את החלב! לכן יש לעבוד בסבלנות ובמספר נגלות של חימום. אחרי פעם אחת אתם כבר תלמדו את משך הזמן הנדרש לחימום אידיאלי במיקרוגל שלכם. הכלל השלישי הוא לישה טובה, רצוי במיקסר. אם אין מיקסר חשמלי ניתן ללוש את הבצק ביד, אבל חשוב להיעזר בסבלנות. מדובר בלישה ארוכה של כ- 10-15 דקות. בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי והבצק רטוב ונדבק לידיים. בשלב זה חשוב להימנע מהוספת קמח ולהמשיך ללוש בהתמדה. לאחר מספר דקות של לישה הגונה הבצק מתחיל להתמסר ובסופו של דבר מתקבל עיגול בצק חלק ואחיד. במיקסר חשמלי זה קורה הרבה יותר מהר ומספיקות רק 5 דקות של לישה במהירות בינונית. הכלל הרביעי הוא סבלנות. הבצק מכיל כמות גדולה של שומן, מה שמקשה על התפיחה והופך אותה לאיטית הרבה יותר. הכי מומלץ להתפיח את הבצק במקרר למשך הלילה. זה גם מקל על מלאכת הרידוד מכיוון שהבצק קר והרבה פחות שומני. אם אתם ממהרים, זה ממש לא חובה. אפשר גם להתפיח את הבצק מחוץ למקרר. במקרה כזה ההתפחה תיארך כשעה וחצי בקיץ ובין שעתיים לשלוש שעות בחורף (תלוי בטמפרטורת החדר). תקפידו על הכללים הפשוטים הללו ותקבלו בצק מושלם ונוח לעבודה שמתמסר בקלות רבה לכל מה שתחליטו לעשות עימו.

אחרי שהכנו את הבצק הבסיסי, הגיע הזמן למלא ולעצב אותו. כמובן שאפשרויות המילוי הן אינסופיות. השילוב המנצח בבית שלנו הוא שוקולד מריר מומס בתוספת של חלבה מפוררת. אם אתם לא אוהבים חלבה, אפשר לוותר. אם אתם לא אוהבים שוקולד מריר, אפשר להמיר אותו בכל שוקולד אחר שאתם אוהבים, או בממרח שוקולד (נוטלה!!) או אפילו בקקאו וסוכר. כמו כן, ניתן לוותר לגמרי על טעמי השוקולד ולמלא בריבות מכל הסוגים, באגוזים טחונים, בפירות קצוצים, בקינמון, בפרג ועוד ועוד כיד הדימיון והטעם האישי. כמו מגוון המילויים האינסופי, כך גם אפשרויות העיצוב של הבצק. ניתן לעצב לצורת שושנים, לצורת חלה, לצורת ספירלה, קוגלהוף, או מה שרוצים. אני בחרתי להדגים צורת קראנץ' שהיא האהובה עליי ביותר.

כדי להדגים את התהליך, אני מצרפת מדריך מצולם שלב אחר שלב, שמתאר את כל שלבי החיתוך והעיצוב.
(תודה לחצי השני שלי שצילם את התמונות בסבלנות רבה).

בשלב הראשון מרדדים את הבצק למלבן או ריבוע בעובי של כ- 3-4 מ"מ לפי העין. בניגוד למאפים אחרים, היתרון בקראנץ' הוא שאין צורך במידות מדוייקות או אפילו בצורה מדוייקת. כל צורה אמורפית שתצליחו לרדד תניב תוצאה מוצלחת. חשוב רק להקפיד על עובי אחיד של הבצק.  במהלך הרידוד חשוב להפוך את הבצק מדי פעם כדי שלא יידבק למשטח העבודה. במידה והבצק חם ונדבק, ניתן לפזר מעט קמח על גבי משטח העבודה והמערוך. רק חשוב להקפיד להשתמש בקמח במשורה ולא לייבש מדי את הבצק. לאחר הרידוד מורחים את המילוי על גבי הבצק ומתחילים לגלגל לצורת גליל מהודק. במהלך הגלגול חשוב למשוך את הבצק כלפיכם ולצבוט אותו על מנת לקבל גליל מהודק. לאחר גלגול הבצק חותכים אותו באמצע במטרה לחשוף את המילוי וליצור את המראה המסורתי של קראנץ'. ניתן לחצות את הבצק באמצעות קלף או סכין חדה בתנועות של מעיכה ולא של ניסור. באופן זה מתקבל חיתוך נקי ללא קצוות בצק סוררות.


קראנ'ץ שוקולד וחלבה
 
 
לאחר חיתוך הגליל מתקבלים שני חצאי בצק פתוחים למחצה. בשלב זה מתחילים לעצב את הקראנץ'. בשלב הראשון מצליבים את שני חצאי הבצק לצורה של איקס. לאחר מכן תופסים את הקצוות העליונים של חצאי הבצק ומסובבים אותם לצורת בורג לכל האורך. את הקצוות מהדקים יחד ומקפלים לתחתית. חוזרים על הפעולה עם הקצוות התחתונים. את גליל הבצק שנוצר מרימים בעדינות לתבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. חשוב להרים את המאפה בזהירות על מנת שלא יתפרק. הדרך הכי טובה היא "לערסל" אותו. כלומר, להרים אותו בעדינות ביד אחת ולהניח אותו על אמת היד השנייה. 
 
 
קראנ'ץ שוקולד וחלבה
 
 
לאחר שמעבירים את הקראנץ' לתבנית יש להתפיח אותו פעם נוספת. הפעם בטמפרטורת החדר למשך כ- 40 דקות עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה השנייה אופים את הקראנץ' במשך כ- 35-40 דקות בחום של 180 מעלות. כמובן שכמו כל מאפה אחר, גם כאן חשוב לחמם מראש את התנור ולהכניס את המאפה רק לאחר שהתנור הגיע לטמפרטורה הרצוייה.  
 
 
קראנ'ץ שוקולד וחלבה
 
 
זהו, זאת באמת כל התורה. ממש לא עניין מסובך או מורכב כמו שאנשים רבים נוטים לחשוב. תאמינו לי שאם אני מצליחה להכין עוגות שמרים מורכבות בהצלחה, אז כל אחד יכול. ממש כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים, גם בעוגות שמרים אין חכם כבעל ניסיון ולכן הדרך הכי טובה ללמוד את אומנות השמרים היא פשוט באמצעות התנסות אישית. אומנם לא מדובר בעוגה שמכינים במהירות לאורחים בלתי צפויים ויש צורך במעט השקעה ותכנון מראש, אבל ממש לא מדובר בפרוייקט מורכב מדי, כמו שבד"כ נהוג לחשוב. אחרי שתכינו פעם אחת עוגת שמרים ביתית בהצלחה, אני מבטיחה לכם שלעולם לא תקנו יותר עוגות שמרים מוכנות (אפילו אם הן ממאפיית גורמה משובחת). מעבר לתהליך הממכר והקסום, יש משהו בטעם ובריח של עוגת שמרים ביתית שלעולם לא ניתן לקנות בשום מאפייה, משובחת ככל שתהיה.
 
 
קראנ'ץ שוקולד וחלבה
 
 
קראנץ' שוקולד וחלבה
מניב שני קראנצ'ים גדולים  בתבנית אינגליש קייק סטנדרטית 
 
 
חומרים לבצק:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
2 ביצים
180 מ"ל חלב חמים (3/4 כוס)
חצי כפית מלח
 
חומרים למילוי:
50 גרם חמאה
200 גרם שוקולד מריר
ככוס חלבה מפוררת
 
 
אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מכניסים את השמרים ובעזרת מזלג מערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר חומרי הבצק ולשים בעזרת וו הלישה כ- 5-6 דקות עד שדפנות הקערה נקיות ומתקבל כדור בצק חלק ואחיד. בשלב זה הבצק יהיה דביק ושומני מעט. זה המרקם הנכון. מכסים את קערת המיקסר ומתפיחים למשך כשעתיים-שלוש שעות עד שהבצק מכפיל את נפחו (מומלץ להניח להתפחה במקרר למשך הלילה). לאחר שהבצק תפח מוציאים אותו מהקערה ומניחים אותו על גבי משטח עבודה מקומח קלות. לשים מעט את הבצק כדי להוציא ממנו את האוויר. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ומעצבים כל חלק לצורת כדור חלק. את כדורי הבצק מכסים במגבת ומניחים להם "לנוח" כדקה או שתיים. בינתיים ממיסים במיקרוגל את השוקולד המריר עם 50 גרם חמאה עד לקבלת תערובת חלקה. חשוב להמיס בנגלות קצרות ולערבב מדי פעם על מנת שהשוקולד לא יישרף. מניחים בצד שיתקרר מעט. לאחר שכדורי הבצק נחו מעט, ניתן להתחיל לרדד אותם. מרדדים כל כדור בנפרד לצורת מלבן או ריבוע בעובי של כ- 3 מ"מ. חשוב להפוך את הבצק מדי פעם כדי לוודא שהוא לא נדבק למשטח העבודה. במידת הצורך, ניתן לפזר מעט קמח (לא יותר מדי, כדי שהבצק לא יתייבש). על הבצק המרודד מורחים מחצית מתערובת השוקולד והחמאה. מפזרים מעל מחצית מהחלבה המפוררת. מגלגלים לגליל מהודק. את הגליל חוצים באמצע לשני חלקים שווים. מצליבים את שני חצאי הגליל ומסובבים אותם לצורת בורג (עפ"י המתואר בתמונות למעלה). מהדקים את הקצוות ומניחים בתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. חוזרים על הפעולה עם כדור הבצק השני. את הקראנצ'ים מכסים במגבת ומניחים להתפחה של כ- 40 דקות בטמפרטורת החדר עד להכפלת הנפח. לאחר ההתפחה, אופים כ- 35-40 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכי טעים לאכול חם. 
 
 
 
קראנ'ץ שוקולד וחלבה 
 
 
 

יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

"המים כבר ירדו ויש כבר קשת"

או: עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

תרשו לי לרגע להיות אופטימית. תרשו לי לשמוח לראות את הרחובות הריקים הולכים ומתמלאים באנשים, ברכבים, בילדים שחזרו לגני המשחקים. תרשו לי קצת אופטימיות למראה מרכזי הקניות שהולכים ומתמלאים באנשים שבאים לעשות "קניות לשבת", כמו שאמא שלי קוראת לזה. תרשו לי לשמוח למראה החיילים שחוזרים הביתה בשלום (כולל החיילים האישיים שלי). תרשו לי רק לשנייה אחת להיות אופטימית. למרות הטילים שנפלו הפעם הרבה יותר קרוב מבעבר ופוצצו את כל החלונות, תנו לי להאמין שאולי הפעם יישמר השקט. אפילו אם זו רק משאלת לב. תרשו לי להאמין שאולי הפעם למישהו סוף סוף נפל האסימון שלא את הכל אפשר לפתור בכח. שאולי יש גם דרך אחרת. תאפשרו לי לקוות שאולי אחרי הסיבוב הזה, באמת נזכה כולנו לימים של שקט. ימים שכבר שכחנו איך שהם נראים. אולי הפעם, "המים כבר ירדו ויש כבר קשת. אפשר לקום, סוף העולם עבר".

למרות הנימה האופטימית אני חייבת לומר שעברו עליי ימים ארוכים של מתח. הראש לא היה פנוי לשום מחשבה אחרת למעט דאגות וכל תשומת הלב הוקדשה רק למהדורות החדשות ולשיחות הטלפון הקבועות לאחר כל אזעקה או נפילה. אפייה, שזה בד"כ האסקפיזם המוחלט שלי, ממש לא עמדה על הפרק. גם לא כתיבה או צילום ובטח שלא עדכון הבלוג. היום סוף סוף הדאגות קצת נרגעו, הראש התפנה ויצא לי לשבת מול המחשב ולא רק כדי להתעדכן בחדשות. כחלק מהחזרה לשגרה, גם אפיתי היום. עוגיות כמובן, כי זו הנחמה האולטימטיבית שלי.

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

זוכרים את עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות בעולם? עכשיו קבלו את בנות הדודה האמריקאיות המוצלחות שלהן- עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס. המתכון הזה מבוסס על אותו בצק עוגיות בסיסי, רק בתוספת של חמאת בוטנים, שהופכת את העוגיות האלה למושחתות הרבה יותר. באופן מפתיע, העוגיות האלה אהובות במיוחד על אמא שלי, שבכלל לא סובלת חמאת בוטנים. היא טעמה אותן לפני שידעה מה הן מכילות ופשוט התמכרה אליהן, למרבה הפתעתה וגם למרבה הפתעתי. במיוחד לאור העובדה שטעם חמאת הבוטנים בהן מאוד דומיננטי ולא ניתן להתעלם ממנו. לגבי השוקולד בעוגיות- ניסיתי אותן עם שוקולד חלב ועם שוקולד מריר. מבחינתי אין בכלל תחרות והשוקולד המריר טעים הרבה יותר. לעומתי, הרבה טועמים אחרים אהבו אותן יותר עם שוקולד חלב. אני משאירה בידיכם את הבחירה לפי טעמכם האישי.

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

 עוגיות שוקולד צ'יפס וחמאת בוטנים
מניב כ- 25 עוגיות


חומרים:
100 גרם חמאה רכה
50 גרם סוכר חום (רבע כוס)
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
ביצה
חצי כוס חמאת בוטנים
140 גרם קמח (כוס)
כפית אבקת אפייה
רבע כפית מלח
150 גרם שוקולד מריר/חלב שבור לחתיכות גסות


אופן ההכנה:
מניחים את הסוכר הלבן, הסוכר החום והחמאה בקערת המיקסר. מעבדים בעזרת וו הגיטרה עד לקבלת תערובת תפוחה מעט. מוסיפים את הביצה וממשיכים לערבל עד שהיא נטמעת לחלוטין בתערובת. מוסיפים את חמאת הבוטנים ומערבלים עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוכה את הקמח ואבקת האפייה. מוסיפים את המלח ומערבלים למשך מספר שניות. מוסיפים את חתיכות השוקולד ומקפלים אותם ידנית לתוך התערובת בעזרת מרית. את הבצק המוכן מקררים כחצי שעה במקרר (אם ממהרים, ניתן לקרר כ- 10 דקות במקפיא). לאחר קירור הבצק, ניתן ליצור את העוגיות. בעזרת שתי כפות מניחים תלוליות בצק על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ- 10-12 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות. לאחר האפייה מניחים לעוגיות להצטנן מעט בטרם מעבירים אותן מהתבנית, על מנת שלא יתפרקו.

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס


שיהיו רק ימים של שקט לכולנו.




 

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

נוטלה אהובתי

או: שושני נוטלה וחלבה

שושני נוטלה וחלבה

אני ונוטלה זה סיפור אהבה ישן. טעמתי אותה בפעם הראשונה לפני המון שנים במהלך טיול שנתי של כיתה ט'. בסוף היום הראשון של הטיול, לאחר ארוחת ערב מאכזבת בחדר האוכל של הקיבוץ בו התארחנו, החלטנו כל החברות להתנחם במגוון הממתקים שהבאנו מהבית. היו שם כל הדברים הרגילים- במבות, ביסלי, בייגלה, חטיפי שוקולד שכולם מכירים. לא משהו מיוחד, אלא אוסף די סטנדרטי של ממתקים מוכרים שליוו אותנו בכל טיול שנתי מאז שנפגשנו. מתוך כל הממתקים המוכרים, בלטה צנצנת זכוכית עם ממרח שוקולד שלא הכרנו. החברה שהביאה את הממרח מיד מיהרה להציג בפנינו את ממרח השוקולד החדש שקיבלה מאחותה הגדולה, ישר מתל אביב. אני לא יותר מדי התלהבתי וטעמתי בעיקר מתוך נימוס, אחרי שהחברה ממש התעקשה. באותו הרגע התברר לי שכמו כל הדברים הטובים, גם את הנוטלה גיליתי ממש במקרה. טעימה אחד קטנה ששינתה לחלוטין את כל מה שחשבתי שאני יודעת על ממרח שוקולד.

היום אני ממש לא מבינה איך יכולתי לחיות כ"כ הרבה שנים בלי נוטלה. ממש כמו שאני לא מבינה איך פעם חיינו בלי אינטרנט, או בלי טלפנים ניידים. קשה לי לחשוב על עולם ללא נוטלה ולכן תמיד יש לי בבית לפחות 6-7 צנצנות סגורות. למקרה חירום. יש כאלו שמצטיידים במים ושימורים, אני מצטיידת בנוטלה.

שושני נוטלה וחלבה

כמובן שנוטלה מככבת גם באפייה שלי וגולת הכותרת שלה היא בשושני השמרים המדהימים האלו שמכילים את השילוב הקדוש מבחינתי- נוטלה וחלבה. אם מעולם לא ניסיתם, תעשו לעצמכם טובה ותקומו להכין פרוסה עם נוטלה ומעט חלבה מפוררת מעל. מבטיחה לכם שזו תהיה ההתמכרות החדשה שלכם. אם בא לכם קצת יותר להתפנק, תכינו את השושנים האלו, שמעלים את טעמי הנוטלה לגבהים חדשים של שלמות. למרות שמדובר במאפה שמרים עשיר, ההכנה לא מסובכת מדי והתוצאה פשוט מושלמת. מאפה מושלם למזג האוויר הסגרירי שנזכר סוף סוף להגיע לאזורינו.

שושני נוטלה וחלבה
 

שושני שמרים במילוי נוטלה וחלבה
מניב 24 שושנים קטנות

חומרים לבצק:
500 גרם קמח לבן (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
80 גרם חמאה מומסת
ביצה + 2 חלמונים
180 מ"ל חלב חמים (3/4 כוס)
כפית מלח

חומרים למלית:
כחצי כוס ממרח נוטלה (או כל ממרח אחר לפי טעמכם)
כחצי כוס חלבה מפוררת


אופן ההכנה:
לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם היטב לתוך הקמח. מוסיפים את שאר חומרי הבצק ולשים במהירות נמוכה כ- 5 דקות עד שמתקבל כדור בצק חלק ודפנות הקערה נקיות. את הבצק מתפיחים במקרר למשך הלילה. לאחר לילה במקרר, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח מעט. מוציאים ממנו את האוויר ומחלקים לשני חלקים שווים. מרדדים מחצית מהבצק למלבן בעובי של כ- 3-4 מ"מ. בזמן הרידוד חשוב להפוך מדי פעם את הבצק על מנת לוודא שהוא לא נדבק למשט העבודה. במידת הצורך, ניתן להוסיף מעט קמח. על הבצק המרודד מורחים מחצית מכמות הנוטלה ומפזרים מעל מחצית מכמות החלבה. מגלגלים את הבצק לגליל הדוק וחותכים את הגליל ל- 12 חלקים שווים. מניחים את עיגולי הבצק בתבנית שקעים (או בקוקטים חד פעמיים). חוזרים על הפעולה עם חצי הבצק השני. את השושנים מכסים במגבת ומניחים להתפחה של כ- 30 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר ההתפחה אופים כ- 25-30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.


שושני נוטלה וחלבה


חשוב לי להדגיש כי הפוסט אינו פוסט פירסומי או שיווקי והדברים נכתבו ללא כל תמורה.

 
 

יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

נפלאות הקוטג'

או: לחמניות קוטג' רכות
 
 
לחמניות קוטג'


אני מכורה לקוטג'. מכורה. מבחינתי גביע קוטג' ולחם שחור זו ארוחת הערב המושלמת. לא צריכה יותר מזה. לפעמים אני אפילו מוותרת על הלחם. כן, אני מכורה קשה לקוטג' ולכן הקיץ שעבר היה לי קשה במיוחד- הגבינה האהובה עליי ביותר בעולם עמדה בטבורה של  מחאה סוערת והוחרמה בלהט. מבחינתי, לעמוד מול מקרר הגבינות, להביט בצער על כל המבצעים המטורפים ולא לקנות קוטג' יותר מחודש היה פשוט סיוט. לא אחרי הרבה זמן הגיעו תסמיני הגמילה ולעיתים מצאתי את עצמי מכניסה גביע קוטג' לעגלת הקניות בנונשלנטיות, בתקווה שאף אחד לא ישים לב שרימיתי. מזל שהחצי השני שלי תמיד היה שם כדי להוציא את הקוטג' מהעגלה ולהרחיק אותי ממקרר הגבינות, תוך כדי מתן הסברים רציונלים על חשיבות המחאה והתמיכה בה, על כוח רצון ודחיית סיפוקים. לשם הבהרה אני חייבת לומר שעמדתי בזה בגבורה ולא רימיתי אפילו פעם אחת במשך כל תקופת המחאה. סולידריות.

למזלי, המחאה כבר הסתיימה, מחיר הקוטג' התייצב על איזור ה- 5 ש"ח, שזה מחיר סביר לכל הדעות ואני יכולה להמשיך להנות מהגבינה הנפלאה הזאת, שאני כ"כ אוהבת. חוץ מלערום קופסא שלמה על גבי פרוסת לחם שחור, אני משתמשת בקוטג' כמעט בכל מאכל חלבי שאני מכינה- החל מלזניה, פשטידות, מאפינס ואפילו במאפה הפתיתים והירקות המפורסם שלי (מבטיחה להעלות את המתכון בהזדמנות). זו באמת אחת הגבינות הכי וורסטליות שאני מכירה, שעושה פלאים לכל מאכל אליו תחליטו להוסיף אותה.

לחמניות קוטג'


לאור האהבה הגדולה שלי לקוטג', כמעט התעלפתי כשראיתי את הלחמניות הנפלאות האלה בבלוג של וויני המופלאה. למי שלא מכיר, מדובר בבלוג מרשים ומלא תוכן שבו מציגה וויני את המתוקים הנפלאים שהיא מכינה באהבה ובהשקעה בלתי נתפסת (היא מכינה חלב מרוכז בעצמה!!). מיד כשקראתי את הכותרת, לפני שבכלל קראתי את המתכון, ידעתי שאני מתכוונת להכין את הלחמניות האלו. בשבת האחרונה סוף סוף מצאתי את הזמן ואני חייבת לומר שמדובר בלחמניות פשוט מושלמות, שעמדו בהצלחה בכל הציפיות הגבוהות שלי. המתכון הזה מניב לחמניות רכות במיוחד, עשירות ובעלות טעם חלבי ומפנק. לחמניות פשוט מושלמות לארוחת בוקר מפנקת. אפיתי אותן לארוחת בוקר עם חברים וכולם השתגעו עליהן. שתי לחמניות שהצליחו לשרוד את הארוחה, הפכו למחרת לטוסטים מדהימים בארוחת הערב שלי.

לחמניות קוטג'

לפני המתכון, יש לי כמה הבהרות חשובות. קודם כל לגבי סוג הקמח- וויני ממליצה בבלוג שלה להשתמש בקמח בתוספת גלוטן. אני לא משתמשת בקמח לחם או בתוספת גלוטן באפייה שלי. ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי למצוא הבדל בתוצאה ולכן אני חוסכת מעצמי את ההתעסקות ומשתמשת רק בקמח לבן רגיל. גם את הלחמניות האלו הכנתי מקמח רגיל והן יצאו מושלמות. הבהרה נוספת היא לגבי הבצק- מדובר בבצק רך יותר מבצק לחמניות רגיל ולכן הוא דורש לישה טובה וארוכה (מומלץ במיקסר חשמלי) ושהייה במקרר. אני הכנתי את הבצק לילה קודם והשארתי אותו לנוח כל הלילה במקרר. הבצק התייצב היטב והיה נוח מאוד לעבודה. הבהרה אחרונה היא לגבי עיצוב הלחמניות- הכי פשוט לעצב את הלחמניות לצורת כדור ובכך מתקבלות לחמניות עגולות ופשוטות. אני בחרתי לעצב אותן לצורת קשר (כל זאת, ארוחת בוקר עם חברים, צריך קצת להשקיע). אם אתם רוצים לעצב את הלחמניות, תשתדלו לעשות זאת באוויר ולא על משטח עבודה. באופן זה אין צורך להוסיף קמח בעת העיצוב והלחמניות מתקבלות רכות ועסיסיות הרבה יותר.

לחמניות קוטג'


לחמניות קוטג רכות מבוסס על מתכון מהבלוג משהו מתוק
מכון ל- 12 לחמניות בגודל בינוני

חומרים:
450 גרם קמח (3 כוסות + רבע כוס)
150 מ"ל חלב (חצי כוס + 2 כפיות)
25 גרם שמרים טריים
גביע קוטג'
כף סוכר
1/4 כפית סודה לשתייה
50 גרם חמאה רכה
כפית מלח

ביצה להברשה

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם היטב לתוך הקמח. מוסיפים את שאר חומרי הבצק ולשים היטב עד לקבלת בצק חלק ואחיד. מכניסים את הבצק לקירור למשך הלילה. למחרת, מוציאים את הבצק מהקערה ומניחים אותו על גבי משטח עבודה מקומח. לשים מעט את הבצק כדי להוציא ממנו את האוויר. את הבצק מחלקים ל- 12 חתיכות שוות. מעצבים כל חתיכת בצק לצורת עיגול ע"י סיבוב שלה על משטח העבודה תוך כדי הפעלת לחץ. את הכדורים מניחים בתוך תבנית מרופדת בנייר אפייה, מכסים במגבת ומתפיחים כ- 40 דקות בטמפרטורת החדר עד להכפלת הנפח. מברישים את הלחמניות בביצה טרופה ואופים כ- 15 דקות בחום של 190 מעלות.

לעיצוב הלחמניות בצורת קשר פותחים כל כדור בצק לצורת גליל באורך של כ- 15 ס"מ. יוצרים את הקשר ע"י יצירת לולאה והשחלת קצה אחד לתוכה. את הקצה העליון מעמידים מעט לשם יצירת שפיץ ואת הקצה התחתון מצמידים לתחתית הלחמנייה. מניחים להתפחה בתבנית ואופים באותו האופן. 


לחמניות קוטג'