שיכורים ולא מיין

או: מוס שוקולד מריר ודובדבנים שיכורים

מוס שוקולד זה עניין מאוד טריקי. יש פעמים שהוא מענג וממלא את הגוף בתחושה נפלאה כמו שרק שוקולד יכול ומהצד השני יש גם לא מעט פעמים שהוא מאכזב ולא מתרומם לכדי השלמות שיכולה להיות בו. ואז יש המון ציפיות שמתנפצות לכדי אכזבה גדולה. דווקא האכזבות התכופות הללו האלו הן שגורמות למוס השוקולד המשובח והנדיר להיות כ"כ נפלא.

לפני כמה שבועות זכיתי לתחושה הנדירה הזאת. אני והחצי בתוספת כמה חברים טובים אכלנו במסעדה חדשה שהבטיחה המון ציפיות שלא התממשו. עד שהגיע הקינוח. הקינוח שהזמנתי למרות האכזבה מכל המנות שהגיעו לפניו. הונחה בפניי כוסית קטנטנה עם כמה כפיות של מוס שוקולד שחור ואוורירי. הכפית הראשונה העיפה אותי לגבהים חדשים של הנאה. חוסר ציפייה שהפכה בשנייה לביס מושלם ומענג שהתמסר על הלשון והזכיר לי את כל הדברים הנפלאים בשוקולד. כמובן שתוך כמה שניות לא נותר זכר לכך שפעם היה מוס שוקולד על השולחן. כולנו התנפלנו עליו בהנאה צרופה וזנחנו את שאר הקינוחים שגדשו את השולחן. אחרי בכל, מוס שוקולד טוב גורם לנו להתאהב מחדש בשוקולד ובכל ההנאות שמגיעות עימו.

בימים הבאים הייתי אחוזת דיבוק. הסתובבתי חסרת מנוחה וניסיתי בכל מאודי להיזכר בתחושה החמקמקה הזאת שאחזה בי עם הכפית הראשונה. אז יצאתי למסע. מסע של ניסוי ותהייה במטרה למצוא את המתכון המנצח למוס שוקולד. מוס שוקולד פשוט ובסיסי שיהיה בדיוק כמו שמוס שוקולד טוב צריך להיות. אז ניסיתי וניסיתי. בכל פעם הוספתי קצת מזה והשמטתי קצה מזה ואחרי כמה ניסויים הגעתי לשילוב המושלם. למתכון הזה שמניב את התוצאה המושלמת. המדויקת. לא כמעט. לא קרוב. בדיוק. בדיוק המוס שיביא אתכם לנקודת ההנאה המושלמת שרק שוקולד יכול להגיע אליה.

המוס הזה בסיסי מאוד ואין בו מרכיבים מיוחדים או מפתיעים. אבל התוצאה בכל זאת מצליחה לענג. היתרון הגדול מבחינתי הוא שהמוס הזה לא מכיל ביצים חיות. עניין בעייתי שבד"כ גורם לי להירתע ממוסים או קרמים כאלו ואחרים. אין לו את הטעם הביצי הזה. טעם לוואי בעייתי שלעיתים קרובות מדי מגיע עם מוס השוקולד הקלאסי. בסיס המוס הוא חלמונים מבושלים עם חלב וקקאו. זה אולי הופך את ההכנה לקצת יותר מסובכת אבל ממש שווה את ההשקעה. הטעם של המוס הזה משובח פי כמה מטעמו של מוס שמכינים על בסיס חלמונים לא מבושלים. תוספת קטנה (והאופציונלית) של דובדבנים טריים מבושלים קלות בסוכר ושפע של ברנדי משובח היא שהופכת את המוס הזה למושלם במיוחד. טאצ' קטן שמוסיף ניחוח משכר שקשה מאוד לעמוד בפניו והופך את כל העסק הזה לדבר הכי קרוב לגן עדן עלי אדמות. ולא, אני לא מגזימה. תכינו ותבינו על מה כל העניין.

ועוד הערה קטנה, המוס הזה מרוכז במיוחד. תגישו אותו בכמות קטנה. הוא ממש מסוג הדברים שמוטב לדגום במנות קטנות שמשאירות טעם עוד.

מוס שוקולד מריר ודובדבנים שיכורים
מניב כ- 6 מנות קטנות ומושלמות

חומרים למוס שוקולד:
3 חלמונים
250 מ"ל חלב
50 גרם סוכר (רבע כוס)
10 גרם קקאו משובח (רצוי הולנדי) (כף)
10 גרם קורנפלור (כף)
200 גרם שוקולד מריר
רבע כפית מלח
מיכל שמנת מתוקה להקצפה

חומרים לדובדבנים שיכורים (אופציונלי):
250 גרם דובדבנים מגולענים
50 גרם סוכר (רבע כוס)
שתי כפות בנדי משובח

אופן ההכנה:
הכנת המוס:בקערה מניחים את החלמונים ואת הקורנפלור. טורפים קלות במטרפה ידנית עד שמתקבלת תערובת חלקה ללא גושים. מניחים בצד. בסיר קטן שמים את החלב, הסוכר, הקקאו והמלח. מבשלים עד הרתחה תוך כדי ערבוב. את תערובת החלב יוצקים בזרם דק לתוך תערובת החלמונים תוך כדי טריפה מתמדת במטרפה ידנית. מחזירים את התערובת לסיר ומבשלים מספר דקות תוך כדי טריפה מתמדת, עד שהתערובת מסמיכה ומתחילה לבעבע. את הקרם שנוצר מעבירים לקערה ומכסים בניילון נצמד (חשוב להצמיד את הניילון לפני הקרם ולהימנע מרווחים, שיוצרים קרום על גבי הקרם). מניחים במקרר למשך ארבע שעות לפחות (אם ממהרים, ניתן להכניס למקפיא למשך כשעה). לאחר שהקרם התקרר לחלוטין, טורפים אותו נמרצות במטרפה ידנית עד שהוא "נפתח" למרקם של קרם. בינתיים ממיסים את השוקולד המריר (במיקרוגל או על בן מרי) ומוסיפים אותו לקרם השוקולד. טורפים היטב עד לקבלת קרם אחיד. מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת במרקם יציב ובעזרת מרית מקפלים אותה בעדינות לתוך קרם השוקולד. מעבירים לכוסות אישיות.
הכנת טופינג דובדבנים שיכורים: במחבת קטנה מניחים את הסוכר ואת הדובדבנים המגולענים. מבשלים על אש גבוהה תוך כדי ערבוב עד שהסוכר נמס לחלוטין והתערובת מסמיכה (ניתן לבדוק ע"י העברת אצבע על גבי הכף- אם נוצר שביל שלא נסגר מיד, התערובת מוכנה). מסירים מהאש ומוסיפים את הברנדי. מערבבים היטב ומקררים עד לטמפרטורת החדר. לאחר הקירור, מניחים כף או שתיים מהתערובת בכל כוס על גבי מוס השוקולד.
את המוס מעבירים למקרר למשך 4 שעות לפחות.

הנאה מובטחת.


 

על פשרות ועוגות גבינה

או: עוגת גבינה ללא אפייה בציפוי פטל ופירורי חמאה

עוגות גבינה הן אהבה משותפת שאני והחצי השני חולקים. אבל כמו כל האהבות הגדולות, האהבה שלנו לעוגות גבינה אינה נטולת מחלוקות. בעוד אני מעדיפה עוגות גבינה אפויות, "כבדות", עם הרבה גבינת שמנת וביצים, החצי מעדיף עוגות קרות. בלי אפייה, עם הרבה קצפת ורצוי בציפוי אוכמניות. אז השנה החלטתי למצוא את האמצע. למצוא את הפשרה שתגרום לשנינו להיות מרוצים. במיוחד אחרי ההבטחה של שנה שעברה.

אז כמו בכל ניסיון לפתור סכסוכים התחלתי במחנה המשותף- פירורים. שנינו מאוד אוהבים עוגת גבינה עם פירורים ולכן היה לי ברור שהם יהיו חלק מהעוגה. אוכמניות לעומת זאת, הן נקודת מחלוקת קשה. אני לא מחבבת את הפרי הזה בעוגת גבינה. כנראה תוצאה של טראומה ממלית האוכמניות הקנויה והנוראית שהיו שמים פעם בכל עוגת גבינה קרה. פטל לעומת זאת אני מאוד אוהבת. במיוחד אם הוא טרי ועסיסי מהדוכן הנפלא בשוק האיכרים שמתקיים לעיתים (רחוקות מדי) ליד הבית שלנו. בשלב זה המתכון החל להתגבש לכדי עוגה נפלאה אבל בכל זאת היה בא לי להוסיף עוד טעם. משהו חגיגי ויוצא דופן שייתן לעוגה ייחודיות ויהפוך אותה מ"עוד סתם עוגת גבינה קרה" ל"עוגת החג שלי". מסורת וותיקה שרק עוגות יחידות סגולה הצליחו להיות חלק ממנה. אחרי כמה ימים של מחשבות, נתקלתי פתאום בצנצנת הווניל שקבורה עמוק בתוך ארון התבלינים. צנצנת שקיבלתי מאחיו של החצי שחזר לאחרונה מהודו ובאמתחתו מקלות ווניל שמנמנים וריחניים שנקנו בעשירית מהמחיר שלהם בארץ (עוד סיבה למה כדאי לבקר בהודו). זה היה הרגע שבו החלטתי על המרכיב "הסודי" בעוגת החג שלי- ווניל טרי.

האמת שהעוגה הזאת, שהתחילה כפשרה, הפכה להיות אחד הדברים הכי טובים שיצאו מהמטבח שלי בזמן האחרון. למרות שבמבט ראשון היא נראית כמו "עוד עוגה", אני מבטיחה לכם שהיא שונה ומשובחת יותר מכל עוגה קרה אחרת שיצא לי לטעום. היא אומנם עוגת פשרה, אבל אין בה שום פשרות. היא נפלאה ונהדרת ומשלבת את הטוב מכל סוגי עוגות הגבינה הקלאסיות- פירורי חמאה, פרי חמצמץ ומילוי עשיר ומפנק. תנסו אותה, מבטיחה לכם שהיא תעמוד בסטנדרטים הכי נוקשים שלכם ותרצה גם את הטועמים הבררנים ביותר.

עוד יתרון גדול של העוגה הזאת- היא הרבה יותר "צפויה" מעוגות גבינה אפויות שנוטות ליפול או להיסדק. בעוגה הזאת אתם יודעים בדיוק מה תהיה התוצאה הסופית. הדבר היחיד שכדי לשים לב אליו הוא הקצפה טובה של השמנת המתוקה לכדי קצף יציב. אין בעוגה הזאת ג'לטין או אינסטנט פודינג (רחמנא ליצלן) והדבר היחיד שמייצב אותה הוא השמנת המתוקה. אם תקציפו את השמנת המתוקה לקצף יציב, העוגה תישאר יציבה גם אחרי כמה ימים במקרר (מניסיון). זהו, זה באמת הדגש היחיד. שאר הדברים הם צפויים- תחתית בצק פריך, פירורי חמאה וציפוי פטל טרי (שניתן בקלות להמיר לפטל קפוא). הבקשה היחדה שלי היא שלא תוותרו על מקל הווניל. למרות שהרבה יותר פשוט להשתמש בתמצית ווניל, הווניל הטרי מעניק לעוגה הזאת את כל הייחודיות שלה ומנקד אותה בנקודות שחורות יפיפיות. שלא לדבר על הארומה והטעם של וניל טרי. אחד הדברים היחידים בעולם שאין להם תחליף.

עוגת גבינה ללא אפיה בציפוי פטל ופירורי חמאה
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 28 ס"מ

חומרים לבסיס ולפירורים:

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

280 גרם קמח (2 כוסות)

כפית אבקת אפייה

70 גרם סוכר (שליש כוס)

2 חלמונים

קליפה מגורדת מחצי לימון

חצי כפית מלח

 

חומרים למלית הגבינה:

500 גרם גבינה לבנה (שני מיכלים קטנים או מיכל גדול)

250 גרם שמנת חמוצה (מיכל אחד)

500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה (2 מיכלים)

תוכן של מקל וניל שלם

150 גרם סוכר (3/4 כוס)

 

חומרים לציפוי:

500 גרם פטל (אם משתמשים בפטל קפוא, אין צורך להפשיר לפני השימוש)

100 גרם סוכר (חצי כוס)

10 גרם קורנפלור (כף)

 

אופן ההכנה:

הכנת הבסיס והפירורים: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה . מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים. עוטפים כל חלק בניילון נצמד, מהדקים לצורת עיגול ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, מניחים את החצי הראשון על תחתית התבנית הקפיצית ופותחים אותו בעזרת הידיים עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. את חצי הבצק השני מרדדים על גבי נייר אפייה לעיגול בעובי של כ- 2 ס"מ. מניחים את נייר האפייה על גבי תבנית תנור ואופים ביחד עם תבנית העוגה כ- 20 דקות. לאחר האפייה מניחים להתקרר לטמפרטורת החדר.

הכנת מלית הגבינה: מניחים את הגבינה הלבנה ואת השמנת החמוצה בתוך מסננת מרופדת במגבת מטבח נקייה. מניחים לנוזלים להתנקז מהגבינות למשך כ- 30 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר ניקוז הגבינות, מניחים אותן בתוך קערה גדולה. מוסיפים את תוכן הווניל ואת הסוכר ומערבבים בערת מרית עד לקבלת בלילה אחידה. לתוך קערת המיקסר שופכים את השמנת המתוקה ומקציפים עד לקבלת קצפת יציבה (חשוב להקציף היטב). את הקצפת מקפלים בעדינות לתוך בלילת הגבינות עד לקבלת תערובת אחידה. את התערובת שופכים לתוך התבנית הקפיצית, שמרופדת בתחתית הבצק שהתקרר בינתיים. מיישרים מעט. מכסים את התבנית בנייר כסף ומעבירים להקפאה של שעתיים. בינתיים מפוררים בידיים את עיגול הבצק שהתקרר (מחצי הבצק השני) לפירורים. מניחים בקופסא אטומה ומכניסים למקרר.

הכנת הציפוי: בקערית קטנה מניחים את הקורנפלור ומוסיפים לו כף או שניים של מים. מערבבים היטב בעזרת כפית עד לקבלת תערובת חלקה ללא גושים. מניחים בצד. בסיר קטן מניחים את הפטל ואת הסוכר. מבשלים תוך כדי ערבוב על להבה גבוהה עד שהסוכר נמס לחלוטין. מוסיפים את הקורנפלור וממשיכים לערבב מספר דקות עד שהתערובת מסמיכה מעט. מכבים את האש. שופכים את התערובת מיד על גבי עוגת הגבינה (לאחר ששהתה שעתיים במקפיא). מפזרים מעל את הפירורים. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לקירור והתייצבות למשך לילה לפחות.

לאחר הקירור העוגה יציבה מספיק וניתן להסיר את דפנות התבנית.

 

 

 

 

חג שבועות שמח וטעים!

 

קינוח "כשר לפסח" ללא פשרות

או: רולדת שקדים במילוי ריבת תותים וקרם מסקרפונה ווניל

המושג "קינוחים כשרים לפסח" תמיד מעורר אצלי זיכרונות נוראיים של עוגיות קוקוס עבשות מהסוג שאמא שלי היתה קונה כל שנה כשהיינו ילדים. אתם בטוח מכירים את העוגיות הנוראיות האלו בצורת נשיקות. הן תמיד היו מתוקות להחריד ונתקעות בגרון מרוב יובש. סבתא שלי הייתה קונה עוגיות יין. הדבר הנורא הזה שבכל פעם שאני עוברת לידו בסופר אני נזכרת בטראומות פסח משנים עברו. פעם אלו היו שתי האופציות היחידות למשהו מתוק בפסח. אז אי אפשר להאשים אותי שבמשך שנים סירבתי לגעת במתוקים שהוגדרו כ"קינוחים כשרים לפסח" ובחרתי תמיד לקנח במצה עם שוקולד.

אבל בשנים האחרונות נראה שהחלה מגמה חיובית של קינוחים כשרים לפסח ללא פשרות. בלי תחליפים מוזרים. קינוחים שיש להם טעם "רגיל". כמו של כל שאר המתוקים שאנחנו נוהגים לאכול במהלך השנה. כדי לענות על הצורך הזה, אני תמיד מכינה בפסח קינוחים שמראש לא היה צורך בשימוש בקמח כדי להכין אותם. ככה אני לא מרגישה שהתפשרתי. לאורך השנים גם פרסמתי כבר כמה קינוחים כשרים לפסח ללא פשרות, אבל הרולדה הזאת היא האהבה החדשה שלי.

עוגה באמת מושלמת שבחיים לא הייתם חושבים עליה שהיא "כשרה לפסח". יש לה טעם עשיר הרבה יותר מהרולדות הרגילות שאתם מכירים, דווקא בזכות השימוש באבקת שקדים ולא בקמח. חוץ מזה יש בה גם ריבת תותים חמצמצה וקרם מסקרפונה שמתובל במקל וניל אמיתי. קינוח כשר לפסח, טעים במיוחד ומתאים לכל עונות השנה. והכי חשוב- בלי פשרות! אחרי שתאכלו ממנו לא תרגישו כאילו "שעבדו עליכם", כמו שקורה הרבה פעמים עם מתוקים כשרים לפסח.

אז שנייה לפני שעונת התותים נגמרת ולפני שהאורחים דופקים בדלת, תנצלו את כל הזמן הפנוי שנשאר לכם בין הניקיונות, הבישולים, הקניות ושאר המטלות שמגיעות עם החג הזה, ותכינו לכם קינוח מושלם שישאיר אתכם עם טעם של עוד. אני מבטיחה שכל מי שיש לו פחד מקינוחים "כשרים לפסח" יאהב אתכם לנצח.

רולדת שקדים במילוי ריבת תותים וקרם מסקרפונה וניל

חומרים לרולדה:
3 ביצים
100 גרם סוכר (חצי כוס)
קורט מלח
130 גרם אבקת שקדים (כוס וחצי)

חומרים למילוי:
250 גרם גבינת מסקרפונה
30 גרם אבקת סוכר (רבע כוס)
מקל וניל
ריבת תותים מאיכות טובה (רצוי ביתית)

אבקת סוכר לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הרולדה: שמים את הביצים והמלח בקערת המיקסר ומקציפים כ- 5 דקות במהירות גבוהה עד שמתקבלת תערובת בהירה ותפוחה. מוסיפים את הסוכר בהדרגה תוך כדי פעולת המיקסר ומקציפים כ- 5 דקות נוספות עד שמתקבלת תערובת דביקה במרקם של סרט. מפסיקים את פעולת המיקסר ומוסיפים את אבקת השקדים בהדרגה תוך כדי קיפול בעזרת מרית (רצוי להוסיף שליש מכמות אבקת השקדים בכל פעם ולקפל בעדינות לאחר כל הוספה). את התערובת שופכים על גבי תבנית תנור מרופדת בנייר אפייה (אני משתמשת בתבנית אלומיניום גדולה מהסוג החד פעמי). משטחים מעט את התערובת כדי שתגיע לכל קצוות התבנית. אופים כ- 7 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות. הרולדה מוכנה כאשר היא מקבלת צבע שחום בהיר והיא קפיצית למגע. מיד לאחר האפייה הופכים את הרולדה על גבי מגבת מטבח נקייה מפודרת באבקת אפייה. מקלפים את נייר האפייה ומגלגלים את הרולדה לצורת גליל באמצעות המגבת. מהדקים היטב ומכניסים לקירור במקרר.
הכנת המילוי: שמים בקערה את גבינת המסקרפונה ואת אבקת הסוכר. בעזרת מטרפה ידנית מקציפים מעט את הגבינה ואבקת הסוכר עד שמתקבל מרקם רך ונוח למריחה. בעזרת סכין חדה חוצים את מקל הוניל לאורכו ומרוקנים ממנו את הגרגירים לתוך המלית. מערבבים היטב.
הרכבה: לאחר שהרולדה התקררה לחלוטין פותחים אותה על גבי המגבת. מורחים שכבה עבה של ריבת תותים. מעל מורחים את מלית הגבינה ומיישרים. חשוב שלא למלא את הרולדה עד השוליים ולשמור כשני ס"מ ללא מילוי מכל הצדדים. מגלגלים את הרולדה באופן הדוק (בשלב זה נשפך מעט מהמילוי, זה בסדר). עוטפים את הרולדה המגולגלת במגבת, מהדקים היטב ומעבירים לקירור של 12 שעות לפחות במקרר. לאחר הקירור הרולדה מתייצבת וניתן להסיר את המגבת, לפזר אבקת סוכר ולחתוך לפרוסות.

שיהיה חג שמח!




 

שאריות של חורף וקמח

או: עוגת לימון ויוגורט בזיגוג מתפצפץ בפה



החורף נעלם לי מהר מדי.

אני צריכה עוד רגע כדי להיפרד כמו שצריך.

השנה נדמה שהזמן עבר לי הרבה יותר מהר מבדרך כלל. החורף עבר אותנו, האביב הגיע הרבה לפני ששמתי לב, פסח כבר מחכה בדלת, המגפיים והמעילים עברו לאט לסוף הארון והגשם ששטף אותנו ממש בשבוע שעבר נעלם מבלי להשאיר סימן.

אתמול בלילה אפילו היסמין החל להפיץ ריחות שהגיעו אלינו מהפרדסים הסמוכים. ככה פתאום, ללא כל התראה מוקדמת, בשעות הערב המאוחרות, הופיעה לה בריזה נעימה וריחנית שמיד מזכירה לי את פסח ואת בוא האביב.

אבל אני עדיין לא מוכנה להיפרד. לא מוכנה כ"כ מהר לוותר על העונה האהובה עליי ביותר בשנה. אז בדיוק לשם כך אני מגישה לכם מתכון מושלם לעוגת לימון. עוגה עם ריח שישאיר אתכם עם אווירה של חורף למשך עוד כמה ימים. למרות  שהטמפרטורות בסופ"ש הקרוב אמורות לעבור את ה 30 מעלות וכולנו כנראה נלבש בגדים קצרים.

אז שנייה לפני שלימוני החורף המדהימים נעלמים להם מהשווקים ושנייה לפני שקמח הופך למוקצה, תאפו לכם עוגת לימון מנחמת וחורפית ותתענגו על רגעי החורף (והקמח) האחרונים.

המתכון הזה שייך לדונה היי. המרתה סטוארט של האוסטרלים. האישה שהגדירה מחדש את הצבע הלבן בצילומי אוכל מוקפדים ו"נקיים" במיוחד. אתם בטח מכירים אותה מהתוכנית שלה בערוץ האוכל שבה היא מכינה מגוון מאכלים שמצולמים על רקע לבן עם הרבה רוגע, נגישות ותחושת זן. אם בא לכם לשטוף את העיניים ולהפליג לעולמות של שלמות לא מציאותית, תבקרו באתר המושלם שלה.

העוגה הזאת פשוטה מאוד להכנה. פשוט שופכים כמה מוצרים בסיסיים לקערה, מערבבים ומעבירים לתבנית. אחרי אפייה קצרה של כחצי שעה, כל הבית שלכם יתמלא בריח של חורף. למרות הפשטות והמהירות של המתכון הזה, מתקבלת עוגה באמת מושלמת. בעל קרום זהוב וקשיח ופנים רך ומתפורר. אבל השיחוק האמיתי של העוגה הזאת הוא בזיגוג הסוכר שלה. למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת עוגות מזוגגות, בעוגה הזאת הזיגוג פשוט מושלם. הוא מה שהופך אותה לייחודית ומעניק לה טעם שונה ומתפצפץ שעושה נעים בפה. הניגוד בין החמיצות של הזיגוג והמתיקות של העוגה ובין המרקם המתפצפץ של הסוכר לבין הרכות והנימוחות של העוגה, מעניק לעוגה הפשוטה הזאת רובד ומורכבות של טעמים והופך אותה מעוד עוגה בחושה לעוגה מושלמת ויוצאת דופן.

 

עוגת לימון ויוגורט בזיגוג מתפצפץ בפה מבוסס על מתכון של donna hay
מתאים לתבנית קוגלוף/סיר פלא בקוטר 24 ס"מ

חומרים לעוגה:
2 ביצים
180 מ"ל שמן צמחי (3/4 כוס)
250 מ"ל יוגורט 3% שומן (מיכל)
שתי כפות מיץ לימון (מיץ מחצי לימון קטן)
שתי כפות גרידת לימון (גרידה של לימון גדול)
280 גרם קמח (2 כוסות)
שקית אבקת אפייה
רבע כפית מלח

חומרים לזיגוג (אופציונלי):
מיץ מלימון שלם קטן (בערך רבע כוס)
100 גרם סוכר (חצי כוס)

אופן ההכנה:
בתוך קערה בינונית שמים את כל חומרי העוגה הרטובים (ביצים, שמן, יוגורט, מיץ לימון). טורפים היטב בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את גרידת הלימון ומערבבים קלות. לתוך הקערה מנפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח ומערבבים רק עד לקבלת בלילה חלקה ללא גושים. מעבירים את הבלילה לתבנית אפייה משומנת היטב ואופים 30-35 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. בודקים בעזרת קיסם.
מיד לאחר האפייה הופכים את העוגה על גבי רשת צינון. בקערית קטנה מערבבים קלות את חומרי הזיגוג (מיץ הלימון והסוכר) ויוצקים בעזרת כף על גבי העוגה כשהיא עדיין חמה. מניחים לזיגוג להתייצב כעשר דקות.
העוגה הכי טעימה כאשר היא עדיין חמימה מהתנור.



 

תפוחים, ורדים וקלישאות

או: עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת

בואו נדבר שנייה על קלישאות.

אומרים שהן הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.

אומרים שיש בהן מהאמת.

יש אנשים שמתעצבנים מהן (אני למשל), לפחות עד שהם נתקלים בהן במציאות (שוב אני).

כן, גם אני נפלתי "קורבן" לרצף קלישאות שהרכיבו ביחד בוקר מושלם.

לפני כמה ימים, באחד מימות השמש החורפיים שהפכו להיות מאוד נדירים באזורנו, בדרך השגרתית שלי למכולת, הדרך הרגילה והקצרה שבה אני הולכת כל יום עם נעלי בית ובלי יותר מדי מחשבות, פתאום שמתי לב לשיחי וורדים צבעוניים שהחלו לפרוח בצידי הכביש. בלי לשים לב, פתאום נעצרתי מול השיחים וחייכתי לעצמי חיוך מטופש של נחת. ככה, פתאום. באמצע היום העמוס והגדוש שלי. מיד הוצאתי את הטלפון וצילמתי. כי אי אפשר שלא. ואז חשבתי שחייבים לחלוק את היופי הזה. אז שלחתי לכמה אנשים שאני אוהבת. כדי שגם הם יחייכו. ככה פתאום, באמצע היום. והתגובות כ"כ הפתיעו אותי. אף אחד לא נשאר אדיש ליופי הזה. כל מי שקיבל את התמונות עצר לשנייה את מה שהוא היה עסוק בו באותו הרגע וחייך. עצר לרגע כדי להריח את הוורדים. מילולית. וגם מטאפורית כנראה.

כנראה שבכל זאת קלישאות הפכו להיות קלישאות בגלל סיבה.



דוגמית קטנה כדי שגם אתם תחייכו
 

באותה מכולת יש גם כמה ארגזים של פירות וירקות שמתחדשים בכל יום. ממש כמה ירקות ופירות בודדים מכל סוג. הארגזים נגמרים כבר בשעות הצהריים המוקדמות ולמחרת מתמלאים שוב בסחורה טרייה ושונה מהיום הקודם. באחד הארגזים שהיו כבר חצי ריקים מצאתי 6 תפוחים יפים בכמה צבעים. 6 בדיוק. כל אחד בצבע ובטעם אחר. פתאום חשבתי שזו לא יכולה להיות מקריות שכמה ימים לפני נתקלתי ממש במקרה בעוגה המקסימה הזאת מהבלוג המושלם של הילה. עוגה שמצריכה בדיוק 6 תפוחים מסוגים שונים. אז ברוח הקלישאות בהן הייתי שרויה, החלטתי שזאת גזירת גורל ושעכשיו אני פשוט חייבת להכין את העוגה הזאת.

אז הגעתי הביתה, עזבתי את כל העיסוקים החשובים הרבה יותר שהיו לי באותו הרגע, ומיד ניגשתי לאפות את העוגה. ומה יש לומר? כנראה שזו באמת הייתה גזירת גורל. יצאה עוגה כ"כ מושלמת וכ"כ מפתיעה. הרבה מעבר לציפיות שלי. בדיוק מה שהייתי צריכה בתוך כל היום העמוס שלי. הפרוסה החמה הראשונה הייתה פשוט רגע מושלם. קלישאה רגעית נדירה שרק עליה ניתן לכתוב שיר הלל גדוש קלישאות.

תעשו לעצמכם טובה ותיקחו כמה רגעים כדי להכין את העוגה המושלמת הזאת. היא תגרום לכם לחייך חיוך גדול של אושר. ככה סתם. פשוט כי היא נורא טעימה. בחושה פשוטה, אבל קצת אחרת. בדיוק מסוג הקלישאות שאתם צריכים בחיים שלכם.



התפוחים המושלמים שתרמו לכל האושר הזה

עוגת תפוחים פשוטה וקצת אחרת
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ


חומרים לעוגה:
6 תפוחים גדולים קלופים וחתוכים לקוביות בגודל של כס"מ (מומלץ ממינים שונים)
180 מ"ל חלב (3/4 כוס)
2 ביצים
60 מ"ל שמן זית (רבע כוס)
2 כפות מיץ לימון
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
140 גרם קמח (כוס)
כפית וחצי אבקת אפייה
חצי כפית קינמון
קורט מלח
קליפה מגורדת מלימון שלם
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות מאוד

חומרים לציפוי:
15 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
30 גרם סוכר חום (שתי כפות)
20 גרם קמח (שתי כפות)
חצי כפית קינמון

אופן ההכנה:
הכנת הציפוי: בקערה קטנה מניחים את כל חומרי הציפוי ומעבדים בקצות האצבעות עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מכסים ומניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: בקערה גדולה שמים ביצים, חלב, שמן זית, מיץ לימון, וסוכר חום. טורפים בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. לתוך הקערה מנפים את הקמח, הקינמון ואבקת האפייה. מוסיפים את המלח ואת גרידת הלימון ומערבבים בעדינות לתוך התערובת עד שמקבלים תערובת אחידה וללא גושים. מוסיפים את קוביות התפוחים ומערבבים בעדינות עד שהן מצופות לחלוטין בתערובת. שופכים את התערובת לתוך תבנית קפיצית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל את קוביות החמאה. מעל הכל מפזרים את תערובת הציפוי בצורה אחידה. אופים כשעה ורבע בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
אין באמת דרך לדעת שהעוגה מוכנה. תצטרכו לסמוך על האף והעיניים שלכם. כאשר העוגה יציבה לחלוטין והקצוות שלה מקבלים צבע עמוק כהה, היא מוכנה. להוציא באומץ.


זהירות, עוד קלישאות בדרך..

העוגה מושלמת ביום חורף סוער כשהיא חמימה מהתנור עם כוס קפה חם ופוך.

שיהיה סופ"ש יבש וחמים!



בין קודש לחול

או: חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים

גם אתם מרגישים את זה?

את האווירה המיוחדת של הימים האחרונים.

תמיד בתקופה הזאת יש מעין תחושה שאנחנו בין לבין.

בין חום לקור.

בין טוב לרע.

בין קודש לחול.

בין סליחות לחשבונות.

הרשומה הזאת, ברוח התקופה, היא גם בין לבין.

בין חלה לעוגה.

בין מתוק למריר.

בין לבן לשחור.

המאפה המושלם לבוקר של אחרי החג.

משהו מתוק להעביר איתו את הבוקר הראשון של השנה החדשה.

כדי שתהיה הכי מתוקה שאפשר!

אם לא בא לכם על המילוי, הבצק הזה מניב את החלות המתוקות הכי טובות והכי רכות שיצא לי לטעום.

חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים
מניב 2 חלות גדולות

חומרים לבצק:
560 גרם קמח (4 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
3 ביצים
100 גרם חמאה מומסת
180 גרם דבש (חצי כוס)
80 מ"ל חלב (שליש כוס)
חצי כפית מלח

חומרים למילוי:
4 תפוחי גרני סמית קטנים מקולפים וחתוכים לריבועים בגודל של כ- 2 ס"מ
כף סוכר חום
500 גרם גבינת ריקוטה
200 גרם שוקולד מריר קצוץ דק
8 גרם קורנפלור (כף)
100 גרם אבקת סוכר (שקית)

סוכר גבישי לקישוט (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח ולשים באמצעות וו הלישה כ- 5 דקות. מוסיפים את המלח ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק (הבצק אמור להיות רך מאוד). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר למשך הלילה.
צליית התפוחים: מניחים את ריבועי התפוחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה בשכבה אחידה. מפזרים מעל ככף של סוכר חום. אופים כ- 15 דקות בחום של 180 מעלות. התפוחים מוכנים כאשר הם משחימים ומתרככים לחלוטין. מקררים היטב.
הכנת המילוי: מניחים בקערה את גבינת הריקוטה ומערבבים אותה קלות באמצעות כף כדי לקבל מסה אחידה וללא גושים. מוסיפים את הקורנפלור ואת אבקת הסוכר. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ואת התפוחים הצלויים שהתקררו. מערבבים עד לקבלת מילוי אחיד. מניחים במקרר עד לשימוש.
מילוי ועיצוב: לאחר התפיחה, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב. לשים לצורת כדור אחיד. מחלקים את הבצק ל- 6 חלקים שווים ומכדררים כל חלק לעיגול חלק. מניחים את עיגולי הבצק על נייר אפייה מקומח, מכסים במגבת ומכניסים למקרר למנוחה של כ- 20 דקות. מוציאים כדור אחד מהמקרר ולשים לצורה אובלית בגודל של כ- 20X10 ס"מ. מורחים על הבצק שישית מכמות המילוי. מגלגלים לצורת גליל לא מהודק ומניחים בצד. חוזרים על הפעולה עם שני כדורי בצק נוספים עד שנוצרים 3 צינורות בצק בגודל אחיד. את שלושת הצינורות קולעים לצורת חלה ומניחים בתבנית אינגלישקייק מרופדת בנייר אפייה. מכסים וחוזרים על הפעולה עם שארית הבצק. מניחים את החלות לתפיחה בטמפרטורת החדר במשך כשעה. לאחר התפיחה אופים כ- 50 דקות בתנור שחמם מראש לחום של 170 מעלות. מיד לאחר האפייה מורחים על החלות מעט דבש ומפזרים סוכר גבישי לקישוט.

שתהיה שנה מתוקה מתוקה מתוקה  ♥♥

 

מאפינס לשעת לילה מאוחרת

או: מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

השעה אחת עשרה וחצי בלילה. אני פותחת את הדלת של הבית אחרי יום ארוך וקשה במיוחד. קודם כל הנעליים יורדות מהרגליים. אח"כ מקלחת ומעבר למדי ב'. כצפוי, אני מתפרקת על הספה בסלון מול הטלויזיה. פתאום מופיע החשק הזה. צורך למשהו מתוק שישכיח את כל היום הארוך שעבר עליי. אני עוברת על כל הארונות במטבח, בודקת את המזווה ואין כלום! לא עוגה, לא עוגיות ואפילו לא גלידה במקפיא. אין מנוס והגיע הזמן לעבור למתכון השוקולד המנחם שלי לשעת חירום. אבל מה, אין קקאו! אין חלב! אין שוקולד! ממש אחרית הימים בבית שלי. שבועיים בלי זמן לבקר בסופר או אפילו במכולת וזה מה שקורה.

 

 

אז נשאר רק לאלתר. יש בננות, ביצים, נוטלה, קצת חמאה שנשארה במקרר. מכניסים הכל לקערה ומקווים לטוב. הריח שמתפשט בבית בזמן האפייה מעורר ציפיות גבוהות. ציפיות שהתממשו בגדול. מאפינס צנועים, פשוטים למראה, שמכינים ממש בקלות בעשר דקות של עבודה. אבל כ"כ טעימים! בדיוק מה שהיה חסר לי באותו הרגע. קפה, מאפינס, תוכנית טובה בטלויזיה. ויאללה, לישון לקראת יום ארוך לא פחות שמחכה לי שוב למחרת.

 

לפחות אני הולכת לישון בידיעה שמחר מחכים לי המאפינס האלו מיד כשאני חוזרת הביתה. הידיעה הזאת הופכת את היום הארוך שלי להרבה יותר נסבל.

 

 

  



מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

מניב 8 מאפינס בגודל סטנדרטי

 

חומרים:

ביצה

60 גרם סוכר חום כהה (רבע כוס)

2 בננות מעוכות

60 מ"ל שמן צמחי (רבע כוס)

חצי כפית קפה נמס (אם משתמשים בקפה נמס מגורען, מומלץ להמיס אותו בכף של מים רותחים)

כפית אבקת אפייה

קורט מלח

140 גרם קמח (כוס)

כשתי כפות ממרח נוטלה

 

חומרים לשטרוייזל (אופציונלי):

25 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

25 גרם סוכר (שתי כפות)

35 גרם קמח (רבע כוס)

 

אופן ההכנה:

הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה שמים את כל חומרי השטרוייזל. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מניחים בצד עד לשימוש.

הכנת המאפינס: שמים בקערת את הביצה והסוכר החום. טורפים במטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. מוסיפים את השמן, הקפה ואת הבננות המעוכות וטורפים קלות עד לאיחוד. מוסיפים את הקמח, המלח ואבקת האפייה ומערבבים קלות רק עד לקבלת בלילה אחידה. מרפדים תבנית שקעים בעטרות נייר ושמים בכל שקע כף מהתערובת. מוסיפים בכל שקע כמות של כשתי כפיות נוטלה. מעל הנוטלה שמים עוד ככף מתערובת המאפינס. בשלב זה גובה הבלילה צריך להיות כשני שליש מגובה השקע. מפזרים מעל את השטרוייזל באופן שווה בין כל השקעים. אופים כ- 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. המאפינס מוכנים כאשר הפירורים מזהיבים.

 

 



 

מתי כבר יגיע קצת חופש...

 



 

עוגת ביכורים

או: עוגת ריקוטה עם שוקולד לבן בציפוי פסיפלורה

אז הנה שוב הגיע לו החג הנפלא הזה. ממש בלי ששמנו לב, שוב הגענו לתקופה הזאת בשנה שבה בכל מקום רואים רק לבן ומדברים רק על גבינות. התקופה הזאת בשנה שבה כולם מוציאים את מלתחת הקיץ ורוכשים בבגדי ים חדשים כי כבר ממש חם ומתחשק ללכת לים ולהסתובב ברחוב רק עם גופיות ומכנסיים קצרים. אבל הכי חשוב, זו התקופה שבה כולם מחפשים מתכונים לעוגות גבינה. כי אחרי הכל, עם כל הכבוד לפשטידות ולפסטות, המלכה האמיתית של ארוחת שבועות היא עוגת הגבינה. לא משנה כמה תנסו, אי אפשר לברוח מזה. שבועות בלי עוגת גבינה זה כמו פסח בלי חרוסת (לפחות אצלי במשפחה).

גם השנה התחלתי לחשוב על עוגת החג שלי ממש מזמן. כבר אחרי פסח אני מתחילה בחיפוש השנתי שלי אחר עוגת הגבינה המושלמת שתזכה לככב בשולחן החג שלנו. ניסיונות שמגיעים לשיאם בימים שלפני החג. השנה הבחירה הייתה ממש פשוטה וכמעט ללא התלבטויות. פסיפלורה. שיח הפסיפלורות בגינת הוריו של החצי שלי התחיל ממש לאחרונה להניב את פירותיו הראשונים וזה היה כנראה סימן לכך שעוגת הגבינה של שבועות תהיה השנה בסימן פסיפלורות. בכל זאת, פירות ראשונים שהופיעו להם ממש לקראת חג הביכורים זה חייב להיות סימן משמיים. מהרגע שהחלטתי על פסיפלורות, העוגה ממש הרכיבה את עצמה. מכיוון שפסיפלורות ושוקולד לבן הם זוג משמיים, היה לי ברור שגם שוקולד לבן יצטרף לחגיגה. בשלב זה הבחירה הייתה בין עוגה קרה לבין עוגה אפויה. בסוגיה הזאת אני והחצי השני חלוקים. הוא מעדיף עוגות גבינה קרות, ללא אפיה. לעומתו, אני תמיד אבחר בעוגת גבינה אפויה וקרמית (רצוי ללא קמח או קורנפלור), מהסוג שנמס על הלשון.

בסוף בחרתי בהעדפה האישית שלי. אבל הבטחתי שבשנה הבאה העוגה תהיה לא אפויה.
בשביל החצי.

למרות שבהתחלה היו לי קצת ספקות לגבי השילוב של עוגת גבינה ופסיפלורות, בסופו של דבר הופתעתי לגלות שמדובר בשילוב טעמים מושלם. מסוג הטעמים שמשלימים באופן מדויק אחד את השני. החמיצות הנפלאה של הפסיפלורות משתלבת נהדר עם המתיקות של הגבינה וגם מוסיפה רובד רענן וקליל לעוגה. בנוסף, זרעי הפסיפלורה מוסיפים קראנץ' מפתיע ומתפצפץ בפה, שמהווה ניגוד מושלם למרקם הקרמי והנמס של העוגה. ואם אתם מחפשים יתרון נוסף בעוגה הזאת, אז היא גם דלת שומן (יחסית). המרכיב העיקרי שלה הוא גבינת ריקוטה 9% ואין בה בכלל גבינת שמנת. אבל זו ממש לא התפשרות. המרקם שלה הוא קרמי ומפנק לחלוטין ואם לא תספרו, אף אחד לא יידע שהיא לא מכילה גבינת שמנת.

לפני שאני מגיעה למתכון של העוגה הנפלאה הזאת,  בואו נדבר רגע על עוגות גבינה אפויות. למרות שכבר כתבתי בעבר רשומה מקיפה ומפורטת עם כל ההסברים והסודות שאתם צריכים לדעת, אני עדיין שומעת לחשושים וספקות בנושא. אז תנו לי לומר זאת שוב בצורה הכי ברורה- עוגות גבינה אפויות זה לא דבר מסובך או קשה להכנה. באמת. תנסו לפחות פעם אחת ותבינו כמה זה פשוט לאפות עוגת גבינה ביתית מושלמת.

 עוגת ריקוטה ושוקלד לבן בציפוי פסיפלורה
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ

חומרים לבסיס:
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
140 גרם קמח (כוס)
35 גרם סוכר (3 כפות)
חלמון
כפית גרידת לימון (בערך מרבע לימון)
קורט מלח

חומרים לעוגת הגבינה (טמפרטורת החדר):
500 גרם גבינת ריקוטה
מיכל שמנת חמוצה
5 ביצים
100 גרם כוס סוכר (חצי כוס)
200 גרם שוקולד לבן מומס
קורט מלח

חומרים לציפוי:
כ- 7-8 פסיפלורות
25 גרם סוכר (שתי כפות)
10 גרם קורנפלור (כף)

אופן ההכנה:
הכנת הבסיס: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה (חמאה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, ביצה, גרידת לימון ומלח). מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, פותחים אותו בעזרת הידיים בתוך התבנית עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר. מקציפים במהירות גבוהה כ- 4-5 דקות עד לקבלת קצף רך. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. בלי לשטוף את קערת המיקסר מניחים בתוכו את החלמונים עם מחצית הסוכר השנייה והמלח. מקציפים במהירות גבוהה כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. עוצרים המיקסר ומוסיפים את גבינת הריקוטה, את השמנת החמוצה ואת השוקולד הלבן המומס. מקציפים כדקה נוספת עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית, מקפלים את קצף החלבונים לתערובת עד לקבלת בלילה אחידה. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפויה. אופים כ- 50-55 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. בתום האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להצטנן לטמפרטורת החדר. בשלב זה העוגה מעט צונחת וזה בסדר גמור. את השקע שנוצר ממלאים בציפוי הפסיפלורות.
הכנת הציפוי: חוצים את הפסיפלורות ובעזרת כף מרוקנים את התוכן שלהן לתוך סיר קטן. מוסיפים את הסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס לחלוטין והתערובת מתחילה לרתוח (חשוב להשגיח ולערבב מדי פעם על מנת שלא יישרף). בינתיים שמים את הקורנפלור בקערית קטנה ומוסיפים כשתי כפות מים. מערבבים היטב עד שאין גושים. מוסיפים את הקורנפלור לסיר לאחר הרתיחה. מערבבים עד שהתערובת מסמיכה. את התערובת שופכים על גבי העוגה שהתקררה מעט (וכך פתאום נעלם לו השקע שנוצר בעוגה).
מכניסים למקרר לקירור של לילה לפחות.

חג ביכורים שמח!!!



 

ממש לא הרולדה הקלאסית של סבתא

או: רולדת שוקולד במילוי קצפת ודובדבני אמרנה

תעשו לעצמכם טובה ואל תכינו את העוגה הזאת.
באמת.
אל תכינו.
דלגו...עבר ישר למתכון הבא.

זו העוגה הכי קטסטרופלית והכי נוראית שאתם יכולים להעלות על הדעת.

וכשאני אומרת קטסטרופלית אני מתכוונת שפשוט תמצאו את עצמכם מפנטזים עליה כל היום. באמת. אני לא מגזימה. לא תוכלו להתרכז בשום דבר אחר כל עוד העוגה הזאת נמצאת במקרר שלכם. אתם פשוט תתמכרו אליה. אבל באמת תתמכרו. תיסעו מהר הביתה מהעבודה ותסתכנו בקבלת דו"ח על מהירות. לא תגידו שלום לבני הבית כשאתם מגיעים. לא תתקלחו או אפילו תורידו נעליים. אתם ישר תיגשו למקרר בלי שום שליטה. ישר תושיטו את היד ותחתכו לכם פרוסה ענקית. אפילו לא יהיה לכם זמן להכין קפה. את הקפה אתם תשתו כבר עם הפרוסה השנייה.

אז עזבו, אל תכינו...
תחסכו מעצמכם את ההתנהגות המביכה שנגרמת בעקבות העוגה הזאת.

אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים להתעלם מכל האזהרות שלי ולהכין את העוגה הזאת, תכינו את עצמכם לפינוק האולטימטיבי. לעוגה המושלמת. ולא, זאת ממש לא הרולדה שאתם מכירים מבית סבתא. אפילו לא קרוב. לא שחלילה יש לי משהו נגד הרולדה של סבתא. אפילו פרסמתי כאן בעבר את הגרסא המושלמת שלי לעוגה הקלאסית הזאת. אבל אין מה להשוות. הרולדה הזאת היא בליגה אחרת לגמרי. למעט העובדה שמדובר בעוגה מגולגלת וממולאת, כל קשר בינה לבין כל מתכון רולדה אחר שיצא לי לפגוש הוא מקרי בהחלט.

הרולדה הזאת היא בכלל עוגת שוקולד נימוחה ועדינה עם שוקולד מריר משובח וללא טיפה של קקאו או של קמח. המילוי מורכב משילוב עילאי של סירופ דובדני אמרנה מרוכז, קצפת פשוטה ודובדבני אמרנה שלמים. למרות שאני מגדירה את עצמי כאשה של מילים, העוגה הזאת באמת הותירה אותי ללא מילים. באמת שאין לי מילים כדי לתאר כמה העוגה הזאת מושלמת. כמה היא טעימה ומדהימה וכמה כל ביס ממנה הוא אושר צרוף והרמוניה של טעמים מושלמים שפשוט יגרמו לכם לאושר בלתי נשלט.

המתכון לרולדה מבוסס על מתכון מהבלוג של דב. היא קוראת למתכון הזה Heavenly Chocolate Cake Roll. האמת היא שאין לי ניסוח מדויק יותר. העוגה של דב אכן שמימית. שוקולדית, רכה, נימוחה ופשוט טעימה בכל קנה מידה אפשרי. אבל הגרסא שלי אפילו מושלמת יותר. בגרסא שלי יש דובדבני אמרנה. מי שלא מכיר, הגיע הזמן לעשות היכרות. מדובר בדובדבנים מיובאים מאיטליה ומשומרים בסירופ. הם עולים קצת כמו זהב, אבל שווים כל אגורה שתוציאו עליהם. הם בערך הדבר הכי טעים בעולם. וכאשר משדכים אותם לעוגת שוקולד מפנקת ולקצפת, מתקבלת שלמות. פשוט שלמות.

אני לא מתכוונת לשקר לכם. מלאכת הגלגול וההרכבה של העוגה הזאת מעט מסובכת. בניגוד לרולדות קלאסיות שמכילות קמח, העוגה הזאת מכילה בעיקר ביצים ושוקולד, מה שהפוך אותה לעדינה הרבה יותר וקצת יותר מאתגרת לגלגול ועיצוב. אם אתם מנוסים בהכנת רולדות, לא אמורה להיות לכם בעיה. אבל אם אתם חדשים בתחום, כדאי לקחת בחשבון את האפשרות שהעוגה קצת תישבר או תתעקם, לפחות בפעם הראשונה שתכינו אותה. אבל זה ממש לא סוף העולם וזה בטוח לא מה שיגרום לכם לוותר על ההנאה מהדבר המושלם הזה. אם אתם רוצים להגדיל את הסיכויים שתצא לכם רולדה מושלמת, תעקבו אחר ההוראות כלשונן, תקחו נשימה עמוקה, תעבדו לאט ובעדינות ואולי אפילו תתפללו קצת בלב. זה בטוח לא יזיק.

רולדת שוקולד במילוי קצפת ודובדבני אמרנה

חומרים לרולדה:
250 גרם שוקולד מריר מומס
כפית נס קפה מגורען מומס ב- 3 כפות מים רותחים
6 ביצים מופרדות לחלמונים וחלבונים
70 גרם סוכר (שליש כוס)
רבע כפית מלח
קקאו לפיזור

חומרים למלוי:
200 גרם דובדבני אמרנה מסוננים היטב + סירופ השימור בקערה נפרדת
10 גרם קורנפלור (כף)
מיכל שמנת מתוקה להקצפה (250 מ"ל)

קקאו לפיזור (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הרולדה: מניחים את החלבונים עם המלח ומחצית מכמות הסוכר בקערת המיקסר. מקציפים במהירות גבוהה עד למצב של גבעות רכות (מרקם של קצפת רכה) במשך כ- 4-5 דקות. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת ומניחים בצד. בקערת המיקסר מניחים את החלמונים עם מחצית הסוכר הנותרת (אין צורך לשטוף). מקציפים במהירות גבוהה כ- 6 דקות עד שהתערובת תופחת והופכת בהירה. עוצרים את המיקסר ומוסיפים לחלמונים את השוקולד המומס ואת המים עם הקפה המומס. ממשיכים להקציף עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית מקפלים את קצף החלבונים לתוך תערובת החלמונים. חשוב לעבוד בעדינות ולהוסיף כמות קטנה של חלבונים בכל פעם. את הבלילה שופכים לתוך תבנית בגודל של 40X30 ס"מ מרופדת בנייר אפייה. אופים כ- 12-16 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. חשוב לא לאפות יתר על המידה ולבדוק בעזרת קיסם כבר לאחר כ- 12 דקות. אם הקיסם יוצר רטוב, מחזירים לאפייה ובודקים שוב לאחר 2 דקות. מיד עם הוצאת העוגה מהאפייה, מכסים אותה במגבת מטבח לחה למשך כ- 5 דקות. בינתיים פורסים על משטח העבודה מגבת מטבח יבשה ונקייה. מפזרים על כל שטח המגבת שכבה אחידה של אבקת קקאו בעזרת מסננת דקה. מסירים מהעוגה את המגבת הלחה והופכים אותה בעדינות על גבי המגבת עם אבקת הקקאו. לא להילחץ עם חלקים קטנים מהעוגה נדבקים למגבת, זה אמור לקרות. כעת, כשהעוגה הפוכה, מקלפים בעדינות את נייר האפייה ומגלגלים לרולדה בעזרת המגבת. בשלב זה חשוב לעבוד לאט ובעדינות על מעט למנוע מהרולדה מלהישבר. את הרולדה המגולגלת מניחים בצד ביחד עם המגבת. בינתיים מכינים את המלית.
הכנת המלית: בקערית קטנה ממיסים את הקורנפלור ב- 3 כפות מי ברז. במחבת קטנה מניחים את סירופ השימור של הדובדבנים. מביאים לרתיחה ומוסיפים את הקורנפלור המומס. מערבבים היטב וללא הפסקה עד שהסירופ מסמיך למרקם של ריבה. מכבים את האש ומניחים להצטנן מעט. בינתיים מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה.
הרכבת הרולדה: פותחים את הרולדה המגולגלת ומשאירים אותה על המגבת. מורחים על הרולדה את הסירופ שהתקרר מעט. מניחים מעל את הקצפת ומיישרים לשכבה אחידה. מפזרים מעל את הדובדבנים. מגלגלים בחזרה את הרולדה. בשלב זה המילוי אמור לצאת קצת מהצדדים. זה ממש בסדר. עוטפים את הרולדה במגבת, מלפפים את הקצוות ומניחים על גבי תבנית או מגש מאורך. מכניסים לקירור למשך הלילה (8 שעות לפחות). למחרת מסירים בעדינות את המגבת מהרולדה ומפזרים מעל אבקת קקאו (אופציונלי).

מתענגים על כל ביס!!
ואם אתם מכינים אז תזמינו אותי...

מלכלכים את הידיים

או: טראפלס שוקולד תפוז

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים- אלה שאוהבים להלתכלך ואלה שאוהבים לשמור מרחק נגיעה מכל דבר שעלול לגרום להם לטיפה של לכלוך או אי סדר. אפשר לראות את ההבדלים כבר כשאנחנו ילדים. יש את אלו שמכניסים את הידיים שלהם לתוך צבעי הגועש ומורחים את כל הדף במגוון של צורות אמורפיות ואבסטרקטיות ויש את אלו שמעדיפים להשתמש במכחול, לצבוע בתוך הצורות והקווים ולהיבהל מכל טיפת צבע שנוגעת בהם. יש את אלו שאוהבים ללכת בתוך הבוץ, לגעת בו וללכלך את כל הבגדים ויש את אלו שיעשו סיבוב ארוך ויקפצו על קצות האצבעות בין השלוליות, רק כדי להימנע מכל זכר של לכלוך. אני מהסוג הראשון של האנשים. רק תתנו לי את האפשרות להתלכלך. לאבד שליטה. תנו לי את האפשרות לגעת. להרגיש עם הידיים. במיוחד בכל מה שקשור באוכל. אם יש לי אפשרות לבשל, לטעום, ללוש ולאכול עם הידיים, ואני מאושרת.

כנראה שלמדתי את זה מהבית. כל האנשים שאני מכירה מבשלים עם הידיים. אין כפות או כפיות. אין כפפות. גם מתבלים עם הידיים. בלי מידות. לפי העין שופכים תבלינים לתוך כף היד וישר לסיר או לקערה. לא יודעת להסביר את זה. איכשהו יוצא שהאוכל הרבה יותר טעים כשמכינים אותו בידיים. בלי חוצץ. בלי כלי שנכנס באמצע והורס את הטעם. כנראה שיש משהו ב"טעם של היד". משהו שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת. כאילו כל הזיכרונות, הטעמים והידע של הבישול הטוב טמון ביד. עובר דרך המגע הישיר בין היד לאוכל.

אם גם אתם מהסוג שאוהב להתלכלך ולגעת באוכל, יש לי את הקינוח המושלם- טראפלס שוקולד. הרי אין שום דבר יותר מלכלך משוקולד. אבל מצד שני אין גם שום דבר שיותר כיף לגעת בו עם הידיים מאשר שוקולד. אם אף פעם לא הבנתם איך אוכל יכול להיות חושני, תכינו טראפלים. כל העבודה הזאת עם השוקולד, המגע הישיר, הבלתי אמצעי, הגלגלול, הציפוי, התוצאה החלקה והמושלמת. פרי עמל ידכם שבא לידי שיא בביס הרך. המתמסר. הנמס על הלשון. תכינו ותבינו על מה אני מדברת. אבל מצד שני תכינו את עצמכם מראש לחוויה שתלכלך לכם את הידיים, את הבגדים ואת המטבח בכתמים שחורים ודביקים במיוחד.

יש מיליוני מתכונים לטראפלס. מכל הסוגים והמינים. החל מגרסאות קלאסיות ופשוטות שמכילים רק שוקולד ושמנת ועד לסוגים מורכבים ומסובכים שמכילים מגוון טעמים ומרקמים. המתכון הזה הוא איפשהו באמצע. הוא מאוד פשוט בהכנה ובטעמים שלו, אבל גם מושלם ומשובח במיוחד. אם אתם קוראים את הבלוג שלי, אתם כבר יודעים שאחד הטעמים האהובים עליי ביותר בעולם הוא שוקולד-תפוז. מאז שהייתי ילדה אני מכורה לכל מה שקשור בשילוב הזה. בכל ביקור בחנות שוקולד, אני תמיד אצא עם שקית עמוסה בשוקולדים בטעם שוקולד, שתמיד תכלול גם כמות לא מבוטלת של קליפות הדרים מצופות בשוקולד. הכי הארד-קור. משהו שרק מכורים אמיתיים יכולים לאהוב. לכן זה לא מפתיע שגם בכל מה שקשור בטראפלס, אני תמיד אעדיף את הגרסא עם התפוז.

כמו שאמרתי, המתכון פשוט מאוד להכנה ויש בו ממש מעט חומרים. לכן חשוב מאוד להשתמש בחומרים איכותיים. החל משוקולד משובח בעל אחוזי קקאו גבוהים (במקרה הזה כדאי להשקיע ולקנות את השוקולד היקר, זה באמת עושה את כל ההבדל). חשוב להקפיד גם להשתמש בליקר תפוז איכותי (גראן-מרנייה או קוואנטרו אמיתיים) ולא בחיקוי זול. וכמובן, אל תוותרו על המלח!! אומנם זו כמות מאוד קטנה אבל יש לה השפעה משמעותית על הטעם. אני חייבת לומר שבאופן מפתיע, הטראפלס האלה היו הצלחה מסחררת גם בקרב אלו שאינם מחבבים את השילוב של שוקולד ותפוז. אבל אם אתם בכל זאת סולדים מהשילוב הזה, פשוט תשמיטו מהמתכון את קליפות התפוז ותמירו את ליקר התפוז באלכוהול אחר (ויסקי, ברנדי או רום יעבדו כאן מצוין).

אז יאללה, תשטפו ידיים. תפשילו שרוולים, תשימו סינר ותיגשו לעבודה.
כדאי לכם.

טראפלס תפוז-שוקולד
מניב כ- 30 טראפלים בגודל בינוני

חומרים:
400 גרם שוקולד מריר משובח (60% קקאו ומעלה) קצוץ דק
מיכל שמנת מתוקה
קליפה מגורדת מתפוז בינוני (כחצי כפית)
2 כפות דבש
רבע כפית מלח
3 כפות ליקר תפוזים

אבקת קקאו לציפוי

אופן ההכנה:
בקערה בינונית מניחים את השוקולד הקצוץ ואת המלח. מניחים בצד. בסיר קטן מניחים את השמנת, הדבש ואת גרידת התפוז. מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב. מיד כאשר השמנת מגיעה לרתיחה מסירים מהאש ושופכים על גבי השוקולד. ממתינים כשלוש דקות עד שהשוקולד נמס. לאחר כשלוש דקות, מערבבים בעדינות את התערובת בעזרת כף מהמרכז החוצה, עד שמתקבלת תערובת מבריקה והומוגנית. מוסיפים את הליקר ומערבבים היטב. את תערובת השוקולד שופכים לתוך תבנית שטוחה (אני השתמשתי בתבנית פיירקס בגודל 25X30). מכסים היטב בניילון נצמד ומניחים בקירור למשך 8 שעות לפחות. לאחר קירור מוחלט של התערובת, קורצים ממנה עיגולים בערת כפית. את העיגולים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. מקררים את העיגולים כשעה במקרר. לאחר הקירור, מוציאים את העיגולים מהמקרר ומגלגלים אותם בין הידיים עד שהם עגולים וחלקים. לתוך קערה מנפים אבקת קקאו. מניחים את הכדורים בקערה ומגלגלים אותם בקקאו עד שהם מצופים היטב (2-3 כדורים בכל פעם).

מלכלך מאוד, אבל שווה כל ביס..


 

מעז יצא מתוק

או: תותים בקרם שמנת ושוקולד לבן בציפוי שטרוייזל

אני ותותים זה סיפור אהבה ישן. יש משהו בפרי הזה שתמיד גורם לי לחייך. לא ברור אם זה בגלל הצבע המדהים, המתיקות המעודנת, זיכרונות הילדות בדמות קערה ענקית של תותים בשמנת וסוכר. או שזה בכלל קשור בעובדה שמדובר בפרי שמופיע מיד עם תחילת העונה האהובה עליי ביותר בעולם. בכל שנה כאשר אני רואה את התותים הראשונים בשווקים, אני מתמלאת באושר וכל שנה מחדש אני מתפעלת מהצבעוניות העזה שהם מוסיפים לדוכני הפירות  החדגוניים של החורף. אני ותותים עברנו כבר הרבה ביחד והיד עוד נטויה.

אבל למרות הצבעוניות והאושר שתותים בד"כ מביאים עימם, השבוע דווקא נחלתי מהם אכזבה חמוצה. כמובן שלא הצלחתי להתאפק ובשנייה שנתקלתי בסלסלאות התותים הראשונות בשוק, קניתי אותן באימפולסיביות. כן, אני אמורה ללמוד כבר. התותים הראשונים של העונה בד"כ נושאים עימם אכזבה חמוצה. אנשים חכמים שיודעים להפיק לקחים (לא כמוני), נמנעים מקניית תותים ממש בתחילת העונה ומחכים שבוע שבועיים, עד שמגיעים התותים הטובים באמת. המתוקים והבשלים למשעי (וגם המחירים יורדים בהתאם). כמובן שאני לא הצלחתי להתאפק ולקחתי את הסיכון. התוצאה הייתה מאכזבת ומצאתי את עצמי עם שתי סלסלאות תותים שעלו כמו כליה והיו חמוצים עד כדי כך שלא ניתן היה לאכול מהם.
 

למרות האכזבה ואולי בעיקר בשל המחיר הבלתי הגיוני ששילמתי עבורם, לא אמרתי נואש והחלטתי שגם תותים חמוצים ומאכזבים זקוקים רק למעט תשומת לב ואהבה כדי לשנות לחלוטין את פניהם ולהפוך לתענוג מושלם ומתוק. מהסוג שרק תותים יכולים להניב. אז כמובן שקצפת נכנסה מיד לתמונה. ואי אפשר בלי שוקולד לבן (כי צריך משהו ממש מתוק שימתן את כל החמיצות הזאת). קצת פירורי חמאה לפריכות. ומי אמר שמנת חמוצה ולא קיבל? התוצאה לפניכם. קינוח מתוק ומושלם שעושה חסד אפילו לתותים החמוצים והבוסריים של תחילת העונה. זו בדיוק הסיבה שאני כ"כ אוהבת תותים. אפילו אם קצת מאכזבים אותי לפעמים.

אני חייבת לומר שהקינוח הזה, שנולד באופן הכי ספונטני כתוצאה מחוסר ברירה, הוא אחד הדברים הכי טעימים שיצא לי לאכול בזמן האחרון. באמת. זה אחד הקינוחים היחידים שאני והחצי חיסלנו לחלוטין בלי עזרה מאף אחד תוך פחות מיומיים. נראה לי שבעיקר לא רצינו לחלוק את האושר המושלם הזה. וגם כי הכל נגמר כ"כ מהר..הרבה לפני שלמישהו נוסף היה בכלל סיכוי להתקרב לדבר המושלם הזה.

אבל למה רק לנו מגיע כל הטוב הזה? לכו תרכשו לכם תותים מאכזבים משלכם ותיהנו גם אתם.

תותים בקרם שמנת ושוקולד לבן בציפוי שטרוייזל
מניב כ- 6 כוסות קינוח בינוניות


חומרים לשטרוייזל:
100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
210 גרם קמח (כוס וחצי)
70 גרם סוכר (1/3 כוס)
קורט מלח

חומרים לקרם שמנת שוקולד לבן:
200 גרם שוקולד לבן חתוך לקוביות
מיכל שמנת מתוקה להקצפה
קורט מלח
מיכל שמנת חמוצה
20 גרם אבקת סוכר (2 כפות)- אם התותים מתוקים, ניתן לוותר

חומרים לתותים:
500 גרם תותים חתוכים לרבעים
20 גרם אבקת סוכר (2 כפות)- אם התותים מתוקים, ניתן להסתפק בכף אחת
קורט מלח

אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: מניחים בקערה את כל החומרים. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מניחים את הפירורים בתבנית מרופדת בנייר אפיה. אופים כ- 15 דקות בחום של 180 מעלות עד שהפירורים מזהיבים קלות. מצננים לטמפרטורת החדר. מעבירים את הפירורים לקערה, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת קרם שמנת שוקולד לבן: בקערה קטנה מניחים את קוביות השוקולד הלבן. בסיר קטן מחממים את השמנת המתוקה עד שהיא מגיעה לרתיחה. מסירים מהאש ויוצקים מיד על השוקולד הלבן. מוסיפים את המלח ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מכסים בניילון נצמד ומקררים במקרר למשך 8 שעות לפחות.
הכנת התותים (בסמוך למועד הרכבת הקינוח): בקערה קטנה מנחים את כל החומרים. מערבבים היטב (בעדינות, שלא לפרק את התותים). מנחים בצד עד השימוש.
הרכבת הקינוח: מקציפים את תערובת השמנת המתוקה והשוקולד הלבן עם שתי כפות אבקת סוכר. חשוב להקציף את הקרם היטב עד לקבלת מרקם יציב. לתוך הקרם מקפלים את השמנת החמוצה בעדינות עד לקבלת תערובת אחידה. כעת בונים את השכבות בתוך הכוסות: פירורי שטרוייזל, תותים, קרם, שכבה נוספת של תותים, שכבה נוספת של שטרוייזל.
מכסים כל כוס בניילון נצמד ושומרים בקירור.

 

 



 

סתם זרקתי כמה דברים לתוך קערה

או: עוגה בחושה של בננות וממרח לוטוס

אומרים שהדברים הכי טובים בחיים קורים בטעות. בלי כוונות או תכנון מוקדם. אני מסכימה. לגבי הרבה תחומים, אבל במיוחד לגבי אפייה.

נכון, אפייה היא מדע מדוייק ברוב המקרים. היא מצריכה היערכות. תכנון מוקדם. נדרש לפנות עבורה זמן. להתמסר. להתמקד. לעקוב אחר הוראות. יש בה שלבים מורכבים ומתוכננים היטב. אבל כמו בכל מדע אחר, גם באפייה יש מקום לאילתורים. לספונטניות. לניסוי וטעייה. אפילו לטעויות. תחשבו על האופה הראשון ששכח את הסוכר על הגז וקיבל קרמל. תחשבו על האחיות טאטן, שעל פי האגדה הפילו את טארט התפוחים שלהן על הרצפה ובכך המציאו את אחד הטארטים הכי מפורסמים במטבח הצרפתי.

גם העוגה הזאת היא תוצאה של ניסוי וטעייה. תוצאה של צורך לא מתוכנן. לאחר שבשבת האחרונה הופיעו אצלנו אורחים בלתי צפויים ותפסו אותי ללא עוגה מוכנה, פניתי לעוגת "הרגע האחרון" הקבועה שלי והחלטתי להכין עבורם עוגה בחושה מהירה. נכנסתי למטבח והתחלתי לאסוף דברים שמצאתי במקרה. פתחתי את המקרר והוצאתי שמנת חמוצה, ביצים, חמאה. פתחתי את המגירה ונתקלתי בממרח לוטוס שנרכש באימפולסיביות בביקור האחרון שלי בסופר. הכנסתי הכל לקערה עם קצת סוכר חום, קמח ואבקת אפייה. שנייה לפני ששפכתי את הכל לתבנית, קלטתי פתאום כמה בננות. הן ישבו בשקית בפינה של השיש וחיכו די הרבה זמן שמישהו סוף סוף יתייחס אליהן. אחרי שליבי יצא אליהן, החלטתי להוסיף גם אותן לחגיגה. הכנסתי הכל לתנור ואחרי 50 דקות אפילו אני הופעתי מהתוצאה.

ממש בלי כוונה קיבלתי עוגה טעימה באופן מיוחד. רכה, עסיסית, מפנקת. מהסוג שפשוט דורש כוס קפה חם ליד. והכי חשוב, הכל קרה בלי יותר מדי מאמץ ומחומרים שרובנו מחזיקים דרך קבע בבית. מהיר וטעים. בדיוק כמו שאני אוהבת את העוגות הבחושות שלי.

הערה לגבי ממרח לוטוס. מדובר במוצר חדש יחסית שניתן למצוא כמעט בכל סופר (זו ממש לא פרסומת סמויה). הטעם שלו הוא בדיוק הטעם של עוגיות הלוטוס המפורסמות שכולנו מכירים. אם אתם מחובבי העוגיות הללו (כמוני), בטוח תאהבו את הממרח הזה. כמובן שזה לא מוצר חובה. אמרנו עוגה מהירה לאורחים בלתי צפויים, אז אני בטח לא אשלח אתכם לביקור בסופר. לי היה בבית אז הוספתי. אם אין לכם,  ניתן להמיר בכל ממרח אחר שאוהבים (נוטלה תעבוד כאן מצויין, גם ממרח נוגט). או שאפשר לוותר לחלוטין על הממרח ולהכין עוגת בננות פשוטה וטעימה.

עוגת בננות וממרח לוטוס
מתאים לתבנית אינגלישקייק סטנדרטית

חומרים:
3 ביצים
מיכל שמנת חמוצה (200 מ"ל)
50 גרם חמאה מומסת
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
3 כפות גדושות ממרח לוטוס 
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
שקית אבקת אפייה
רבע כפית מלח
4 בננות גדולות מרוסקות בעזרת מזלג

אופן ההנה:
בקערה טורפים את הביצים. מוסיפים את השמנת החמוצה, הסוכר ואת החמאה המומסת וטורפים קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את ממרח הלוטוס ומערבבים היטב עד שהוא נטמע לחלוטין בתערובת. לתוך הקערה מנפים את הקמח ואת אבקת האפייה. מוסיפים את המלח ומערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה (חשוב להקפיד על עיבוד מינימלי). מוסיפים את הבננות ומערבבים אותן בעדינות לתוך התערובת. יוצקים לתוך תבנית אינגלישקייק מרופדת בנייר אפייה ואופים כ- 50 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. העוגה מוכנה כאשק קיסם שהוכנס למרכזה יוצא עם פירורים לחים.

כמה פשוט, ככה טעים.
שיהיה סופ"ש טוב!