העוגה שהצליחה להפתיע אותי

או: עוגת בננות ושוקולד בציפוי פירורי חמאה

שלמה ארצי כתב: "אולי זה נכון לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות".
אמא שלי, האופטימית הנצחית, תמיד אומרת: "תנסי, מקסימום זה יפתיע אותך"

חלק מתהליך ההתבגרות שלנו הוא התאמת ציפיות. בעוד שילדים מופתעים בכל יום מהעולם, מבוגרים נוטים לכך הרבה פחות. בד"כ אנחנו לומדים להתאים את הציפיות שלנו למציאות, צוברים ניסיון ומלווים בתחושה שכבר ראינו הכל ואי אפשר יותר להפתיע אותנו. זה מה שהופך את ההפתעות להרבה יותר נדירות, אבל מצד שני גם להרבה יותר כיפיות.

גם בכל מה שקשור לאוכל, כבר קשה מאוד להפתיע אותי. כילדה, כל פעם שניסיתי מאכל חדש, הרגשתי כאילו נפתח בפניי עולם שלם של אפשרויות חדשות. לעומת זאת, בשנים האחרונות יש לי תחושה שבכל מה שקשור לאוכל, כבר נחשפתי כמעט להכל. זה הפך אותי חסינה הרבה יותר להפתעות. היום אני כבר יכולה לקרוא מתכון ולדעת בדיוק מה תהיה התוצאה. ממש להרגיש את הטעם. אבל בכל זאת, מדי פעם מגיע לידי מתכון שמצליח להפתיע אותי. שמניב תוצאה שונה לחלוטין ממה שציפיתי. לפעמים לטובה, ולפעמים לרעה. לצערי כבר לא קורה הרבה שאני מופתעת לטובה, אבל כשזה סוף סוף קורה, זה תמיד כיף גדול.

העוגה הזאת היא ההתרגשות האחרונה שלי. למרות שסיפור האהבה שלי איתה לא היה ממבט ראשון ולא התחיל בהתרגשות גדולה, היא הצליחה לרגש אותי והתאהבי בה אהבת אמת, כנגד כל הציפיות. במבט ראשון אין בה שום דבר מיוחד. היא לא מרשימה במיוחד למראה, אין בה מרכיבים מיוחדים וגם לא שילובים יוצאי דופן. לכאורה, סתם עוגה פשוטה. למרות שקיבלתי עליה המלצות חמות מחברה, עדיין לא הייתי משוכנעת. הציפיות שלי ממנה אפילו פחתו לאחר שקראתי את המתכון. בקריאה הראשונה וגם בשנייה והשלישית, לא הצלחתי להבין את פשר ההמלצות החמות. היא נראתה לי כמו כל עוגה בחושה עם ציפוי פירורים. הרי ראיתי והכנתי כאלה כבר במגוון גירסאות וזה תמיד וריאציות שונות של אותו רעיון. טעים, אבל ממש לא מפתיע. אז זהו, שלגמרי לא. העוגה הזאת שונה לחלוטין מכל עוגה בחושה אחרת שנתקלתי בה בחיי. יש בה משהו שהוא בין עוגה בחושה, ללחם בננות, לעוגת שוקולד עשירה. שילוב שקשה מאוד להסביר במילים, אבל כדאי מאוד לנסות. תאמינו לי שהמתכון הפשוט ממש לא מצליח להעביר את גודל ההפתעה שהעוגה הזאת טומנת בחובה.

העוגה מבוססת על מתכון של מיכל אנסקי שפורסם במאקו. כשקיבלתי אותו מחברה שלי, היא המליצה לי להכפיל את כמות השוקולד. כמובן שמיד קפצתי על ההצעה. במקביל גם הפחתתי את כמות הסוכר בחצי, כמו שאני בד"כ נוהגת לעשות. הערה לשונאי הבננות- העוגה מכילה כמות מכובדת של בננות אבל הטעם שלהן ממש לא דומיננטי, אלא אפילו עמום ולא ברור. מרבית האנשים בכלל לא הבחינו שיש בננות בעוגה. החצי השני שלי היה היחיד ששם לב לטעם הבננות ולמרות שהוא בד"כ לא אוהב עוגות עם בננה, גם הוא התאהב בה לחלוטין. למרות הטעמים המפתיעים, העוגה פשוטה מאוד להכנה, ממש כמו עוגה בחושה. יש לי רק שני דגשים חשובים לגבי השוקולד. ראשית, בשום פנים ואופן אל תשתמשו בשוקולד צ'יפס, אלא בשוקולד מריר איכותי ובעל אחוזי קקאו גבוהים (אני השתמשתי ב- 70% כי אני מאוד אוהבת, אבל גם 60% זה מספיק). המרירות של השוקולד בשילוב המתיקות העזה של הבננות יוצרת מתיקות מושלמת, שגם שונאי השוקולד המריר יצליחו לאהוב (מניסיון). שנית, את השוקולד חשוב לחתוך לחתיכות לא אחידות על מנת שחלק מהן ימסו לחלוטין בעוגה וחלק יישארו נגיסות. כל הכיף בעוגה הזאת זה לנגוס פתאום בחתיכת שוקולד קשה, בתוך הפנים הרך של העוגה. אני הגשתי את העוגה כשהיא עדיין חמימה והשוקולד נמס ממנה על הצלחת. כולם מאוד אהבו. אפשר להגיש גם קר מהמקרר. הטעם מעט שונה אבל עדיין מדהים. לסיכום, כמו שאמא שלי אומרת: תנסו, מקסימום זה יפתיע אתכם.

רק אזהרה לפני שאתם מכינים- זה ממכר ברמות אחרות!!! אז כדאי שתזמינו מראש כמה אנשים שאתם אוהבים כדי לחלוק עימם את הפלא הזה וגם כדי לאכול פחות בעצמכם.

עוגת בננות ושוקולד בציפוי פירורי חמאה מבוסס על מתכון של מיכל אנסקי
מתאים לתבנית  קפיצית בקוטר 24 ס"מ

חומרים:
280 גרם קמח (2 כוסות)
חבילת אבקת אפייה
120 גרם סוכר חום (חצי כוס דחוסה)
200 גרם חמאה מלוחה רכה חתוכה לקובית
3 ביצים
גביע שמנת חמוצה (200 מ"ל)
5 בננות בשלות מאוד חתוכות לפרוסות בעובי של כ- 4 מ"מ
200 גרם שוקולד מריר שבור לחתיכות לא אחידות

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח ואבקת האפייה לתוך קערה. מוסיפים את הסוכר החום ואת החמאה. מעבדים בעזרת הידיים עד לקבלת פירורים לא אחידים. מניחים בצד. בקערה נפרדת טורפים את הביצים ואת השמנת החמוצה לתערובת אחידה. מוסיפים לתערובת מחצית מהפירורים ומערבבים. מוסיפים את השוקולד החתוך ואת פרוסות הבננה. מערבבים בעדינות. את התערובת שופכים לתוך תבנית משומנת היטב. מפזרים מעל את המחצית השנייה של הפירורים. אופים כ- 40 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. העוגה מוכנה כאשר הפירורים מזהיבים.