העוגיות הטעימות עם השם המוזר

או: עוגיות סניקרדודל (Snickerdoodle cookies)

כשהייתי ילדה אמא שלי עבדה כמדריכה בתוכנית האתג"ר. במסגרת העבודה שלה היא הייתה מקבלת המון ספרי קריאה של התוכנית. כשאני אומרת המון, אני באמת מתכוונת להמון. המון ספרים. בכל רגע נתון הייתה לנו בבית ערימה ענקית של כמה מאות ספרים שהיו מתחלפים מדי פעם. את מרבית הספרים אני בכלל לא זוכרת. הם היו סתם חלק מהערימה. מדי פעם הייתי מדפדפת בספרים ובוחרת לקרוא מתוכם ספר שמשך את עיניי. באותה תקופה החל סיפור האהבה שלי עם ספרים, עליו כבר כתבתי בעבר. מכל מגוון הספרים שעמדו להם בערימה הגבוהה הזאת, יש ספר אחד שאני זוכרת עד היום. קראו לו "עוגית לחגית". אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור אבל אני זוכרת היטב את האיורים בספר. איורים של עוגיות במגוון צורות וצבעים. אני זוכרת עמוד אחד שהיו מצויירות בו מלא צנצנות של עוגיות. במשך שנים חשבתי שזה הציור הכי יפה שראיתי.  אם לומר את האמת, הסיבה היחידה שנמשכתי שוב ושוב לספר הזה היתה הציורים מעוררי התיאבון של העוגיות. זה גם הדבר היחיד שאני זוכרת מהספר. אל תשאלו אותי על הסיפור..

ממש כמו סיפור האהבה שלי עם ספרים, כך גם הרומן הארוך שלי עם עוגיות התחיל בגיל נורא צעיר. אני באמת אוהבת עוגיות. יותר מכל דבר אחר שניתן לאפות. יש בהן משהו מנחם. משהו ביתי שמזכיר ילדות. תמימות. לא משנה כמה הן יהיו זרות ושונות, כמה הן יגיעו ממקומות רחוקים, תמיד תהיה בהן תחושה מוכרת.

הדבר נכון גם לגבי העוגיות הללו. עוגיות סניקרדודל, למי שמכיר. עוגיות שמגיעות אלינו ממקומות רחוקים, אבל נושאות טעם מוכר. טעם אהוב. אל תתנו לשם המוזר לבלבל אתכם. למרות שמדובר בעוגיות בעלות אזרחות אמריקאית, יש להן טעם מאוד מוכר. כמעט ישראלי. למי שלא מכיר, מדובר בעוגיות רכות מאוד, מתפוררות, שמתובלות היטב בסוכר וקינמון. שילוב טעמים מנצח שמככב לא מעט בבלוג הזה. למרות שילוב הטעמים הנפוץ, העוגיות הללו לא דומות לשום דבר שיצא לי לטעום.

אני חייבת לומר שניסיתי מגוון רחב של מתכונים לעוגיות הללו. לצערי, התאכזבתי בכל פעם. תמיד התקבלו עוגיות פשוטות. בלי שום ייחודיות. עוגיות בטעם בדיוק כמו של מיליון עוגיות אחרות. משהו תמיד היה חסר. לפחות עד שמצאתי את המתכון הנוכחי שהוא ללא ספק המתכון הכי טוב לעוגיות הללו. הגרסא המסויימת הזאת מכילה חמאה שרופה שמעניקה לעוגיות טעם אגוזי עמוק ומבדילה אותן משאר עוגיות הסניקרודל הרווחות. בגרסא הזאת העוגיות שמתקבלות הן גבוהות יותר ולא שטוחות כמו ברוב המקרים. זה מה שמעניק להן את המרקם הרך והייחודי. בכל פעם שאני מכינה אותן, הן מתחסלות ממש באותו היום. החצי השני שלי פשוט משתגע עליהן. אבל הוא אף פעם לא זוכר את השם שלהן. הוא פשוט קורא להן "העוגיות הטעימות עם השם המוזר".

 עוגיות סניקרדודל מבוסס על מתכון מהבלוג ambitious kitchen
מניב כ- 18 עוגיות גדולות

חומרים:
200 גרם חמאה
120 גרם סוכר חום (חצי כוס)
50 גרם סוכר לבן (רבע כוס)
ביצה + חלמון
כף חלב
350 גרם קמח (2.5 כוסות)
כפית סודה לשתייה
חצי כפית קינמון
רבע כפית מלח

חומרים לציפוי:
60 גרם סוכר חום (רבע כוס)
כפית קינמון

אופן ההכנה:
במחבת קטנה ממיסים את החמאה. לאחר שהיא נמסה לחלוטין ממשיכים לבשל אותה על להבה בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד. לאחר שהחמאה מקבלת צבע ענברי עמוק ונודף ממנה ריח אגוזי מסירים מהאש ומעבירים לקערה לקירור. חשוב מאוד לא להוריד את העיניים מהמחבת. ההבדל בין חמאה חומה לחמאה שרופה הוא עניין של כמה שניות של בישול. לכן חשוב מאוד להעביר את החמאה לקערה מיד כאשר היא מוכנה, כדי שלא תמשיך להתבשל מהחום של המחבת. את החמאה מניחים בצד על מנת שתתקרר. במיקסר עם וו גיטרה מערבלים את הביצה, החלמון ושני סוגי הסוכר עד לקבלת תערובת תפוחה מעט. מוסיפים את החמאה והחלב וממשיכים לערבל עד לקבלת תערובת אחידה. לתוך הקערה מנפים את הקמח ואת הסודה לשתייה. מוסיפים את הקינמון והמלח ומערבלים למשך כחצי דקה רק עד לקבלת בצק אחיד. את קערת הבצק מקררים במקרר למשך שעה לפחות (אם אתם רוצים לקצר את התהליך, תכניסו את הבצק למקפיא ל- 20 דקות). בינתיים מערבבים בקערית את חומרי הציפוי. יוצרים מהבצק שהתקרר כדורים בגודל של כדור פינג פונג ומגלגלים כל כדור בתערובת הציפוי עד שהוא מצופה לחלוטין. את הכדורים מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. חשוב לשמור על מרווח של כמה ס"מ בין העוגיות (הן מתרחבות בתנור). אופים כ- 8-10 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד ששולי העוגיות משחימים והן רכות במרכז. מניחים לעוגיות להצטנן בתבנית מספר דקות ולאחר מכן מעבירים אותן לקירור על גבי רשת.