עוגיות של זיכרון ילדות

או: עוגיות חמאה מלוחה ווניל

אם גדלתם בבית מרוקאי אתם בטוח מכירים את המונח "עוגיות מכונה". שם קצת מוזר לעוגיות הכי "של סבתא" שרק ניתן להעלות על הדעת. מי שמכיר אותן מהבית יודע בדיוק למה אני מתכוונת. כל מי שהעוגיות האלו היו חלק מהילדות שלו יכול לעצום את העיניים וממש להרגיש את המרקם הרך והנימוח שלהן על הלשון. יכול ממש להריח את הריח המשגע שהעוגיות האלו עושות בבית. יכול ממש לראות בעיני רוחו את ערימות התבניות שיוצאות בקבלנות מהתנור בבית של סבתא. שורות שורות של עוגיות מפולסות, מסודרות בתבנית כמו חיילים. דומות, אבל באותו זמן גם מאוד שונות. לכל אחת מהן יש את הצבע שלה. הטעם שלה. הייחודיות שלה. העוגיות שהיו בקצוות התבנית מקבלות גוון שחום יותר. הקצוות שלהן פריכים יותר. העוגיות שהיו במרכז התבנית מקבלות צבע בהיר יותר. הן רכות ומתפוררות ביד. דומות, אבל קצת שונות.

התמונות האלו אחזו בי בימים האחרונים וסרבו לעזוב. פתאום הציף אותי הזיכרון של העוגיות האלו. העוגיות שתמיד היו בצנצנת העוגיות בבית של סבתא שלי. העוגיות שאמא שלי הכי אוהבת אבל אף פעם לא מכינה בבית. כי אין לה מכונה. כי אין לה את המתכון המקורי. כי הן אף פעם לא יעמדו במבחן הזיכרון. אז נכון, העוגיות האלו לא עומדות לחלוטין במבחן הזיכרון. הטעם שלהן קצת אחר. המרקם שלהן קצת שונה. והצורה שלהן הרבה יותר אחידה. כנראה שהתנורים היום אופים יותר טוב. כנראה שזילוף יוצר תוצאה מדוייקת יותר ממכונה. כנראה שטעם כמו של סבתא שלי לעולם לא ניתן יהיה לשחזר.

אבל בכל זאת, העוגיות האלו מצוינות בזכות עצמן. הן מכילות מרכיבים שבטוח לא היו חלק מהמתכון של סתבא שלי. מרכיבים כמו חמאה מלוחה שנותנת את הטעם המיוחד הזה שמבדיל אותן מעוגיות חמאה אחרות. הן מכילות גם מקל וניל. אמיתי. שמנקד את העוגיות בנקודות שחורות וטעימות בטירוף. שמוסיף להן טעם קצת אחר מהעוגיות של סבתא שלי. וכדי להקל על המלאכה (ובעיקר כי אין לי מכונת עוגיות), העוגיות האלו מזולפות. מה שמקנה להן צורה דומה לצורה של עוגיות המכונה הקלאסיות של סבתא שלי, אבל באותו זמן גם הופך אותו למחוספסות פחות. הזילוף האחיד הופך אותן לסרט נע של עוגיות באותו הגודל ובאותה הצורה. גם התנור החדש והיקר שלי אופה בצורה אחידה יותר והופך אותן לעוגיות בעלות צבע אחיד. מה שממש לא אפיין את העוגיות הייחודיות של סבתא שלי.

אבל שלא תטעו, אני לא מתנצלת. הרעיון והזכרונות אולי הגיעו מהמטבח של סבתא שלי ולעולם לא יהיו זהים למקור, אבל הטעם המשובח והמרקם המושלם לא פחות טובים. העוגיות האלו טעימות באופן יוצא דופן. ובטוח שיצליחו ליצור אצלכם זכרונות חדשים וטובים לא פחות.

עוגיות חמאה מלוחה ווניל
מניב כ- 20 עוגיות גדולות

חומרים:
200 גרם חמאה מלוחה קרה חתוכה לקוביות
ביצה + חלמון
90 גרם אבקת סוכר (3/4 כוס)
175 גרם קמח (כוס ורבע)
מקל וניל שלם (ניתן להמיר בשתי כפיות תמצית וניל אמיתית ואיכותית)

אופן ההכנה:
מניחים בתוך קערת מעבד מזון את הקמח ואבקת הסוכר. מערבלים בפולסים. חוצים את מקל הוניל לאורכו ובעזרת גב של סכין מגרדים ממנו את גרגירי הווניל. את הגרגירים מעבירים לתערובת הקמח ומערבלים בפולסים עד שהם מתערבבים בתערובת. מוסיפים את החמאה ומעבדים בפולסים עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את הביצה ואת החלמון ומעבדים עד לקבלת בצק אחיד ורך. את הבצק מעבירים לשק זילוף עם פיית כוכב פתוחה. מזלפים מהתערובת פסים אחידים וארוכים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. את העוגיות המזולפות מעבירים למקרר למשך שעתיים לפחות (או למקפיא לחצי שעה). לאחר הקירור אופים את העוגיות כ- 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות. העוגיות מוכנות כאשר הן מקבלות צבע זהוב בהיר וכל הבית מתמלא בריח משכר של חמאה ווניל. זהירות, לא לאפות יתר על המידה על מנת שלא לייבש את העוגיות ולפגוע במרקם הפריך שלהן. לאחר האפייה, חשוב לתת לעוגיות להתקרר בתבנית כ- 10 דקות לפחות לפני שמנסים להזיז אותן.

עכשיו חסר לכם רק תה חם עם הרבה סוכר ושיבה.
הזכרונות כבר בפנים.

 

הומאז' לגדולה מכולן

או: עוגת גבינה ובצק עוגיות

יש אנשים מאוד מסוימים שנוסכים בנו השראה. שגורמים לנו להתרגש. שגורמים לנו לרצות לקום ולעשות משהו. אצלי מאיה מהבלוג המדהים בצק אלים היא אחת מאנשים האלו. בלוג שממש לא צריך להציג או לספר עליו, כי נדמה שכולם מכירים אותו. אומנם מעולם לא נפגשתי עם מאיה באופן אישי, אבל אני בהחלט מעריצה אותה. או לפחות את האישה מאחורי הבלוג. ללא ספק המלכה האם של בלוגי האוכל הישראלים למיניהם. מאיה הצליחה לשכלל את הבלוג שלה לדרגת שלמות עם הסגנון הייחודי ויוצא הדופן שלה. מעבר למתכונים המדהימים והמושלמים, הבלוג של מאיה רווי במידע ובאמת מאפשר למאותגרי המטבח הקשים ביותר לצלוח אפילו את המתכון המסובך ביותר.

אז אם עדיין לא הבנתם, מאיה הייתה אחד ממקורות ההשראה לבלוג שלי. למרות שהסגנונות שלנו שונים לחלוטין, גם מבחינת הכתיבה וגם מבחינת המתכונים, אני שואבת המון השראה מהבלוג שלה. במיוחד מהעוגה הזאת. העוגה האולטימטיבית שגרמה לי להתאהב בבלוג של מאיה לנצח והיתה הסיבה העיקרית לפתיחת הבלוג שלי.

אז תודה לך מאיה,
הלוואי שיירבו בלוגרים מוצלחים ונפלאים כמוך.

העוגה הזאת פורסמה בבלוג של מאיה לפני כמה שנים טובות. אבל עדיין לא נס ליחה והיא נותרה בעיניי רלוונטית היום ממש כמו פעם. המתכון הזה מביא עימו משמעות חדשה למונח עוגת גבינה. נושא אהוב וקרוב לליבי, כמו שאתם בטח יודעים אם אתם קוראים את הבלוג שלי. אומנם לקח לי המון זמן להעלות את המתכון הזה, אבל זה ללא ספק אחד המתכונים הכי שחוקים בבית שלי, מהסוג שאני מכינה כבר המון שנים בכל הזדמנות. כי מתכון מנצח לא מחליפים. ואיך ספק שהמתכון הזה מנצח. מכל מיני סיבות. הסיבה הראשונה היא שהוא חביב על מגוון קהלים, אפילו בקרב אלו שלא שאינם נמנים עם אוהבי עוגות הגבינה למיניהן. הסיבה השנייה היא שהוא מאוד מפתיע ושונה מכל עוגת גבינה שיצא לכם לטעום. ואם לומר את האמת, בכל השנים שאני מכינה את העוגה הזאת למגוון של אנשים שונים, מעולם לא פגשתי מישהו שלא השתגע עליה.

כמה שאני לא אנסה לתאר את הטעם של העוגה הזאת, אני לעולם לא אצליח. היא מסוג הדברים האלה שצריך פשוט לנסות כדי להבין. ההכנה שלה אומנם קצת יותר מורכבת וארוכה מהכנה של עוגת גבינה רגילה, בעיקר כי צריך להכין בצק עוגיות בנוסף לבלילת הגבינה, אבל היא ממש שווה את ההשקעה הנוספת שהיא דורשת. אבל שלא תבינו אותי לא נכון, ההכנה ממש לא מסובכת. הרי להכין בצק עוגיות זה דבר פשוט מאין כמותו, ולערבב כמה גבינות ביחד בקערה, זה אפילו יותר פשוט. אז בלי תירוצים, תמהרו להכין. מבטיחה לכם שלא תתאכזבו ותהינו מכל ביס.

היתרון הגדול של העוגה הזאת הוא שהיא הרבה פחות טמפרמנטית מעוגות גבינה אפויות אחרות. למעשה, תשכחו מכל מה שאתם מכירים או ששמעתם על עוגות גבינה אפויות. העוגה הזאת מתנהגת אחרת. קודם כל, וזו הפרה של כל הכללים שלי, היא לא מכילה גבינת שמנת כלל. רק גבינה לבנה ושמנת חמוצה. ובכל זאת, היא רחוקה מלהיות עוגה דלה. לא במרקם ולא בטעמים. בצק העוגיות מוסיף לה עושר ומרקם שלא ניתן להתחרות בהם, מה שהופך את השימוש בגבינת שמנת למיותר לחלוטין (תאמינו לי שניסיתי ויצא הרבה פחות טוב). בעוגה הזאת דווקא גבינה כחושה עובדת הכי טוב. אבל עם כל הכבוד למכון המקורי (ויש המון כבוד), אני בחרתי לוותר על בצק העוגיות שהופיע במתכון והחלפתי אותו במתכון המוצלח שלי לעוגיות שוקולד צ'יפס. כי כמו שאמרתי קודם, מתכון מוצלח לא מחליפים. אם בא לי לגוון, אני מחליפה את בצק העוגיות הקלאסי במתכון המושלם לא פחות לעוגיות בטעם חמאת בוטנים עם שוקולד צ'יפס. בשתי הגרסאות העוגה יוצאת מוצלחת וטעימה במיוחד!!

עוגת גבינה ובצק עוגיות
מתאים לתבנית פיירקס מלבנית בגודל 20X30 ס"מ

חומרים לבצק עוגיות:
100 גרם חמאה רכה
50 גרם סוכר חום
50 גרם סוכר לבן
ביצה
שתי כפיות תמצית וניל
170 גרם קמח
חצי כפית מלח
חצי כפית סודה לשתייה
כפית אבקת אפייה
150 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות גסות

חומרים לעוגת הגבינה (טמפרטורת החדר):
500 גרם גבינה לבנה (2 מיכלים)
200 גרם שמנת חמוצה (גביע אחד)
3 ביצים
70 גרם סוכר (1/3 כוס)
קורט מלח


אופן ההכנה:
הכנת בצק העוגיות: בקערת המיקסר מקציפים יחד חמאה, סוכר לבן וסוכר חום עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצה ואת תמצית הוניל וממשיכים להקציף עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח, אבקת האפייה והסודה לשתייה. מוסיפים את המלח ומקפלים בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (בשלב זה חשוב להקפיד על עיבוד עדין ומינימלי). מוסיפים את השוקולד החתוך ומקפלים בעדינות. מרפדים תבנית פיירקס בגודל 20X30 ס"מ בנייר אפייה. חשוב להקפיד שהנייר יגלוש מעבר לשולי התבנית, מה שיקל על הוצאת העוגה המוכנה. מניחים כשליש מתערובת בצק העוגיות בתחתית התבנית. בעזרת מרית או סכין מריחה מורחים את הבצק עד השוליים כך שיכסה את כל פני שטח התבנית בשכבה אחידה (רק את התחתית ללא השוליים). בשלב זה יכולים להיווצר מעט חורים קטנים בתחתית הבצק. מכיוון שהבצק מתרחב באפייה, החורים ייסגרו ותתקבל תחתית אחידה. מכניסים לאפייה של כ- 10 דקות בתנור שחומם לחום של 180 מעלות. את שארית בצק העוגיות מכניסים למקרר עד לשימוש.
הכנת בלילת הגבינה: מניחים בקערה את הביצים וטורפים אותן קלות במטרפה ידנית. מוסיפים את הגבינה ואת השמנת החמוצה וממשיכים לערבל קלות עד לקבלת בלילה אחידה. מוסיפים את המלח ואת הסוכר וממשיכים לערבב קלות עד שהסוכר נמס בתערובת. את התערובת יוצקים על בסיס העוגיות האפוי. בעזרת שתי כפיות, מניחים מעל תערובת הגבינה תלוליות קטנות מבצק העוגיות שנותר. חשוב להקפיד ליצור תלוליות קטנות של בצק מכיוון שהוא תופח ומתרחב באפייה. אופים בתנור שחומם לחום של 160 מעולות כ- 45-50 דקות עד שבצק העוגיות אפוי והגבינה יציבה בשוליים. לאחר האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להגיע לטמפרטורת החדר. לאחר שהעוגה התקררה מכסים אותה היטב בניילון נצמד למעבירים למקרר לקירור למשך הלילה. לאחר הקירור שולפים את העוגה מהתבנית (נעזרים בנייר האפייה כדי להוציא את העוגה בקלות). חותכים את העוגה ל- 16 ריבועים שווים.

 

המורכבות שבפשטות

או: פאי שוקולד תפוז

הגזמות ומחוות גרנדיוזיות מביכות אותי.
דברים פשוטים מרגשים אותי.
בעיניי, פרח בודד שנקטף באקראי בלי תכנון מוקדם מאיזה שדה ליד הבית אומר הרבה יותר מזר פרחים מושקע שנקנה בחנות שיקית בעבור המון כסף.

המחשבות על פשטות הופיעו אצלי אחרי ביקור ארוך בארה"ב ממנו חזרנו בימים האחרונים. זו הייתה הפעם הראשונה שלנו בארה"ב. שמענו את כל הסיפורים על המדינה הגדולה מהחיים. אבל עד שלא חווים את זה באמת, קשה להבין כמה היא באמת גדולה. גם מבחינה מילולית וגם מבחינה מטאפורית. בכל מקום שהגענו אליו הכל היה גדול. מוגזם. יוצא מגדר הרגיל. החל מהפארקים הענקיים והמרשימים, עד למרחבים העצומים, הכבישים הבלתי נגמרים וגורדי השחקים שגורמים לכל האנשים שהולכים לצידם להראות ממש ממש קטנים. וכמובן האוכל. הקינוחים. הפאים הגבוהים והמוגזמים עם ערימות המרנג והקצפת, העוגיות הענקיות והקאפקייקס הצבעוניים בעלי הקישוטים המוגזמים. המתוק מתוק מאוד. גדול מאוד. פשטות זה לא כאן. הכל גדול מהחיים.

אז אחרי שאכלנו הרבה אוכל ומתוקים גדולים מהחיים ואחרי שהתרשמנו ונהנינו מאוד מהנוף השונה והכ"כ לא אופייני לחיי היומיום הקטנים שלנו, הגיע הזמן לחזור לשגרה. להתחבר שוב לפשוט. לצנוע. אחרי הכל, אני אעדיף בכל יום עוגה בחושה פושטית ביתית על פני כל קינוח מפונפן שקונים בקונדטוריה מפורסמת בלא מעט כסף.

תחשבו על זה פעם...
פשטות יכולה להיות מאוד משחררת.

אז מה יותר פשוט מפאי שוקולד?
אחד הקינוחים הכי בסיסיים והכי צפויים שניתן להעלות על הדעת.
ממש כמו באמריקה, אבל בקטן.

נכון, אין כאן איזושהי המצאה מבריקה או בשורה קולינרית שתרעיד את עולמכם. אבל בכל זאת, יש בקינוח הזה משהו מושלם. שילוב קלאסי של בצק שקדים פריך ומילוי שוקולד קרמי ועשיר שמפנק את הפה בכל ביס. אחרי הכל, יש סיבה שקלאסיקות הפכו להיות קלאסיקות.

אני הוספתי לפאי הזה טעמים עדינים של תפוז (שוקולד ותפוז זו עוד קלאסיקה מנצחת). אם אתם לא אוהבים אפשר בקלות לוותר ולהשאיר את הפאי הזה בטעם "פשוט" ומנצח.

תנסו.
אתם תופתעו כמה טעמים פשוטים "ו"נקיים" יכולים להפתיע ולנחם.

פאי שוקולד תפוז
מתאים לתבנית פאי נמוכה בקוטר 24

חומרים לתחתית:
240 גרם קמח (כוס ושלושה רבעים)
20 גרם אבקת שקדים (רבע כוס)
קורט מלח
25 גרם סוכר (שתי כפות)
קליפה מגורדת מתפוז בינוני (אופציונלי)
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

חומרים למלוי:
350 גרם שוקולד מריר משובח (60% אחוזי קקאו לפחות)
מיכל שמנת מתוקה
30 מ"ל ליקר תפוז (שתי כפות) (אופציונלי)
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
הכנת התחתית: שמים בקערת מעבד מזון את הקמח, אבקת השקדים, המלח, הסוכר וקליפת התפוז. מעבדים קלות עד לאיחוד החומרים. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים רק עד לקבלת פירורים. מניחים את הבצק על גבי ניילון נצמד ועוטפים היטב תוך כדי לחיצה על הבצק. מניחים במקרר לקירור של שעתיים. ניתן להקפיא למשך כחצי שעה. לאחר הקירור, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב ובעזרת מערוך מרדדים לעיגול בקוטר של כ- 30 ס"מ. מרפדים בבצק את התחתית והדפנות של תבנית פאי בקוטר 24 ס"מ. מהדקים את הבצק היטב לתחתית ולדפנות. בעזרת סכין חותכים את השאריות. מכניסים למקפיא לקירור של כרבע שעה. לאחר הקירור דוקרים את הבצק בעזרת מזלג ואופים כ- 20 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. לאחר האפייה מקררים את התחתית לחלוטין בתוך התבנית.
הכנת המילוי: שוברים את השוקולד המריר לקוביות או קוצצים אותו בסכין. מניחים בקערה עם המלח. שמים את השמנת המתוקה בסיר קטן ומביאים לרתיחה. מסירים מהאש ושופכים את השמנת על גבי השוקולד המריר. מערבבים היטב עד שהשוקולד נמס לחלוטין ומתקבלת תערובת אחידה ומבריקה. מוסיפים את ליקר התפוז ומערבבים היטב. שופכים את תערובת השוקולד על גבי התחתית שהתקררה בינתיים. עוטפים היטב ומעבירים למקרר לקירור של לילה לפחות. לאחר הקירור ניתן לחלץ את הפאי מהתחתית.

כמה שהתגעגתי לאפייה ביתית...


 

חגים שמחים!

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד

חגים זה כיף.
סופרמרקטים עמוסים, קניונים שאי אפשר ללכת בהם מבלי להידרס ע"י עגלה, חניונים שאין שום סיכוי למצוא בהם חנייה, תורים אינסופיים בכל מקום, פקקים!!!
חגים זה כיף?

זמן איכות עם המשפחה זה כיף.
שולחנות מתקפלים לא יציבים, כסאות חד פעמיים ללא משענת, דודות עם אודם אדום שחייבות לנשק על השפתיים, ילדים בוכים, שאלות משפחתיות מנג'סות, אוכל!!! כ"כ הרבה אוכל, ג'ינס שלא נסגר.
משפחה זה כיף?

 

אז בשביל מה בכל זאת צריך לסבול את כל הכיף הזה? בשביל המתוקים כמובן.
עם כל הכבוד לאוכל המשובח אצלנו בחג, הוא בד"כ רק הקדמה למתוקים שיגיעו אחריו. והפעם יש לי הצעה משובחת במיוחד עבורכם- עוגה בחושה (כי מי לא אוהב), בננות, סילאן וטחינה (בואו נודה באמת, טעם של חלבה) והמון שוקולד מריר. מי יכול לסרב לפרוסה, אפילו אחרי הארוחה הכי כבדה והכי גדולה. עוגה מושלמת, רכה, מתפוררת, מתוקה בצורה הכי מושלמת שאפשר והכי חשוב, לא תספיקו להביא אותה לשולחן והיא כבר תתחסל.

החיסרון היחיד של העוגה הזאת- יש צורך ללכלך שלוש קערות. המון ביחס לעוגה בחושה פשוטה ומהירה. אבל מה זה שלוש קערות ומטרפה לעומת כל הסירים והמחבתות שנשטפו כאן בשבועות האחרונים. למרות הקערות, העוגה הזאת ממש פשוטה ומהירה להכנה וקשה לפספס איתה. היא קולעת בול לטעם של כולם. אם יש לכם אורחים שנשארים לישון, היא מושלמת גם לבוקר שאחרי. ואם האורחים כבר עזבו והתעוררתם לבד לשקט שאחרי הסערה, תתנחמו בעוגה הזאת. אפילו יישאר יותר בשבילכם.

 

או: עוגת בננות, סילאן וטחינה בציפוי שטרוייזל שוקולד
מתאימה לתבנית אינגליש קייק בגודל סטנדרטי

חומרים לשטרוייזל שוקולד:
50 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
50 גרם סוכר (רבע כוס)
70 גרם קמח (חצי כוס)
קורט מלח
100 גרם שוקולד מריר קצוץ דק (או מיני שוקולד צ'יפס)

חומרים לעוגה:
60 גרם סילאן (3 כפות)
50 גרם טחינה גולמית (2 כפות)
2 ביצים
גביע יוגורט
125 מ"ל שמן (חצי כוס)
100 גרם סוכר (חצי כוס)
3 בננות גדולות מעוכות במזלג
210 גרם קמח (1.5 כוסות)
שקית אבקת אפייה
כפית סודה לשתייה
רבע כפית מלח

אופן ההכנה:
הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה מניחים את הקמח, הסוכר והמלח. מערבבים מעט לאיחוד ומוסיפים את קוביות החמאה. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומערבבים אותו לתערובת. מניחים במקרר עד לשימוש.
הכנת העוגה: מניחים בקערית קטנה את הטחינה והסילאן. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד. לתוך קערה אחרת שוברים את הביצים וטורפים אותן קלות בעזרת מטרפה ידנית. מוסיפים את היוגורט, השמן והסוכר וטורפים עד לאיחוד. מוסיפים את תערובת הסילאן והטחינה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה ללא גושים. מוסיפים את הבננות המרוסקות ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח, המלח, אבקת האפייה והסודה לשתייה. מקפלים בעדינות. שופכים מחצית מהתערובת לתוך תבנית אינגליש קייק מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל מחצית מכמות השטרוייזל. שופכים מעל (בעדינות) את מחצית הבלילה שנותרה. מיישרים קלות. מפזרים את שארית השטרוייזל.
אופים כ- 50 דקות בתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות. בודקים בעזרת קיסם.

שיהיו חגים שמחים!
מלאים במשפחה, חברים ומתוקים משובחים.

 

בין קודש לחול

או: חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים

גם אתם מרגישים את זה?

את האווירה המיוחדת של הימים האחרונים.

תמיד בתקופה הזאת יש מעין תחושה שאנחנו בין לבין.

בין חום לקור.

בין טוב לרע.

בין קודש לחול.

בין סליחות לחשבונות.

הרשומה הזאת, ברוח התקופה, היא גם בין לבין.

בין חלה לעוגה.

בין מתוק למריר.

בין לבן לשחור.

המאפה המושלם לבוקר של אחרי החג.

משהו מתוק להעביר איתו את הבוקר הראשון של השנה החדשה.

כדי שתהיה הכי מתוקה שאפשר!

אם לא בא לכם על המילוי, הבצק הזה מניב את החלות המתוקות הכי טובות והכי רכות שיצא לי לטעום.

חלות דבש במילוי ריקוטה, שוקולד ותפוחים צלויים
מניב 2 חלות גדולות

חומרים לבצק:
560 גרם קמח (4 כוסות)
25 גרם שמרים טריים
3 ביצים
100 גרם חמאה מומסת
180 גרם דבש (חצי כוס)
80 מ"ל חלב (שליש כוס)
חצי כפית מלח

חומרים למילוי:
4 תפוחי גרני סמית קטנים מקולפים וחתוכים לריבועים בגודל של כ- 2 ס"מ
כף סוכר חום
500 גרם גבינת ריקוטה
200 גרם שוקולד מריר קצוץ דק
8 גרם קורנפלור (כף)
100 גרם אבקת סוכר (שקית)

סוכר גבישי לקישוט (אופציונלי)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים למעט המלח ולשים באמצעות וו הלישה כ- 5 דקות. מוסיפים את המלח ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק (הבצק אמור להיות רך מאוד). מכסים בניילון נצמד ומתפיחים במקרר למשך הלילה.
צליית התפוחים: מניחים את ריבועי התפוחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה בשכבה אחידה. מפזרים מעל ככף של סוכר חום. אופים כ- 15 דקות בחום של 180 מעלות. התפוחים מוכנים כאשר הם משחימים ומתרככים לחלוטין. מקררים היטב.
הכנת המילוי: מניחים בקערה את גבינת הריקוטה ומערבבים אותה קלות באמצעות כף כדי לקבל מסה אחידה וללא גושים. מוסיפים את הקורנפלור ואת אבקת הסוכר. מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את השוקולד הקצוץ ואת התפוחים הצלויים שהתקררו. מערבבים עד לקבלת מילוי אחיד. מניחים במקרר עד לשימוש.
מילוי ועיצוב: לאחר התפיחה, מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח היטב. לשים לצורת כדור אחיד. מחלקים את הבצק ל- 6 חלקים שווים ומכדררים כל חלק לעיגול חלק. מניחים את עיגולי הבצק על נייר אפייה מקומח, מכסים במגבת ומכניסים למקרר למנוחה של כ- 20 דקות. מוציאים כדור אחד מהמקרר ולשים לצורה אובלית בגודל של כ- 20X10 ס"מ. מורחים על הבצק שישית מכמות המילוי. מגלגלים לצורת גליל לא מהודק ומניחים בצד. חוזרים על הפעולה עם שני כדורי בצק נוספים עד שנוצרים 3 צינורות בצק בגודל אחיד. את שלושת הצינורות קולעים לצורת חלה ומניחים בתבנית אינגלישקייק מרופדת בנייר אפייה. מכסים וחוזרים על הפעולה עם שארית הבצק. מניחים את החלות לתפיחה בטמפרטורת החדר במשך כשעה. לאחר התפיחה אופים כ- 50 דקות בתנור שחמם מראש לחום של 170 מעלות. מיד לאחר האפייה מורחים על החלות מעט דבש ומפזרים סוכר גבישי לקישוט.

שתהיה שנה מתוקה מתוקה מתוקה  ♥♥

 

המרובעים לשלטון

או: בראוניז שוקולד מריר וגבינה עם שוקולד לבן ומוקה

יש משהו בעוגה שחותכים אותה למרובעים שהופך אותה למשהו אחר. קצת קשה להסביר את זה, אבל אתם בטוח מבינים למה אני מתכוונת. זה נראה שברגע שאופים את אותה העוגה בתבנית מרובעת במקום בתבנית עגולה וחותכים אותה לריבועים במקום למשולשים, היא הופכת פתאום לפחות מחייבת. לפשוטה יותר. אולי זו דווקא העובדה שהריבועים נתפסים כקטנים יותר מפרוסת עוגה סטנדרטית ולכן באים איתם פחות רגשות אשמה (לא שלי יש אי פעם רגשות אשם מעוגה או קינוח).

בכל מקרה, איך שלא תסתכלו על זה, יש משהו מרענן במרובעים. משהו שמוציא אותנו מהמסגרת. תנסו בפעם הבאה להכין את העוגה הקבועה והאהובה שלכם בתבנית מרובעת ובסיום תחתכו אותה למרובעים. אתם לא מאמינים כמה זה מרענן ואפילו קצת משנה את הטעם שלה. והכי כיף, אין צורך לחתוך. פשוט תופסים ריבוע אחד ביד ואוכלים ישירות מעל הכיור. בלי ללכלך סכינים או כפיות.

ואם כבר מדברים על ריבועים, איך אפשר בלי להזכיר בראוניז? אחת הבשורות הקולינריות היחידות תוצרת אמריקה שממש שווה לאמץ. על מערכת היחסים המורכבת שלי עם בראוניז כבר כתבתי בעבר ואפילו שיתפתי את המתכון הכי מוצלח שאני מכירה לריבועים המפורסמים האלו. אז למה להתעסק עם משהו מושלם? למה לא...

הריבועים האלו הם לא יותר טעימים מ"הבראוניז הכי טעימים בעולם" (שאני מאוד מקווה שכבר הספקתם להכיר ולהנות מהם). הם פשוט שונים לחלוטין. הם לא בדיוק בראוניז וגם לא בדיוק עוגת גבינה. יש בהם גם שכבת שוקולד מפנקת במרקם של בראוניז, גם שכבת גבינה עם שוקולד לבן וטעמי קפה עדינים וגם ציפוי עדין של שמנת חמוצה ושוקלד מריר, שממתנים מעט את כל המתיקות הזאת. הריבועים האלו קשים מאוד להגדרה, אבל הם בהחלט משלבים את הכי טוב מכל העולמות. ההכנה שלהם פשוטה יחסית והרבה פחות מחייבת מהכנה של עוגת גבינה. האפייה קצת יותר ארוכה מאפייה של בראוניז קלאסיים, אבל זה ממש לא צריך לסבך לכם את העניין. אם אתם יודעים להכין בראוניז, אתם יכולים להכין את הריבועים האלו בלי שום בעיה.

בראוניז שוקולד מריר וגבינה עם שוקולד לבן ומוקה
מניב 16 ריבועים בינוניים

חומרים לבראוניז שוקולד:
250 גרם שוקולד מריר
150 גרם חמאה
150 גרם סוכר לבן (3/4 כוס)
3 ביצים
140 גרם קמח (כוס)
10 גרם קקאו (כף)
רבע כפית מלח

חומרים לגבינה שוקולד קפה (טמפרטורת חדר):
250 גרם גבינת שמנת 30%
250 גרם גבינה לבנה 9%
250 גרם שוקולד לבן מומס
חצי כפית אבקת קפה/מוקה (אם משתמשים בקפה מגורען, חשוב להמיס אותו בכף מים רותחים)
3 ביצים
50 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח

חומרים לציפוי (אופציונלי):
250 גרם שמנת חמוצה
50 גרם סוכר (רבע כוס)
100 גרם שוקולד מריר
רבע כפית אבקת קפה/מוקה

אופן ההכנה:
הכנת הבראוניז: בקערה בינונית ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל ומערבבים לתערובת חלקה ואחידה. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב עד שהוא נמס מעט. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים היטב לאחר כל ביצה. מנפים לקערת השוקולד את הקמח, המלח ואבקת הקקאו ומערבבים לתערובת חלקה ואחידה. יוצקים לתבנית פיירקס בגודל 22X32 מרופדת בנייר אפייה שמכסה גם את הדפנות. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. בתום האפייה החלק העליון צריך להיות אטום למגע אך הפנים עדיין רוטט.
הכנת הגבינה: בקערה בינונית טורפים את הביצים ביחד עם הגבינות. מוסיפים את השוקולד הלבן המומס ואת אבקת הקפה. מערבבים היטב. מוסיפים את הסוכר ואת המלח ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה. את הבלילה יוצקים בעדינות רבה על גבי שכבת השוקולד החצי אפויה. יש לעשות זאת בזהירות על מנת שלא "לשבור" את שכבת השוקולד, מה שיגרום לקבלת כתמים שחורים של שוקולד בשכבה הלבנה (לא סוף העולם ולא ישפיע על הטעם, אבל ייצא קצת פחות יפה). מחזירים לתנור לאפייה של כ- 45-50 דקות בחום של 160 מעלות.
הכנת הציפוי: מניחים בסיר קטן את כל חומרי הציפוי. מבשלים עד להמסה של השוקולד והסוכר תוך כדי ערבוב תמידי. יוצקים על גבי העוגה האפויה ומחזירים לתנור לאפייה של 10 דקות בחום של 160 מעלות.
לאחר האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להגיע לטמפרטורת החדר. לאחר מכן עוטפים אותה היטב בניילון נצמד ומעבירים למקרר לקירור של לילה לפחות. לאחר הקירור מחלצים את העוגה מהתבנית (נעזרים בנייר האפייה לשם כך) וחותכים ל- 16 ריבועים שווים.

 

מאפינס לשעת לילה מאוחרת

או: מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

השעה אחת עשרה וחצי בלילה. אני פותחת את הדלת של הבית אחרי יום ארוך וקשה במיוחד. קודם כל הנעליים יורדות מהרגליים. אח"כ מקלחת ומעבר למדי ב'. כצפוי, אני מתפרקת על הספה בסלון מול הטלויזיה. פתאום מופיע החשק הזה. צורך למשהו מתוק שישכיח את כל היום הארוך שעבר עליי. אני עוברת על כל הארונות במטבח, בודקת את המזווה ואין כלום! לא עוגה, לא עוגיות ואפילו לא גלידה במקפיא. אין מנוס והגיע הזמן לעבור למתכון השוקולד המנחם שלי לשעת חירום. אבל מה, אין קקאו! אין חלב! אין שוקולד! ממש אחרית הימים בבית שלי. שבועיים בלי זמן לבקר בסופר או אפילו במכולת וזה מה שקורה.

 

 

אז נשאר רק לאלתר. יש בננות, ביצים, נוטלה, קצת חמאה שנשארה במקרר. מכניסים הכל לקערה ומקווים לטוב. הריח שמתפשט בבית בזמן האפייה מעורר ציפיות גבוהות. ציפיות שהתממשו בגדול. מאפינס צנועים, פשוטים למראה, שמכינים ממש בקלות בעשר דקות של עבודה. אבל כ"כ טעימים! בדיוק מה שהיה חסר לי באותו הרגע. קפה, מאפינס, תוכנית טובה בטלויזיה. ויאללה, לישון לקראת יום ארוך לא פחות שמחכה לי שוב למחרת.

 

לפחות אני הולכת לישון בידיעה שמחר מחכים לי המאפינס האלו מיד כשאני חוזרת הביתה. הידיעה הזאת הופכת את היום הארוך שלי להרבה יותר נסבל.

 

 

  



מאפינס בננה נוטלה וקפה בציפוי שטרוייזל

מניב 8 מאפינס בגודל סטנדרטי

 

חומרים:

ביצה

60 גרם סוכר חום כהה (רבע כוס)

2 בננות מעוכות

60 מ"ל שמן צמחי (רבע כוס)

חצי כפית קפה נמס (אם משתמשים בקפה נמס מגורען, מומלץ להמיס אותו בכף של מים רותחים)

כפית אבקת אפייה

קורט מלח

140 גרם קמח (כוס)

כשתי כפות ממרח נוטלה

 

חומרים לשטרוייזל (אופציונלי):

25 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

25 גרם סוכר (שתי כפות)

35 גרם קמח (רבע כוס)

 

אופן ההכנה:

הכנת השטרוייזל: בקערה קטנה שמים את כל חומרי השטרוייזל. מעבדים בידיים עד לקבלת פירורים בגודל לא אחיד. מניחים בצד עד לשימוש.

הכנת המאפינס: שמים בקערת את הביצה והסוכר החום. טורפים במטרפה ידנית עד לקבלת בלילה אחידה. מוסיפים את השמן, הקפה ואת הבננות המעוכות וטורפים קלות עד לאיחוד. מוסיפים את הקמח, המלח ואבקת האפייה ומערבבים קלות רק עד לקבלת בלילה אחידה. מרפדים תבנית שקעים בעטרות נייר ושמים בכל שקע כף מהתערובת. מוסיפים בכל שקע כמות של כשתי כפיות נוטלה. מעל הנוטלה שמים עוד ככף מתערובת המאפינס. בשלב זה גובה הבלילה צריך להיות כשני שליש מגובה השקע. מפזרים מעל את השטרוייזל באופן שווה בין כל השקעים. אופים כ- 25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות. המאפינס מוכנים כאשר הפירורים מזהיבים.

 

 



 

מתי כבר יגיע קצת חופש...

 



 

שגרה, שוקולד וגינג'ר

או: עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר

לא הייתי פה הרבה זמן. הלוואי שהייתי יכולה להגיד שזה כי הייתי בחופשה או בטיול במקום רחוק. אבל לצערי הסיבה להיעדרות שלי ממש רחוקה מזה. כמו רובנו, גם אני העברתי את כל החודש האחרון בדאגות ובחששות. פתאום ברגע אחד הכל הפך להיות שולי. העבודה, הבלוג, השגרה. הכל הפך פתאום למעיק. מכאיב. כל טלפון, כל דיווח בחדשות, כל רעש מבחוץ. בכל מקום תמונות ששורפות את הלב. עצב שמקיף מכל הכיוונים. ואי אפשר לברוח. אין במה למצוא נחמה.

כמו כולנו, גם אני מנסה בימים האחרונים לחזור לחיים ה"רגילים" שלי. לאסוף את השברים ואת הכאבים ולהמשיך הלאה. לסוג של שגרה שבירה שלמרות שהיא עלולה להתנפץ בכל רגע, יש בה גם סוג של נחמה מסוימת. ואם כבר אני מחפשת נחמות ושגרה שמקלה, אז הגיע הזמן להכין עוגיות. עם הרבה שוקולד וסוכר. מהסוג הכי ביתי והכי מנחם. מהסוג שכמעט גורם לי להרגיש שוב כמו עצמי. לשכוח לשנייה את כל העצב של החודש האחרון. להקשיב לדיוויד ברוזה שמתנגן ברדיו ואפילו קצת להאמין שבאמת יהיה טוב. אולי אפילו בקרוב יותר ממה שנראה לנו.

אני אומנם מחפשת נחמה בשגרה, אבל בכל זאת החלטתי הפעם שלא להסתפק בעוגיות שוקולד "רגילות". כאלו שתמיד מספקות את הסחורה. הפעם החלטתי לגוון קצת. החשק בגיוון הגיע ממתכון מושלם לעוגיות ג'ינג'ר ושוקולד ממכרות מהבלוג של אפרת המדהימה. את העוגיות המוצלחות האלו הכנתי כבר לפני המון זמן וישר התאהבתי. למרות שהייתי מאוד סקפטית בהתחלה, התיאורים של אפרת גרמו לי להסתקרן. לא להאמין כמה הופתעתי לטובה. משהו בשילוב המוזר הזה עובד מצוין. אז החלטתי שדווקא בתקופה הזאת, הגיע הזמן להכניס קצת עניין לשגרה המנחמת שלי. הגיע הזמן למצוא גרסא משלי לשילוב הטעמים המופלא והמפתיע הזה. אני שמחה לבשר שיגעתי ומצאתי. נברתי באינטרנט, קראתי מיליון מתכונים כאלו ואחרים, עשיתי מישמש מכולם והנה הגרסא שלי. כדי ל"לתבל" קצת יותר את השגרה שלי, החלטתי גם להוסיף אגסים צלויים. התוספת הקטנה הזאת מקפיצה את העוגיות האלו לרמה אחרת והופכת אותן למשהו שכמוהו לא טעמתם מעולם. באחריות!

קשה מאוד לתאר את הטעם והמרקם הייחודיים של העוגיות הנפלאות האלו. כנראה שאתם תצטרכו לסמוך עליי ופשוט לנסות. בלי פחד. תשאירו לרגע את הספקות בחוץ ותנסו משהו שבטוח יפתיע אתכם. שבטוח יכניס קצת עוקץ לשגרה שאתם מנסים לחזור אליה בימים האחרונים. אם אתם בכל זאת מרגישים קצת פחות אמיצים וממש מתעקשים, ניתן להשמיט את האגסים הצלויים. אופן ההכנה ושאר המרכיבים לא ישתנו, אבל הטעם יהיה קצת אחר והעוגיות יאבדו מהייחודיות שלהן. אם כבר אתם מתכוונים לזעזע את השגרה שלכם, אז לכו על זה עד הסוף. באומץ.

עוגיות שוקולד, אגסים וגינג'ר
מניב כ- 30 עוגיות גדולות

חומרים:
3 אגסים בינוניים מקולפים ומגורענים
כף סוכר חום
כפית קינמון
200 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות בגודל לא שווה
200 גרם קמח (1.5 כוסות)
כפית וחצי גינג'ר טרי מגורד (חתיכה באורך של כשלושה ס"מ) **
רבע כפית אגוז מוסקט מגורד טרי
20 גרם קקאו (שתי כפות)
100 גרם חמאה רכה
80 גרם סוכר חום (שליש כוס)
כפית אבקת אפייה

סוכר לבן לגלגול העוגיות

** הכוונה במתכון לשורש ג'ינגר טרי מקולף ומגורד ולא לג'ינגר המיובש והטחון שנמכר כתבלין. מדובר בשני מרכיבים שונים לחלוטין שלא ניתן להחליף ביניהם.


אופן ההכנה:
צליית האגסים: חותכים את האגסים לקוביות בגודל של כ- 2 ס"מ. מניחים בתוך קערה קטנה ומוסיפים כף סוכר חום וכפית קינמון. מערבבים היטב. את האגסים המתובלים מניחים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ- 15-20 דקות בחום של 200 מעלות. האגסים צריכים להיות זהובים ולהצטמק מעט. מוציאים ומצננים עד לשימוש.
הכנת העוגיות: מניחים את החמאה והסוכר החום בקערת המיקסר. מעבדים בעזרת וו הגיטרה עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה מעט (כ- 5 דקות). מוסיפים את הגינג'ר ואת האגוז המוסקט ומעבדים עד לאיחוד. לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח, אבקת האפייה והקקאו. מעבדים בעזרת וו הלישה כחצי דקה עד שמתקבלת תערובת אחידה. מוסיפים לתערובת את האגסים הצלויים ואת השוקולד הקצוץ. מקפלים בעזרת מרית עד שהם נטמעים בתערובת. יוצרים מהבצק עיגולים בגודל של כדור טניס ומגלגלים כל עיגול בצק בסוכר לבן. ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים קלות את העוגיות (ע"י לחיצה קלה עליהם עם מרית או תחתית של כוס). מכניסים למקרר לקירור של כ- 20 דקות.
לאחר הקירור אופים כ- 12-15 דקות בחום של 165 מעלות.
לאחר האפייה מניחים לעוגיות להתקרר מעט בתבנית (כ- 5 דקות) ורק לאחר מכן מעבירים אותן בעדינות לצינון על גבי רשת.

שיהיו רק ימים שגרתיים ומלאים בשוקולד!!


 

קיצורי דרך מוצלחים

או: עוגיות אוזני פיל מבצק עלים שמכינים בצ'יק צ'ק

אחד הלקחים החשובים שרובנו לומדים עוד בגיל הגן הוא שהחיפזון מהשטן. מי מאיתנו לא שמע לפחות פעם אחת בחייו את המשפט הזה. מרבית האנשים יסכימו שכדי להצליח במשהו, צריך לסגל לעצמנו את התכונה הכ"כ חמקמקה הזאת שקוראים לה סבלנות. תכונה של אנשים בוגרים. מוצלחים. תכונה של אנשים שהצליחו להתעלות מעל לסיפוקים מידיים.

אבל לפעמים יש קיצורי דרך כ"כ מוצלחים, עד כך שהם גורמים לנו לנטוש לחלוטין את כל האמונות שלנו ולהתחיל לפקפק בדברים שתמיד נראו לנו מוחלטים. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי אתם כבר יודעים שאני נוטה להטיף לסבלנות. לפחות בכל מה שקשור לאפייה. לצערי בתחומים אחרים בחיי לא הצלחתי לסגל לעצמי את התכונה הזאת. רק באפייה אני מצליחה לנהוג בסבלנות. לחכות. לא לנסות לזרז תהליכים ולתת לזמן לעשות את שלו. עד לפני כמה שבועות הייתי בטוחה שהדבר נכון גם לגבי בצקי עלים ביתיים. לפני כשנה אפילו פרסמתי כאן את המתכון הכי מוצלח שאני מכירה לבצק עלים ביתי והטפתי בו לסבלנות. ביקשתי מכם לא לרמות ולעקוב אחר ההוראות כלשונן כדי לקבל בצק עלים מוצלח. ובכן גבירותי ורבותיי, אני מודה כאן בפה מלא שטעיתי. מהרגע שהכרתי את המתכון הנפלא והמהיר הזה, כל התפיסה שלי לגבי בצק עלים השתנתה. המתכון הזה גרם לי לגלות למרבה ההפתעה שניתן להכין בצק עלים נפלא, כמעט מושלם, בכלום זמן ובמינימום עבודה (בטח ביחס לבצק העלים הקלאסי).

אז נכון שהבצק הזה לא מכיל 472 עלים כמו הבצק הקלאסי. ונכון שהוא לא יתפח ויעלה כמו בצק עלים שמכינים כהלכתו עם 6 קיפולים מדודים. אבל מהצד השני, מכינים אותו בשלוש וחצי דקות ובלי קיפולים מתישים. אני חייבת לומר שמאז שגיליתי את המתכון הזה אני כבר לא קונה בצק עלים בסופר. פשוט אין צורך. הבצק הזה נפלא וטעים הרבה יותר מכל בצק קנוי שיצא לי לפגוש. מבחינתי הוא הסיבה העיקרית והיחידה להכין את העוגיות האהובות עליי ביותר בעולם. העוגיות שאני מכינה בבית פעם באף פעם רק כי אני מתעצלת להכין בצק עלים. כמובן שאני מדברת על עוגיות אוזני הפיל המפורסמות שכולנו מכירים. העוגיות שכמעט כל המאפיות  בארץ עושות להן עוול נוראי. הן תמיד עבשות, יבשות, מרות ושרופות מדי. בכלל לא מזכירות את הגרסא הביתית, המתפצפצת בפה, הנמסה על הלשון והמתוקה ללא זכר למרירות. אז גם אם עד עכשיו הייתם בטוחים שאתם לא אוהבים את העוגיות הללו, תנסו את הגרסא הזאת. מבטיחה לכם שהמתכון הזה ישנה את חייכם לנצח. באחריות!!

אני הכנתי את העוגיות בגרסא הקלאסית שלהן רק עם סוכר וגם בגרסא השוקולדית עם תוספת של אבקת קקאו. למרות שהייתי קצת סקפטית בהתחלה, הגרסא השוקולדית הפתיעה אותי לטובה והתקבלו עוגיות בעלות טעם שוקולדי מובהק ומתיקות מדויקת. פשוט עוגיות מושלמות. או כמעט מושלמות. יש איתן בעיה אחת חמורה. הן ממכרות בטירוף ואי אפשר להפסיק לאכול אותן. בכל פעם שאני מכינה אותן יוצא שאני והחצי מחסלים את כולן ממש באותו הרגע. ישר מהתנור. כשהן עדיין חמות והסוכר עדיין רך (כוויה בטוחה בלשון אבל הן לחלוטין שוות את זה). הפעם הכרחתי את עצמי להתאפק. בכל זאת הייתי חייבת לשמור כמה בשביל הצילום. אחרת איך תאמינו לי שהעוגיות האלו הן חתיכות ונפלאות ועכשיו גם מהירות להכנה. מה עוד אפשר לבקש? ממש העוגיות המושלמות לקפה של הבוקר, או לקינוח אחרי ארוחת הצהריים או אפילו סתם במקום ארוחת ערב. לא ממש צריך סיבה כדי להינות מהן.

המתכון מניב כמות מטורפת של כ- 50 עוגיות קטנות. לא משהו שלא ניתן לחסל ביום או יומיים, אבל בכל זאת, אם אתם לא רוצים לאכול עוגיות עד איבוד הכרה, הייתי מציעה להכין את כל הכמות אבל לאפות רק מחצית מהעוגיות. את המחצית השנייה אין שום בעיה להקפיא ולשמור אפילו חודשיים. ככה כשיבוא לכם, תוכלו לאפות עוגיות טריות בשנייה וחצי, בלי שום עבודה.

ורק עצה קטנה לפני שאתם מכינים- תחביאו אותן. באמת. אחרת לא יישארו לכם. הריח שהעוגיות האלו מפיצות בבית פשוט יגרום לכל בני הבית להידבק לדלת של התנור ולא לזוז ממנה עד שהעוגיות ייצאו.

אוזני פיל מבצק עלים שמכינים בצ'יק צ'ק מבוסס על המתכון הזה מהתוכנית של מרתה סטוארט
מניב כ- 50 עוגיות קטנות


חומרים לבצק:
200 גרם חמאה קרה מאוד חתוכה לקוביות
280 גרם קמח (2 כוסות)
חצי כפית מלח
160 מ"ל מים קרים (2/3 כוס)

חומרים למילוי:
כ- 100 גרם סוכר לבן (כחצי כוס)
קורט מלח

מעט סוכר לפיזור

* לגרסא שוקולדית מוסיפים בערך כף של אבקת קקאו לסוכר ומערבבים היטב

אופן ההכנה:
לתוך קערת מעבד המזון מכניסים את הקמח והמלח. מעבדים כדקה. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים רק עד שהחמאה נשברת מעט בתוך הקמח. מוסיפים את המים ומערבלים בפולסים בודדים רק עד לקבלת בצק פירורי (חשוב מאוד לא לעבד יתר על המידה). מניחים את הבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. בעזרת מערוך פותחים את הבצק לצורת מלבן בעובי של כ- 2 ס"מ (לא חייב להיות מלבן מדויק). מקפלים את השליש הקיצוני של הבצק על גבי השליש האמצעי ומקפלים מעל את השליש הקיצוני הנוסף. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומקררים למשך כשלוש שעות (אם ממהרים ניתן להכניס למקפיא למשך כ- 40 דקות).
את הבצק המקורר מחלקים לשני חלקים שווים ועובדים עם מחצית בכל פעם (את המחצית הנותרת חשוב לשמור במקרר בכל זמן שלא משתמשים בה). מניחים מחצית מהבצק על גבי משטח עבודה מקומח היטב. פותחים למלבן בעובי של כחצי ס"מ. מפזרים מעל הבצק מחצית מכמות הסוכר. מקפלים את שולי הבצק לצורת גליל עד אמצע המלבן. לאחר מכן מקפלים את הצד השני עד ששני הקצוות נפגשים. את הגליל שנוצר מכניסים למקרר לקירור של כשעה (או למקפיא למשך כ- 20 דקות). חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. לאחר הקירור חותכים כל גליל ל- 25 עוגיות שוות בגודלן (בשלב זה ניתן להקפיא מחצית מהעוגיות). מנחים את העוגיות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומפזרים מעל כל עוגייה מעט סוכר.  אופים בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ- 15-20 דקות עד שהעוגיות מקבלות צבע זהוב בהיר. חשוב מאוד להקפיד על זמן האפייה. אפיית יתר, אפילו של מספר דקות, תניב עוגיות מרירות. לאחר האפייה מנחים את העוגיות לקירור על גבי רשת.
ניתן לשמור בקופסא אטומה עד שלושה ימים. אבל אין שום סיכוי שהן יגיעו לקופסא...

 

עוגת ביכורים

או: עוגת ריקוטה עם שוקולד לבן בציפוי פסיפלורה

אז הנה שוב הגיע לו החג הנפלא הזה. ממש בלי ששמנו לב, שוב הגענו לתקופה הזאת בשנה שבה בכל מקום רואים רק לבן ומדברים רק על גבינות. התקופה הזאת בשנה שבה כולם מוציאים את מלתחת הקיץ ורוכשים בבגדי ים חדשים כי כבר ממש חם ומתחשק ללכת לים ולהסתובב ברחוב רק עם גופיות ומכנסיים קצרים. אבל הכי חשוב, זו התקופה שבה כולם מחפשים מתכונים לעוגות גבינה. כי אחרי הכל, עם כל הכבוד לפשטידות ולפסטות, המלכה האמיתית של ארוחת שבועות היא עוגת הגבינה. לא משנה כמה תנסו, אי אפשר לברוח מזה. שבועות בלי עוגת גבינה זה כמו פסח בלי חרוסת (לפחות אצלי במשפחה).

גם השנה התחלתי לחשוב על עוגת החג שלי ממש מזמן. כבר אחרי פסח אני מתחילה בחיפוש השנתי שלי אחר עוגת הגבינה המושלמת שתזכה לככב בשולחן החג שלנו. ניסיונות שמגיעים לשיאם בימים שלפני החג. השנה הבחירה הייתה ממש פשוטה וכמעט ללא התלבטויות. פסיפלורה. שיח הפסיפלורות בגינת הוריו של החצי שלי התחיל ממש לאחרונה להניב את פירותיו הראשונים וזה היה כנראה סימן לכך שעוגת הגבינה של שבועות תהיה השנה בסימן פסיפלורות. בכל זאת, פירות ראשונים שהופיעו להם ממש לקראת חג הביכורים זה חייב להיות סימן משמיים. מהרגע שהחלטתי על פסיפלורות, העוגה ממש הרכיבה את עצמה. מכיוון שפסיפלורות ושוקולד לבן הם זוג משמיים, היה לי ברור שגם שוקולד לבן יצטרף לחגיגה. בשלב זה הבחירה הייתה בין עוגה קרה לבין עוגה אפויה. בסוגיה הזאת אני והחצי השני חלוקים. הוא מעדיף עוגות גבינה קרות, ללא אפיה. לעומתו, אני תמיד אבחר בעוגת גבינה אפויה וקרמית (רצוי ללא קמח או קורנפלור), מהסוג שנמס על הלשון.

בסוף בחרתי בהעדפה האישית שלי. אבל הבטחתי שבשנה הבאה העוגה תהיה לא אפויה.
בשביל החצי.

למרות שבהתחלה היו לי קצת ספקות לגבי השילוב של עוגת גבינה ופסיפלורות, בסופו של דבר הופתעתי לגלות שמדובר בשילוב טעמים מושלם. מסוג הטעמים שמשלימים באופן מדויק אחד את השני. החמיצות הנפלאה של הפסיפלורות משתלבת נהדר עם המתיקות של הגבינה וגם מוסיפה רובד רענן וקליל לעוגה. בנוסף, זרעי הפסיפלורה מוסיפים קראנץ' מפתיע ומתפצפץ בפה, שמהווה ניגוד מושלם למרקם הקרמי והנמס של העוגה. ואם אתם מחפשים יתרון נוסף בעוגה הזאת, אז היא גם דלת שומן (יחסית). המרכיב העיקרי שלה הוא גבינת ריקוטה 9% ואין בה בכלל גבינת שמנת. אבל זו ממש לא התפשרות. המרקם שלה הוא קרמי ומפנק לחלוטין ואם לא תספרו, אף אחד לא יידע שהיא לא מכילה גבינת שמנת.

לפני שאני מגיעה למתכון של העוגה הנפלאה הזאת,  בואו נדבר רגע על עוגות גבינה אפויות. למרות שכבר כתבתי בעבר רשומה מקיפה ומפורטת עם כל ההסברים והסודות שאתם צריכים לדעת, אני עדיין שומעת לחשושים וספקות בנושא. אז תנו לי לומר זאת שוב בצורה הכי ברורה- עוגות גבינה אפויות זה לא דבר מסובך או קשה להכנה. באמת. תנסו לפחות פעם אחת ותבינו כמה זה פשוט לאפות עוגת גבינה ביתית מושלמת.

 עוגת ריקוטה ושוקלד לבן בציפוי פסיפלורה
מתאים לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ

חומרים לבסיס:
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
140 גרם קמח (כוס)
35 גרם סוכר (3 כפות)
חלמון
כפית גרידת לימון (בערך מרבע לימון)
קורט מלח

חומרים לעוגת הגבינה (טמפרטורת החדר):
500 גרם גבינת ריקוטה
מיכל שמנת חמוצה
5 ביצים
100 גרם כוס סוכר (חצי כוס)
200 גרם שוקולד לבן מומס
קורט מלח

חומרים לציפוי:
כ- 7-8 פסיפלורות
25 גרם סוכר (שתי כפות)
10 גרם קורנפלור (כף)

אופן ההכנה:
הכנת הבסיס: מכניסים את כל המרכיבים לתוך קערה (חמאה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, ביצה, גרידת לימון ומלח). מעבדים מעט באמצעות הידיים עד לקבלת בצק פירורי. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקפיא למשך כ- 15 דקות. לאחר שהבצק התקרר, פותחים אותו בעזרת הידיים בתוך התבנית עד שהוא מרפד את כל התחתית בשכבה אחידה. אופים כ- 20-25 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת המלית: בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר. מקציפים במהירות גבוהה כ- 4-5 דקות עד לקבלת קצף רך. מעבירים את הקצף לקערה נפרדת. בלי לשטוף את קערת המיקסר מניחים בתוכו את החלמונים עם מחצית הסוכר השנייה והמלח. מקציפים במהירות גבוהה כ- 5 דקות עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. עוצרים המיקסר ומוסיפים את גבינת הריקוטה, את השמנת החמוצה ואת השוקולד הלבן המומס. מקציפים כדקה נוספת עד לקבלת בלילה אחידה. בעזרת מרית, מקפלים את קצף החלבונים לתערובת עד לקבלת בלילה אחידה. את תערובת הגבינה שופכים על גבי התחתית האפויה. אופים כ- 50-55 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. בתום האפייה מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להצטנן לטמפרטורת החדר. בשלב זה העוגה מעט צונחת וזה בסדר גמור. את השקע שנוצר ממלאים בציפוי הפסיפלורות.
הכנת הציפוי: חוצים את הפסיפלורות ובעזרת כף מרוקנים את התוכן שלהן לתוך סיר קטן. מוסיפים את הסוכר ומבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס לחלוטין והתערובת מתחילה לרתוח (חשוב להשגיח ולערבב מדי פעם על מנת שלא יישרף). בינתיים שמים את הקורנפלור בקערית קטנה ומוסיפים כשתי כפות מים. מערבבים היטב עד שאין גושים. מוסיפים את הקורנפלור לסיר לאחר הרתיחה. מערבבים עד שהתערובת מסמיכה. את התערובת שופכים על גבי העוגה שהתקררה מעט (וכך פתאום נעלם לו השקע שנוצר בעוגה).
מכניסים למקרר לקירור של לילה לפחות.

חג ביכורים שמח!!!



 

זכרונות מבית סבתא

או: עוגיות פרח במילוי נוטלה

יש משהו בעוגיות פרח שתמיד יזכיר לנו את סבתא. אפילו שסבתא שלי אף פעם לא הכינה עוגיות מהסוג הזה, בכל פעם שאני רואה עוגיות פרח, אני מיד חושבת עליה. כנראה שזה חלק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. חלק מהתפיסה שלנו לגבי אוכל ביתי ומנחם. יש משהו בפשטות של העוגיות האלו שמיד גורם לנו לקשר אותן עם העבר. עם הסבתא הקולקטיבית של כולנו שאפתה עוגיות פשוטות בתקופה פשוטה.

לא נראה לי שיש מישהו שלא מכיר את עוגיות הפרח בשלל הווריאציות שלהן. הן חוצות עדות וגילאים ומהוות חלק מהמכנה המשותף של כולנו. מסוג המתוקים שאפילו שונאי מתוקים לא יכולים לעמוד בפניהם. בכלל, אני לא מכירה מישהו שיכול לסרב לעוגייה כזאת. לא משנה איזה סוגי עוגיות יוגשו לשולחן, העוגיות הללו תמיד יהיו הדבר הראשון שימשוך את העין של כולם.

בניגוד להרבה מתוקים אחרים, העוגיות האלה נטולות מיסתורין לחלוטין. לא משנה באיזו גרסא תכינו אותן, אף אחד לא ישאל אתכם איזה עוגיות אלו, או אפילו מה יש בהן. למרות שיש אין סוף גרסאות ומתכונים לעוגיות הללו, חלקן טובות יותר וחלקן פחות, השורה התחתונה היא שתמיד הטעם שלהן יהיה צפוי. ידוע מראש. אין הפתעות או בשורות קולינריות מרעידות עולמות. בצק פריך, מילוי מתוק ואבקת סוכר. אבל גם את העוגיות הפשוטות האלו ניתן לשכלל. ניתן לשנות בהתאם למצב הרוח והטעם האישי.

כמו שאמרתי, לי אין מתכון מסורתי משפחתי שעובר במשפחה במשך דורות. וחבל. נורא רציתי שיהיה לי מתכון מושלם לעוגיות הללו. מתכון מנצח כזה שיהיה אהוב על כולם. קונצנזוס חוצה מגדרים, עדות וגילאים. אז חיפשתי וחיפשתי. אפיתי בערך חצי מיליון גרסאות. ניסיתי מתכונים של כל מי שהיה מוכן לשתף. חברות, משפחה, מגזינים, אינטרנט, קונדיטורים מפורסמים. בסוף יצא שעשיתי מישמש מכל מיני מתכונים שניסיתי ומצאתי את המתכון המושלם שלי. פשוט. בסיסי. אבל בעיקר זול וזמין. בגרסא הקלאסית שלי יש רק קמח, חמאה, ביצים וקורט מלח. פשוט, אבל טעים בטירוף. ניתן להכין את הבצק בקלות בידיים או במעבד מזון. לא משנה באיזו שיטה תבחרו, חשוב להקפיד על שלושה דברים: לנפות את הקמח, לא לוותר על המלח ולקרר היטב את הבצק. זה המתכון הפשוט והקבוע שלי לעוגיות הללו ואני לא מחליפה אותו כבר שנים. אבל עם המילוי אני דווקא מגוונת. לפעמים בא לי על המילוי הקלאסי של ריבת תות אדומה, בפעמים אחרות אני דווקא בוחרת בממרח חלבה, גנאש שוקולד, אגוזים, ריבת חלב או כל מה שיש לי באותו רגע בבית. הפעם המתכון הוא עם נוטלה. יוצא טעים ברמות בלתי נסבלות ומאוד מומלץ לנסות.

עוגיות פרח במילוי נוטלה
מניב כ- 35 עוגיות קטנטנות

חומרים:
200 גרם חמאה רכה
ביצה + חלמון
300 גרם קמח (שתיים ורבע כוסות)
רבע כפית מלח

אבקת סוכר לפיזור
ממרח נוטלה למילוי (ניתן להמיר בכל ריבה או ממרח שאוהבים)

אופן ההכנה:
מנפים את הקמח לתוך מעבד המזון. מוסיפים את החמאה והמלח ומעבדים קלות עד שהחמאה נטמעת בקמח. מוסיפים את הביצה והחלמון ומעבדים עד לקבלת בצק פירורי. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים ועוטפים כל חצי בניילון נצמד. מכניסים למקרר לקירור של שעתיים לפחות. לאחר הקירור מניחים את הבצק על גבי נייר אפייה מקומח מעט. מרדדים לעיגול בעובי של כ- 4-5 מ"מ. קורצים מהעיגול עוגיות בעזרת קורצן (כמובן שלא חייבים בצורת פרח). אם הבצק הופך שומני וקשה לחיתוך, מעבירים למקפיא לקירור של כ- 10 דקות. את העוגיות מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על מרווחים ביניהן. בעזרת קורצן עגול יוצרים חור במרכזן של מחצית מהעוגיות. מכניסים את התבנית למקרר לקירור של כחצי שעה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. אופים כ- 10-12 דקות בחום של 200 מעלות עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב בהיר ואחיד. מוציאים את העוגיות ומקררים על גבי רשת. לאחר הקירור מפזרים אבקת סוכר על גבי העוגיות עם החור במרכז (החלק העליון). מורחים בנדיבות נוטלה על גבי העוגיות ללא החור במרכז (החלק התחתון) ומניחים מעל את החלק העליון. בשלב זה חשוב להתאפק ולא לאכול את כל העוגיות תוך כדי שאתם מרכיבים אותן :)

מוקדש באהבה רבה לכל הסבתות באשר הן ופרט לאמו של החצי השני, שהפכה ממש לאחרונה לסבתא טרייה ונרגשת בפעם הראשונה.

וכל הכבוד לצהובים שאחרי הרבה שנים של אכזבות סיפקו לנו סוף סוף רגע של נחת בערב קסום ומפתיע לחלוטין.

שיהיה שבוע נפלא ומלא בקסם בלתי צפוי!!



 

המרכיב הסודי (והמפתיע)

או: שבלולי בצק שמרים ובננות במילוי שוקולד

מתוך 98 רשומות שפורסמו בבלוג הזה במהלך השנתיים האחרונות, 23 רשומות עוסקות בשמרים. זה כמעט רבע מהרשומות. כמות לא מבוטלת כלל. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי אתם כבר יודעים כמה אני נהנית לעבוד עם בצקי שמרים מכל הסוגים. מצטערת מראש על הקלישאה, אבל יש משהו ממכר בעבודה עם בצק שהוא חי ונושם. שמתמסר לכל לישה או רידוד ובתמורה לטיפול המסור שהוא מצריך, מניב בחזרה טעם משובח וממכר, שקשה מאוד לעמוד בפניו. אז אם היה לכם ספק עד עכשיו, תרשו לי לומר זאת בפה מלא, אני אוהבת שמרים!! והבלוג שלי בהחלט מייצג זאת.

אחרי כל ההקדמה הזאת, אתם בטוח כבר יכולים להבין שאני לא יכולה לעמוד בפני בצקי שמרים. מעולם לא פגשתי בצק שמרים שלא אהבתי. ניסיתי מגוון מתכונים מכל הסוגים והמינים ולמרות השוני בטעם ובמרקם, התוצאה הסופית תמיד היתה מפנקת. אז כמובן שאני תמיד מחפשת מתכוני שמרים חדשים באובסיסביות. אין בכלל אפשרות שאני אתקל במתכון לבצק שמרים ולא אשמור אותו מיד ברשימת המועדפים ואמצא את הזמן לנסות אותו.

המתכון הזה אפילו לא הגיע לרשימת המועדפים. נתקלתי בו במקרה בגילון "לאשה" ישן שהונח באקראי במטבחון בעבודה שלי. דפדפתי בגיליון ברפרוף בזמן שחיכיתי שהאוכל שלי יתחמם. בכלל לא התעמקתי ברוב התמונות והמאמרים. עד שהגעתי לתמונה של מאפה השמרים הזה, שמשכה את עיניי באופן מיידי. מיד קראתי את המתכון ולא האמנתי שיש בננות מרוסקות בתוך הבצק!!! כן, אתם קוראים טוב. כמובן שמיד צילמתי את המתכון והכנתי את הבצק עוד באותו הערב כשחזרתי מהעבודה (אובססיה, מישהו...). יצא מאפה טוב אבל לא מושלם. בפעם השנייה שהכנתי את הבצק כבר ביצעתי לו כמה התאמות ושינויים, החלפתי את המילוי ושיניתי את הצורה ממאפה אחד גדול לשושנים אישיים. יצא הרבה יותר מוצלח.

שבלולי שמרים ובננה במילוי שוקולד
מניב כ- 20 שושנים בינוניים


חומרים לבצק:
500 גרם קמח (3.5 כוסות)
25 גרם שמרים
2 ביצים
50 גרם חמאה מומסת
4 בננות מרוסקות
60 מ"ל חלב (רבע כוס)
50 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח

חומרים למילוי:
75 גרם חמאה רכה
100 גרם סוכר (חצי כוס)
20 גרם קקאו (שתי כפות)
קורט מלח

חומרים לציפוי (אופציונלי):
60 מ"ל מים (רבע כוס)
50 גרם סוכר (רבע כוס)

אופן ההכנה:
הכנת הבצק: לתוך קערת המיקסר מנפים את הקמח. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים ולשים כ- 10 דקות במהירות בינונית עד שמתקבל בצק אחיד ורטוב מעט. עוצרים את פעולת המיקסר ומכסים את הקערה בניילון נצמד. את הבצק המכוסה מתפיחים במקרר למשך הלילה.
הכנת המילוי: בתוך קערה קטנה מערבבים היטב את הסוכר, הקקאו והמחל עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד עד לשימוש.
הרכבת השושנים: מנחים את הבצק שתפח על גבי משטח עבודה מקומח היטב ומחלקים לשני חלקים שווים.. פותחים מחצית מהבצק הבצק למלבן בגודל של 30X50 ס"מ בערך (את החצי השני מכסים במגבת עד לשימוש). בעזרת פלטה או מרית מורחים מחצית מכמות החמאה הרכה על גבי מחצית משטח הבצק. מפזרים מעל מחצית מתערובת הסוכר והקקאו ומפזרים באופן אחיד על החלק שמרוח בחמאה. מקפלים את הבצק לשניים ע"י הנחת החלק ללא החמאה והמילוי על גבי החלק עליו פיזרנו את המילוי. הופכים את הבצק ב- 45 מעלות. חותכים את הבצק המקופל ל- 10 רצועות ארוכות בעובי של כ- 3 ס"מ כל אחת. מסובבים כל רצועה לצורת בורג ומגלגלים לכדי צורת שושנה. חוזרים על הפעולה עם מחצית הבצק השנייה. את שושני הבצק מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה תוך שמירה על רווחים ביניהן. מכסים במגבת ומתפיחים כ- 40 דקות בטמפרטורת החדר. לאחר ההתפחה אופים כ- 20-30 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.
הכנת הציפוי: מנחים את המים והסוכר בסיר קטן. מבשלים על אש גבוהה עד שכל הסוכר נמס לחלוטין. לאחר האפייה מורחים את השושנים בציפוי.