השוקולד כבר בפנים

או: לחמניות שוקולד

 

 

 

 

פרוסה עם ממרח שוקולד.

זה מה שהכי אהבתי לאכול בהפסקת עשר כשהייתי ביסודי.

אמא שלי לא אוהבת ממרח שוקולד. כן, באמת. היא אפילו מתעבת ממרח שוקולד ולכן תמיד היתה מכינה לנו סנוויצ'ים עם גבינה צהובה. אם היינו ממש מתחננות, לעיתים רחוקות היא היתה חורגת ממנהגה ומכינה לנו סנדוויץ' עם ממרח השחר. אבל הוא תמיד היה נוראי. היתה בו שכבה דקיקה ביותר של שוקולד, שבקושי היה ניתן להבחין בה בין שתי פרוסות הלחם העבות מדי. פשוט נורא. אבל עדיין, זה היה עדיף על הסנדוויץ' הקבוע שלה עם בלו-בנד וגבינה צהובה.

לעומת זאת, בימים הנדירים שאבא שלי היה מכין לנו סנדוויצ'ים לבית הספר, הוא תמיד היה מורח שכבה נדיבה (אפילו נדיבה מדי) של ממרח שוקולד שהיה תמיד נוזל מהצדדים ומלכלך את הבגדים. בשלב זה נראה לי מיותר לציין שאבא שלי מאוד, אבל מאוד אוהב סנדוויץ' עם שוקולד. עד היום, יש ימים בהם הוא חוזר מהעבודה ומכין לעצמו קפה שחור עם שתי פרוסות לחם אחיד מרוחות בשכבה עבה (מדי) של נוטלה.

 

 



 

 

נראה לי שממש כמו מרבית הילדים אז והיום, סנדוויץ עם שוקולד תמיד היה הסנדוויץ המועדף עליי בהפסקת הבוקר. פעם השוקולד הרווח היה שוקולד השחר כי לא הכרנו משהו אחר. היום הוא התחלף בממרח נוטלה. אבל המהות לא השתנתה. גם היום, אם תשאלו אותי מה הדרך הכי טובה לפתוח את הבוקר, התשובה שלי תהיה מאוד פשוטה- קפה חם (מאוד) עם הרבה חלב וקצת סוכר ופרוסה עבה של לחם אחיד, מרוחה בשכבה הגונה של ממרח נוטלה. כנראה שיש קלאסיקות שלא מתחלפות.

אבל אם בכל זאת בא לי קצת לגוון, אני מכינה את הלחמניות הללו. זה קורה בעיקר בשבת בבוקר, כשיש לי זמן ובא לי להתפנק בלחמניה חמה ומתוקה, שאפילו לא צריך להוסיף לה ממרח שוקולד, כי הוא כבר נמצא בפנים בכמות מכובדת מאוד. יש מגוון מתכונים ללחמניות שוקולד. לאור החולשה שלי ללחמניות הללו, אני חייבת לומר שניסיתי כמעט את כל הסוגים האפשריים. המתכון הזה הוא המתכון הטוב ביותר שיצא לי לפגוש. אין ספק בכלל. הוא מניב את הלחמניות העשירות והטעימות ביותר, אבל יחד עם זאת, ההכנה פשוטה מאוד ואפילו מהירה יחסית. בניגוד להרבה מתכונים אחרים שניסיתי, המתכון הזה לא מצריך הערכות מראש, לא מכיל כמויות לא הגיוניות של חמאה וביצים ואין בו מיליון שלבים והתפחות. בהחלט מתכון פשוט, שאפילו חסרי ניסיון יוכלו לאפות ללא שום בעיה.

 

 

 

לחמניות שוקולד מבוסס על מתכון של אורי שפט

מניב 30 לחמניות קטנות

 

חומרים:

600 גרם קמח (6.5 כוסות)

25 גרם שמרים טריים

280 מ"ל מים חמימים (כוס ורבע)

100 גרם סוכר (1/2 כוס)

60 גרם חמאה רכה

20 גרם אבקת קקאו (כף)- מאיכות טובה, רצוי הולנדי

15 גרם מלח (כף)

200 גרם שוקולד מריר, קצוץ לחתיכות גסות (100 גרם לפי המתכון המקורי)

ביצה טרופה לציפוי

אופן ההכנה:

מנפים את הקמח לתוך קערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את המים, הסוכר, החמאה והמלח ולשים בעזרת וו הלישה כ- 5 דקות עד לקבלת בצק אחיד וחלק. מפסיקים את פעולת המיקסר. מנפים לתוך הקערה את אבקת הקקאו ומוסיפים את חתיכות השוקולד. לשים מספר שניות נוספות, עד לקבלת בצק במראה משוייש. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים כחצי שעה, עד להכפלת הנפח (בחורף זה יכול לקחת גם שעה). לאחר ההתפחה מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח מעט ולשים אותו עד להוצאת האוויר. את הבצק מחלקים ל- 30 כדורים בגודל שווה. מגלגלים כל כדור על גבי משטח העבודה עד לקבלת כדור חלק. את הכדורים מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים במגבת. מתפיחים כ- 40 דקות עד שעה, עד להכפלת הנפח. לפני האפייה מורחים את הלחמניות בביצה טרופה. בעזרת סכין חדה, חורצים בהם שלושה חריצים אלכסוניים. אופים כ- 15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.

הלחמניות הכי טעימות כ- 10 דקות לאחר שהן יוצאות מהתנור.

הן מושלמות כמו שהן, או עם חמאה וריבת תות (זה מה שאני הכי אוהבת).