או: לחמג'ון בגרסא קצת אחרת
אני והחצי השני שלי שונים מאוד זה מזו. ממש יין ויאנג. אנחנו לא מסכימים על כלום- מפוליטיקה, תחביבים, מוזיקה ואפילו סרטים . יחד עם זאת, יש שני תחומים בהם אנחנו ממש דומים. הראשון הוא הומור. לשנינו יש חוש הומור דומה, אנחנו צוחקים מאותם דברים, על אותם דברים ותמיד בצורה הכי צינית שאפשר. התחום השני הוא אוכל. החצי הוא אחד האנשים היחידים שאני מכירה שנהנים מאוכל כמעט כמוני, אחד האנשים היחידים שיכולים לעמוד בקצב שלי בכל מה שקשור ביכולות אכילה והאיש שאני הכי נהנית לאכול איתו. ממש כמוני, החצי תמיד מוכן לנסות מאכלים חדשים, אוכל כמעט הכל ומאוד נהנה מכל מה שקשור באוכל. החטא הקולינרי היחיד שלו הוא סלידה מטורפת מכל מה שקשור באנשובי. הוא לא מוכן אפילו להביט בקופסא של אנשובי או אפילו להיות עימו באותו החדר, מה שהופך את האנשובי למוקצה אצלנו בבית. כן, זו ההקרבה הקטנה שלי עבורו ולמדתי לחיות עימה בשלום.
למרות שהחצי מאוד לא מפונק באוכל, למרות שהוא אוכל כמעט הכל ולמרות שהתשובה הנצחית שלו לשאלה "מה נאכל היום?" היא תמיד "מה שבא לך", יש כמה דברים שהחצי אוהב במיוחד. לחמג'ון הוא אחד מהם. זה גם אחד הדברים היחידים שהוא מבקש ממני להכין. האמת, בצדק. אכן מדובר באחד המאכלים היותר טעימים שיצא לי לפגוש.
מדובר במאכל שמגיע אלינו במקור מהמטבח הערבי. מדובר במאפה שמזכיר מאוד פיצה, אבל עם בשר טחון. בגרסא הקלאסית שלו, לחמג'ון מכיל בד"כ בשר כבש ומתובל עם בצל, צנוברים ומעט עגבניות. אני מכינה אותו בגרסא קצת אחרת, עם בצק מקמח מלא, חזה הודו טחון במקום כבש ובתיבול של כוסברה, שפע של עגבניות, בצל ושום. על הצנוברים לא וויתרתי. זו הגרסא המעודכנת שלי למאכל הקלאסי הרווח. גרסא בריאה יותר, פחות שמנה ולדעתי גם לא פחות טעימה מהמקור.
אז נכון שלא מדובר בארוחת ערב מהירה, אבל כשבא לכם לפנק מישהו או אפילו את עצמכם, תכינו את המאפה הזה ותזכו לשבחים מקיר לקיר. הבעיה היחידה היא שאחרי שתכינו אותו פעם אחת, רוב הסיכויים שתתבקשו להכין אותו שוב ושוב. אכן מדובר במתכון מנצח, מהסוג ששווה להוסיף לארסנל המתכונים שלכם.
לפני המתכון יש לי דגש חשוב: ממש כמו באפיית פיצה, חשוב לאפות את המאפים האלו בתנור שחומם מראש לחום המקסימלי האפשרי (בד"כ 230-250 מעלות). בשום מקרה לא מכניסים אותם לתנור קר. אם יש לכם אבן פיצה, תשתמשו בה. היא מניבה מאפים פריכים ואיכותיים הרבה יותר.
לחמג'ון בגרסא קצת אחרת
מניב 8 מאפים בגודל בינוני
חומרים לבצק:
250 גרם קמח לבן (כוס ו- 3/4)
250 גרם קמח מלא (כוס ו- 3/4)
12 גרם שמרים טריים (רבע חבילה)
כפית וחצי מלח
כ- 300 מ"ל מים (כוס ורבע)
חומרים לתערובת הבשר:
500 גרם חזה הודו טחון
3 כפות שמן זית
בצל גדול קצוץ גס
פלפל חריף ירוק קצוץ (אם לא אוהבים חריף אפשר לשים חצי או לוותר לגמרי)
3-4 שיני שום כתושות
3 עגבניות גדולות קלופות וקצוצות גס
רבע כוס צנוברים קלויים
חצי כוס כוסברה קצוצה
חצי כפית בהרט
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
שמן זית למריחת הבצק
אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמחים לתוך קערה גדולה. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק. במידה והבצק יבש, ניתן להוסיף עוד כמה כפות של מים. מכסים את הבצק במגבת ומניחים לו לתפוח כשעה עד להכפלת הנפח.
הכנת הבשר: במחבת גדולה מטגנים את הבצל והפלפל החריף בשמן הזית עד להזהבה. מוסיפים את השום ואת ההודו הטחון. מטגנים על להבה גבוהה תוך כדי ערבוב במשך כ- 5 דקות. בשלב זה חשוב ל"פתוח" את הבשר הטחון על מנת לקבל מרקם פירורי ולהימנע מגושים. מוסיפים את העגבניות ומתבלים. מנמיכים מעט את האש ומבשלים כ- 10-15 דקות עד שהעגבניות מתרככות. מסירים מהאש. מוסיפים את הצנוברים ואת הכוסברה ומערבבים היטב.
הכנת המאפים: מניחים את הבצק שתפח על גבי משטח עבודה מקומח. מוציאים ממנו את האויר ומחלקים אותו לשמונה כדורים שווים. בעזרת הידיים פותחים כל כדור לעיגול בקוטר של כ- 20 ס"מ. את העיגולים המרודדים מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומורחים בשמן זית (כמות של כף בערך לכל עיגול בצק). מניחים על גבי כל עיגול מתערובת הבשר ומפזרים באופן אחיד (חשוב להשאיר שוליים של כ- 2 ס"מ). את המאפים אופים כ- 8-10 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 250 מעלות. המאפים מוכנים כאשר הם מזהיבים בתחתית.
הכי טעים לאכול עם טונות של טחינה חמצמצה שמזלפים מעל.
אני והחצי השני שלי שונים מאוד זה מזו. ממש יין ויאנג. אנחנו לא מסכימים על כלום- מפוליטיקה, תחביבים, מוזיקה ואפילו סרטים . יחד עם זאת, יש שני תחומים בהם אנחנו ממש דומים. הראשון הוא הומור. לשנינו יש חוש הומור דומה, אנחנו צוחקים מאותם דברים, על אותם דברים ותמיד בצורה הכי צינית שאפשר. התחום השני הוא אוכל. החצי הוא אחד האנשים היחידים שאני מכירה שנהנים מאוכל כמעט כמוני, אחד האנשים היחידים שיכולים לעמוד בקצב שלי בכל מה שקשור ביכולות אכילה והאיש שאני הכי נהנית לאכול איתו. ממש כמוני, החצי תמיד מוכן לנסות מאכלים חדשים, אוכל כמעט הכל ומאוד נהנה מכל מה שקשור באוכל. החטא הקולינרי היחיד שלו הוא סלידה מטורפת מכל מה שקשור באנשובי. הוא לא מוכן אפילו להביט בקופסא של אנשובי או אפילו להיות עימו באותו החדר, מה שהופך את האנשובי למוקצה אצלנו בבית. כן, זו ההקרבה הקטנה שלי עבורו ולמדתי לחיות עימה בשלום.
למרות שהחצי מאוד לא מפונק באוכל, למרות שהוא אוכל כמעט הכל ולמרות שהתשובה הנצחית שלו לשאלה "מה נאכל היום?" היא תמיד "מה שבא לך", יש כמה דברים שהחצי אוהב במיוחד. לחמג'ון הוא אחד מהם. זה גם אחד הדברים היחידים שהוא מבקש ממני להכין. האמת, בצדק. אכן מדובר באחד המאכלים היותר טעימים שיצא לי לפגוש.
מדובר במאכל שמגיע אלינו במקור מהמטבח הערבי. מדובר במאפה שמזכיר מאוד פיצה, אבל עם בשר טחון. בגרסא הקלאסית שלו, לחמג'ון מכיל בד"כ בשר כבש ומתובל עם בצל, צנוברים ומעט עגבניות. אני מכינה אותו בגרסא קצת אחרת, עם בצק מקמח מלא, חזה הודו טחון במקום כבש ובתיבול של כוסברה, שפע של עגבניות, בצל ושום. על הצנוברים לא וויתרתי. זו הגרסא המעודכנת שלי למאכל הקלאסי הרווח. גרסא בריאה יותר, פחות שמנה ולדעתי גם לא פחות טעימה מהמקור.
אז נכון שלא מדובר בארוחת ערב מהירה, אבל כשבא לכם לפנק מישהו או אפילו את עצמכם, תכינו את המאפה הזה ותזכו לשבחים מקיר לקיר. הבעיה היחידה היא שאחרי שתכינו אותו פעם אחת, רוב הסיכויים שתתבקשו להכין אותו שוב ושוב. אכן מדובר במתכון מנצח, מהסוג ששווה להוסיף לארסנל המתכונים שלכם.
לפני המתכון יש לי דגש חשוב: ממש כמו באפיית פיצה, חשוב לאפות את המאפים האלו בתנור שחומם מראש לחום המקסימלי האפשרי (בד"כ 230-250 מעלות). בשום מקרה לא מכניסים אותם לתנור קר. אם יש לכם אבן פיצה, תשתמשו בה. היא מניבה מאפים פריכים ואיכותיים הרבה יותר.
לחמג'ון בגרסא קצת אחרת
מניב 8 מאפים בגודל בינוני
חומרים לבצק:
250 גרם קמח לבן (כוס ו- 3/4)
250 גרם קמח מלא (כוס ו- 3/4)
12 גרם שמרים טריים (רבע חבילה)
כפית וחצי מלח
כ- 300 מ"ל מים (כוס ורבע)
חומרים לתערובת הבשר:
500 גרם חזה הודו טחון
3 כפות שמן זית
בצל גדול קצוץ גס
פלפל חריף ירוק קצוץ (אם לא אוהבים חריף אפשר לשים חצי או לוותר לגמרי)
3-4 שיני שום כתושות
3 עגבניות גדולות קלופות וקצוצות גס
רבע כוס צנוברים קלויים
חצי כוס כוסברה קצוצה
חצי כפית בהרט
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
שמן זית למריחת הבצק
אופן ההכנה:
הכנת הבצק: מנפים את הקמחים לתוך קערה גדולה. מוסיפים את השמרים ומערבבים אותם לתוך הקמח. מוסיפים את שאר החומרים ולשים עד לקבלת בצק אחיד וחלק. במידה והבצק יבש, ניתן להוסיף עוד כמה כפות של מים. מכסים את הבצק במגבת ומניחים לו לתפוח כשעה עד להכפלת הנפח.
הכנת הבשר: במחבת גדולה מטגנים את הבצל והפלפל החריף בשמן הזית עד להזהבה. מוסיפים את השום ואת ההודו הטחון. מטגנים על להבה גבוהה תוך כדי ערבוב במשך כ- 5 דקות. בשלב זה חשוב ל"פתוח" את הבשר הטחון על מנת לקבל מרקם פירורי ולהימנע מגושים. מוסיפים את העגבניות ומתבלים. מנמיכים מעט את האש ומבשלים כ- 10-15 דקות עד שהעגבניות מתרככות. מסירים מהאש. מוסיפים את הצנוברים ואת הכוסברה ומערבבים היטב.
הכנת המאפים: מניחים את הבצק שתפח על גבי משטח עבודה מקומח. מוציאים ממנו את האויר ומחלקים אותו לשמונה כדורים שווים. בעזרת הידיים פותחים כל כדור לעיגול בקוטר של כ- 20 ס"מ. את העיגולים המרודדים מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומורחים בשמן זית (כמות של כף בערך לכל עיגול בצק). מניחים על גבי כל עיגול מתערובת הבשר ומפזרים באופן אחיד (חשוב להשאיר שוליים של כ- 2 ס"מ). את המאפים אופים כ- 8-10 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 250 מעלות. המאפים מוכנים כאשר הם מזהיבים בתחתית.
הכי טעים לאכול עם טונות של טחינה חמצמצה שמזלפים מעל.
זה ניראה יותר מדי טוב!
השבמחקאני צמחונית כך שזה לא בשבילי אבל..... את עושה לי חשק לנסות את זה עם סויה טחונה (שאני יודעת לתבל אותה טוב)
אני לא אוהבת כוסברה, אבל מאדדדדדדדד אוהבת את הבהרט שהוספת :)
אין שום בעיה להחליף את הכוסברה בפטרוזיליה. לגבי הסויה, את בטח מבינה בזה יותר ממני :)
מחקאיזה תמונות..עשית לי תאבון למרות שסיימתי עכשיו את ארוחת הצהרים:)
השבמחקהמתכון נראה נפלא ובאמת זו מנה מושקעת שכייף לפנק איתה את מי שאוהבים.
תודה :)
מחקיהיה אמנם קצת קשה ללמד את פייטרו להגיד לחמג'ון אבל אני בטוחה שהוא יטרוף בשמחה. נראה מעולה!
השבמחקגם החצי השני שלי מתקשה עם השם אז הוא פשוט קורא לזה פיצות עם בשר :)
מחק